חן פרחי

עידכון התוכנה בתיבת ההילוכים האוטומטית בוצע במהלך 2003',ולאחריו שופרה צריכת הדלק. בנסיעה עירונית בלבד צורכת הגטס 9-9.5 ק"מ לליטר,בהסיעה בין עירונית 15-16 ק"מ לליטר ובנסיעה משולבת 10-11 ק"מ לליטר. כל השאר אגדות,שמועות וחצאי אמיתות. מה שיעלה לך הדלק תקבלי חזרה באחזקה זולה מאד ובתעריפי ביטוח מהנמוכים שיש.

מניסיון של שנתיים וחצי,הגטס היא מכונית סופר מיני ממוצעת למדי,שלא נופלת בשום תחום ולא מיתעלה בשום תחום. יתרונות-מרווחת,תא מטען סביר בניפחו,איכות ייצור מצויינת,תחזוקה פשוטה וזולה(טיפולים,ביטוח),אמינות מעולה,שיוט מצויין מחוץ לעיר וסחירות טובה. חסרונות-שילוב לא מוצלח בין המנוע לגיר האוטומטי בעל יחסי העברה ארוכים מידי,גורם לביצועים בינוניים וצריכת דלק גבוהה יחסית(אבל רחוקה מאד מהסיפורים על 4 ו 5 ק"מ לליטר!)ונוחות נסיעה בינונית. אם הדרישות שלך מהמכונית לא גבוהות הגטס היא אופצייה טובה למדי,רק כדאי שתנסי למצוא מכונית מיד פרטית,מאחר ודגמי ציי הרכב הם לרוב ברמת גימור GLF,והם מגיעים ללא ABS ועם כרית אוויר לנהג בלבד. דגמי ה GLS כוללים בנוסף 4 חלונות חשמל,מושב נהג והגה מיתכוונן ומראות חשמליות.

בשנת 2002' בוצעה בפוקוס מתיחת פנים קלילה ביותר שכללה העברת פנסי האיתות הקדמיים מהפגוש לפנס הראשי,דגם ה LX שווק עם 2 כריות אוויר ו 4 חלונות חשמל.

לספיטפייר יש שילדה ניפרדת מהמרכב אמנם,אך לרוב מבצעים את הפחחות כשהמרכב מורכב(...). מכסה המנוע+כנפיים מהווים כמחצית מהמכונית,כך שהרבה לא נישאר. מה שכן,הספיטפייר היא מכונית שדי קשה לבצע בה עבודת פחחות טובה,ולא בשל בעיית ריקבונות אלא בשל ההתאמות המסובכות והמתישות,בייחוד של מכסה המנוע.

גם טאטא לא תיכנס לתקציב הזה,ובשנתיים שהחזקתי אותה דווקא המיטה שלי היתה בריאה מאד. 30K עם 0 תקלות ויכולת שטח מצויינת.

דווקא לאונו המקורית של 83' יש סיכוי לא רע להפוך למכונית קלאסית. פיאט נטלה סיכון לא מבוטל כשנתנה אישור לאחד העיצובים הגאוניים ביותר בעולם הרכב פרי מיכחולו של ג'יוג'יארו,עיצוב קופסתי וגבוה,שהעניק לה בנוסף מרווח פנימי ללא תחרות. גם העיצוב הפנימי היה צעיר,נאה ושימושי,עם מתגים מובלטים עבור המגבים והאורות,ומדף לרוחב המכונית. יחידות הכוח נילקחו מה 127 וה 128,מאחר ולפיאט לא היה תקציב לפיתוח יחידות הינע חדשות,והאמת שגם לא ממש היה צורך ביחידות כוח חדשות,מאחר והמנועים והביצועים היו מספקים למדי. פיאט פיתחה את האונו כמהלך של אין ברירה;בתחילת שנות ה 80' מצבה הכספי של פיאט היה בכי רע,רוב הדגמים כבר היו בערוב ימיהם(127,128,131 והארג'נטה הכושלת)וגם מכירותיה של הקומפקטית החדשה,הריטמו,לא הרקיעו שחקים,בלשון המעטה.. הציפיות מהאונו היה גבוהות,ובל נישכח שהיא עתידה היתה להחליף את המכונית אשר המציאה את הסופר מיני במתכונתה המודרנית,הפיאט 127-הנעה קדמית,מנוע רוחבי וגיר צידי,4 מקומות ישיבה מרווחים,ביצועים והתנהגות טובים ואחזקה שווה לכל נפש. האונו הושקה בפלורידה,ארה"ב,כשהמכוניות הוטסו מאיטלייה ושבו אליה מפני שהאונו מעולם לא נימכרה בארה"ב. באירופה הצלחתה של האונו היתה מדהימה,והיא נימכרה מצויין,והרבה מעבר לציפיות של פיאט. רק חבל שפיאט,שלא כמו פיג'ו שידעה לנצל היטב את הצלחתה של ה 205,לא ניצלו את הצלחתה של האונו לפיתוח דגמים שימשיכו את הצלחתה של האונו,ושקעה לבינוניות עם דגמים כמו הטיפו,הכרומה,הטמפרה וה 500.

