504L

מכונית אחת היא קופה 2+2, האחרת רודסטאר דו מושבית. לא בהכרח אותם לקוחות. המיאטה נמכרה בכמויות נאות כל עוד מחירה היה סביר(לכותב שורות אלו היתה NB ידנית מודל 2004 שנקנתה חדשה ב-160K). היתה גם תקופה שמחיר ה-NC ירד ל-178K. ההימור שלך מעט פשטני, לדעתי.

הדגמים עם מנועי הוואנקל לא יובאו מחשש לבעיות אמינות. ל-CX7 לא היתה תקינה אירופית. גם יוניון לא רצו לייבא את ה-GT86 אבל לא היתה להם ברירה.

זה מה שקורה כשהילד שלך בגמילה מחיתולים ואתה לא ישן חצי לילה... מאידך, אם תשאל את קנת לוין, תקבל את ההסבר הבא: http://en.wikipedia.org/wiki/Kenneth_Levin טעות פרוידיאנית?

הוא ייבא, מפני שהיצרן מכריח אותו לייבא. לפחות בשנים הראשונות של הדגם.

לעומת הפנדה, הרכב שלך הוא הוט האץ'. אל תתבאס. קח את הזמן ללמוד אותו ואת היכולות שלך. מבטיח לך שתהנה. זה לא i20.

כן. מי שקונה ב-235 הוא חמור. שימו לב לדבר המדהים שקורה כאן. בחו"ל, מחירי המיאטות כמעט ולא זזים מדגם לדגם(בדולרים. תבדקו). כאן מקפיצים את המחיר באופן שערורייתי-ואתם עוד מודים ליבואן על שנאות בטובו לייבא את 20 היחידות שלטענתו הוקצו לו. ממש סינדרום אוסלו. לא תקנו, המחיר יירד. כך היה גם עם פוקוס ST, טויוטה GT86 ועוד אי אילו דוגמאות.

גם לחמור מגיע מזל טוב. מפתיע שהמועדון לא ארגן חרם צרכנים.

התחלת את השרשור נחמד, עד השאלה...

אני רואה כאן מצב למכירה פומבית למועדון המעריצים של כוכב החלל. ושרק לא תעבור לאטראז' עם הילד השני...

תתחדש ותהנה. נראה שהצטרפת למשפחה טובה. אישית, לפני ההתעסקות עם נפיחות קולניות מאחור, הייתי רוכש מתג קטן של ON/OFF בכל טמבוריה ומאפשר לעצמי לנתק את ה-ESP לחלוטין(יש מדריכים ברשת, סיפור קל למדי).

לא. עיתונות הרכב האמריקאית ידועה בהגזמתה הקלה. כך האיצו כל דגמי הטויובארו ל-60 מייל ב-6.4 עד 6.6 שניות, נתון מופרך קמעא. אם המיאטה החדשה שוקלת 1060 ק"ג בגרסת 2 הליטר ויש לה רק 155 כ"ס, אין סיכוי שהיא יורדת מ-6 שניות ל-60 מייל. סורי. ריאליטי צ'ק.

הם ניסו לעשות את זה שנים עם סיאט - ולא הצליחו... נ.ב 1 - בגולף 1 דווקא היתה פלפליות איטלקית. ג'יוג'יארו עיצב - והניהוג היה מהנה, רק שהיא הושקה ב-1974. לך תזכור. נ.ב 2 - כשנוסעים ברכב עם לחץ אויר לא תקין מקבלים שלל תופעות; טורק סטיר, תת היגוי מוגבר, רגישות יתר להעברות משקל, חוסר יציבות בבלימה, התנהגות שונה להגה, יו ניים איט. מהיבואנים בארץ אני כבר מזמן לא מצפה לדבר וגם לא מעיתונות הרכב(קל וחומר מהגוורדיה הצעירה שמשתפת על כל קשקוש זנב בפייסבוק). ממך, להבדיל, עם שלל הניסיון והידע הטכני, כן הייתי מצפה שתבדוק את העניין עוד לפני הסיבוב הראשון שמאלה בנס הרים...

