ד"ר פוליצ'וק

נפתרה התעלומה של מליבו הייבריד, אשר כבר שנתיים מבטיחים שתיהיה כאן. מסתבר שהיא זוכה בציון ירוק גרוע במיוחד - 306 (בהנחה ששוב הנתונים אינם מופרחים), אשר משייך אותה לקבוצה הגבוה ביותר - 15. המקסימום שהרכב ההיברידי יכול לקבל ע"מ להישאר בקבוצת המס המיוחסת - זה 130.

ועוד דבר שלא נראה לי - משקלה של סיוויק הייבריד 1.595 נמוך מזה של האינסייט 1.650, וזאת כאשר סיוויק סדאן הרגילה (ללא הסוללות!) שוקלת... 1.700 נדמה לי יש כאן יותר מדי נתונים מופרחים... ולקינוח: בארץ הומצא פריוס מזן חדש, הפעם סדאן, ושמו בישראל STD

זה יהיה ממש מסובך. פורסם רק סכום ההטבה. צריך לדעת מהו המחיר הבסיסי עליו מחושב המס ומהי התוספת, הסגת נתונים כאלה די בעייתית. למשל ישנם היבואנים אשר מפרסמים מחירונים לאזרחי ישראל ולתושבים הזרים, כמו למשל סוברו. אזי כנראה ניתן לחשב מתוכם מה היה הגובה של מס קנייה ובעקיפין להסיק: 1) מה היה המחיר הבסיסי תרם מסי קנייה והמע"מ ליבואן 2) כמה יתרום שינוי מס קנייה מ-75+7 ל-92+7. אני מניח כי הרכב ה"ירוק" יחסית אשר יקר עוד תרם המס, כמו למשל טויטה אוונסיס, יזכה בתוספת גדולה אשר תקזז במידה רבה את ההטבה ה"ירוקה". במקרה של לקסוס ההיברידי ההטבה ה"ירוקה" תהיה כמו כוסות רוח למת. אבל כאן יכנסו שיקולים נוספים. למשל יבוא דלק מוטורס למזדה ויגיד כי אם רוצים להמשיך ולמכור את ה-3 בכמויות X במחיר Y, יש לקבוע מחיר Z תרם המס, ומחיר זה יהיה נמוך יותר. אז יוכלו למצוא פתרונות יצירתיים כאלה ואחרים, והמחיר ישאר ללא שינוי או ישתנה לכאן ולכאן, לפי האינטרס של היבואן. ולגבי הפתרונות היצירתיים - ראוי להיזכר במקרים של וולוו S60 ,V50, אלפות וכו, אשר מחירם נחתך עד כ-100 K ש"ח. כך שסיפור המס זו אופרה אחת, והמחיר הסופי לצרכן - זו אופרה אחרת. ועוד דבר מוזר שבטבלה... המחירון של הונדה לא זהה לזה שבאולמות התצוגה. זו למעשה המחירון של השנה שעברה

http://ozar.mof.gov.il/taxes/docs/greenTaxModels2009.xls

אם כבר ניכנס לתחום הספקולציות, אז ניתן להעיז ולהעריך שהרצון להוריד את המחירון יגרום לצימצום הפער שבינו לבין המחיר המעשי לחברות הליסינג והקטנת שולי הרווח. סביר להניח כי אלה יהיו לרוב הרכבים הבלתי-אטרקיביים ללקוחות הפרטיים (הדצ'יות). אזי היבואנים ירצו להדגיל את שולי הרווח במכירות לשוק הפרטי. לכן כנראה ניתן יהיה לצפות לעלייה של מחירי האיבזור למשל. אינני מאמין שנראה הגדלה משמעותית בכמויות של סופר-מיני. זה פשוט לא מתאים לטעם הישראלי שדורש סדאן אבל עם תא מטען גדול. את כל זה ניתן למצוא ברנו סימבול במחיר של מאזדה 2.

