ד"ר פוליצ'וק

קודם כל לדעתי היה צורך להזמין משטרה רק על מנת שהבעייה תתועד והילד יורתע. שנית לא תפסנו אותו דופק רכבים שלנו למראות שככל הנראה קודם הוא עשה גם את זה מבלי שראינו, אבל בכל אופן לא היו לנו טענות אישיות. שלב הבא הוא לדיווח לבעל הרכב הנפגע. ובשכונה שלנו יש אנשים חמי מזג שלא כדאי להתעסק איתם (לא החנאג'ות כמונו)

אינני מכיר "חניות נורמליות" בתשלום באיזור, פרט מחנייה בפרק הירקון שהיא עוד יותר רחוקה. ותתפלא - הפורצים מגיעים לכל מקום, נגד זה לא ניתן להתגונן.

אפילו אם יתקרב ויצולם - לא תוכל לעשות עם זה כלום. אנחנו עם אישתי תפסנו ילד שדפק רכבים בחצר, הזמנו משטרה, הבאנו אותם להוריו וכמובן לא נעשה מזה כלום. שוב פעם כל יום אותו הילד ואותם המשחקים. הילד רק יודע שאסור לו להתקרב לרכבים שלנו. והפעלת אלימות פיזית נגד הילד - קודם כל זה נורא מבחינה המוסרית ואחר כך יהיו גם השלכות קשות מאוד מבחינת החוק.

לערכתי הגנה זו מתאימה לחו"ל ולא לישראל מפני שהיא כלל לא נועדה לפתרון הבעייה המדוברת. אולי היא תציל מפני החלקיקים המתעופפים בכביש, שהיא לדעתי די שולית. אבל היא לא תמנע את פגיעת הפח מהדלת הנזרקת. לערכתי הכיסוי הפשוט של 120 ש"ח אמור להיות יעיל יותר. וכמובן אין שום הגנה שבעולם נגד הונדליזם שבזדון. אם ישרטו בכוונה את השכבה הזו, המחיר יהיה כפול ומכופל - גם לצבע וגם לה. ועוד משהו - רכב עטוף כיסוי והלא מנצנץ נראה פחות מושך לפרולטריון הנבזי והמקנה.

אילו בעיית ונדליזם החניות הייתה כלל עולמית - בודאי היו משווקים מוצרים מצילי רכבים. למשל הייתי חושב על כיסוי מתנפח בדומה למזרן ים. מוצר כזה היה מונע נזקים של זריקת דלתות או פגיעות עגלות הקניות או פגיעות הטמבון הקלות לחלוטין. אבל כנראה מוצר כזה היה עולה קצת יותר מ-120 ש"ח של הכיסוי הרגיל, ואז הייתה נוצרת הבעייה של הגניבות. אופציה אחרת - כיסוי פלסטיקי רך עם אוויר כבר בפנים כמו בעטיפות של מוצרי האלקטרוניקה החדשים. אבל דבר כזה יקח הרבה מקום בבגאז'. ומאחר ומצרים כאלה לצערי הרב לא קיימים עדיין בשוק, אני מנסה לבחון את החומר של הכיסויים הקיימים. מסתבר שדווקא החומר הסינטטי של הכיסוי הזול ביותר הוא גם המחליק הטוב ביותר. הבעייה היא שכיסוי זול שכזה מתכלה מהר והוא משרת מקסימום עד חצי שנה. הוא גם נקרע מכל זריקת דלת, קריעות אלה מתפשטות מאוד מהר ולמעשה לא נשאר מנוס אלה להחליפו אחרי כל ארוע שכזה. שאלה לdanny66: על איזה פתרון אתה מדבר?