נהניתי לקרוא, אך שתי שאלות תם עלו בראשי; האחת, האם טרחתם לבדוק לחץ אויר בצמיגים (היפר-וייפר, גם אתה מוזמן לשאול את חבריך העתונאים שאלה זו. לצערי, אני יודע את התשובה - ותתפלא כמה קשקושים אתה קורא על ניהוג של רכבים עם עודף של 10PSI בצמיגים). האחרת, לעניין ההתייחסות להתנהגות המנוע. אתה באמת מצפה שמנוע עם 900 ק"מ יספק את מיטב תנובתו, הן בכוחו והן ברהיטותו? לא התאהבתי, אבל אהבתי את הג'ולייטה תלתן, שהפתיעה אותי לטובה. כאחד שמקבל חררה מטורק-סטיר, התלתן עברה את המבחן שלי בכבוד, בניגוד לפוקוס ST, למשל(שהייתי משנה את שמה ל-TS, מלשון טורק סטיר). לעניין ה-GTI, כנראה שגם אני הייתי בוחר באחת על פני הג'ולייטה, עם פרפורמנס פאק - וידנית. עם זאת, לאיטלקיה יש אופי ויופי מהסוג שלא יודעים לפתח בוולפסבורג.

לא שאני מתלהב מהרעיון, אבל כשזוכרים שפרוצ'יו למבורגיני החל את דרכו כיצרן טרקטורים הנושאים את שמו, זה קצת מקל על העיכול. אגב, גם פורשה ייצרו טרקטורים וחלקם אפילו הגיעו ארצה עוד בשנות החמישים.

הכל מתחיל מהקימצ'י (סלט כרוב קוריאני, לו השפעות רדיואקטיביות על קיבת הסועדים). אצלך בסוניק זה נגמר בגרעפסים. אצל סאנגיונג, המוסו אכל קימצ'י והפך לרודיוס...

אני מוכן לקנות סימקה 1000 ראלי 2 במחיר שהוא שליש מהמחיר הסביר...

אחרי כל כך הרבה שנים באולם התצוגה הם התייאשו ופרסמו ביד 2

לא פידבק ולא נעליים. בוקי היטיב לתאר את החויה ואוסיף רק זאת; ליאונה דור 3 היא די עונש לחובבי הגה. לכל השאר - והיו הרבה מאוד כאלו - היא סיפקה את הסחורה. אגב, גם עם גיר ידני מנוע ה-1.6(76 כ"ס) סיפק ביצועים מתחת לממוצע של זמנו. קצת עצוב כשחושבים על כך שרק עשור קודם לכן סובארו נחשבו(ובצדק) למכוניות זריזות למדי. מאידך, תמיד תוכל לחפש XT .

וכמובן שלא ניתן להתעלם מהקורונט 70' הכוחנית בסוף האולם, גם אם מדובר בסדאן עם מנוע 6 צלייגר, או לכל היותר ב-5.2 ליטר (318 אינץ' מעוקב), שמנועה הפיק 155 כ"ס נטו בלבד(230 ברוטו "מחמיאים"). מנוע ה-SLANT SIX, אגב, שנערץ אז ע"י כל בית ישראל, הפיק 110 כ"ס נטו בלבד מנפח של 3.7 ליטר(שנדלדלו לאחר מכן בדודג' אספן ל-95 בלבד "תודות" לממיר קטליטי ושאר ירקות). אבל לעמך ישראל, למכונית היו 37 כ"ס - וזה היה המוווווון. אם כבר נוסטלגיה, אז עד הסוף. תודה לפות"ש על השרשור. אם יש במאגר תמונות נוספות של אולמות תצוגה/מגרשים מהתקופה, זה יהיה מדהים.

