504L

קצת מזכיר לי את סיפורי העולים מחבר העמים, שהיו מספרים בכובד ראש על ההבדלים בין ז'יגולי(לאדה) 210X ל-210Y. עם כל הכבוד לנוסטלגיה שרבים בפורום זה חשים לסוסיתות למיניהם, יש עדיין מקום להערכה אובייקטיבית. והיא נמוכה. ובהערת אגב, קצת מפתיע שלא מעט חברים בפורום זה, חובבי מכוניות קלאסיות, נהגו בצעירותם על סוסיתא. מאכזב אפילו. מאחר וכצעירים חובבי רכב (ואני רוצה להאמין שהייתם כאלו כבר אז) ודלי ממון, יכלתם לנהוג במכוניות משומשות זולות, מעניינות ומהנות יותר מסוסיתא. הרשו לי להניח כי חלקכם עברו אחר כך לפורד אסקורט/ברנדה או לאופל קדט - ובהמשך לסובארו ליאונה ולמיצובישי לנסר.

רוני, כאחד שנהג את מיטו ואת 500 אבארת', איך היית משווה את השתיים?

מה יהיה? כל מכונית חדשה פוערת לוע, כאילו היא עומדת לשאוב בשלוק אחד את שאריות הכנרת ודגיה. ניחא, הגריל המוגזם ב-370Z שממש צורם לי בעין ופוגע במכונית שלמעט לועה היא מאסטרפיס עיצובי. אבל מה, העיקר האגרסיה. וניחא, אותו גרילון ביונדאי I10 שנועד לתת לה איזשהו "כרטיס כניסה" למועדון המכוניות ה"מכובדות". כאילו שזה משנה. אבל להרוס עיצוב כל כך הרמוני, כל כך אסתטי ונקי כמו של קליאו 3 עם הדבר הזה, זו כבר רגרסיה. -------------- מה שמביא אותי לסוגיה דומה, עיצובן של ידיות הדלתות. ומאחר וידיות שטוחות(סובארו לגאסי B4) הן אאוט - וידיות בולטות הן אין(אימפרזה B3), ללא קשר לתמה העיצובית, סוג ויעוד הרכב ומשקל הדלת - ניתן למצוא מקרים רבים בהם עדיפה דווקא הידית השטוחה(כל הכבוד לאיטלקים, שעדיין דבקים בה) על פני הידית הבולטת. חישבו ברמה הפרקטית, כמה נעים לפתוח דלת קלה עם ידית שטוחה לעומת בולטת(ולא סתם נתתי שני דגמי סובארו כדוגמה). כנראה שאין לנו זכויות יוצרים על תופעת העדר

שים לב לכתוב: כיול מתלים בעייתי, לא בעיות מתלים. מאחל לך שתמשיך ליהנות מהאודי שלך - ושתחזיר לך את אהבתך. עם זאת, נסה גם מכוניות אחרות כשמתאפשר לך - ונסה להיות אוביקטיבי. יום אחד זה יגיע.

תקשורת, חברים, ת ק ש ו ר ת. מה שאחראי הפורום, רוני ואחרים מנסים לומר מתייחס לפידבק שהרכב נותן; דרך ההגה, דרך המושב, מידת ההיענות של הרכב לפקודות הנהג, האם מיידי או בהשהייה מסוימת - ועד כמה הנהג חש את אותה היענות. תקשורת מיצרת יותר אינטימיות עם המכונית. יותר אינטימיות = תחושה טבעית יותר גם בתחום המגבלות, גם עליהן - וגם מעבר. מכוניות אודי לוקות במשך שנים בתחושה קלינית מדי, כיול מתלים בעייתי שמתגלה על כבישים משובשים(ואז האחיזה כבר פחות מרשימה...) ויחידות כח חזקות גם אם לא מעודנות במיוחד. השוו A3 לגולף, למשל - ותחושו בהבדל. השוו TT למיאטה, או A4 לסדרה 3 או מה שתרצו, בעצם. הבנתם. למעט R8 ודגמי S/RS, יצא לי לנהוג על כל דגמי אודי בשנים האחרונות. היחידה שאהבתי היתה A2 הקטנה, מכונית מבריקה שלא שווקה כאן מעולם. כל השאר הותירו אותי קר לחלוטין, שלא לומר מאוכזב מרפרטואר דינמי לא משכנע.

