חן פרחי

גלגל תנופה כבד מתאים למנועים איטיים יחסית שמספקים מומנט רב בסל"ד נמוך יחסית, וההיפך. באופנועי ספורט ישנם גלגלי תנופה קלים מאד, מאחר ואין להם צורך במומנט.

כן, לשב"כ יש מודיעין טוב, מעולה אפילו. האירופאים בשיא נאיביותם, מאמינים שאם ירצו עוד קצת את האיסלמיסטים הרדיקאליים, יקבלו שקט בתמורה. שלשום ראינו את התוצאה.

אחרי נסיעה או שתיים תחזיר אותה יחד עם האריזה.. ל E TYPE עיצוב אלמותי בעליל, מנוע מצויין וביצועים מצויינים גם במונחי ימינו, אך מכל שאר הבחינות היא דרעק של מכונית. הבלמים סימליים, ההגה כבד ומעורפל, אחיזת הכביש בעייתית מאד במגבלות ולמרות אורכה, תא הנוסעים צר וצפוף. המכונית הכסופה היא אכן מזארטי קיאלמי.

פשוט מאד - התרמוסטט נשאר פתוח כל הזמן. הסימפטומים שציית תואמים בדיוק.

נקודת תורפה מוכרת במנועי ה 1.4 אקוטק. גם השברולט סוניק 1.4 סובלת מאותה תופעה, פשוט כשל תכנוני, אין הסבר אחר.

אין דבר כזה חברה "אמינה", ולא בשל מדיניות כזו או אחרת. מצבה המכאני של מכונית, כל מכונית מהווה נעלם גדול, בייחוד במכוניות חדשות בהם כל המכללים פועלים בשיטת "עובד-לא עובד" ואין הרבה באמצע. ישנן חברות שמתחזקות היטב את צי הרכב שלהן, ויש חברות לא מעטות שנוקטות בשיטת תחזוקת השבר. גם בדיקה במכון לא תמיד נותנת תמונה מלאה ומדוייקת, שוב בשל העובדה שכיון מה שעובד עובד היטב, על פי רוב.

בשנות ה 80' היצרנים היפנים היו מוגבלים במכסות הייצוא שלהם לאירופה, ולכן העדיפו לייצא מכוניות בהם שולי הרווח גבוהים יותר. על מנת לעקוף את ההגבלות, החלו היפנים לייצר מכוניות באירופה, כשהחלוצה היתה הונדה בבריטניה. ראתה דאטסון כי טוב, ופנתה לאלפא בהצעה מעניינת - השתלת מיכלליה המכאניים של האלפא סוד מנוחתה עדן בדאטסון צ'רי. למרות שלאלפא היתה קומפקטית חדשה לגמרי, ה 33, הרעיון של למכור יחידות הינע גם כאן וגם כאן, קסם להם. מהנדסי דאטסון ביצעו את השינויים המכאניים הנדרשים - הסבה ממנוע טורי רוחבי למנוע בוקסר אורכי - ערכו שינויים קוסמטיים קלים וקראו לה אלפא ארנה. עד מהרה הסתבר שארנה לקחה את הרע שבשני העולמות; כמכונית היא היתה בינונית מינוס, למרות מנועי הסוד המצויינים, ולזה נוספה איכות ייצור איטלקית טיפוסית, שביטלה את מה שהיה טוב במקור היפני. עד מהרה התברר שלא היו הרבה פתאים שקנו את ייצור הכלאיים המוזר הזה, ו 4 שנים אחרי שהוצגה נעלמה בקול דממה דקה, לא לפני שמכרה כמויות בסדר גודל די אקזוטי - 53,000 מכוניות בלבד.

גם זה היה..

איכות יפנית משולבת בנשמה איטלקית ! זו בדיוק המכונית שכולם חיכו לה בנשימה עצורה..

ב 146 עשה דה סילבה עבודה מצויינת, בהתחשב בעובדה שהיה עליו להתבסס על פלטפורמה קיימת, מה שלפחות בתקופתה, די הגביל את המעצבים. את עיצוב ה 147 אהבתי פחות; לטעמי עיצובה היה עמוס מידי.

ללא ספק, האלפא 156 היא עבודת העיצוב הטובה ביותר שלו. לא רק שהיא נראתה נהדר לזמנה, היא נראית נהדר גם בזמננו, וזה לדעתי מבטא טוב מכל את ההגדרה "עיצוב מוצלח". גם מתיחת הפנים המוצלחת שנעשתה באלפא 33 היתה עבודה שלו, והיא העניקה לאלפא אורך נשימה עד שהוצגה ה 145.

מערכת שממחזרת את גזי הפליטה על ידי סירקולציה, כך שלא נשארים חלקיקי דלק שלא נשרפו. תאורטית המערכת אמורה להביא לניצולת גבוהה יותר, מעשית היא מסרסת את המנוע ומביאה לצריכת דלק גבוהה יותר, מאחר ועל פי רוב, לפחות במכוניות אמריקאיות, מחוברת לממיר קטליטי חד דרגתי.

המשנק האוטומטי באסקורט שלך מופעל אוטומטית על ידי מעבר מים חמים\קרים. בלחיצה על דוושת הגז אתה מפעיל את משאבת התאוצה שבמאייד ומזרים דלק ללוע הראשונה, וכך אתה בעצם מעשיר את התערובת. אין שום קשר למשאבת הדלק. ברגע שכל המכוניות עברו להזרקת דלק, נעלמה משאבת הדלק המכאנית מהעולם.