מתוך נסיוני המעשי למדתי כי הכיסוי יחד עם שכבת ווקס עבה במיוחד עושים נסים ונפלאות בנושא זריקות הדלתות. אתה חוזר לרכב, רואה חור בכיסוי והסימנים הלבנים של הווקס (סימן שהייתה זריקה רצינית), אבל הצבע נשאר בטולי לגמרי. והכי מפליא שהדבר מציל גם את הפח. אני מעריך כי הכיסוי גורם לחפץ הפוגע (הדלת לצורך העניין) להחליק על המשטח ומפחית את הפגיע בצורה משמעותית. אבל לפני כי 3 שבועות דפקו לי את הרכב לא עם הדלת אלה הטמבון וזה היה די רציני. הכיסוי נשאר קרוע מרצפה עד הגג. אבל שוב, הצבע לא נפגע כלל, הייתי צריך רק לנקות אותו מאבקת הווקס של השכבה שנהרסה ובפגיעה בפח איש לא מסוגל להבחין חוץ ממני. אגב, אני כבר יודע מהו בן העוולה שעשה את זה, אבל כמובן שבמדינת ישראל אין מה לעשות עם הנ"ל, אלה רק להכנע לרוע הגורל. פעם הייתי שם את הכיסוי רק בחניות ארוכות טווח. היום אני שם אותו בכל פעם שיוצא לי להתרחק מהרכב במקום בו מסתובבים נהגים אחרים.

ממש בזיון כאשר לוקחים מהזקנים, מנצולי השוא, מאימאות הבודדות, מהנכים, מהמובטלים. ובעלי הגפ"מ אני מקווה שיסתדרו. לי משום מה לא נראה כך. כאשר עוד מזמן דובר על ההעלת האגרה לגפ"ם, דיברו גם על ההנחה להייברידים. הגזירה שיתכן ותהיה זה ההחמרה בטסט. אבל האגרה כנראה שלא.

כמובן שבמצב הנוכחי זה כבר לא יעזור, אבל אולי להבא... צפונה מאותה חנייה ישנה עוד חנייה מאוד גדולה מול מגרש הגרירה. שם תמיד יש מקום ואין צורך לריב עם איש. אני פוחד מקהל הנהגים, ובמיוחד חס וחלילה לריב עם מישהו, ואם כבר יוצא לי להגיע לאיזור, אז אני חונה בקצה הכי צפוני של אותה החנייה בו כבר אין אף אחד אלה משאיות נטושות, אז כמובן הסיכוי שמישהו ישרוט או יזרוק דלת יהיה קטן מאוד. צריך ללכת אחר כך כמה מטרים - זה נכון, אבל לפחות אין צורך לעשות תצפיות על הרכב. פעם בצעירותי חנייה במקום זה הייתה סוג של מבחן לבחורות שהייתי יוצא איתן. אם היא מכתרת ורוצה לחנות צמוד יותר לקהל הנהגים, סימן שיש לנו השקפת עולם שונה

אבל הוא שייך לקבוצה 3!

יצא להפגש גם עם לנסק קלאסיק, ודווקא התרשמתי כי מדובר ברכב מאוד דומה במחינת התחושה (אין לי מושג מה היו ההבדלים מתחת למכסה המנוע, אשמח ללמוד). אני מאמין כי בתור רכב בסיסי להעברה מנקודה לנקודה זו תמורה לא רעה למחירון הנמוך. אין לי גם מושג מה היתרונות של המתחרים (מאזדה, טויוטה וסוברו) אשר מצדיקים את ההפרש במחיר יד 2.

