ד"ר פוליצ'וק

שוב, אינני יודע איך זה אצל מאזדה, אבל אצל הונדה הכל מופיע להם במחשב. כמובן שהם יכולים לעבוד עליך, כאשר מסתכלים בלבן של העיניים ומצביעים על משהו במחשב, אבל למעשה לא כך הוא. יש בכל זאת דרך לבדוק דברים, למשל לפי המספר של השלדה ניתן לדעת מתי נוצר הרכב, ב-2008 או ב-2009. יש אתר אינטרנט שאינני זוכר אותו, אך ניתן לברר כאן. תוכל לעשות את הבדיקה מול הסוכן, אפילו במחשב שלו.

לא מומלץ לבקש את הרכב מלוכלך, כי עליו לא ראים את הרג'קטים כמו על נקי. אם חלילה יש שריטות - הן יתוקנו ועל כך תקבל גם פיצוי. אינני יודע איך זה במאזדה, אבל אצל אחרים ניתן לקבל קצת מעבר כאשר מסתובבים בין הסוכנויות - מספרים כי "ההוא נתן לי כך וכך, מה תתן אתה?". לפעמים הם יכולים להפתיע, במיוחד בערי הפיתוח. מה שחשוב לדעתי אם כבר לא מקבלים כלום - זה הזמן בו הרכב שהה במגרש. עדיף כמובן לקבל את זה שהגיע זה עטה, מאשר אחד שמשתזף קרוב לשנה.

במדינות רבות בארה"ב יש את חוק ה-0 עד גיל 21. אלה מה... בצפון אמריקה קיימים שאריות של ה"חוק היבש" עוד משנות ה-20. בין היתר אסור לשתות אלכוהול במקומות ציבוריים (הדבר נוגע לרוב המדינות בשתי היבשות האמריקאניות). בארה"ב בכל זאת ניתן לשתות בחוץ כאשר הבקבוק מוכבה בתוך השקית. בדיקת תוכן השקית היא חיפוש לכל דבר ועניין, הדבר מוגבל והלכה למעשה לא נעשה. בקנדה אסור לשתות אפילו מתוך השקית. מותר לעשות זאת רק כאשר יושבים על מדריגות הבית (רכוש פרטי). אבל בקנדה אסור לנוסעים לשתות ברכב ואפילו להחזיק בקבוק פתוח. שארית אחרת של ה"חוק היבש" היא איסור שתייה עד גיל 21 שקיים רק בארה"ב. (מדי 1 לספטמבר כאשר עבדתי בקנדה הייתי עד להישתכרות הראשונה בחיים של הסטודנטים האמריקאיים שמגיעים ללמוד שם, מחזה בלתי-נשכח). כמובן שבארה"ב לא דוחפים ינשופים להולכי הרגל. אז אם אותו הצעיר שתה קצת בביתו בניגוד לחוק, סביר להניח כי לא יקרה לו כלום גם בחוץ. אבל נהגים זה סיפור אחר, לכן יש גם הצדקה מעשית לחוק ה-0 המדובר. בארה"ב אסור לצעירים לשתות בכלל, קל וחומר בנהיגה. אבל כאשר חוק היבש איננו קיים להולכי הרגל, האכיפה מרמת ה-0 בנהיגה הופכת לגזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. שאריות האלכוהול יכולים להשאר בגוף זמן רב. לכן המדינות אשר רוצות להחמיר עם הצעירים אך אין בהן את החוק היבש, קובעות רמות שונות לאכלוסיות שונות. כך למשל בהולנד הרמה לכלל האוכלוסיה היא 0.5 פרומיל, ואילו לצעירים זה 0.2.

