חן פרחי

פיג'ו מפרסמת נתוני תאוצה עם נהג בלבד, על פי רוב כ שהנתונים אינם ממש מחמיאים למכונית. ה 308 הקודמת האיצה מ 0-100 במבחן התקני תוך 14.5 שניות, לאילו עם נהג בלבד תוך 13.1, נתון " מוכר" יותר. הפעם הראשונה שהחברה השתמשה בשיטה זו היתה בשנת 90', כשהושקה הסיטרואן xm, שלפחות בדגם ה 2.0 היו לה נתוני תאוצה די מביכים.

תתחדש ותהנה ! לא ברור לי מהיכן השגת את נתוני התאוצה שגורסים שהמכונית מאיצה מ 0-100 תוך 9.5 שניות. לפי נטקאר, שנחשב לאתר אמין מאד, המכונית מאיצה מ 0-100 תוך 11.6 שניות, רחוק מאד מהגולף.

יש המון מכוניות שעשו שימוש במתלה עלים. הפיאטים הקטנים בעלות המנוע האחורי עשו בו שימוש דווקא במיתלה הקדמי כשהורכב לרוחב. הקורבט השתמשה בו במיתלה האחורי כשהורכב לרוחב. פרט ונמק למה התכוון המשורר.

גם לא נכון. לפני 20 שנה בדיוק התקבלתי לעבודה כאחראי טכני בחברה להשכרת רכב, תפקיד לא בכיר, אך עם משכורת גבוהה משל דייל או נהג. השכר עמד על 3.2k. היום מרווחים כפול, אם לא למעלה מכך. אל תשכחו שגם האינפלציה אפסית, לפחות ב 15 שנה האחרונות.

תודה על המחמאות, באמת. גם אם כל מה שרשמת נכון, וחלק לא מבוטל מהרשימה נכון, זה לא גורע במילימטר אחד מאחריותו של האדם למצבו הכלכלי. הממשלה לא אמורה להוות בייביסיטר של האזרחים, ומי שעשה שטויות כלכליות בצעירותו ישלם בבגרותו. אין מדינה בעולם שהחיים בה מושלמים, ואין מדינה בעולם שאין בה עיוותים כלכליים. למרות הבכי והנהי, רמת החיים בישראל בקו עלייה מתמיד, ונכון להיום רמת החיים והתוצר בישראל הם ברמה מערב אירופאית, הישג מדהים למדינה בת 65 שעברה כל כך הרבה מלחמות.

מבין כל המכוניות שבתמונות, רק הרליאנט סימיטאר הגיעה לארץ. טלקאר, שהיו יבואני לנצ'יה ואוטוביאנקי בשנות ה 70' החזיקו בזיכיון היבוא של רליאנט. מכונית בודדת כזו הגיעה לארץ ושימשה את רמי אונגר, הבעלים במשך כמה שנים. מנוע V6 של פורד בנפח 3.0 וביצועים טובים מאד.

לא טענתי לרגע שצריך לחסל את תופעת הליסינג, אמרתי רק איך אפשר לחסל אותה. מבין שלל השיטות שהיו בעבר, שיטת הליסינג גורמת את הנזק הקטן ביותר, יחסית. יותר מזה, נתתי דוגמא מהעבר, שגם ללא שיטת הליסינג הצרכן הפרטי לא נהנה מכך. אגב קרנות השתלמות, יאיר לפיד, כשנכנס לתפקידו כשר אוצר, טען בתוקף שאין בכוונתו למסות את קרנות ההשתלמות, מאחר ואלו לדבריו "הקופה הקטנה" של אזרחי ישראל.

הדרך היחידה לחסל את תופעת הליסינג היא פשוטה - העלה נוספת של שווי השימוש, עד שכל העיניין לא ישתלם עוד כלכלית. גם לפני עידן הליסינג לא ממש זוכר שהיתה תחרות בריאה יותר או שהצרכנים הרוויחו. בשנת 98' יונדאי אטוס 1.0 ידנית עלתה 56K, היום, 16 שנה אחרי, מכוניות המיני עולות אותו סכום. כבר היום תחילים לראות ניצנים ראשונים בדמות הורדות מחירים די משמעותיות, בעיקר בשל הצטמצמות ענף הליסינג והריבית הנמוכה על הלוואות. משיחה עם בכיר בענף, הסתבר שזו לא כזו מציאה למכור מכוניות לציי רכב. 1. מחיר המכירה נמוך בהרבה, פחות רווח ליבואן. 2 המכוניות לרוב אינן מטופלות במוסכי היבואן ואינן עושות שימוש בחלפים המיובאים על ידו, וגם הקונה מחברת הליסינג על פי רוב לא מטפל במוסכי היבואן, כך שמבחינתם מדובר במכונית "אבודה". 3. הפגיעה לאורך זמן בשוק המשומשות די משמעותית, ואף אחד לא רוצה לקנות מכונית משומשת, כמו שאף אחד לא מצליח למכור מכונית משומשת שנמצאת באלפיה במגרשי המכירות.

