רעיון ההיגוי הכפול החל לצבור תאוצה אצל היצרנים היפניים בתחילת שנות ה 80,לאחר שהבינו היפנים שהם בעמדת נחיתות מבחינת איכויות השילדה במכוניות מתוצרתם.
להיגוי הכפול שני יתרונות בולטים-הוא מקל מאד על החנייה,והחשוב יותר,הוא מגביר את אחיזת הכביש וחדות ההגה.
הרעיון הכללי הוא לאפשר זוויות פנייה של 5 מעלות ביחד עם הגלגלים הקדמיים,מעל מהירות מסויימת,ולאפשר שינויי כיוון מאד מהירים וחדים,וכפועל יוצא אחיזת כביש גבוהה יותר.
ההיגוי הופעל באמצעות מערכת הידראולית שתיפקדה בשני מצבים-בחנייה,בזמן סיבוב מלא של גלגל ההגה,הגלגלים האחוריים היו פונים הפוך לגלגים הקדמיים,וכניסה לחנייה היתה מיתבצעת בקלות מדהימה,ממש כמו מלגזה,לצורך ההמחשה.
מעל מהירות מסויימת הגלגלים כאמור היו פונים יחד.
הרעיון נוסה במכוניות יפניות רבות של סוף שנות ה 80 כמו מיצובישי גלאנט,מזדה 626 וניסן סקיילין,אך משיקולי מחיר ומורכבות טכנית הרעיון ניזנח.