קצת נסחפת, ידידי...

מזל טוב, תהנה. סוסיתא 12(ודגם הסדאן שלו, כרמל), היו מהמוצלחים יותר בשורה של מכוניות צנע פרימיטיביות מתוצרת אוטוקרס/רום כרמל שניסו להיות המודל T או החיפושית של ישראל ולא ממש הצליחו. בתורכיה, אגב, בנות הדוד(רליאנט) של המכונית שלך, אוטוסאן, דווקא הצליחו לא רע בשוק המקומי, במקביל לפיאטים של טופאש. בכל מקרה, מעבר למכונית, קנית פיסת הסטוריה ישראלית.

על אף הביצועים הטובים, אל תצפה לניהוג מהנה. הוא לא.

50,000 שקל ועוד עם פנס אחורי שבור בקצהו. לא יפה. על אף שמעולם לא היתה מכונית מבריקה או מרגשת במיוחד, ראויה לציון העובדה שעיצובה של האסקונה הזדקן בכבוד(גם בגרסת ההצ'באק) - והיא נותרה מכונית נאה(מה שקשה לומר על פולקסווגן סנטנה, אוסטין מונטגו, פיאט רגטה או רנו 21 מאותה תקופה). קצת עצוב כשחושבים על מעמדה של אופל בשוק הישראלי היום, כאשר בשנות השבעים והשמונים מכוניותיה היו מהנמכרות ביותר בארץ. היצע הדגמים הנוכחי של אופל בהחלט מצדיק מיקום מכובד יותר בטבלת המכירות. לדעתי, הכנסתה של אינסיניה החדשה לקבוצה 4 יכולה לתת לאופל את הזינוק הגדול לה היא ראויה.

לפחות לגבי הב.מ.וו והמרצדס, התחזוקה לא תהיה יקרה. לגבי הבימר, מנסיון אישי, ישנם מספר מוסכים איכותיים שאינם מורשים אך מנוהלים על ידי ברי סמכא. עלות הטיפולים בהם סבירה מאד. לגבי המרצדס, לא רק שהמצב דומה מבחינת מוסכים, אלא שריבוי המוניות תרם להמצאותם של חלפים בשפע ובעלות סבירה. אל תשכח גם ששתיים אלו, לעומת האחרות, נהנות מאמינות בסיסית טובה. אגב, גם 406 מדגמי 2000 ואילך סבירה מאד בהיבט זה.

אני הייתי מציע כיוון של משפחתית גדולה/פרימיום מאמצע שנות התשעים. לא תמיד ידני, אך בהחלט בעל שאר רוח כלשהו - ותלוי בטעם אישי: -וולוו 850 או S70 בגרסת GLT - הוולוו היחידה שמכירה את המושג הנאה מנהיגה. -מרצדס C קלאס - אופציה לא רעה(וזולה לתחזוקה!!!) למי שמחפש משהו סולידי. -ב.מ.וו סדרה 3 E36 - אמינה, נאה, מהנה. קלאסית אמיתית. -פיז'ו 406 - פה תוכל ללכת לכיוון שנתונים מתקדמים יותר. לך על ה-2 ליטר ותהנה ממכונית שעדיפה על ממשיכתה, 407. -סאאב 9-5 - גם פה השנתונים יהיו מתקדמים יותר, האיבזור מרשים, הביצועים טובים, אך הניהוג קצת פושר, עם הרבה לחימת הגה. כל אחת מהנ"ל תהנה אותך יותר מלנטיס/אלמרה/לנסר משומשת - ותגרום לך סיפוק מהויתור על המאזדה 3 שלך(מכונית לא רעה בכלל, דרך אגב...)