זה מזמן לא עובד כך. בשיא ימי הזוהר של ציי הרכב הבנקים, שהם בעצם המלווים הפיננסיים של חברות הליסינג, היו מחשבים את שווי הצי, שהוא בעצם הבטוחה שלהם, על פי מחיר המחירון פחות 15%. היום החישוב עומד על 55-60% משווי הצי. אף בנק לא רוצה להיות הראשון שייפול עם חברת ליסינג, מה שהקשה עליהם לקבל מימון, או בעברית צחה, נאלצו "להביא כסף מהבית". גם כך מחיר המחירון מזמן הפך לפיקצייה חסרת משמעות,וזה הגיוני. משק משוכלל אמור לפעול לפי ביקוש והיצע, ולא לפי גחמה של שמאי זה או אחר. ואם אתה חושב שהעלמות חברות הליסינג תתרום להורדת מחירי המכוניות, אתה טועה ודי בגדול. יבואן מכוניות לא פילנטרופ, והוא צריך להרוויח כסף, בדיוק כמו שאני מרוויח כסף בעבודתי ואתה מרוויח בעבודתך.

אין בו שום דבר מיוחד מלבד המשקל הכולל שלו. את אותן הטבות מקבלים גם הטנדרים האמריקאיים הגדולים. סביר להניח שמי שקונה רכבים כאלו ישתמש בהם לצורכי עבודתו.

בשל המשקל הכולל שלה, המחיר אינו כולל מע"מ וגם המיסוי הראשוני עליה נמוך יותר מבמכוניות פרטיות. אדם פרטי אינו יכול להתקזז על המע"מ, שיתווסף למחיר.

לחפש שיוויון בין מועסקים זה כמו לחפש אהבה בבית זונות.

מי שחושב שהליסינג התפעולי המציא את שיטת "נדפוק את מס הכנסה" טועה. בסוף שנות ה 60' החליטו שלטונות המס שמכונית סטיישן ללא חלונות ומושבים מאחור, כלומר אטומה, תהייה מוכרת לצרכי מס. אלפי מכוניות סטיישן נקנו על ידי עצמאים, ואלו פתחו להן חלונות בארץ, התקינו ספסל אחורי, והרי לכם מכונית פרטית לכל דבר, כשכל ההוצאות מוכרות. לאחר שעלו שלטונות המס על התעלול, בוטלה ההכרה במכוניות אלו ונותרה רק לטנדרים. כך עלו לכביש אלפי טנדרים, בעיקר סוסיתא ופיג'ו 404, נוספו ארגזי פח ובהם מושבים אורכיים. קצת פחות נוח מהסטיישן, אבך עדיין דופקים את מס הכנסה. ב 78' הגיע לארץ השברולט אל קמינו והוכר אף הוא כטנדר לכל דבר, די הגיוני. גם כאן הפגין הראש היהודי יצירתיות אין סוף, וארגזו האחורי של האל קמינו כוסה בארגז פיברגלאס נמוך, בגובה המכונית, הפח שמפריד בין הארגז לתא הנוסעים הוסר, נוסף מושב אחורי, ובעצם נוצרה מין מאליבו סטיישן, רק מוכרת לצרכי מס. האל קמינו הפך ללהיט היסטרי, ואין פלא. מה רע לנסוע במכונית אמריקאית נוחה וממוזגת, עם הגה כוח וחלונות חשמל, והכל על חשבון הברון ? הגדילו לעשות גרסאות התא הכפול, שפותח בארץ כמובן, מה שהפך אותה למכונית פרטית לכל דבר. כאן המחוקק היה זריז יחסית, וכבר בתחילת שנת 80' איבדו האל קמינו, ג'ימי ודומיו את ההכרה, וזכו לכבוד לא מבוטל כשהמחוקק היתייחס אליהם ישירות. וכך עמישראל חזר לטנדרים, רק הפעם לסובארו בעיקר. עד שהגיעו הטנדרונים הקטנים - פיאט פיורינו ורנו אקספרס. אלו הוכרו כמיסחריות, על כל המשתמע מכך, ורק במבחן הרישוי השנתי היה צריך להתקין את רשת הפלסטיק המפרידה בין תא הנוסעים לכאילו תא המטען.. פלח שוק גדול זה החזיק מעמד לא מעט שנים, עד שבתחילת שנות ה 2000 גם כאן נגמרה החגיגה. בתווך היו המסחריות האחודות שזכו אף הן להכרה, רק שחוייבו בגובה מינימאלי של 1.78 מטר. מה עשו יבואני מאזדה שהתברר להם שה MPV מעט נמוכה מידי ? דרשו מהיצרן להרכיב לה את מערכת המיתלים של דגם ה 4X4, וכך הגיעה ה MPV לגובה המיוחל, ולכן הפכה ללהיט מכירות. גם ה SUV הראשונים שהגיעו לארץ הוכרו כמיסחריות, אך כאן חוסלה החגיגה בעודה באיבה. היום רק מסחריות מעל 4 טון מוכרות במלואן לצרכי מס, זהו נגמרה הקראחנה.