כפי שכבר נאמר בשרשור הקודם, לא ניתן להגיד בוודאות מי יהיה אמין ומי לא - הכל עניין של מזל. אבל בכל זאת יש מדיניות של היצרנים השונים. בלי לנקוב בשמות הדגמים, ע"מ שלא לערער שערה בפורום, אגיד שישנם היצרנים אשר יותר מכוונים ליצוא, ויש לשוק הפנימי. אצל הראשונים איכות היצור ואמינות תופסת מקום גבוה בסדר העדיפות מפני שהם צריכים להתחרות במדינות זרות עם הדגמים המקומיים כאשר מצבם נחות מבחינת המס. את אלה שעובדים יותר עבור השוק הפנימי, בעשורים האחרונים היו פחות מודאגים מאיכות היצור והאמינות, וזאת מפני שמימלא היו קונים אות מרקולתם בגלל הפטריטיזם ובגלל המס. יתרה מכך, כאשר האיכות ואמינות הייתה יותר מדי גבוה (שוב בלי לנקוב בשמות) - הדבר הגדיל את הנסוע ופגע במחזור המחירות של אותם היצרנים.

פיאט 500 - רכב פוזה מעוצב למהדרין, אבל כפי שגם נאמר בכתבה - מחירו מנופח ללא כל פרופורציה. אם ניקח יחס המחירים בין אירופה לישראל אצל היבואנים היותר משתלמים, הגירסה הבכירה של פיאט 500 צריכה לעלות בסביבות 90 K ש"ח. אגב, למראות כל ההוזלות, התימחור של סמל"ת על כל דגמיה (פיאט, אלפא) עדיין גבוה מאוד.

התכוונתי לכך שבאותו מגרש של חברת הליסינג כנראה ידרשו עבור מאזדה 3 יותר מאשר על C4 באותו המצב, וזאת למרות המחירון הדומה. ההבדל בשוק הפרטי אמור להיות עוד יותר משמעותי.

C4 לא דוגמה הכי טובה מפני שלוי יצחק עוזר כאן לליסינגים. זה מקרה הקלאסי של הבדל בין המחירון למחירים בשטח. הרי את מאזדה ימכרו צמוד מאוד למחירון (כמובן תלוי במצבה) ול-C4 יתנו הנחות מפליגות גם כאשר מצבה מעולה (היצרן המושמץ). דוגמה יותר טובה היא מתחום מחוץ לליסינגים, למשל האופל, אשר נופל חזק גם בשנתיים הראשונות. אומנם אין לי מול העיניים את הנתונים של לוי יצחק לגבי האיביזה, אבל אני מעריך כי זה אמור להיות די דומה לאופל.

דווקא אחרי שלוש שנים ההבדלים במחירון נהיים בד"כ מאוד משמעותיים, עד עשרות אלפי שקלים. חוץ מזה, הנסיון מראה כי נדירים מאוד נמקרים של שינוי ה"סטיגמות", ז"א היצרן שהיה מושמץ פתאום נהיה מעורך, ולהפך. דווקא במקרה של איביזה ניתן להתיימר כי המחירון יהיה חלשלוש, וזאת בגלל הסיבה הפשוטה כי רכב זה לא מיועד לליסינגים. ניתן להוסיף חט על פשע ולאומר כי הדמוי של "רכב לצעירים" ככול הנראה לא ממש יעזור למחירון להתרומם. בנסיעת מבחן ממש לא התחברתי לסיוויק הייבריד. הקורה מאוד הרגיזה אותי, הרכב נראה לי כבד ועצלן, המושב נראה נמוך ולא נוח, הרגישות של דבשת הבלם הפחידה אותי, הצריכה ברכב מבחן הייתה על הפנים, וכו'. לאחר מכן ישבתי וניתחתי את הדברים. אני הייתי רגיל לרכבי הקודם, כאן היה מדובר ברכב אחר. בסופו של דבר הלכתי עם הראש ולא עם הלב ואינני מצטער לרגע. את הכיסא למדתי לכוון כהלכה. הבנתי איך לתעפל את הרכב על מנת שיהיה זריז וחיסכוני, התרגלתי לבלם החדש. נשארה רק הבעייה של הקורה, שהיא באמת מאוד מרגיזה. אבל במחיר של 130 K ש"ח הרי אין רכב מושלם.

