חן פרחי

נראית כמו פונטיאק סנבירד מסוף שנות ה 70. לפי מיספר הרישוי שלה היא משנת 79. לסנבירד היו שני סוגי מנועים:2.5 4 בוכנות עם 94 כ"ס או V6 3.8 עם 117 כ"ס. די קשה לזהות לפי הצילום,כי הפונטיאק אסטרה היתה דומה לה. בכל מיקרה,הרבה היא לא שווה.

בדגם החדש,הקודמת היתה זריזה יותר.מבחינת התנהגות כביש ונוחות נסיעה,הפוקוס בליגה אחרת מכל היפניות גם יחד.

נכון בחלקו. שעוני החום "של פעם" פעלו בדיוק כמו שעון הדלק.קרי,קיבלו יותר מתח הראו קריאה גבוהה יותר. בלוחות המחוונים החדשים,האלקטרוניים,נקודת הנורמל רחבה הרבה יותר,וגם במצב של כמעט רתיחה הם יראו קריאה נורמלית. בשני מצבים ניתן להבחין בכך-בחום ותנאי פעולה קיצוניים,ובקור עז. ניסוי שעשיתי(לא מומלץ!)בכמה מכוניות אימת את דעתי.פשוט ניתקתי את החיבור של המאוורר החשמלי. במשך דקות ארוכות לא זז מד החום,ואז בחצי שנייה הוא זינק אל סוף הקוו האדום. גם בירור עם מומחה ללוחות מחוונים אימת את שחשבתי.

חצי קו אחרי החצי הוא המצב הנורמאלי ברנו מגאן(הן בבנזין והן בדיזל). אתה יכול להיות רגוע. כדאי גם להביא בחשבון שלשעוני החום ברוב המכוניות החדשות אין הרבה ערך; הם סה"כ מתפקדים כנורית אזהרה בצורת מחוג.

בני,אתה לא צודק. עיתונאי רכב זה מקצוע,בדיוק כמו מבקר מסעדות או מבקר סרטים. אנשים אמורים לשקול או לפסול קנייה של מכונית על פי המלצתו או קטילתו,גם אם היא אכזרית. תאמין לי שאפשר לצאת "חלק" מכל מבחן דרכים,רק שערך עיתונאי לא יהיה לזה. עד היום אני זוכר איך כל העיתונאים היתחנפו ליבונאי הדלתא הרומנית("אתה יכול 88"),למעט מגזין אוטו בשעתו,שהזהיר את ציבור קוראיו מהגרוטאה הרומנית. ומה היתה התגובה?-"אתם עיתון אלטיסטי ומתנשא שלא דואג דיו לאלה שאין להם תקציב לקנות ב.מ.וו\אלפא וכדומה". מה עלה בגורלה ובגורל אלה שקנו אותה על סמך המלצתם של בני ברק,רם לנדס,מגזין טורבו בשעתו ועוד,אנו יודעים מצויין היום. וחוץ מזה,עיתונאי רכב לא חייב להיות נחמד לכל העולם,אנחנו לא מיתחתנים איתו... ועם כל המניירות,העיתונאים המשפיעים ביותר הם עדיין המבוגרים.

פוקוס,חד וחלק. הפוקוס בטוחה יותר מלאנטיס,מרווחת יותר ונוחה יותר,ובנוסף,עלויות הביטוח שלה בדר"כ נמוכות יותר. מבחינת צריכת דלק הן די דומות.

המנועים היחידים של סובארו מהשנים האלו שהיו מוזרקים היו ה 1.8 של הלאונה GT שהיו לו 105 כ"ס,וכמובן מנועה של ה XT טורבו שהיו לו 136 כ"ס. ה 1.6 לא היתה מוזרקת. גם לא בעייה לבדוק-הסר את מסנן האוויר ותראה.

היה שילוב נחמד. הגיר הידני במרצדסים החדשות לא נעים לתיפעול,מהלך הידית ארוך יחסית ולא הכי קל,וגם המצמד כבד. גירים אוטומטיים תמיד היו הצד החזק של מרצדס,בייחוד בדגמים בעלי 5 מהירויות. לב.מ.וו גיר ידני מתאים הרבה יותר,כי הוא הולם את האופי הספורטיבי שלהם,מה גם שהתיפעול שלו מושלם.