יש לזכור כי גובה המס איננו הגורם היחידי ואף לא המשפיע ביותר על המחיר הסופי לצרכן. יש גם שערי המטבע, השיקולים העיסקיים של היבואן וכו וכו. כפי שצופים רוב הכלכלנים, רוב הרכבים אכן ייתקרו בטווח שבין אוגוסט 2009 לינואר 2010. אך יתכן ויהיו יוצאי דופן אפילו בטווח המיידי. למשל רכבים בעלי ציון ירוק טוב שאינם מיעדים לציים. למשל פורד פיאסטה, הונדה ג'ז, הונדה סיוויק, פולקסווגן פולו, דגמי הפיאט וכו', וזאת בתנאי שלא יהיה הפיחות. לאחר ינואר 2010 יהיה ניתן לצפות בתופעה מעניינת מאוד. אם מקודם חברות הליסינג היו מעוניינות במחירון גבוה ככל שניתן בסף העליון של הקבוצה, מעתה האינטרס שלהם ישתנה. הן ירצו דווקא מחירון נמוך עד כמה שניתן, וזאת מבלי לפגוע בערכו של הציי הקיים. סביר להניח כי היבואנים ימציאו דגמים חדשים, ערומים במיוחד וזולים במיוחד עבור ציי הרכב. יתכן שנראה הרכבים כמו רנו סימבול והדצ'יה מככבות בהמונים בקבוצה זו. אגב, ליצרנים כמו טויוטה ישנם גם דגמים זולים במיוחד לשוק ההודי והאפריקאי, שלא כולם הובאו ארצה. אז יתכן שנראה גם אותם. יתכן וזאת תהיה גם הזדמנות מצויינת ליצרנים הסיניים להיכנס לשוק. יחד עם זאת לא נדמה לי כי שינוי המחיר של כמה אלפי שקלים לכאן או לכאן יגרום לרוב לקוחות הפרטיים להעדיף את הדצ'יות וכדומה. סביר להניח כי הטעמים של הלקחות הפרטיים ישארו כפי שהם. אז נראה פער הולך וגדל בין רכבי הליסינג לבין הרכבים בבעלות הפרטית.

אני כעיקרון מסכים כי זאת תהיה התוצאה, אבל לא בגלל המיסוי הירוק, אלה בגלל ההרעה בתנאי הליסינג. אני צופה כי בעתיד ההפרש בין גירסאות הליסינג לאלה של הלקוח הפרטי יגדל משמעותית, וזאת ע"מ להוריד את המחירוני הליסינגים לצורך חישוב שווי השימוש. כיום בעיתונות נכתב כי ע"מ לשמור את גובה התשלום החודשי כפי שהוא כיום, יצטרכו לתמחר את מאזדה 3 ב-90 K ש"ח. כנראה הדבר יהיה אפשרי אם יורידו ממנה לא רק את מערכת השמע, אלה גם את כל כריות האוויר. מצד שני ישנה מגמה אחרת בחברה. ככול שרמת החיים עולה, עולים גם מחירי השירותים (התקונים במוסכים) וזה מפחית מכדאיות באחזקת רכב משומש מחד, ומשפר את האפשרות לשלם עבור רכב חדש מאידך. ולגבי הבכי על הגדלת המסים. מהיכן עוד ניתן כבר לקחת? על כל שקל שיקחו כיום משכבות החלשות הרי בעתיד ישלמו 10-20 שקלים על מערכת בתי הכלא וכו. גם מקבוצות מאורגנות הרי לא ניתן לקחת. אז מה כבר נשאר...

האים יש חדשות לגבי ההונדה? אגב, היום בגלובס הייתה כתבה על הרכב והיא משקפת נאמנה את החוויה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?RefererDocId=23359&fid=3220&Referer=auto.co.il

לא בגלל שהוא עקום, אלה מפני שמניחים כי בשלב זה לא מתבצע מעבר חום, דבר שכמובן בלתי-אפשרי הלכה למעשה. אילו היה אפשרי להנדס מחזור אידאלי, היה ניתן להגיע לכמעט 100% של ניצולת. בדיוק 100% בלתי אפשרי בגלל החוק ה-3 של תרמודינמיקה.