לי בזמנו הייתה מיצובישי לאנסר תאילנד 2001. יד ראשונה השכרה, הייתה לה פגיעה (כנראה קלה) בשסי שלא נתגלתה במעמד הרכישה אלה על ידי השמאי בסוף דרכה. רכשתי אותה בשנת 2005 בהנחה של 35% מהמחירון, הקילומטרז' היה 120 K והיא נהרגה ממכה מאחור בתחילת שנת 2008 כאשר הקילומטרז' היה 210 K. משך כמעט 3 שנים לא ידעתי איתה צרות. התקלות שהיו הם הצופר (200 ש"ח), החלון הקדמי (250 ש"ח) האלטרנתור (700 ש"ח) והטסט לשנת 2007 (כמעט 2000 ש"ח). הייתי צריך גם להחליף מצבר, אבל זה לא נחשב לתקלה. בסופו של יום קיבלתי עלייה פיצוי מצד ג' של הבמוו הפוגעת כמעט בגובה של מחיר הרכישה. היא הייתה יחסית זריזה ומושכת היטב, אך רועשת וזוללנית. הייתי מתדלק בכפר קסם תמורת שטיפה חינם, ובכל פעם ניגשו אליי התושבים המקומיים והתעניינו לרכוש אותה. כמה פעמים השארו לי פתקאות עם הצעות רכישה גם בתל אביב. משום מה איש לא מתעניין בהונדה החדשה שיש לי כרגע. לדעתי לנסר בתור יד 2 הוא רעיון לא רע בכלל בגלל המחירון הנמוך, האמינות המופלגת (כמובן תלוי במזל) והטיפולים הזולים.

לנושא התחזוקה.. פעם באיזה מוסך ראייתי פרסומת "אתה נקי ומסודר, ומה עם רכבך?". אני באופן אישי מרגיש עלבון להופיע ברכב מלוכלך ושרוט, בדיוק כמו להופיע בבגדים מלוכלכים וקרועים. לצערי משימת אחזקת הרכב ללא רבב קשה עד בלתי אפשרית לביצוע. בנוגע לתכונות כאלה ואחרות של רכב משומש - זה רועש, זה זולל, זה רועד, זה לא מושך וכו כו. לדעתי ההיסטוריה של האקזמפלר הספציפי משפיע לא פחות אם לא יותר מאשר השתייכות לדגם כזה או אחר. ניתן לדבר בבטחה ובאופן כללי על תכונות של רכבים חדשים. PS רק דיברנו - והנה אני מסתכל בחלון וראה פז'ו 207 בצבע כחול פוגעת בחנייה בתוסיק של מאזדה 6 הכסופה...

הכל תלוי בכמה אתה מעריך את השקט הנפשי שלך. לי למשל השקט הנפשי יקר מאוד ובינינו אני כבר מתחיל לשנוא את הרכב החדש והיפה שיש לי. פשוט נהפכתי לעבד שלו רק בגלל פחד הקהל. הנה כמה חוויות: כאשר אני עובד בבית, מדי חצי שעה אני מציץ בחלון ע"מ לבדוק מי ואיך חנה לידו ע"מ שאוכל לתפוס את השורט הפוטציאלי על חם. כל צליל מוזר בלילה מקפיץ אותי - אולי זה חלילה קשור לרכב. מדי ערב אנחנו עם אישתי עושים חושבין איך נחנה את הרכב הליסינג שלה ע"מ שזה יחסום את הפרייבט לפחות מצד אחד. כאשר שכן שידוע כי מסוכן חונה ליד, אני רץ להזיז את הרכב. התרגלתי לשים את הכיסוי תוך 15 שניות בכל חנייה, בדומה לסידור מיטות בצבא האדום. הכיסוי כבר הציל את צבע הרכב מאינספור זריקות דלת של הרכבים הסמוכים. בכביש החישובים נהיים עוד יותר מסובכים. צריך לזהות את הנהג המסוכן בפוטנציה in situ ולהתרחק עוד בהודו מאחוריך. אז תוך שנה הפרייבט המלוקק צבר "רק" 3 שריטות קטנות. ללא המאמצים הנ"ל כבר כולו היה פגוע ושרוט. הייתי חולם שיהיה לי רכב ליסינג ושקצין הרכב יכניס את ראשו הבריא למיטה חולה זו.