הנעה אחורית? חלקים לא יקרים? פחות קפריזית מאלפא ישנה? פיאט 131. רצוי סופרמירפיורי אבל גם 1600CL משנות השמונים(85 כ"ס) יודעת להנות. יש לי גם פינה חמה בלב לסיירה, אבל בסיירות הישנות מאוד הפנים כבר מתפורר(איכות פלסטיק מחפירה) ותצטרך לא פחות מנפח 1.8 ליטר כדי להנות מביצועים סבירים. הבעיה היא, שרובן המכריע אוטומטיות. אם אתה יכול למתוח את התקציב עד, נניח, 20,000 ש"ח, אתה יכול לייבא 131 מדהימות מאיטליה. ואם לא, אז 740 באמת יכולה להיות אלטרנטיבה.

אופס, שכחתי תודה על הלינק. חג שמח.

בשנת 2001 יובאה לארץ טויוטה MR2 זצ"ל עם ג'אנט מפח, שנראה בדיוק כמו ג'אנט פח של דייהטסו שרייד, לצורך העניין. יוניון מוטורס הציעו כאופציה ג'אנטים מהרכבה מקומית - וכאופציה יקרה יותר, את הג'אנטים המקוריים עמם נמכרה המכונית בחו"ל. כמו עם ה-GT86, גם עם מיסטר 2 שממש לא בא להם למכור, המחיר היה מופרז, לאחר מכן נחתך - ולאחר פחות משנתיים, הופסק היבוא. מה לעשות, אין כמו למכור יאריס היברידיות לדודות זקנות, פריוסים לבנות הדודה שלהן וקורולות לשכנים שלהן בדיור המוגן...

תודה למארגנים, היה יופי של מפגש - וכל הכבוד לבני, צביקה ואייל שטרחו ובאו מהמרכז. מה קורה עם שישי הקרוב, חג שני של פסח? באם אין מפגש, אני בעד שידור חוזר. היה אחלה שטרודל.

לפני 30 שנה לערך, כשהקשיש היה צעיר יותר וסיפר על חויותיו המוטוריות, הסירנה וה-P70(לימים טראבאנט) תוארו כגרוטאות אמיתיות. המיני קופר תמיד נתקעה ולא הביאה לו אף זכייה. את האלפא אולי קשר בשרשרת בירושלים, אך פולביות היו לו כשגר בתל-אביב, מול כיכר אתרים(ואני עוד זוכר את הסיפור על הפולביה שהיתה שייכת לפקיד קבלה איטלקי בבית מלון סמוך לביתו)... בקיצור, הקשיש תמיד הצטיין בסיפור סיפורים, הן כבמאי והן ככותב על מכוניות. על איכותו כעורך, להבדיל, אפשר להתווכח. ואני, מה לעשות, זוכר, כי נהניתי לקרוא את המעשיות שלו בצעירותי, עם או בלי קורטוב של מלח... יש לי פינה חמה בלב לקשישים. אבל לקשיש הזה דווקא לא צריך לדאוג. סירנות וטראבאנטים יש לו עדיין מלוא החופן בפולין ארץ מגוריו, איטליה מלאה בפולביות אספנות בפחות מ-10,000 יורו - וכשגרים שם, mobile.de ודומיו אינם רק משחק בשעות מתות במשרד הישראלי, אלא המציאות עצמה. יסלחו לי הקשיש וקוראיו הנאמנים, אבל חבורת ה-356, הבימרים והאיטלקיות הותיקות עשו לי את זה הרבה יותר מהגרוטאות המזרח אירופאיות שלו. With all due respect. נ.ב - הגיע הזמן שבגילו המופלג ילמד הקשיש לפרגן למשהו - או למישהו - אבל הקשיש הזה, רומנטיקן כפייתי כהגדרתו, כבר לא ישתנה.

אכזבה? ממש לא. כל מי שיטרח ויקרא שרשורים משנים קודמות יבין מיד במה מדובר. ומי שבכל זאת טורח ומבזבז מזמנו וכספו, אז מגיע לו... מדוע שאמרגן התערוכה יטרח על משהו ראוי יותר כשפרנסתו מובטחת, בידעו שעמישראל ימשיך לקטר ולשלם?