לא על עיוור. בנסיעת מבחן אפשר לפסול משהו לחלוטין - כפי קרה לי עם הפריוס, שהוא רכב יוצא דופן ולא דומה לשום דבר אחר. כאשר ההתלבטות בין רכבים פחות או יותר דומים גם כדאי לקחת נסיעת מבחן, לחוש מה הנוחות של הרכב, איך בידוד הרעשים וכדומה. אבל אני באופן אישי לוקח בחשבון כי בדובר בהרגשות הסובייקטיביות של אותו הרגע, (במיוחד בנוגע לנוחות), שלא תמיד כדאי להסתמך עלייה ב-100%. אני נותן לנסיעת מבחן משקל בסביבות 20% בשיקלול ההחלטה הסופית.

אני באופן אישי לא מתלהב מנסיעות מבחן, בדיוק כמו מהדייטים של 10 דקות. אומנם אפשר לפסול בדייט כזה את מה שממש לא מתאים, אבל בכל זאת צריך זמן יותר ממושך על מנת לגבש דעה לכאן ולכאן. התחושה הסובייקטיבית אחרי שעה יכולה להיות לא כמו אחרי 10 דקות, ואחרי יום לא כמו אחרי שעה.

משענת יד פשוטה עולה בסביבות 150-200 ש"ח. אפשר להסיג אותה בדיוק בגוון הריפודים של הרכב, אז אולי יעלה קצת יותר. זה ממש לא שיקול בבחירת הרכב.

מדובר בכל מיני חלקים שברב היפני הממוצע ילכו קרוב לוודאי אחרי X קילומטרים וברכב כמו סיאט או פולקסווגן - אחרי X/2. יש בינהם גם דברים יקרים, כגון הגיר למשל. אבל מדובר בסך הכל בסטטיסטיקה. ישנם אקזמפלרים של הרכבים המעוללים שלא יוצאים מהמוסכים מיומם הראשון, יש אקזמפלרים של הדגמים המושמצים אשר מפגינים אמינות מופלגת. הכל עניין של מזל. אובכן הסטטיסטיקה זה דבר מופשט, אבל המחירון זה דבר מאוד ממשי. והוא לא מחמיא לסיאט על דורותיו. ולגבי היעוץ. לכל אחד יש הדגשים משלו. כתב הרכב למשל בוחן המון רכבים חדשים הוא מבין מהם היטב מנקודת מבטו, הוא שם לב על כל מיני דברים שאדם מהישוב לא מבין בהם, הוא לא כ"כ מותרד מה אמור להיות עתידו של הרכב, המילה "מחירון" היא הגנאי עבורו וכו. אדם כמוני, הצרכן הקטן, שלא מבין הרבה ברכבים, בהתנהגות הכביש, בניתוק ההגה ודברים כאלה, בראש ובראשונה שם לב על המחירון ולאחר מכן על הדברים כמו הנוחות, בידוד הרעשים, והצריכה. כך שעבורי ועבורו המוסג של "תמורה למחיר" איננו זהה.

הכל יחסי. אני למשל רגיל ל-1 ל-20 בסיוויק הייבריד, כך ש 1 ל 12 בשבילי זה לא ממש חיסכוני. אני גם רגיל לבידוד הרעשים של רכב גדול בהרבה. כך שברכב של אישתי אינני נהנה מהאופרות של הנדל כמו ברכבי הפרטי. אבל בתוך הרחבות הצרים של תל אביב הרכב הפרטי נהיה העונש. הקורה שתקוע באמצע השדה הראייה הלקוי ממלא, והיא מאוד מרגיזה ומפריעה בחניות, גם הגודל וכו. לאומת זאת מאזדה 2 בעיר זה ממש תענוג.

אין לי נסיון אישי עם גרירות איביזה כולשהי למוסכים. אבל מפי אנשי המקצוע שמעתי לא מעט דברים בלתי-מחמאים על הרכב, לכן אליו אני באופן אישי לא אתקרב. אגב, אם כבר במחירים עסקינן, אז הנה האיביזה החדשה: http://www.seat.de/modelle_/ibiza_neu/preise-und-fakten/basispreise.html אינני יודע מה הגירסה שנמכרת כאן בארץ, אבל אני מנחש כי מחירה באירופה מבסביב ל-15000 אירו.