פליקס, טעות בידך. שלב 1-2 דחיסה כמעט אדיאבטית (100% אדיאבטי לא ניתן לביצוע כמובן). התערובת נדלקת ומניחים כי השריפה מתרחשת כו מהר שהנפח נשאר ללא שינוי (שוב הנחה תאורטית גסה) והלחץ עולה (2-3). במהלך 3-4-1 מתבצעת העבודה. תוצרי השריפה מתפשטים בצורה כמעט אדיאבטית במהלך 3-4. היצאה נפתחת והלחץ נופל בחדות במהלך 4-1. חסר פה גם שלב 0-1, דהיינו הזרמת הדלק לצילינדר.

יופי של שאלה בתרמודינמיקה. מדובר כמובן במחזור Otto.

אין אף מדינה נאורה שקבע רמת 0, זה פשוט התאכזרות. שאריות האלכוהול יכולות להשאר במשך זמן רב מאוד ללא שום השפע. אומנם ישנן המדינות שקבעו רמה פי-2.5 נמוכה מזו המקובלת ברוב העולם (פולין, שוודיה ונורווגיה). מדינות אלה נדרשות לתפעול יותר דקדקני של המכשיר והחמרה בתקנים, אבל כעיקרון - רעיון לא רע.

בארץ הנפח הינו 1.5 ליטר, הוא קבוע לכולם, לגברים ולנשים, צעירים וזקנים וכו. אגיד לך כי למשל בגרמניה גבר צעיר ידרש לנשוף פי-2 יותר מכך ואילו אישה מבוגרת - פחות. בישראל סביר להניח כי האישה המבוגרת פשוט תכשלנה בבדיקה (ותאושמנה בסירוב כמובן) ואילו לא מעט גברים צעירים יעברו את הבדיקה ללא קשר לכמות השתייה ולו רק בגלל שיביאו אוויר מדרכי הנשימה העליונות ולא מהריאות. מדובר בדבר אשר בניגוד לדרישות המפורשות של התקנים לא מכוייל בשום שלב. בתור מהנדס אני מזועזע מכך, פשוט בזיון. הייתה צריך להיות נוכח בעדותו של ד"ר זוהייש, מנהל שיווק של מכשירי המדידה של חברת הדראגר הגדולה. כאשר נשאל מדוע הוראות ההפעלה לישראל שונות מאלה בכל העולם - ענה "ask the israeli authorities" גז בלתי-תקני, שלא נבדק בשום שלב בית המשפט איננו הוועדה הטכנית ומאוד חבל שכך. ולא שאנוכי הקטן אומר את כל זה. ישנה חוות דעת מפורשת מטעם הרשות להסמכת מעבדות,גוף סטטוטורי במדינה, שחוזרת בדיוק על אותם הדברים.