ומה עשינו בעידן טרום הליסינג, כשמתי מעט נהנו מרכב צמוד? ומה עושים אלו שממשיכים לנסוע ברכבם הפרטי? מסתדרים. לצערנו, תת-תרבות הליסינג יצרה יחס קלוקל בארץ לאחזקה ונהיגה - יחס שבהמשך "נופל" על מי שקונה "מציאות בנות שנתיים מליסינג" - ומגלה את האמת המרה. רוב נהגי הליסינג לא טורחים לבדוק שמן/מים. מעטים טורחים לבדוק אי פעם את לחץ האויר. מתחילים להאיץ בחוזקה עם מזגן כשהמנוע קר לחלוטין. גומרים את הדיסקיות עם רפידות שחוקות, ש"מחכות לטיפול התקופתי". והטיפול, איזה טיפול. העיקר החסכון בעלויות. אבל חכו, מה עם שבת? טיולי השטח במכוניות נמוכות, פה מכה, שם הלך הקרטר. קטן עליהם. העיר מלאה במדרכות שמחכות שיטפסו עליהן... במשך שנים גם אני הייתי חלק ממשתמשי הליסינג, כאשר השתיים האחרונות שלי היו פוקוס 2006 עצלה ולנסר 2008 איומה(הרכב הצמוד הגרוע ביותר שהיה לי אי פעם - והיחידי שגמר לי את הגב בדרך לאילת, עוד לפני עין יהב). על כן, בהנחה ופותח השרשור חובב רכב והגה ברמה כזו או אחרת(הפורום המתאים, לא?), טוב יעשה אם ירכוש לעצמו רכב ראוי ולא יתפשר. הוא יוכל, אגב, לקבל כיום הלואות מאד אטרקטיביות - ולהעלות את מחיר הקניה לרמה שתיתן אלטרנטיבות נוספות. מעבר לכך, לא הייתי שולל קניית רכב חדש מיבואן שתקוע עם מלאים ויציע עסקה מאד אטרקטיבית, לרבות בתחום המימוני.

תמונות נהדרות של כל הצלמים, כולל ליטל שנעדרת הפעם! כאחד שיוצא לו להגיע למפגשים פעם בשבועיים שלושה, אתם מסייעים לי להשלים את החסר. תודה אגב, האל-קמינו 59' פשוט מדהימה. חישבו על ההמצאה הגאונית הזו כבר אז(ביחד עם פורד רנצ'רו) - שימושיות של טנדר קטן, נוחות של מכונית נוסעים מפנקת לשלושה נוסעים. כל מה שחסר הוא קארט 2 פעימות בארגז האחורי

תתחדש ותהנה. שיפוץ קל(מקווה) ונעים(בטוח).

ומה עם ששת הדוגמניות, מתוכן 3 עולות חדשות? העם דורש הוכחות

לא, זאת 356. משטרת גרמניה השתמשה ב-356 ולאחר מכן ב-911 לדורותיה לאורך השנים. להבדיל, גם כוחות המשטרה בארה"ב השתמשו בפוני קארס(מוסטנג וקאמארו לדורותיהן), בעיקר באזור קליפורניה(כבישים הרריים מפותלים, מכוניות ספורטיביות רבות-בעיקר מיבוא). גם בארץ היה שמח, כשהקורטינות היו גומרות מנוע במרדפים אחרי דארטים, סובארו GSR וב.מ.וו ישנות. אז האינטליגנטים קנו פיירמונטים

אם יש לך אפשרות בחירה ממליץ לך לנסות I30. לא בטוח שלאחר מכן תתעניין כל כך בצבעי הפוקוס. חייתי עם אחת כרכב חברה, דור 2, קבוצה 2, הצ'באק. השלדה טובה מאד אך איבדה את הברק של הדור הראשון, במיוחד ההגה. הבלמים לא מבריקים, תנוחת הנהיגה גבוהה מדי לטעמי, תא המטען מאכזב - ואיפשהו גם העיצוב... הביצועים עלובים!!!!!! כרכב ליום יום, בפרט בעיר עם טופוגרפיה מעניינת יותר מזו של תל-אביב, התאוצה, ההאצה, העקיפה והסחיבה אמורים להיות לצידך, לא לצרך. צר לי, אך הפוקוס מרגישה עצלה יותר אפילו מ"נסיכת ציי הרכב", לנסר 2008 האומללה, שהגה ה"אבולושן" וחישוקיה הנאים לא גורמים לה "למהר"... I30 אנונימית וסתמית משהו בעיצובה, אך מפצה על כך ביכולת דינמית גבוהה ומהנה.