לאישתי יש מאזדה 2 דינאמיק מליסינג ויוצא לי לנהוג בה המון. לדעתי רכב מעולה. בידוד רעשים אומנם לא כמו ברכבים גדולים יותר, אבל ביונדאי גטס שהיה לה מקודם זה היה הרבה יותר גרוע. אגב, חיסכונית היא ממש לא, אבל שוב, לאומת הגטס מדובר בשיפור משמעותי.

הסיפור כאן הוא הגירסה הבכירה. אני מנחש כי מדובר בגג פנורמי ושאר הפיצ'בקעס. אילו מתחרים נותנים זאת בסכום הנ"ל? ואם כל הכבוד לאיביזה החדשה - מה הסיכויים שבעוד זמן מה הגברת תיגרר אימה למוסכים או תמכור בהרבה פחות מהמחירון הנמוך ממילא לאומת התרחיש כזה במקרה של הגא'ז?

בד"כ הסופר-מיני הרגילות שעולות כאן בסביבות 100 K ש"ח - באירופה עולות בסביבות 10-15 K אירו, ולדעתי בלא מעט מקרים מדובר ב"עשיית פרעייר" מהצרכן הישראלי. זה נכון גם לגבי הג'אז בגירסאות הפשוטות. אבל הגירסה הבכירה אכן די יקרה והגברת מקבלת כאן לדעתי מחיר מעולה.

לעצם עניין המחיר... בנגוד למוצרים כמו קמח או סוכר, הרכבים לא מתומחרים לפי המשקל. כך שסופר-מיני לא חייבת להיות דווקא זולה יותר ממשפחתית. המחיר נגזר מ-2 גורמים עקריים: המחיר של היצרן והוא מבטא את ההשקע בפיתוח ובייצור, והמחיר של היבואן והוא מבטא את שולי הרווח שלו, טיבו כי חברה עיסקית (היכולת להסיג מחיר טוב אצל היצרן) וכו. בתור הצרכנים אנו מעוניינים לקבל תמורה הכי טובה לכספינו ולנטרל עד כמה שניתן את הגורם השני. לכן אני נוהג להשוואת את מחירי הרכבים בארץ ובחו"ל. ובכן, הונדה ג'אז בגירסה הבכירה 1.4 Exclusive איננו רכב זול גם בחו"ל. באירופה הוא עולה כי-20.000 אירו: http://www.honda.de/content/automobile/modelle_jazz_ausstattungsdaten.php?mv=1024 .ניתן לראות כי המחיר שמציעים לך כאן לא רחוק מזה שבאירופה, ובשער אירו גבוה אפילו זהה. מה למשל ניתן עוד לרכוש בערך באותו הסכום? למשל הפאסאט הבסיסי 1.6 עם 102 כ"ס עולה 23.000 אירו. המשקל שונה, המחיר דומה. http://www.volkswagen.de/vwcms/master_public/virtualmaster/de3/modelle/passat.html אמרנו כי הגולף החדש הוא רכב יקר מאוד, הרבה יותר יקר מהג'אז. אז הנה האמת: טרדליין 1.4 - 18.500,00 €. למה לנו להתעסק עם רכבים עממיים לפי המשקל. למה שלא נבדוק את רכבי היוקרה, כאלה שמסובבים את הראש? אז הנה הנתונים: http://cc5.volkswagen.de/cc5/configurator/fs_base.aspx?context=default&app=ICC-DE&template=scirocco&process=clc2 השירוקו הבסיסית 21.950,00 € - לא רחוק מהג'אז המדוברת. כמה זה עולה בארץ אני אפילו פוחד לשאול. מרסדס B-class 23.978,50 € - לא כפי שחשבנו http://www.mercedes-benz.de/content/germany/mpc/mpc_germany_website/de/home_mpc/passengercars/home/new_cars/models/b-class/b245.flash.html#chapter=1 ובמוו סידרה 1 די דומה למחיר הנ"ל http://www.bmw.de/de/de/general/configurations_center/configurator.html?process=vco&useJavaApplet=false כך שלא יספרו סיפורים על המחיר ועל התמורה