היו מתים. שיוויון מוחלט קיים רק שלאף אחד אין כלום..

לדעתי מיותר. אין טעם "לבזבז" את מכסת השתדלנות הלא מאד גדולה שלנו על שינוי התקנות, שיועילו למתי מעט. מכוניות שהגיעו לגיל 25 הן מחזה די נדיר, גם בארצנו, ואז או שמדובר בגרוטאות מקרטעות שאין לנו עיניין לראותן נושאות לוחית אספנות, או שמדובר במכוניות שמורות שפשוט צריכות "למשוך" עוד 5 שנים.

ההבדל העיקרי הוא בכך שמנוע מוגדש גמיש בהרבה ממנוע אטמוספרי, ואין צורך בסל"ד גבוה על מנת להפיק ביצועים נאותים. מנועי ה TSI של פולקסווגן "יודעים" לצרוך הרבה דלק כשלוחצים אותם, לא פחות ממנוע אטמוספרי, אם לא יותר. קצת קשה להשוות מכונית עם תיבה פלנטארית למכונית עם תיבה רובוטית דו מצמדית, מאחר ובאחרונה אין ממיר מומנט, בזבזן אנרגיה מובהק.

לפני 20 שנה חשבנו שמכוניות שנות ה 70' הן סתם משעממות ואף אחת מהן אינה ראוייה לשימור. מי בדיוק פינטז אז על פורד אסקורט 1100, רנו 12, פיג'ו 304 או אפילו וולבו 144 ? כל המכוניות הללו היו כבר בסוף דרכן ונראו בהתאם. ישנן לא מעט מכוניות משנות ה 90' שבהחלט שוות שימור, אם בשל עיצובן, האופל טיגרה והמאזדה 121 עלו לי בראש ב"שליפה", ואם בשל יכולתן הדינאמית כמו הספורטיביות של PSA. אגב, יש לך טעות בחשבון; השרייד שלך זקוקה לעוד 15 שנה ולא 5 שנים, וגם אם יורידו את גיל המכונית שרשאית להכנס לסטטוס אספנות ל 25, עדיין מחכות לה 10 שנים תמימות.

גם במגזר הפרטי במשך השנים חלה עלייה מתמדת בשכר, אלא אם אתה שייך באמת למעמד הנמוך ביותר. שלא לדבר על המגזר הציבורי בו מידי שנה יש תוספת וותק, ותוספת הוותק עולה בהרבה על המדדים. זו הסיבה שרמת החיים בארץ עולה בהתמדה. שוב, ישנם מוצרים שמחירם עלה וישנם מוצרים שמחירם ירד. פסטה לדוגמא. היום אתה יכול לקנות 4 חבילות ב 10 ש"ש, פעם חבילה בודדת של אוסם עלתה 6.4 ש"ח, כנ"ל שימורים ועוד שורה של מוצרים. מוצרי חשמל ומכוניות רלוונטיים ועוד איך, כי הם חלק מסל הצריכה שלנו, והיום אין צורך לשעבר את סבתא שלי על מנת לקנות טלוויזיה.

