Jump to content

ד"ר פוליצ'וק

  • הודעות

    944
  • כאן מאז:

כל מה שפורסם על ידי ד"ר פוליצ'וק

  1. מעניין כי ברוב מדינות אירופאיות 4 דלתות קיים רק בגירסת ההייבריד. אבל בפולין ישנם גם 4 וגם 5 דלתות בדיוק כמו בארץ. אז המחירים הם כדלקמן: 4 דלתות אוטומט 1.8 קומפורט 70900 זלוטי (93267.5 ש"ח) 4 דלתות אוטומט 1.8 אקזקיוטיב 78400 זלוטי (103134 ש"ח)4 דלתות 1.3 הייבריד 96600 זלוטי (127075 ש"ח)5 דלתות אוטובט 1.8 קומפורט 70900 זלוטי (93267.5 ש"ח) CIVIC 4D 1.8 COMFORTAT http://www.honda.pl באיזור האירו המחירים קצת יותר גבוהים. וכך גם ניתן להסיק לגבי אופן הפעולה של החוק הירוק.
  2. שניהם מעולים, תלוי מה הדרישות ומה גובה ההנחה.
  3. זו בהחלט הפעם הראשונה וגם האחרונה שאני קונה בארץ אוטו חדש. אומנם הרכב שרד יפה את השנה הראשונה עם 3 שריטות קטנות בלבד, אבל הכל הודות לכאבי ראש בלתי-פוסקים. אגב לא דיברתי על סתם שכבת ווקס עבה, אלה בצמד עם הכיסוי. הדלת הנזרקת מחליקה על הכיסוי, חוסכת את פגעית הפח והכל נשאר בינו לבין שכבת הווקס. מדי שבוע אני מגלה פסים לבנים של שכבת הווקס שנהרסה עקב זריקת הדלת, אך הצבע נשאר בתולי. למזלי עדיין לא זכיתי בזריקת דלת רצינית שתפגע גם בפח. המקרה הכי גרוע בתולדות רכבי היה כאשר בן עוולה על מאזדה דמיו חגג עם טמבונו על הצד השמאלי שלי. הכיסוי היה קרוע מרצפה עד הגג והדלת הייתה לבנה משכבת הווקס לאורכה. כאשר ניקינו את הלבן של הווקס שמחנו לדעת כי אין כל פגיעה בפח הדלת וישנה רק מעיכה מזערית בכנף האחורי, כזאת שחוץ ממני לא רבים מסוגלים להבחין. והצבע לא נפגע כלל בשום מקום. כאלה הן סגולותיו של הכיסוי הפשוט של 120 ש"ח.
  4. פחות או יותר סטרילי הרכב יכול להיות בחצר הבית הפרטי (גם שם בעצם יכולים להשיג אותו, עם כדורים למשל). אבל בחצר המשותף הרכב יספוג בגדול וכעיקרון אין מה לעשות נגד זה. הוונדלים לא פוחדים אפילו מרכבים כאלה שכל אדם סביר היה מתרחק. כך למשל נמצא אצלינו בחצר ג'יפ במוו ענק ועליו כבר חרטו גסויות עם סכין. פשוט כואב הלב לראות. מה שכן עם הטיפים הקטנים ניתן להפחית את עוצמות הנזקים.
  5. אני נזכר בטיפ לנסיעה בטוחה ברכבת חשמלית בפרברי מוסקווה: לא לשבת ליד הדלתות. כאשר חבורה שתוייה ואלימה נכנסת לקרון - הם תוקפים את אלה שיושבים קרוב, ואלה שיושבים רחוק מספיקים להימלט על נפשם. כלל מאוד דומה לחנייה בחצרות של ארץ הקדוש. טרם החנייה יש להעריך סיכונים ולבחור מקום הכי בטוח. כך למשל לא מומלץ לעמוד חשוף ליד המעבר. זורקי הזבל יכולים לבעות ברכב, עוברי אורך יתנו לו מין הסתם פנדלים וכמובן שמניחי החפצים גם לא יפסחו עליו. אגב, אילו מכסה המנוע היה מכוסה, ככול היותר הנזק היה מזערי.