מבחינה כלכלית אין הבדל משמעותי בין רכשת רכב חדש ומשומש. החדש הוא זה שסופג את ירידת הערך ואת ההתאחזרות של הקהל המקומי הפוגע והשורט, והדבר קורע את הלב במיוחד כאשר מדובר ברכב חדש. רכב משומש - הרי זה תקלות וקילקולים, והחששות התמידיות מהנ"ל, איבוד זמן יקר וכסף במוסכים. והגרוע מכל - שוב הקהל המקומי המשקר והמרמא במעמד המכירה. כך שהדילמה ממש לא קלה. אילו הייתה לי האפשרות, הייתי בכלל לוקח ליסינג, אפילו אם הדבר נשמע לכאורה יקר יותר. אך לצערי הרב, באקדמיה לא נהנים מהפריוויליגיה הנ"ל. בליסינג כל הקלפים פתוחים ואתה יודע בדיוק מה ההוצאות. עם הרכב הפרטי, במיוחד המשומש הרי מדובר בחתול בסק, ואינך תמיד יודע להעריך את הסיכונים. קל וחומר כאשר החלטתה להתעסק עם הרכב האירופאי יד 2.

ראשית כל פונטו לא עולה שליש מחיר, אלה בהתחשב בהנחה שאתה יתכן ואמור לקבל בהונדה, ההפרש יהיה כי-10000 ש"ח פלוס מינוס. הפרש זה יקוזז די מהר ע"י ירידת הערך, כאשר, כידוע, פיאט מצטיינת בסעיף הנ"ל. ואילו ג'אז ידוע כי שומרת ערך מס' 1 בשוק. ג'אז הרבה יותר שימושית ומיוחדת, יש עליה ביקורת יוצאת דופן, במיוחד על הגירסה החדשה. לדעתי בהשוואה לפונטו - רמה אחרת.

הונדה ג'אז ידנית. כרגע לאחר ההוזלה המחירון 109K ש"ח. אני מאמין כי באוגוסט ניתן לסגור בפחות.

בארץ לא מנהלים סטטיסטיקה של אמינות, כך שקשה לקבוע עובדות מוצקות. בכל זאת אני שומע למשל תלונות על ימין ועל שמאל על בעיות בהונדות דנדשות תוצאת תורקיה ובריטניה או סוברו B3. במאזדה 2 הדנדשה של אישתי כבר נקלטו רעשים בלתי-תקינים. ועוד לא יצא לי לשמוע משהו על I30. לדעתי מוניטין האמינות של יונדאי נפגע ע"י חברות הליסינג (אני אומר זאת מתוך נסיונינו עם הגטס).

לדעתי סנוביזם מיותר לגמרי. אגב, ישנם יצרנים זולים מיונדאי (אני מתכוון לדולר פר קילוגרם רכב) - למשל פורד, שברולט, רנו וכו'. אלה שבארץ היבואנים גורפים עליהם שולי רווח גדולים יותר, ואילו במקרה הנדון היבואן כנראה לקח כיוון עיסקי אחר. באירופה יונדאי יוצא לאחרונה אפילו יותר יקר מכמה וכמה יצרנים יפניים. כנראה זה נקנה בזכות ולא בחסד: אמינות מופלגת, וטיפולים הזולים. ועל הדביקות המיותרת במותגים משלמים ביוקר (לא רק בתחום הרכב אלה גם בכל תחום אחר). ולעצם העניין - האים אתה מכיר עוד רכבים בקבוצה 2 עם 126 כ"ס ועוד חלון שמש?