טנדר 4X4 היחיד שאולי ניתן למצוא בתקציב הזה הוא האיסוזו איפון בנזין מהשנים הראשונות,93'-94',וגם זה בספק גדול,מה גם שעליות התחזוקה וצריכת הדלק לא יהיו נמוכות. מגנום 4X4 אין ב 25K,אפילו שחוט למהדרין,אותו כנ"ל לגבי טויוטה.

ההבדל בביצועים בין ה 1.8 125 כ"ס ל 2.0 115 כ"ס זניח למדי. לעומת זאת ההבדל במומנט משמעותי למדי לטובת מנוע ה 2.0,מה שמקנה תחושת "סחיבה" עדיפה. למנוע ה 1.8 פעולה נעימה יותר בסל"ד גבוה ומעט שקטה יותר. גם ל 1.6 ביצועים סבירים למדי,ברמה של מיתחרותיה,אך זה במחיר של יחס העברה סופי קצר יחסית,מה שאומר ששיוט במהירות של 100 קמ"ש דורש מעל 3000 סל"ד,ושיוט במהירות של מעל 120 קמ"ש לא נעשה בנינוחות. מניסיון,צריכת הדלק בכל שלושת המנועים טובה למדי.

לכל הפולו שהגיעו כשנת הדגם 2001 לאחר מתיחת הפנים יש בלמי דיסק מאחור. גם בדור שהגיע אחריו(2003')היו בלמי דיסק מאחור,רק שמשום מה הם נעלמו בשנת 2005' ובמקומם יש בלמי תוף,כנראה משיקולי חיסכון.

הטאטא שלי מוצעת למכירה עקב שידרוג לטנדר חדש. 4X4,שנת 2000 במצב מעולה,135K אמיתיים יד שלישית. וו גרירה תקני,פגוש היי ליפט,צמיגי שטח רחבים חדשים,מגן חזירים+פנסי ערפל. הרכב מוגבה והקפיצים האחוריים חדשים. הגה כוח,מזגן,אזעקה+מנתק סולר. ללא תאונות(היתחייבות בבדיקה)וללא עבר קשה בשטח. עבר לאחרונה טיפול גדול ומקיף. מחיר נדרש-35K גמיש. ליצירת קשר-052-5582717 או 052-5394494.

תערוך חיפוש בכל הנוגע לספריי קרבורטורים ותראה את התוצאות. ניקוי קרבורטור באמצעות ספריי לא מומלץ בשום מקרה,ולא יפתור שום בעייה. קרבורטור סתום\מלוכלך מנקים במכון שמתמחה בכך. ספריי הקרבורטורים ינקה אמנם,למראית עיין,את חלקו העליון של הקרבורטור,אולם יוריד את כל השרף והפיח לחלקו התחתון ויסתום אותו יותר.

כל העיניין שאף אחד לא בדק למה בעצם ניגררת המכונית. האם המכונאי התעצל לתקן את התקלה,האם בעל הרכב התעקש על גרירה וכלי. סביר להניח שאחוז גבוה מקריאות לשרותי דרך נובעות מבעיות חשמל וניגזרותיהן-קרי,התקנות מרושלות,תוספות ייחודות לארצנו(אזעקות,קודניות ודיבוריות)שישנן מכוניות רבות שמאד רגישות להתקנות מרושלות ומחופפות. עבורי סקר האמינות היחיד הוא זה שלא נראה לעולם-נתוני התקלות במחשבי היבואן,ותביעותיו כלפי היצרן.

השיטה שצביקה תיאר היתה מקובלת במפלגים רבים מתוצרת בוש,והיתה קיימת בפולקסווגן טרנספורטר ובמכוניות ב.מ.וו. היום ניתוק ההצתה מיתבצע ע"י מחשב ניהול מנוע.

לך אתה ותלמד. על איזה "חיזוקים" עאלק אתה מדבר?! בגג שמוחזק עם 4 ברגים מעפנים נותן למכונית "חוסן מבני"? הטריומף הארלד,כמו גם הספיטפייר,מבוססות על שילדה נושאת,שעליה בעצם מורכב המרכב,שכולל מכסה מנוע+כנפיים כיחידה אחת,ואת אמצע המכונית וחלקה האחורי כיחידה נוספת. אין שום הבדל בין הארלד הפתוחה לסגורה,למעט מנגנון בגג. ושוב,ה 4 ברגים המצ'וקמקים שמחזיקים את הגג הקשיח בטוח שלא יכולים להקנות למכונית חוזק מיבני,והם גם לא היו מיועדים לכך מלכתחילה.