  6. אינני חושב לרגע כי השיטה אמורה לתרום לנקיון האוויר. ולגבי הרווחים המוגדלים... כאשר יכנס החישוב הלינארי לשווי השימוש יווצר הלחץ להוריד מחירים. אולי אז נראה הוזלה משמעותית יותר לרכבים שזוכים בהנחות המס.
  7. אין פתרון מוחלט נגד הוונדליזם. אך ישנו פתרון חלקי: כיסוי, שכבת ווקס עבה ובחירת מיקום חנייה מתאים. במדינת ישראל יש כמה מכות שמהן סובל הרכב החונה: המכה הראשונה: זריקות הדלות מרכבים סמוכים. הכיסוי מציל את צבע הרכב בלא מעט מקרים, כמובן תלוי בזווית ובעוצמת זריקת הדלת. רכבי סבל מעשרות עם לא מאות זריקות דלת, אך הודות לכיסוי ולשכוות ווקס עבה במיוחד לא ניתן למצוא זכר לאף אחת מהן. המכה השנייה: הנוער המשועמם. יש נוער רע שפוגע ברכבים בזדון. הכיסוי ברוב המקרים מצניע את הרכב והזעם מופנה כלפי רכבים אחרים שבצעם הנוצץ מזמין וונדליזם. יש גם ילדים "טובים" שפוגעים ברכבים ללא כוונת זדון. למשל מתיישבים על מכסה המנוע ומעקמים אותו. כך למשל בשבוע שעבר היינו עדים לחגיגת הילדים על מכסה המנוע כל מאזדת הליסינג של אישתי. המכסה צעק ואנחנו שתקנו בגלל הפחד לייצר זעם וזדון כלפי הפרייבט שלנו. ילדים יכולים גם סתם להשען על הרכב ואז הקליפסים של בגדוהם יחרשו על הצבע. כאשר הרכב מכוסה בכיסוי מלוכלך ומטונף - פחות נעים להשען עליו וגם להתיישב על מכסה המנוע. אני בכוונה לא מכבס אות הכיסוי והוא נראה ממש זוועה, כולו מלא בצוע של ציפורים. ככול שכיסוי מטונף יותר, כך בריא יותר לרכב. וטיף אחרון - לחנות לא רחוק מצפרדיית הזבל (אבל לא קרוב מדי). הסירחון של הזבל מבריח את המתיישבים והנשענים בפוטנציה. המכה השלישית: הנהגים שלא יודעים לחנות. הכיסוי לא יכול להציל נגד פגיעות הטמבון אך בהחלט מפחית את עוצמת התוצאות. חשוב כאן להתרחק מחונים מסוכנים. אם למשל מדובר בחצר בו נוהגים לחנות אורחים - רצוי לבחור במקום הכי רחוק ומוצנע. וכמובן שוב פעם כיסוי - נגד זריקות הדלת. אלה הם טיפים קטנים לשמירת הרכב בארץ הקודש.
  8. עם כל הכבוד, במדינה עם רמת ההכנסות הנמוכה, ההבטלה הגבוה, העדר של המערכת הסוציאלית כמו אצלנו, רכב ב-200 K ש"ח נמצא הרחק מחוץ להסג ידו של העובד הממוצע ויכול להיות מוגדר כי מותרות. ומי שנמצא ברמה הרחק מעל הממוצע שיתמוך בחברה וישלם. כך מפרשים את הצדק החברתי ואין לי שום בעייה עם הנ"ל. יש לי בעייה עם כך שהרכבים הזולים לא מוזלים מספיק. אילו כל ההכנסות העודפות מרכבי פאר היו מופנות להוזלת הרכבים העממיים, הייתי תומך נלהב של הרפורמה.
  9. לדעתי אין עדיין מספיק נתונים ע"מ להסיק מהו הנזק המוחלט מ-NOX או מ-CO2. מדינה יכולה לשחק עם הנתונים בצורה כזאת ואחרת בכדי לבנות ניקוד כזה או אחר. מדינה שלנו בחרה לבנות סקלה ושיטת המיסוי כאלה שיפגעו ברכבים היקרים ויפסחו על הרכבים הזולים. לדעתי יש בכך צדק מסויים כי הרי לא פעם אנחנו שומעים על הפערים החברתיים וכדומה. אני באופן אישי נוטה לתמוך בשיטת מיסוי זו מאשר להתנגד לה. אבל כמובן הייתי שמח אילו הרכבים הזולים היו מוזלים עוד יותר.