לדעתי לא מדובר בעסקה טובה כלל וכלל. אתה קונה חתול בסק מדובר בסיכון מעל הסביר. מי יודע מה יש ברכב הזה, אילו בעיות, אילו תאונות וכו כו. האים הייתה קונה בארץ רכב ממקור לא יודע עם קילומטרז' חריג לשנתו בלי לבצע בדיקה כלשהי כאשר מדובר בסכום שאיננו קטן? סביר להניח כי התשובה היא לא. אז במה ארה"ב טובה יותר? אם כבר יבוא אישי, אז לדעתי רכב עם 0 קם בלבד, ולא חסר כאלה בארה"ב במחירי רצפה. PS אני באופן אישי לא הייתי קונה אפילו עם 0 קמ. מי יודע, אולי הרכב נפל, אולי הוא פגום. ואין לו אבא ואימא כאן.

אין לי מה לאומר בקשר לסוזוקי SX4, אבל בקשר למאזדה 2 דינאמיק יש ויש. זה הרכב שאישתי קיבלה מעבודתה במקום יונדאי גטס. לא שהייתי שונא את הגטס. בסך הכל רכב וסביר בעודו היה במצב מכאני טוב (ולא כך היה בתקופה האחרונה). אבל מאזדה 2 זה פשוט עולם אחר. הרכב תוכנן ע"מ לגרום לתענוג מכסימלי לנהג עירוני בלתי-ספורטיבי. ההגה קליל מאוד. אפילו הלחיצה קלילה על הגז גורמת לסל"ד להגיע ל-4000 עם צליל די נעים והרגשה של תאוצה רצינית. אבל זאת רק הרגשה. אם נעמיד את מאזדה 2 וסיוויק ההייבריד למשל מרמזור וניתן להם להאיץ, סביר להניח כי למעשה ההיבריד יעקוף את מאזדה 2 (זה קורה הרבה ברמזורים). אבל הוא יעשה זאת בשקט מוחלט ותוך מתן הרגשה של כבדות ועצלנות, "עזוב אותי, אני עייף, בא לי לחסוך בדלק וממש לא בא לי לקרוע את הצורה". מאזדה 2 תשדר מסר הפוך - היא ססה לקרב עם הצליל השמח, היא מזמינה שתלחץ ותלתץ והיא תקפוץ בכל פעם, אבל בצורה ממש נעימה, לא כמו הגטס (הוא נותן הרגשה כאילו עומד להתפרק, לי אישית לקח זמן להתרגל לזה). הכי מפתיע הנוחות של מאזדה 2. יש כמה מהמורות כביש שאני מרגיש בתוסיק כאשר נוסע בסיוויק. במאזדה 2 פשוט לא תדע איפה הם. גם הישיבה במאזדה 2 מאוד נוחה. אני בהתחלה פחדתי כי לא אשרוד נסיעות ארוכות ברכב גמדי שכזה וארגיש קלאוסטרופוביה. מסתבר שלא כך. ניתן לנסוע חופשי מתל אביב לבאר-שבע לפחות בלי להתעייף. לגבי אילת אומנם לא הייתי מתיימר. כשאני חושב על סוזוקי SX4, יש לי ספק אם היא מסוגלת לספק את הנוחות והנעימות של מאזדה 2

לא צריך לזלזל. בישראל קיימת בעייה חמורה מאוד של זיהום אוויר. יתכן שהרפורמה לא תתקן את המצב, יכול להיות שאף תחמירו (תזקן את הגיל הממוצע של ציי הרכב הלאומי). אבל אילו היינו בבת אחת הופכים לאומה עשירה בה כולם קונים רכבים חדשים, הרי היה מדובר ברפורמה מצויינת.