1.נכון. 2.לא ידוע. צריך רק להביא בחשבון שהסיריון הינה מכונית מיני על כל המשתמע מכך. המרחב הפנימי מוגבל,נוחות הנסיעה נמוכה ומנועה מרגיש חלש בהרבה ממה שמרמז הספקו,102 כ"ס.

הסובארית בצבע ברונזה היתה מבוססת על הסובארו 600 בעלת מנוע 2 בוכנות,אחורי כמובן,ו 32 כ"ס. הסובאריות האלו יובאו לארץ החל מסוף שנות ה 70 עד 82,ואז הן הגיעו בצבע ברונזה או בננה. בשנת 83 עברה הסוברית שידרוג מהותי,מנוע ה 600 הוחלף במנוע 700(וואו!),והעיצוב שונה. בשנת 84 הוצגה "ה"סובארית,שניקראה E10,ועשתה שימוש במנוע 3 הבוכנות של הג'אסטי וגיר 5 הילוכים. בגילגולה האחרון ניקראה הסובארית E12 ונימכרה בשנת 94,והשתמשה במנוע 1.2 של הג'אסטי בעל הזרקת דלק. בשנה זו פסק היבוא לארץ,עקב מחיר גבוה וביקוש נמוך. לכל היצרנים היפנים היו מיני מיניוואנים כדוגמת הסובארית-סוזוקי קארי,מזדה בונגו ועוד.

הוואגון R היתה מכונית נוסעים רגילה,שאגב,באירופה מכונה אופל אגילה... מה שכן,ב 2002-2003 חודש יבוא הסוזוקי קארי,הפעם עם מנוע 1.3,באותה קונספצייה(מנוע מרכזי והנעה אחורית.). ההצלחה היתה נמוכה,ומספר קטן מאד של מכוניות נימכרו.

המיני-מיניוואן של סוזוקי ניקראו קארי. הן נימכרו תחילה עם מנוע 4 בוכנות בנפח 800 סמ"ק ו 34 כ"ס(זהה למנוע הסמוראי). הן נימכרו בשנים 84-85. בשנת 87 הגיעו הקארי עם מנוע 1.0 גם כן בעל 4 בוכנות(שנילקח גם הוא מהסמוראי)גיר בעל 5 מהירויות,בילמי דיסק קדמיים בעלי מגבר בלם ואופצייה למזגן מקורי. הגיעו גם מיספר קטן מאד של מיניוואנים מתוצרת דייהטסו.

מזל טוב ג'ורג'(אפילו שזה קצת באיחור...)היא יפיפייה אמיתית! אפילו שכידוע אני לא נימנה על עדת מעריצי החיפושית,את הקרמן גיהה אני אוהב... ואם כבר קירור אוויר,מה שאני באמת רוצה,זה טרנספורטר דבל קבינה בעלת חלון חצוי(עם סמל ענק מלפנים!).

הטויוטה קורולה נימכרת בגירסה ידנית לא על מנת למשוך חובבי הגה וחורכי אספלט,אלה על מנת לפנות לציבור מורי הנהיגה,שהם האחרונים(בערך)שעוד קונים מכוניות ידניות. מאותה סיבה בדיוק סובארו מוכרים את האימפרזה 1.6 וה B4 הידניות.

קובי,אני בהחלט יענה להזמנתך,רק שגיסי ישאיל לי את האוטו שלו...(אימפרזה טורבו משופרת). לפחות תיסבול גזים מסוננים... זכור את מירוצי הפייקס-פיק,שבו נידרשו מכוניות לטפס על פיסגת אחד ההרים בארה"ב(ממש לא זוכר את שמו).הקמארו הטרנס-אם והמוסטנג חגגו שם עד שהופיעו בו האודי קווטרו והפיג'ו 405(טיפוס B)והראו לכל הדינוזאורים האלו מאיכן פולט האגזוז... לא הכל זה כח,והחוכמה גם להעביר אותו לכביש שום שיפור בעולם לא יפתור תחלואי שילדה מסורתיים כמו הגה סבבת וסרן חי מאחור התלוי על קפיצי עלים. (ואני לא מיתכוון למכונית שלך,שאני אפילו לא יודע מה היא...).