  10. עבריין תנוע זה מושג די רחב. הרי גם אדם נורמטיבי ושומר חוק שביצע פעם איזו עבירה זוטרה כבר נהיה עבריין תנוע. טוב מאוד להחמיר עם אלה שמסוכנים. אבל קשה מאוד לקבוע קריטריונים מי אכן מסוכן ומי לא. למשל אחד שנסע X קם וביצע Y עבירות הרי הרבה יותר מסוכן מזה שנסע 10*X עם אותה כמות העבירות. אבל איך נדע מהי כמות העבורות פר נסוע? חומרת הענישה בישראל כבר עולה פי כמה וכמה על מה שמקובל בעולם. למשל לגבי הסעיף 62(3) - נהיגה בשכרות - החוק מדבר על שנתיים מאסר בפועל אפילו על עבירה ראשונה. בפועל העונש הוא שנתיים שלילה ומאסר על תנאי. ישנם המשפטנים שסבורים כי גם העונש הזה הינו דראקוני וחצי שנת שלילה + של"ץ זה מספיק. ברוב מדינות העולם העונש על עבורה זו הינו בסביבות חודשי שלילה בודדים. כמובן ישנן המדינות שמחמירות - למשל יפן ומספר מדינות בארה"ב. אבל הענישה הכללית שם הינה חמורה ביותר, כולל עונשי המוות. בישראל חומרת הענישה על עבירות תנוע לא נמצאת בפרופורציה עם חומרת הענישה הכללית. בנוסף בישראל מאוד מפותחת הענישה המנהלית - החרמות רכב, השלילות דרך משרד הרישוי, וכמובן המרב"ד ששולל לצמיטוט ללא האפשרות לערער על קביעותיו המקצועיות, דברים שאין באף מקום בעולם. כעיקרון יכול להיות שההחמרה זה טוב. אבל משום מה נדמה לי כי על אחד שאכן מסוכן ירידו מהכביש גם כמה וכמה כמוני וכמוכם, וזאת אכן בעייה.
  11. קונפוציוס נדד עם תלמידיו רכובים על עגלה. בצד הדרך הם ראו זקנה בוכה. -על מה את עוולה? - שאל קונפוציוס. -הנמר טרף את כל משפחתי - ענתה הזקנה. -למה את לא עוזבת את המקום? - המשיך קונפוציוס. -אין כאן שילטונות רעים - ענתה הזקנה. -תזכרו תלמידיי: שלטונות רעים גרועים מהנמר - סיכם קופוציוס (מ-"לי זין", ספר הטכסים, התרגום שלי)
  12. האושר לא נמדד בכוחות סוס או מספר הבוכנות. אני נזכר ב"תרבות המוטורית" של ברה"מ של שנות ה-70 כאשר בעלי הלדות (במקרה הטוב) או המוסקביצ'ים (זה היה הרבה יותר גרוע) מדי סוף שבוע היו נשכבים מתחת לנכסיהם המתפרקים. אגב לא בכדי השתמשתי במילה "נכס". יצורים (אני מתבייש לקרוא להם מכוניות) היו עולים כמשכורת 5-שנתית של מהנדס בכיר. ולא שאנשים אלה היו פחות מאושרים מאשר בעלי היגורים בבריטניה הרחוקה.
  13. זה היופי שבקיום, שכולנו שונים. האחד רוצה רק להגיע בנקודה א' ל-ב' וסולד מכל הטרחה שקשורה ברכב. האחר חולה רכבים, רוכש איזו טרנטה, הופך אותה לרכב האספנות ומטפל בה מסביב לשעון תוך הוצאות אסטרונומיות. אני בסך הכל רק רציתי להגיד כי בהשוואות של ליסינג מול פרייבט יש לקחת בחשבון לא רק את הדלק והביטוח, אלה גם את השקט הנפשי. ורכיב זה כידוע שונה בין אדם לאדם.
  14. ואז בוקר אחד אתה יוצא ורואה שדפקו את הרכב מימין. ולמחרת אתה יוצא וראה ששרטו אותו משמאל... לסיפור הזה הרי אין סוף. מי שידע לחזות את העתיד על דף לא יצטרך לא ליסינג ולא פריבייט. הנהג הפרטי יסיעה אותו.