אלקמינו, האם מדובר בחבר מועדון מוכר? היכן אוכל לאתר אותו? כבר שנים שיש לי חולשה לקורביירים, אלא שכעת החולשה מתקרבת לפסים מעשיים. הייתי כפסע מרכישת היפהפייה הלבנה שבתחילת השרשור. היא נמכרה אתמול ב-6449$, מכונית יד שניה, אוטומטית(פאוורגלייד 2 הלוכים) עם 26,800 מייל אורגינלים ומתועדים, שמורה בקנאות ע"י אספן עם מוסך מחומם! למכונית פנים אדום במצב חדש שלא ייאמן.

מגבי פנסים היו אופציה בכל דגמי מרצדס של שנות ה-80(לכולם אגב היו פנסים מלבניים דומים בצורתם ושונים מעט בגודל). הגיון כלכלי מניח שהשתמשו באותו מנוע בכל הדגמים. אני הייתי מתחיל בחנויות חלפים משומשים, בפרט במקומות בהם יש ביקוש רב למרצדסים ישנים כמזרח ירושלים או נצרת.יתכן ואף שוה לך לקנות את כל הפנס (אם תמצא של הדגם שלך)כחלף עתידי. אגב, שאפו! זו מכונית מאד מעניינת - שהקדימה את M3 המקורית בקונספט! שלך ידנית או אוטומטית?

היו זמנים. חישבו על הלקוח של ראשית הסיקסטיז, מעונב(כי ככה הלכו פה פעם), משוה את ה"קורואר" עם הפלקון והוליאנט. לכולן היו "עשרים ומשהו" כ"ס, לוליאנט היה גיר אוטומטי עם כפתורים ועיצוב ביזארי, ל"קורואר" היו את השטיקים שלה(פה בורר הגיר האוטומטי היה מיניאטורי, מתחת ללוח השעונים) - ואילו הפלקון היתה הסולידית מכולן. לא דיברו על מומנט, על הספקים, על מיתלים אלא על מכרים. התייעצו עם הגראז'ניק ועם השכן ה"מומחה" וככה קנו מכוניות. ממילא הצבא גייס אותן והחזיר לבעליהן גרוטאות, אחרי שכל חייל זב חוטם לקח אותן ל"חראקות". אגב, בהמשך הגיעה השבי II הסולידית, שנמכרה לא רע, בין היתר על חשבון הקןרבייר.

ראשית, דגמי 1964 ואילך זכו לשיפור במערך המתלים שלהם, כאשר קפיץ עלים רוחבי מילא תפקיד דומה למוט המייצב. הבעיה העיקרית של הקורבייר היתה זויות שפיעה מטורפות של הגלגלים האחוריים תחת עומסי פניה, אשר בשילוב עם קפיצים רכים ושיכוך לקוי יצרו את ההתנהגות הגבולית. מהנדסי GM המליצו על הפרשים משמעותיים בלחץ האויר בין הגלגלים הקדמיים(נמוך) לאחוריים(גבוה) על מנת ליצור תת-היגוי מוקדם יותר, אלא שלאחר שתת ההיגוי מגיע, תגובתם האינסטינקטיבית של רוב הנהגים היא הרפייה מבוהלת מהמצערת ואף בלימה - ואז... זכיתי לנהוג פעם בקורבייר, בחו"ל, לפני כ-20 שנה. זו היתה מונזה ספיידר(טורבו) קונברטיבל. אני זוכר מכונית נעימה לנהיגה, בעלת היגוי קליל, תחושה קלה של ציפה מלפנים, מנוע טורבו לא חזק במיוחד, עם השהייה משמעותית אך חלק ושש אלי סל"ד. השילוב של המנוע האחורי עם הגג הפתוח יצרה איוושה נעימה של צליל. מוט ההילוכים(תיבת 4 הלוכים ברצפה) היה ארוך, מעורפל לחלוטין בתפעולו ובעל מהלך ארוך. הנהיגה הזו השאירה אותי עם טעם טוב בפה ועם חשק לרכוש אחת, מתישהו. שנית, אני שמח שהנושא עורר לא מעט הדים. כנראה שקורבייר היא מכונית שמייצרת תגובות רגשיות לכאן או לכאן ואינה מותירה רבים אדישים. אז למתעניינים, מעט הסטוריה: http://en.wikipedia.org/wiki/Chevrolet_Corvair לחובבי האוטומוביליה, סריקה של פרוספקט מקורי: http://www.oldcarbrochures.com/main.php?g2_itemId=23352 ולסיום, סרטון של GM, המתאר את מבחני הפיתוח של המכונית: http://www.youtube.com/watch?v=PTP7mK6nShM