הסיבה העיקרית שמכוניות השרירים האמריקאיות צויידו דווקא בתיבות אוטומטיות,היא פשוט בגלל שהן לא היו ממש מכוניות ספורט,ולמעט "פתיחות" בקו ישר,להרבה הן לא היו מסוגלות,להוציא אולי את הקורבט. מכוניות הספורט האירופאיות שמו את עיקר הדגש על התנהגות הכביש,והביצועים הושגו בזכות מנועים יעילים בהרבה,בעיקר באקזוטיות האיטלקיות. ולקוביסו-אחת העגלות של ירון יכולה בכביש מפותל להאכיל הרבה עשן לא מעט מכוניות שרירים. לא הכל זה כוח.

הסמארט השיגה 3 כוכבי בטיחות בניסויי הריסוק התיקניים של NCAP. לא מדהים,אבל רחוק מלהיות מפגע בטיחותי.

הדגם המומלץ ביותר של האונו הוא ה 60S. למרות שלדגם ה 70S עדיפות בביצועים,הוא סובל מהגה כבד,בשל מישקלו הרב יותר של המנוע.

1.בסדר גמור,אמינות טובה,טיפולים לא יקרים,צריכת דלק גבוהה במקצת מהממוצע. 2.אם המכונית אוטומטית,לתת את הדעת למצב תיבת ההילוכים.לבדוק מתי הוחלפה רצועת תיזמון. 3.ביצועים סבירים ב 1.6 טובים ביחס למיתחרות ב 1.8. 4.באמת לא מובן,מה גם שאיכות הייצור שלו טובה יותר.

אם כבר לשדרג ספארי,עדיף להתמקד במערכת המיתלים. להרכיב מוט מייצב אחורי(במידה ואין),בולמי גז שמשפרים מאד את נוחות הנסיעה המבחילה,להוריד עלה מהקפיץ האחורי ולהרכיב צמיגים רחבים. במנוע אין טעם לגעת,מאחר והוא חזק דיו,מה גם שהוא הנקודה החזקה באוטו הזה.

נהגתי גם נהגתי בשתיהן. גם גירסת ה 16V של הטיפו היתה מהנה למדי. כנראה שלא הצלחת להבין את כוונתי,שטענתי שפיאט הצליחו להוציא את המקסימום מהשילדה הזו.

בתערוכת פריז בספטמבר 84' הוצגה מתיחת הפנים של האסקונה,בד בבד עם הצגתה של הקדט החדשה. במסגרת מתיחת הפנים בוטל מנוע ה 1.3 בעל 60 הכ"ס,הספק מנוע ה 1.6 הפך להיות אחיד,82 כ"ס,ומאייד הוורג'ט(של רוצ'סטר האמריקאית)הוחלף בפירבורג גרמני. לרמות הגימור המסורתיות באופל(LS,GLS,CD)נוספה רמת גימור GT,שהחליפה את ה SR כרמה הספורטיבית. גם הצד המכאני לא הוזנח;נוספו מנוע 1.8 עם 115 כ"ס והזרקת דלק,ומנוע 2.0 עם הספק מכובד של 130 כ"ס,שהביא אותה להירות מירבית של למעלה מ 200 קמ"ש ותאוצה מ 0-100 תוך 9 שניות.

הפיאט קופה היתה מבוססת על שילדתה הדי בינונית של הפיאט טיפו,ולמרות שכויילה מצויין(עוד יותר טוב מהדדרה של לנצ'ייה),היא סה"כ היתה לא הרבה יותר מפיאט טיפו. לפחות היא היתה הפיאט האחרונה שהיתה מהנה לנהיגה.

יוניקס 250,תבדוק יטב את השילדה במכונית שלך. ברובן המוחלט של ה A112 היתפתחו סדקים בשילדה,בדרך כלל בצד שמאל,בחיבור תושבת המנוע. לעיתים הסדק מיתפתח לרמה שבה הוא מעוות את השילדה ופוגע בגיאומטרייה של הגלגלים. אין הרבה מה לעשות,ובמקרים חמורים פשוט הישביתו את המכונית. דגמי האבארט יוצרו עם שילדה מחוזקת במקור.

...וגם גירסת דיזל 1.6 מחרידה עם 54 כ"ס,וגירסאות 2.0 עם 115 כ"ס וגירסת SR עם 130 כ"ס,אך הכוונה היתה לגעת רק בגירסאות ה"ישראליות".