שטויות במיץ. לפי התאוריה שלך, האשראי שניתן לאזרחי ישראל הוא אין סופי, וזה ממש לא כך. רמת החיים שלנו עולה בהתמדה ובעקביות, וכן, היום אנחנו חיים הרבה יותר טוב מאיך שחיינו לפני 20 ו 30 שנה. היום ב 6 משכורות שלי אני קונה מכונית, לפני 20 שנה הייתי צריך 20. טלוויזיה 21' מעפנה עלתה 2.200 ש"ח, היום אני קונה שתי טלוויזיות LED עם מסך 32' ונשאר עם עודף. אתה רק שוכח שעם השנים הוותק בעבודה נצבר והשכר עולה.

לפי התאוריה שלך, 4\3 מהמדינה ממש על סף רעב, אם לא גרוע מזה. איך אתה משווה בין האינפלצייה של סוף שנות ה 70' ותחילת שנות ה 80' למה שקורה היום ?! ואם זה ממש מעניין אותך, באותה תקופה היה ביטוח הצמדה, כך שהשכר עלה בדיוק כמו האינפלצייה, אף אחד לא הפסיד מזה. הסברתי לך 100 פעם שיש מוצרים שעלו ויש מוצרים שירדו, ולכן האינפלציה אפסית.

בשנת 02' מחירו של קוט"ש עמד על 42 אג', היום 55 אג'. אם המחירים היו עולים בצורה חדה, זה היה משפיע על המדדים, מה שאומר שהיתה אינפלציה, ולא היתה. חשבון סלולארי ממוצע עמד על 200 ש"ח לערך, היום רבע. הריביות היו גבוהות, מה שאומר שכל עסקת תשלומים היתה עולה לא מעט. הביגוד לא היה זול יותר, אם לא ההפך. לעומת זאת, השכר הממוצע במשק עלה גם עלה, שכר המינימום עלה ב 35% ומוצרים רבים הפכו לזולים יותר. לזוגות צעירים בתחילת דרכם אף פעם לא היה קל, ולצערנו גם לא יהיה.

גנון לא עולה 2.000 ש"ח, הוא לא עולה כלל. זו המסקנה היחידה שאימצו מדוח וועדת טרכטנברג, והיא חוסכת למשפחה עם שני ילדים כמעט 5,000 ש"ח בחודש. התשלום הראשון של המשכנתא שלי עמד על 2,610 ש"ח לחודש בשנת 96'. היום התשלום עומד על 3.224 ש"ח, ואני ואשתי מרווחים בדיוק פי 3 ממה שהרווחנו לפני 18 שנה. הריבית על המשכנתא עמדה על 6%, וזה נחשב לתנאים מצויינים, מאחר ואבא שלי לקוח וותיק מאד בבנק. שום דבר לא עלה שליש לפני 18 שנה, באחריות. מכונת כביסה פשוטה עלתה לי 1,800 ש"ח, היום היא עולה 1,000 ש"ח. מזגן רצפתי של אלקטרה עלה לי 7,200 ש"ח, היום הוא עולה חצי. שלא לדבר על הוצאות תקשורת. קרה דבר פשוט - רמת החיים טיפסה במהירות והשכר פחות, סה טו.

אהבתי מאד את הגוונים של הקאיה פיקנטו - צהוב כהה, כחול פסטל ותכלת של פעם.

החיים לא הפכים קשים מיום ליום, לא צריך להסחף, ולמרות שטוענים שהיא לא מדד לכלום, האינפלצייה בישראל אפסית שנים ארוכות. תחילת הדרך אף פעם לא היתה קלה, ואם פעם הדירות היו זולות יותר אז ההלבשה היתה הרבה יותר יקרה, מוצרי החשמל והאלקטרוניקה ואפילו מוצרי מזון רבים. כשהבת הבכורה שלי נולדה לפני 15 שנה, חבילת מגבונים בודדת עלתה 10 ש"ח, אבקת פורמולה עלתה יותר מהיום וכנ"ל גם החיתולים החד פעמיים. מי שיודע לכלכל את חייו בתבונה, ירוויח בהמשך.

אצלנו הגיל המקסימלי לרכב ציבורי הוא 20 שנה ולא 10 שנים. למיטב ידיעתי התמונה צולמה במרוקו או באלבניה; יש במדינות האלו כמויות מדהימות של מרצדסים ישנות, שהגיעו אליהן ע"י דילרים שייצאו אותן מגרמניה לאחר שנקנו בזול, כמכונית בסוף חייה.