לי אישית יש רק זיכרונות טובים מהמכונית המצויינת הזו. בשנת 82' סבא שלי קנה מטרו 1.3 חדשה,ובשנת 85' היא הוחלפה במטרו חדשה,וכשהוצאתי רישיון שנה לאחר מכן נהגתי עליה לא מעט,ואני זוכר מכונית זריזה מאד בעלת התנהגות כביש מעולה ומהנה לא פחות משל המיני המקורית,אך עם איכות חיים גבוהה בהרבה-מושבים נוחים,לוח מחוונים "נורמאלי" ותא מטען אמיתי. המטרו הוצגה בספטמבר 80',ותוכננה להחליף את המיני שהיתה כבר כמעט בת 20. באותה תקופה בריטיש ליילנד היתה במצב כספי גרוע למדי(מתי לא בעצם?..),כשההיצע כלל דגמים מכוערים ומיושנים כאוסטין אלגרו ומוריס מרינה. בשלהי שנות ה 70' הוחלט על פיתוח מכונית סופר מיני חדשה שתיתבסס על מיכללי המיני המוכחים,אך תעשה שימוש במיתלי ההידראגז של האלגרו,וכל זאת על מנת לחסוך בעלויות. התוצאה היתה מכונית סופר מיני נאה למראה שניקראה מטרו(השם ניבחר ע"י העובדים שבחרו בו ברוב קולות מתוך כמה שמות פוטנציאליים)וצויידה במנועי 1.0 בעלי 44-47 כ"ס ומנועי 1.3 עם 63 כ"ס. המנועים היו כמובן מסידרת A המפורסמת,כשמנוע ה 1.3 ניקרא A+.מאחר ויחידות הכוח נילקחו מהמיני,תיבת ההילוכים כללה 4 הילוכים בלבד. הביצועים בדגם ה 1.3 היו טובים יחסית,ובוודאי ביחס למכוניות הסופר מיני בנות תקופתה שהיסתפקו במנועי 0.9-1.1 סמ"ק. גם העיצוב הפנימי היה נאה ושימושי,ובניגוד לדגמים רבים של בריטיש ליילנד,המטרו היתה מאובזרת כיאות,והציוד התקני כלל מד סל"ד,שעון דיגיטלי,מראות בעלות כיוון פנימי ועוד. ההצלחה היתה מיידית,והמטרו נימכרה מצויין למן הרגע בו הוצגה,ולמעשה(ביחד עם יגואר)החזיקה את את כל בריטיש ליילנד כמעט לבדה! בחודש מאי 82' החליטו בריטיש ליילנד לנצל את המומנטום,והחליטו להחיות את המותג ההיסטורי MG שחדלה לייצר מכוניות שנתיים לפני כן,והציגו את ה MG מטרו,שצויידה במנוע 1.3 בעל יחס דחיסה גבוה יותר ובמאייד(SU כמובן)גדול יותר,וההספק עמד על 72 כ"ס. ההבדל העיקרי בין ה MG למטרו הרגילה היה בעיקר קוסמטי,ועל כן באוקטובר 82' הוחלט על ייצורה של ה MG טורבו שהיתה בעלת הספק מכובד יותר של 94 כ"ס. בספטמבר 84' עברה המטרו מתיחת פנים די משמעותית,לוח המחוונים שונה ואוחד עם דגמי המאסטרו והמונטגו-והחשוב מכל-נוספו דגמי 5 דלתות. המטרו יוצרה ללא שינוי עד סוף 90',ואז הוחלפה ברובר 100,שלא היתה אלא מתיחת פנים מאד משמעותית של המטרו.

דומה עד כדי זהות למאגנום,למעט סרן אחורי הניתמך בקפיצי סליל(עלים במאגנום). ביצועי כביש סבירים,יכולת שטח טובה,תנוחת ישיבה של טנדר,איבזור טוב. הצלחת דגם הדיזל היתה מוגבלת בשל העדר תיבה אוטומטית.

גם אלי הגיע היום,מה שגרם לי לקחת אתנחתא קלה מהעבודה.. מרגש במיוחד היה הטור של ניר עוזדור ז"ל,ונהדרת היתה הכתבה על מוזיאון מרצדס כמו גם הכבוד הרב שניתן בגיליון לתוצרת כחול לבן.