הבנת נכון. אמנם המנוע נותר זהה לזה של ה C3, אך את המאייד העצום החליפה הזרקת דלק, ולכן קשה יותר לשפר אותו. בשלב הראשון היפטר מהממיר הקטליטי המיושן וממערכת ה ERG המיותרת, כך תרוויח עוד סוסים בחינם, בשלב הראשון.

כפי שכתב נמרוד, ל C4 שלו יש מנוע V8 בנפח 5.7, הספק של 230 כ"ס ב4,400 סל"ד ומומנט של 44.7 קג"מ ב 3200 סל"ד. המכונית מאיצה מ 0-100 תוך 6.2 שניות, ומגיעה למהירות מירבית של 241 קמ"ש.

הטמפסט נמכרה עד 91' בקנדה, ומשנה זו ואילך נמכרה רק בישראל.

ואם באמריקאיות נכחדות עסקינן, אזי ללא ספק הפונטיאק טמפסט שנמכרה בישראל כמקבילתה של השברולט קורסיקה, היא מכונית נדירה בכל קנה מידה. בשם זה היא נמכרה רק בישראל, וכלל לא נודעה בשם זה בארה"ב. והיתה לכך סיבה; באותה העת חולקו מכירות מותגי GM בין ליאו גולדברג וחברת המזרח - ליאו גולדברג יבא את שברולט וביואיק (ואופל, השלוחה האירופאית של GM). חברת המזרח ייבאה את אולדסמוביל, פונטיאק ו GMC, חטיבת המסחריות (כמו גם את ווקסהול, השלוחה הבריטית של GM). כשהגיעה לארץ ב 91' השברולט קורסיקה, היא הפכה ללהיט מכירות, ולכן הוחלט "לחלק" את המכירות של הדגם המצליח בין שני היבואנים, וכך נולדה הפונטיאק טמספט. כשאוחד היבוא עם הקמת UMI יובאה המכונית כשברולט קורסיקה בלבד.

פניתי כבר לפני 20 שנה. נקווה שלפיאט יצליח יותר מהטיפול שקיבלתי נגד התקרחות..

תודה על השיתוף ! הסטורן היתה ניסיון של GM להתחרות במשפחתיות היפניות הקטנות שנמכרו במספרים גדולים בארה"ב. לצורף שיווק המכונית, הקימה GM חטיבה חדשה ולא השתמשה במותג קיים של GM, בין היתר על מנת לנתק כל קשר עם מותגי GM, שכל אחד מהם אופיין בדרך זו אחרת לטוב ולרע. הסטורן היתה מכונית נאה יחסית ובעלת מכלולים מודרניים, כשגולת הכותרת שלה היתה שימוש נרחב בחלקים פלסטיים במרכבה. למרות המפרט המבטיח, לא זכתה הסטורן להצלחה גדולה, ורוב המכירות היו לציי רכב וחברות השכרת רכב. המכונית שבתצלום היא מהדור השני של הסטורן. בשנת 02' נעלם המותג. האולדסמוביל אלרו שווקה בארץ כשברולט אלרו, ולמיטב ידיעתי ישראל היתה המדינה היחידה בעולם בה נמכרה כשברולט. האלרו היתה המכונית האחרונה שיוצרה על ידי אולדסמוביל.

התושבות של NOK לא פחות איכותיות מהמקור, ומחירן סביר. מאחר ולא מדובר בתושבות יקרות, אין הרבה טעם,בלנסות להזמין מחו"ל.

הצלחתה של הלקסוס הראשונה היתה גם "באשמת" מרצדס. בסוף 90' הציגו מרצדס את יורשת סדרה S שכונתה W126 והיתה מכונית נאה ואלגנטית. היורשת כונתה W140 והיתה מכונית מגושמת וחסרת חן לחלוטין, ולחלל שנותר נשאבה לקסוס, שסך הכל רצתה להיות מרצדס.. מבחינה טכנית, אין ליונדאי\קאיה בעיה לייצר מכונית ברמה אירופאית לחלוטין, הכל שאלה של רצון ושוקי ייעד אפשריים.

חבל. אני זוכר היטב את המפגש ממש בתחילת דרכו, וביקרתי בו פעמים רבות. דווקא כשנרגעו הרוחות, ומועדון ה 5 השלים עם העובדה שאין מקום לשני מפגשים בעיר הקודש, הכל נפסק. רק אתמול התבוננתי בשרשור ההשקה של הלמברטה שהוצאה מהחול, והרהרתי ביני לבין עצמי אם ההשקה המדהימה היתה האירוע המוטורי המרשים ביותר שהייתי נוכח בו. בכל מקרה, תודה על האירוח הלבבי תמיד, ולך רן תודה ענקית על העקשנות וההתמדה, וזה ממש לא ברור מאליו !

תתחדש ובהצלחה ! מעניין אם המפרט המכאני של הרכש החדש זהה לזה של משאיות התובלה של צה"ל, שזכור לי שהיו קלות יחסית לנהיגה. מעת לעת מתפרסמים מכרזים של משרד הבטחון, אולי תוכל למצוא תיבת הגה מוגברת כוח מעודפי צה"ל.

אין תאריכים מאחר ואין תקצוב לשנה הקרובה.

"מירוץ החימוש" מול מרצדס נפתח ב 77', השנה בה הוצגה סדרה 7 החדשה שהחליפה את ה 2500\2800\3.0 שכונתה E3. בניגוד לסדרה S של מרצדס, לדגמי סדרה 7 לא היו מנועי 8 בוכנות, מה שלא מנע ממנה להפוך לרבת מכר ולאחת ממכוניות הפאר הטובות ביותר של זמנה.