העלת סוגיות רבות, אנסה להתייחס אליהם עד כמה שניתן. הבעייה במכשיר שישנו כרגע בשירות המשטרה היא לדעתי בשרשת העקיבות הלקויה. שרשרת העקיבות היא סידרה של בדיקות חופפות שנועדה להבטיח את 100% ודאות התוצאה. ברגע שחוליה אחת נופלת - כל השרשרת מתפררת. במקרה שלנו החולייה הנופלת - היא גז כיול שלא נבדק. יש עוד טענות טכניות כאלה ואחרות, אך אינני בטוח כי זה יהיה מעניין לכולם. מבעיות של תפעול המכשיר שמופעל בארץ לבעיות של השיטה בקנה מידה כלל-עולמי. 1) השיטה לא לקחת בחשבון את ההשפע הפיזיולוגית של האלכוהול. כך למשל אחד ישתה כוס בירה ויהיה שיכור למעשה, אך כשיר לנהיגה לפי החוק של הרמה הקבוע. ואילו אחר יעבור את הרמה הקבוע אבל למעשה יהיה כשיר לנהיגה. 2) השיטה מתייחסת בצורה מעורפלת להשפעות פיזיאולוגיות על ריכוז האלכוהול. כך למשל זה אמור להשנות במהלך זרימת הנשיפה מערך אפס עד לערך הסופי. הדגימה נלקחת מאי-שם, מקום שלא הוגדר בחוק ונתון לשיקול דעתו של היצרן. ריכוז מושפע מעומק הנשיפה, מחום הגוף וחןם הסביבה, מאורך הנשיפה (וזאת מושפעת מצורת הפייה, ששוב לא הוגדרה ע"י התקנות). לסיכום הייתי אומר כי אפילו המדידה התקינה הופכת למין רולטה רוסית רק בגלל הפקטורים הפיזיאולוגיים שלא נלקחים בחשבון. 3) קשה לבסס את הטיעון של הכוונה הפלילית כאשר לנאשם אין שום דרך לבדוק מהו הריכוז שישנו בנשיפתו. 4) השיטה לגמרי מתעלמת מגורמים הפוגעים בתפקוד כגון העייפות, נטילת תרופות, מצבים נפשיים וכו'. את כל 4 הבעייות האלה ניתן לפתור באמצעות סימולטור קטן אשר ייתן ציון לריכוז, כושר תגובה ויכולת קבלת ההחלטות. וכפי ששיטה אנליטית כזאת או אחרת יכולה להקבע ע"י התקנות, כך ניתן לאמץ גם את הסימולטור, תוכנתו ואת הניקוד שהוא יתן. הסימולטורים יכולים להיות גם אצל גורמי האכיפה וגם אצל הנהגים ע"מ שאלה יוכלו להחליט האים כדאי להם לנהוג. ולבסוף קשה לי להסכים עם דעתך לגבי עורכי הדין. יצא לי לבלות תקופה מסויימת מחיי בחברה ללא עורכי הדין, וממש לא הייתי רוצה לחזור לשם.

א. נכון מאוד. היבואנים יודעים היטב לספוג או לגזור קופון משינויי המס. התמחור הינו פונקציה של הרבה גורמים, והראשון שבהם הוא האינטרס של ציי הרכב. לכן קשה לצפות כי המחירים של סופר-מיני לצרכן אכן ירדו בצורה משמעותית. אבל הציים כנראה יוכלו להנות מהנחות גדולות יותר. ב. מתוכננת ההנחה ליבואן בסך של 4000-5000 ש"ח לרכבי דיזל עם לוקדי החלקיקים. אם הדבר יגיע לצרכן - זו שאלה טובה. ג. במדינה קפיטליסטית קשה מאוד לחייב יזם פרטי למחיר כזה או אחר, פרט אולי למקרים של פיקוח מחירים למוצרי בר-קיימא. תחייב אותו במחיר - הוא יקזז באיבזור. אפילו בתחום הנדל"ן לא עושים דברים כאלה.

מחיר הפריוס אמור לעלות, ולאו דווקא בגלל הרפורמה (המיסוי של הרכבים ההיברידיים אמור להשאר בינתיים ללא שינוי), אלה מפני שמביאים דגם חדש: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ds20090603_27668 לגבי הקורולה קשה להתיימר כל עוד לא פורסם הציון הירוק שלה. אני מעריך כי האוטומטית תתיקר יותר מהרובוטית.