אתה לא מדבר שטויות חלילה,פשוט לפורשה היו כינויים אחרים למנועים מתוצרתם. מנוע ה 1984 סמ"ק היה של פולקסווגן,אך שופר ללא הכר ע"י פורשה עד שהפך למנוע טוב למדי,וכך גם מנוע ה 2.5 שמקורו כאמור בפולקסווגן LT. לגבי מנוע ה 928 היו אין סוף השערות;חלק טענו שהוא הכפלה של מנוע ה 2.5 וחלק טענו שהוא מקורי. על פניו נראה שהוא בכל זאת פיתוח מקורי של פורשה,גם בשל העובדה שהוא היה עשוי כולו מאלומיניום,והראשים שלו היו שונים משל מנוע ה 2.5. מבחינת פורשה דווקא היה הגיון לעשות שימוש במנוע מתוצרת פולקסווגן;פיתוח מנוע חדש לחלוטין הוא פרוייקט יקר,ולאור מיצובה של ה 924 לא היה לפורשה הרבה טעם להכנס להשקעה בסדר גודל כזה. מנועי 6 הבוכנות של ה 944 היו אכן מנועים חדשים לחלוטין,וכך גם הגיר האוטומטי שהיה הראשון להציע את אופציית הטיפטרוניק.

לאחר מחשבה מעמיקה,אני מתחיל להגיע למסקנה שיתכן שיש לך חור קטן או נקב זעיר בצנרת הדלק שמובילה מהמיכל למאייד. בסיבובי סרק המנוע לא זקוק לכמויות דלק גדולות,אך במעמס כן,ואז יתכן שבשל העובדה שאין אטימה מוחלטת המאייד לא מושך מספיק דלק ואז מיתרחשים הקירטועים.

ירחמיאל היקר,אם אדם לא הגה נכון את שם המכונית זה עדיין לא הופך אותו לעילג ולא הופך אותך למורה ללשון.. ולעינייננו-למעט דגם ה 3.0 שהיה בעל 6 בוכנות כל דגמי ה 944,כולל המוגדשים,עשו שימוש במנוע שמקורו בפולקסווגן LT,כן כן,המיסחרית חסרת החן שיועדה לעבודה מסיבית יותר מהטרנספורטר. המנוע היה בעל 4 בוכנות בנפח 2497 סמ"ק והיה למעשה הגדלה של מנוע ה 1984 סמ"ק של האודי 100 שהוצגה ב 76'. ה 924 עשתה שימוש במנוע ה 2.0 שהגיע ישירות מאודי,ובנוסף היו לה גם גירסאות 2.5. ה 924 נועדה להחליף את ה 914 כמכונית הזולה בהיצע פורשה,ולכן כללה מרכיבים רבים שנילקחו ממחסן החלפים של פולקסווגן אודי,ובנוסף היא הורכבה במיפעלי אודי באינגולשטט.

לא נכון ולא מדוייק! הדגם הפתוח זהה לחלוטין לדגם הסגור ולמעט מנגנון הגג אין שום הבדל בינהם. אין שום "סכנת נפשות" בנסיעה ללא גג מאחר ולטריומף הארלד יש שילדה ניפרדת. אפילו בדגם הסטיישן היתה אפשרות לפרק את הגג.

לא נכון כלל! זו אחת המכוניות שהכי קל להשיג עבורן חלפים,למעט חלקים קוסמטיים שאינם יקרים יחסית. כמכונית לנהיגה-נו שויין..

זהו שאין כמעט הבדלים,למעט הבדלי עיצוב והעובדה שלטאונוס היתה אופצייה למנוע V6 2.3 שלא היתה קיימת בקורטינה MK3. בנוסף לטאונוס היתה גירסת קופה יפיפייה. בשנת 6 7' עם הצגתה של הקורטינה MK4 הטאונוס והקורטינה היו בדיוק אותן מכוניות ללא שום הבדל.

תיבה אוטומטית בעלת 4 הילוכים ומצבי כוח\חיסכון. דווקא יחידת הכוח טובה ומקנה לרכב ביצועי כביש מצויינים,וגם היכולת בדיונות טובה יחסית. בעבירות שטח יש הבדל די גדול בין הפרונטרה הקצר לרודיאו;סרחי העודף של האופל קצרים בהרבה,זוויות הגישה והנטישה עדיפות בהרבה ומרווח הגחון גדול יותר.

אולי אני ישמע זקן פוריטני(ואולי זה גילי המיקדם..)אבל כברת הדרך שעברתי בחיי לימדה אותי שבשני מקומות אין חכמים ואין גיבורים-בכביש ובים. סירטוני נהיגה הם בהחלט דבר נחמד,רק שרצוי שיעשו במקום המיועד לכך-במסלול,ולא בכבישים ציבוריים.