אתה מדבר על ג'נסיס קופה, לא סלון(מכונית מגודלת, גדולה יותר מסדרה 5, נמכרת עם מנועי 6 ו-8 צילינדרים. אני שותף להתלהבותך מהקופה, אך למרבה הצער מכונית זו מיועדת בעיקר לשוק האמריקאי, עם יצוא לשווקים בודדים באירופה - ולכן ספק אם תיובא. אגב, בדומה ל-G37 ובניגוד ל-370Z, לג'נסיס קופה מושבים אחוריים(ואפילו שימושיים). 370Z היא דו מושבית. ללא קשר, ה-Z החדשה מדהימה בעיני. מאידך, אתה מוזמן לפנות אליהם בנדון. אני כבר עשיתי זאת - וכל המוסיף, הרי זה משובח.

יתכן ולא כולם שמעו על הבריה הזו, אך קורבייר(1960-1969) היתה מכונית מעניינת מאד של GM. היה לה מנוע אחורי שטוח(בוקסר), מקורר אויר עם 6 צילינדר. בנוסף, היתה זו מכונית הטורבו הראשונה בעולם(בגרסתה הספורטיבית). בשעתה, התחרתה המכונית מול הקומפקטיות לבית פורד(פלקון וקומט), קרייזלר(וליאנט ולנסר) וגם מבית, מול פונטיאק טמפסט, עוד מכונית מעניינת. על קורבייר נכתב הספר UNSAFE AT ANY SPEED של רלף ניידר, בעקבות נטייתה להיגוי יתר אובדני, שהסתיים בלא מעט נפגעים. למען האמת, ההיסטריה היתה מוגזמת למדי, אך ראלף ניידר המריא בציבוריות האמריקאית למדרגת המוכיח בשער לענייני בטיחות. בשנות הששים יובאה המכונית ארצה ע"י ליאו גולדברג - אלא שמעולם לא יצא לי לראות אחת בארץ. האם מישהו נתקל בבריה הזו? האם מישהו ייבא אחת?

לכל המתעניינים, 127 שנת 1982 עומדת מזה מספר שנים מתחת לבית ברחוה הצלפים בשכונת רוממה בחיפה. המכונית מאובקת מאד אך נראית שלמה. הדגם הוא בעל 3 דלתות - והוא מלפני מתיחת הפנים ה"פלסטית", כלומר הוא זהה לדגמי 79.

G37 מתחרה ב-IS ולא ב-GS. שתיהן מתמודדות בפלח "סדרה 3", בעוד ש-GS מתמודדת בפלח "סדרה 5". כאחד שנהג בשתיהן, העדפתי משמעותית את G37. זו מכונת נהיגה ממוקדת יותר, שלדתה עדיפה בכל אספקט - לרבות נוחות נסיעה - ובנוסף גם המרווח בתא הנסעים שלה עדיף. יתרונותיה של IS הם ב-percieved quality, כלומר בתחושת האיכות המתקבלת מבחינה סטאטית של הרכב באולם התצוגה(פלסטיקה וחומרים אחרים) ובבידוד רעשים עדיף. אישית, העדפתי גם את עיצוב הפנים של האינפיניטי.