רכבי כבר קיבל מכה בתוסיק מעגלת קניות. זה קרה בטיב טעם רל"צ

פיתוח ישראלי יכול להיות רעיון מעניין... אבל הנושא לא כ"כ פשוט. באופן כללי תקנות התעבורה לפעמים מתיישנות עד שהדבר מגיע לאבסורד. למשל הדיון לגבי התקנה 28ב: http://www.lawguide.co.il/articles/72/%D7%AA%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94---%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-!/ הנ"ל הוא בסך הכל אבסורד קטן. אבל התקנות בנוגע לאכיפת הנהיגה בשיכרות הן האבסורד הגדול, שבתבסס על גישה מדעית מלפני 100 שנה. אז האמינו כי דרגת האי-תפקוד עקב השיכרות פרופורציונית לריכוז האלכוהול בדם. מתוך הגישה השגויה זו נולדו רמות קבועות למניהן. לפני 50 שנה האמינו כי ריכוז האלכוהול באוויר פרופורציוני לריכוז בדם (דבר שהוא באופן כללי נכון) וגם יש פקטור מעבר קבוע ואניברסאלי בין דם לנשיפה, דבר שמאוחר יותר התברר כי שגוי לחלוטין. אז המציאו רמות קבועות באוויר והוסיפו אבסורד על אבסורד. אחרי 100 שנה הגיע הזמן להבין שלא האלכוהול באוויר הנשוף או בדם הינו הגורם הישיר לחוסר התיפקוד, אלה אינדיקציה מאוד לא מדוייקת. הגיע הזמן שהאכיפה תתבצע מול הגורם הישיר והטכנולוגיה של היום מאפשרת זאת באמצאות הסימולטורים. בינתיים אף מדינה לא ויתרה על הרמות הקבועות של אלכוהול ולא עברה לבדיקות התיפקוד הכמותיות. אבל אני מאמין כי יום אחד זה יקרה ואלי אז יהיהו גם ההמצאות הישראליות.

אני אסביר למה "לצערנו". בדיקות הנשיפה הומצוא לפני עשרות שנים. אז הן היו פרימיטיביות למדי, והן גרמו להמון הרשעות שווא ושיחררו המון שיכורים לדרכם. הרי למעשה הכישלון של בדיקה מעין זו הוא לא כמו חלילה כישלון של מטוס או בדיקה רפאוית. אף אחד לא מת כתוצאה מכישלון זה וגם קשה מאוד להתחכות אחריו. אבל בדיקות נשיפה בתור ראייה במשפט פלילי תמיד עמדו במבחן של תיגר מצד ההגנה. לכן גורמי האכיפה נאלצו לשפר ולשכלל את הבדיקות. לפני שני עשורים התחילו לבדוק בשני אורכי הגל ע"מ לשפר את הסלקטיביות. לפני עשור החלו לעבוד עם שני תאים וזה שיפר את הסלקטיביות עוד יותר. נעשו מחקרים רבים, נקבעו תקנים והכל על מנת שהבדיקות יהיהו מדויקות ומיטביות, פותחה שרשרת עקיבות דקדקנית על מנת לשלול את עצם האפשרות לתוצאות שגויות. כל זה לא היה נעשה אילו לא ההגנה. לכן להגנה יש תפקיד מרכזי בהתנהלות המשפט והחברה כולה. ומין הכלל אל הפרט. מכשיר הינשוף הוכנס לשירות בישראל בצורה קלוקלת, דבר שאולי לא כ"כ מעניין אותי בתור מהנדס, אלה בתור אזרח. מה שמעניין אותי בתור מהנדס זו עובדה שהבדיקות לא עומדות בתקנים והן עלולות להרשיע חפים מפשע ולשחרר שיכורים לדרכם. תפקיד ההגנה הוא לגרום לכך שהבדיקות יעשו בצורה תקינה, אפילו במחיר של זיכוי עבריינים. עצוב לי שבגלל ההתנהלות הבלתי מושכלת הבדיקות עלולות להישאר כפי שהן.