התכוונתי לכך שבארץ הרכב אמור לעלות אפילו פחות מבגרמניה. פורד פוקוס זול יותר מיונדאי I30, מדובר בסביבות 18000 אירו. http://www.ford.de/Pkw-Modelle/FordFocusRS/KatalogePreiseDatenFocusRS

ואם אכן הרכב יכנס לקבוצה 2, יהיה זה תקדים היסטורי ופינוק אמתי מצד היבואן, כי למשל בגרמניה בגרסה הכי פשוטה הרכב אפילו יקר יותר, 21.590,- EUR http://www.hyundai.de/pages/beratung/konfigurator/konfigurator_modell.phtml#konfi לשם השוואה - חברתה לקבוצה 2, יונדאי I20 בגרסת הליסינג עולה 16.120,- EUR בלבד, שזה אגב גם מחיר לא רע.

לצבע שחור ישנו יתרון מאוד משמעותי. כאשר ישרטו לך את הפגוש הדבר לא יראה בבולטות מפני שהפלסטיק גם כן שחור

פתרון לתעלומה פשוט: ליסינג + אישיות מאוד מסוימת.

תאונות ושריטות חנייה יש בכל מקום. השאלה באילו הכפים זה קורה. אם למשל פעם בשנה-שנתיים, אז שווה לתקן. ולי למשל יש רכב חדש-דנדש, רק בן שנה וכבר עשו לו 3 פציעות, למזלי קטנות מאוד אבל בכל זאת צורם את העין. ובכל זאת לא שווה לי לתקן, הרי מחר או בעוד שבוע יעשו לי את זה עוד פעם. וכך עם כל הצער שבדבר הייתי יכול גם לככב בתוכנית היפנית בתור האבורידג'ני.

בערוץ הטלוויזיה היפני NHK יש תוכנית נוסח "רואים עולם" ובה הכתבות על אבורידז'נים למינהם ועל המינהגיהם המוזרים. אז פעם הייתה זו התוכנית עלינו, תושבי תל אביב והיחס האבורידז'ני למכוניות. הכתב היפני המבוהל חיפש בתל אביב רכב ללא השריטות, ולא מצא אפילו בין רכבי השרד והג'פים המפוארים. הוא גם תיעד איך הדברים נעשים הלכה למעשה - פגיעה עצמית, "שרט וברח" וכו'. בסוף הוא הלציח למצוא איזה רכב ללא רבב, מאוד שמח "עשיתי את זה!" ואפילו רעיין את בעלת הרכב. אנסה לחפש את התוכנית באתר של NHK. וביפן עצמה כמובן שהתופעה איננה קיימת. לראות משהו על איזה הרכב זה דבר נדיר ביותר. גם בחלק הצפוני של אירופה קשה למצוא רכב שרוט. בקפריסין יש שריטות על כל רכב חמישי בערך. אבל כמו אצלינו כנראה אין באף מקום.

Nakamichi: לדעתי אין זה הולם מבחינתי להיכנס לנושאים האישיים כאלה ואחרים, כאשר אני מזדהה בשמי ואילו אתה מסתתר מאחרי שם בדוי, וזאת עוד בפומבי. כך שארשה לעצמי שלא להגיב לסעיפים 1 ו-2. ולגבי סעיף 3... אינני הוגה דעות, משפטן, מומחה לבטיחות בדרכים וכו'. לכן אין לי שיקול דעת בנושאים כגון מה צריך להיות החוק, מי כשיר לנהוג ומי לא, מה צריכה להיות הרמה המותרת לנהיגה וכו'. יש לי שיקול דעת בנושא אחד בלבד: איך צריך לתעפל את את מכשיר הינשוף ע"מ שהתוצאה 285 אכן תהיה 285 בוודאות של כמעט 100% הנדרשת לצורך המשפטי. ניתן לאומר כי השתתפות מומחי ההגנה במשפט אפילו בשלב זה הניבה תוצאות חיוביות, ובין היתר ניתן להצביע על עצם ההתכנסות של ועדת אלמוג. אגב, כך פחות או יותר סיכם אחד משופטי ההרכב את הישיבה האחרונה. הוא אמר כי לא משנה מה תהיה בסוף הכרעת הדין, כל מה עלה במשפט יהיה לתועלת החברה והמדינה.