אני חשבתי על דבר הבא...הרגולטור דוחף אתנו לעבור לרכבים ההיברידיים. כרגע הקבוצה הזו היא די דלה. אומנם אני באופן אישי מאוד מרוצה מסיוויק ההייבריד שיש לי. אבל אני מניח כי לא מעט נהגים ירצו רכב חזק וגדול יותר. על מנת לזכות במס מופחת של ממש, דומה למקובל במדינות אירופה (30% +מע"מ), המכונית ההיברידית צריכה להיות בעלת נפח המנוע פחות מ-3.5 ליטר וציון הירוק פחות מ-130. בסך הכל יתכן וקיימות מכוניות שיוכלו להיכנס לקבוצה זו והן כרגע אינן מיוצגות בארץ: Ford Fusion Hybrid למשל, כנראה הוא אמור להיות בפנים וזה רכב מנהלים מבריק. אומנם השנה המבחר איננו כו גדול, אך הוא אמור להיתרחב מדי שנה, כך שיתכן ובקוב יהיה על מה לשים עין מבלי לשלם יותר מדי. אגב, שמעתי כי בקרוב כנראה נזכה גם במאזדה 3 ההיברידית: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3305022,00.html

אין שום צורך להמתין לפני הנשיפון. מדובר בבדיקה פנימית. עלו גם הטענות כי אין צורך להמתין לפני הינשוף אם הוכח (הנאשם עצמו אמר) כי שתה זמן רב לפני הבדיקה. אלה שכב' השופט טננבוים הכריע בתיק של עופר שלם כי אין להאמין לנבדקים ויש להמתין בכל מקרה. אגב, ישנם המחקרים שטוענים כי 15 דקות לא מספיק ויש להמתין 20 דקות. לצערי בארץ לא הוגדר מספיק טוב מה פירוש ההמתנה. בארה"ב למשל אם הנאשם גיהק - ממתינים 15 או 20 דקות מהתחלה. למיטב ידיעתי שוטר בשטח יכול לרשום דו"חות ולהחרים את הרכב יכול רק קצין.

כעיקרון ניתן להוכיח את שכרות שלא ע"פ הדרך המדעית וישנו פסק דין עליון עוד מלפני 20 שנה על אחד שמתבוסס בקיאו ומתגלגל בין הבקבוקים הריקים. אלה שעו"ד טוב יוכל לטעון כי מאז 2005 בדיקת המאפיינים לא מעוגנת בחוק. מתוך הנסיון, טיעונים מלומדים כגון זה נדחים ע"י רוב בתי המשפט. אילו הייתי מעיד מטעם התביעה, הייתי יכול לספר לבית המשפט על כך כי לא מעט נבדקים צולחים את הבדיקה בזכות דרכי הנשימה הגדולים. ז"א הם נושפים 1.5 ליטר הנדרשים מבלי שהביאו את האוויר מהריאות. בגרמניה למשל גבר צעיר ידרש לנשוף יותר מ-3 ליטרים.

שלום! יש נוהלים מסויימים לגבי בדיקת שיכרות. חלקם הוגדרו ע"י הוראות היצרן של המכשיר, חלקם באו כי פועל היוצא של פסקי הדין. למשל לפני שלוש שנים רשמו את אותו הזמן על כל הטפסים ולא היה ניתן להוכיח המתנה של 15 דקות תרם תחילת הבדיקה. לאחר פסקי דין המזכים החלו לרשום זמנים שונים בטפסים שונים. גם הטפסים עצמם מתחלפים, כיום הם לא כמו לפני שנתיים. השתנה גם מהלך בדיקת המאפיינים, וכו כו. יקח הרבה זמן לתאר את כל הטפסים ומה משמעותם. בנוגע לשאלות העיקריות... במידה והנבדק צלח את הבדיקה - הוא משוחרר לשלום ולא מקבל כלום. במידה ונכשל - הוא מקבל טופס הזמנה למשפט בו מצויינים זמן, מקום, סעיף העבירה, בית המשפט ותעריך הדיון. הוא מקבל גם הזמנה לשימוע, רשיונו נלקח ומקומו נותנים דף אימו יוכל לנהוג עד השימוע (בסה"כ 3 דפים אם אני לא טועה). לאחר מכן ניתן לקבל חלק מחומר החקירה בתביעות. שם יהיו בין היתר המזכרים של העוצרים ועורכי הבדיקה, פלטי הינשוף (פעמיים), פלט הכיול, יומן הכיולים, טופס בדיקת המאפיינים, טופס ה-V ודף ראשי של התע"צ. הנאשמים המתקדמים יוכלו לקבל בבית דגן את רשימת התקלות של המכשיר אימו נעשתה הבדיקה ואת תוכנו של התע"צ.