  15. הייתי מתייחס לשיקול הבא: בליסינג אתה יודע מראש כמה תשלם. אך לא כך במקרה של הפרייבט. יתכן ויתמזל מזלך ולרכב לא יקרה כלום, אז שיחקת אותה ויצאת יותר בזול מליסינג. אבל יתכן מאוד והרכב יתקלקל, ידפק, ישרט, וכו וכו. כל הנ"ל כרוך בעצבים, הוצאות, וכמובן איבוד זמן יקר. אז בכל חישוב שכזה יש לקחת בחשבון את ערך הסיכון וערכו של השקט הנפשי. אילו יכולתי לקחת רכב ליסינג - לא הייתי חושס פעמיים, אפילו אם על הנייר זה נראה יותר יקר.
  16. המחירון של קיאה סטיישן נדמה לי כ-123000 ש"ח, 8000 ש"ח יותר מהיונדאי. אגב, אני מצטרף להמלצה על יונדאי סטיישן.
  17. אגב, אינני מכיר אף מקרה בו זכו בפיצויים מחברות הסלולר או מהמפעלים הכימיים, מפני שאיש טרם הוכיח את הקשר הנסיבתי שבין הזיהום או הקרינה לבין התחלוה. יתרה מכך, ישנם התקנים למיקום של המתקנים למטח גבוה ביחס למבני המגורים, אשר כנהוג בארץ הקודש לא תמיד מקויימים. גם במקרים כאלה לא נשאר לקורבנות הרבה מה לעשות פרט למאבק הציבורי. בכל אופן המטח הגבוה זה לא מה שקיים ברכבים ההיברידיים. הקרינה שם דומה יותר לזו של מכשירי החשמל הביתיים. ישנן האוכלוסיות בעולם השלישי עם חשיפה נמוכה מאוד לקרינה האלקטרומגנטית ולמרות זאת תוכלת החיים שם מאוד נמוכה. וישנן האוכלוסיות הזוכות לחשיפה מאוד גדולה, למשל היפנים. הם גם מתגוררים בדירות קטנטנות, גם לא נוהגים לחמם אותם בחורף אלה לישון בסדינים החשמליים, ובכלל אוהבים לדחוף כמות כזו של מכשירי החשמל שנהיה קשה לזוז. ואיזה פלא - תוכלת החיים ביפן היא מהגבהות בעולם והתחלוה בסרטן בין הנמוכות.
  18. אתה כנראה לא מודע לעובדה כי אנטנות כאלה יש בכל מקום וכמעט בכל בניין, בדיוק כמו האגדות האורבניות.
  19. אני שמעתי סיפורים על רכבים הכי מושמצים שמעולם לא עשו בעיות, ואני רואה את מאזדה 2 הדנדשה והחמוצה של אישתי אשר החלה בקילקולים כבר מיום היוולדה (למשל לפני שבועיים זו הייתה הדלת שנתקע, השבוע זה המזגן הרועש ויד עוד נטוייה). בכלל היעוץ לגבי רכבים משומשים בפורום מבלי לראות את תוצאות הבדיקה במכון המוסמך זה לא רציני בדיוק כמו היעוץ הרפאי באינטרנט. אקזמפלר כזה הוא ככה, אקזמפלר האחר זה אחרת, וכל אחד עם הסיפור שלו. אם נריץ חיפוש אז בטח נמצא גם איזו C4 עם מספר 6-ספרתי על השעון, כך שחבל לעשות הכללות שכאלה.
  20. בשיוט רגוע בכביש המהיר הקרוז יכול להיות מסדר גמור. אבל אם מדובר בנסיעות קצרות מרובות, כפי שמתאר פותח השירשור (ואני מניח בתוך העיר), הוא יכול להכות חזק בכיס. כי הרי בסך הכל מדובר ברכב כבד שגם אוהב לבקר בסל"ד הגבוה.
  21. החיסרון של הקרוז הוא הבזבזנות בדלק. כאשר משווים רכב חיסכוני וחיסכוני מאוד - ההבדל הכספי לא כ"כ משמעותי. אבל כאשר הרכב זוללן רציני - זה מאוד כואב לכיס. C4 מיד 2 במצב פיקס כול להיות רעיון לא רע בגלל ירידת הערך. אבל יש לזכור כי הרכבים הצרפתיים הרוויחו ביושר את תדמיתם, ושמירת הערך הרעה שלהם זוהי תופעה כלל-עולמית.