לפי המידע המאוד חלקי שיש לי הולכת להתבצע בדיקת הסלקטיביות של מכשיר הינשוף ע"י אחד הכימאים האנליטיקאים הידועים בארץ. בעיית הסלקטיביות מתבטת בזיהוי חומרים אחרים כי אלכוהול. כאשר בעולם הנאור מכשיר מעין זה עובר קליטה - היא נבדק לפי התקן OIML R126 או לפי התקנים שמקובלים במדינות מסויימות לגבי הסלקטיביות שלו. התקנים מפרטים מספר חומרים לבדיקה, למשל האצטון, הכוהלים הכבדים, הלקנים וכו'. לאחרונה יצא הביקורת המדעית כי הבדיקה איננה מקיפה: Dominick A. Labianca. Breath-alcohol analysis: a commentary on ethanol specificity in the 3-mm and 9-mm regions of the IR spectrum DOI 10.1007/s11419-006-0012-4 Forensic Toxicol (2006) 24:92–94 אובכן, ישנם לא מעט חומרים אשר יזהו על ידי התא ה-IR של המכשיר כי אלכוהול. אך התא השני, דהיינו התא האלקטרוכימי יפסול את הבדיקה. ואפילו יקרה מצב דימיוני והבדיקה לא תפסלנה, הרי תמיד יהיה ניתן לטעון שחומר כזה לא יכול להמצא בגוף האדם בריכוז משמעותי כלשהו. כך שלא נדמה לי כי המכשיר ייפסל בעקבות הבדיקה. להפך, אני צופה פגיע חמורה בעמדות ההגנה. הלקח מהסיפור הזה הוא שעורכי הדין צריכים לאחד כוחות ולהציג חזית אחידה, בדיוק כמו שהם עושים בארה"ב, ולא לחבל אחד בשני, כמו שלצערנו נעשה כאן.

תאונות קטנות והשבתה אלה שתי אופרות שונות לחלוטין. כעיקרון, הביטוח מכיר בחוות דעתו של השמאי מה"רשימה". אבל כל שמאי בעל רשיון יכול להעיד בבית המשפט.

1) התובע שרכבו מושבת לא נפגע מהמצב הקיים - אין זה משנה עבורו אם מדובר באובדן כללי או אובדן להלכה - את כספו הוא מקבל בכל מקרה. מי שנפגע - הוא זה שקונה את הרכב המשופץ. 2) ברוב המקרים אין זה משנה מהיכן מגיע השמאי. המשמעות יכולה להיות במקרים הגבוליים. אז שמאי אחד יכול להשבית, האחר לא. ברוב המקרים המוסכים מכירים את השמאים והם בשקט יכולים להמליץ. זה לא חייב להיות דווקא את אותו אחד שסוכן הביטוח מאוד רוצה לשלוח. אבל השמאי חייב להיות ברשימה של הביטוח הנתבע ואת כך יש לוודא.

הכל תלוי בנסיבות העניין. לעיתים (לדעתי האישית ברוב המקרים) שווה להגיע לפשרה כזאת או אחרת, אבל לפעמים לא. הצדק הוא מושג ששייך יותר לתחום הרוחני. ואילו כאן מדובר יותר בתקנות היבשות, יכולת להתמקח, ובמקרה הצורך (חלילה) - טיב הכנת התיק לתביעה. אם ניקח דוגמה מתחום אחר... אני שמעתי על נהג מונית שנשרט לו הפגוש והוא זכה ב-50.000 ש"ח פיצויי נזקי הגוף, ומכיר אישה מבוגרת אחת שפגעו בה במעבר חצייה וגרמו לחבלות של ממש, והיא לא קיבלה כלום.

http://clickit3.ort.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=8ec9afb4-4655-433e-8c20-250cc84d48cc&page=7f5d4822-9b40-4ce4-90ca-ddffcc04bf90&fol=93063d56-0b04-4c86-b3cf-367b0db48d61

לי אישית בינתיים יש רק נסיון חיובי (אבל קטן) עם היבואן. היו לי שתי קילופי צבע על מכסה המנוע. אומנם בהתחלה ניסו לטעון שאני אחראי עליהם, אך בסוף (ובלי שהרמתי את קולי) עשו ווקס-פוליש חינם לשביעות רצוני והתופע לא חזרה. יתכן מאוד שברכב של פרוטי יש בסך כל תקלה קטנה, למשל גוש קיזוז שנפגע. הדבר יטופל, היא תזכה גם באיזה צ'ופר ובזה יגמר העניין. בסך הכל אני חושב שאין זה נכון ויעיל בכל מצב לעלות מיד על דציבלים גבוהים. גם לא בריא, וגם לא תמיד מקדם את העניין.