  22. רציתי גם לתקן את עצמי - התכוונתי לכך כי הקרינה לא מתקרבת לערכים האסורים לחשיפה מזדמנת. את האמת, הייתי מוותר על עלייה. אבל אני עושה כ"כ הרבה חטאים כנגד בריאותי: גם העישון, גם המגורים בתל אביב, גם אכילת מזון מעובד וכו כו. כך שהקרינה ברכב זהו הדבר הזניח מכולם. ועוד משהו. הערכים האלה נקבעו בצורה שרירותית. איש אינו יודע איזו קרינה אלקטרומגנטית אכן מסוכנת לבריאות. אני זוכר כי בשנות ה-70 בגרמניה המערבית מת הטכנאי כתוצאה מחשיפה לקרינה עוצמתית במשדר של רדיו ליברטי (אולי מעטים זוכרים מה זה בכלל), והתעמולה הסובייטית עשתה מכך חגיגות ומטעמים. אבל שם היה דובר על מיליונים של מיליגאוסים. אז ממה מתים (ה-TLV) כן ידוע פחות או יותר. אבל לא יותר מכך.
  23. אפשר להפחית את הקרינה באמצעים פשוטים מאוד. זה לא נעשה מפני שהקרינה לא מתקרבת לערכים המותרים לחשיפה מזדמנת. אם נפתח את כל התקנים ונתבונן בכל הסכנות נגלה דברים מדהימים. למשל מסוכן מאוד לגור בתל אביב, במיוחד בשכונות היוקרתיות בגלל זיהום האוויר. ולמרות זאת ערכי הנדל"ן שם מזנקים לשמיים. מבפרץ החיפה ובבאר-שבע בכלל ישנו אסון סביבתי מתמשך. ולמראות זאת לא ראוים ברחה המונית של האכלוסייה מהמקומות הנ"ל. לאומת אלה הקרינה במושב האחורי, שהיא אגב בגדר המותר, נראת דבר זניח.
  24. אכן כתבה זו כנראה תגרום נזק תדמיתי רציני לרכבים היברידיים והרי זה מה שיצרב בדעת הקהל: מי שנוסע ברכב כזה יעבור מוטציות אול פחות יחטוף סרטן. וזה גם לא ישכח לטווח קצר לפחות. אפילו מי שלא ראה את הכתבה - הרי ישמע מהשכן. אילו הייתי חושב למכור את הרכב בעתיד הנראה לעין - הייתי כבר דואג למחירון. אבל מאחר ואני מתכוון להחזיק ברכב עוד שנים רבות - זה לא ממש מזיז לי. להפך, כיף לנסוע ברכב יחודי שלא נראה בכל רמזור. ולגבי סיוויק 5 דלתות: אילו הייה מוצע באותה רמת איבזור כמו ההייבריד במחיר של כמה אלפים ש"ח פחות (הסעיף של החיסכון בדלק) - כנראה גם הייתי בוחר בו, כי זה באמת רכב מאוד יפה ומושך. אבל בזמנו המחיר היה באיזה 20 K ש"ח יקר יותר אפילו לאחר ההנחה האגרסיבית ביותר, כך שאפילו לא שקלתי את האופציה.
  25. 1) לגבי יונדאי - זה אכן רכב חדש, שאפילו עוד לא עלה ארצה, אלה יגיע לאחר שבועות מספר. יש לזכור כי שיטת קבוצות הרישוי יוצרת גם עוולות וגם הזדמנויות, כפי שמצוייון בכתבה. יונדאי סטיישן היא הדוגמה הבולטת ביותר למקרה של ההזדמנות. מחירה בחו"ל שקול למחירם של כמה וכמה רכבים מקבוצה 4 (למשל סיוויק 5 דלתות או גולף), ואפילו כמה מקבוצה 5 (למשל האלפאות). 2) אם עדיין מוכרים את קורולה הרובוטית ב-105K ש"ח, זה גם יכול להיות רעיון מוצלח, אלה יש לזכור כי את מה שנקנה בזול - ימכר בזול עוד יותר, במיוחד כאשר ישנה דעת קהל מאוד מסויימת לגבי הגיר. ואם מדובר במחיר מלא - בטח ובטח כי זה רעיון כשל.
×
×
  • תוכן חדש...