504L

מזל טוב לפרש שעל הסוס(יתא) ולמט"ק של השוודית. שמור על החיוך אונד זיי געזונט.

ראשית, לא כל נהג מהיר הוא ספורטיבי - ולא כל נהג ספורטיבי יהיה בהכרח מהיר(ליגות עבירות או TRIAL, לדוגמה, בהן הטכניקה חשובה יותר ומהירות עשויה להיות בעוכריך). שנית, לעניין הכוחות/תאוצה וכו'. רעייתי שתחיה מטורפת על רכבות הרים, בה היא יכולה לחוות את כל אותם כוחות G שדיברת עליהם. זה עדיין לא הופך אותה לנהגת ספורטיבית... כל אחד נהנה מאספקטים אחרים בנהיגתו, כך שאינני מוצא בהכרח מכנה משותף ש"שובה את לב כולם". ולעניין "דוד פיגומים, מוסא במשאית וחבריהם", אתה אמור לצפות דברים כאלה, כאשר אתה מסתכל מספר רכבים קדימה וצופה את התנהגות הרכבים הנעקפים. אינך בטוח, אין לך שול מצד שמאל למקרה חירום, המתן עם העקיפה לרגע המתאים. נהגים כאלה, המשייטים מבלי משים בנתיבם נסחפים שמאלה ולאחר מכן ימינה וחוזר חלילה. משום מה, יש לי את התחושה שחברך, עקב נהיגתו ה"מתחמקת" המלווה בשמירת מרחק מינימלית וניצול כל פירצה לעקיפה ממוקד על הקצה הקדמי של מכוניתו וקצת מעבר לזה - ואינו צופה לפנים. הרחקת המבט תאפשר נהיגה לא פחות מהירה אך נעימה וזורמת יותר, עם פחות טלטולים עקב האצות ובלימות ותיקונים קלים בהגה, טלטולים שהם חלק מאותם "כוחות" שאתה מדבר עליהם.

ניתן לנהוג מהיר, זורם וזהיר, מבלי להיות "התחמקותי", "חותך" או מה שזה לא יהיה (אלא אם חברך מפנה סוכני שב"כ סמויים שניה לפני שהם נתפסים ). מי שנהיגתו זורמת, צופה(תרתי משמע) כמה רכבים קדימה ומרוכז דיו, לא זקוק לנהיגה "התחמקותית" (אגב, נדמה לי שההטיה הנכונה הוא מתחמקת, אבל נעזוב את זה.) מי שמייצר עצבנות וחשש אצל משתמשי דרך אחרים מעלה את סף הסיכון אצלם. אם חברך אוהב לבצע דריפטים או פניות בלם יד בחניוני קניונים הומי אדם ורכב, אין הדבר מעיד על מודעות חברתית רבה, שלא לדבר על סוציופאטיה מסוימת. רוצים "להתגרזן", "לתת בגז"(נראה לי שהביטויים האלו שגורים בפי חברך)? פנו להתחרות בצורה מסודרת בג'ימקאנות למיניהן, השתתפו ב"ימי מסלול"(בתקוה שבקרוב ייפתח סוף סוף המסלול בכוכב יאיר) או להבדיל פנו לכבישים הרריים נידחים בשעות בהן הכביש ריק (ותוודאו שאין עליו רוכבי אופניים ושאר מטיילים רגועים). מאחל לכם נהיגה מהנה ובטוחה.

נתקלתי באיביזה על שלל גירסותיה וצבעיה בתערוכת פאריס האחרונה. בעוד גרסת 5 הדלתות נראתה סבירה(וכן, אין מנוס מהדמיון ל-I30), גרסת 3 הדלתות נראית כמו נסיון רע לחקות את הקורסה - בעוד הקופרה מצליחה רק במעט לתקן את הרושם הרע. יום למחרת התערוכה ישבנו לקפה של בוקר ומולנו חלפה גרסת 5 הדלתות בצבע ירוק כהה. עם סרח עודף קדמי מוגזם ומכסה מנוע שלא ממש מתחבר הרמונית להמשך המכונית ולקו המותניים שלה, גם גרסה זו כבר נראתה מאכזבת. אגב, לכל המתלהבים מגרסת בסיס 1.4 ידנית(85 כ"ס) ב-95 אלף ש"ח, במחיר של 94 אלף תוכלו לרכוש פאביה 1.6 ידנית(105 כ"ס) ברמת גימור ספורט. דומני שחייה של איביזה החדשה הולכים להיות קשים מבעבר.

לפי Collector Car Market review מגליון דצמבר 2007(האחרון שסטימצקי הביאו), דגם 1.3 שנת 1974(מחירון זה מצטט עד שנה זו) שווה 2200$ במצב טוב, קוסמטית וחיצונית. מכונית נוסעת אבל נראית ונשמעת ROUGH, שווה 1075$. מכונית במצב מוזיאוני שווה 6200$. מחירון זה מקובל עלי כריאלי ואמין מאחר והוא מציג דינמיקה עם תנועות השוק ומצאתיו תואם עסקאות שנסגרו באיביי. בהתחשב במה שקורה היום בארה"ב , המחיר יכול רק לרדת

לכל מי שאמריקאיות ישנות עבורו הן קודם כל V8 וצמיגים צווחים, שווה לבדוק את האתר הבא: http://musclecarfacts.net/ יש בו אוסף תמונות, נתוני ביצועים, מספר כתבות - והחשוב מכל, קישור ישיר למודעות איביי למכונית הספציפית שבעמוד שלה אתם נמצאים. בתקוה שנראה בארץ מכוניות יחודיות יותר מהקורבט/מוסטנג שהפכו "נפוצות" למדי

40-50 יהיה מחיר למכונית במצב מעולה. מכונית טובה תהיה בגזרת 30-40. בנוסף, בגלל מגבלת 30 השנה, המכוניות שיובאו בעבר היו גרסאות 1.3/ארבעה הילוכים - וכעת ניתן לייבא את ה-1.5/חמישה הילוכים שביצועיה עדיפים משמעותית(נהגתי את שתיהן). יתרון נוסף ל-X1/9 הוא שהמכונית יוצרה עד סוף שנות השמונים(בשנים האחרונות נמכרה כברטונה, לא פיאט), כך שיהיה קל יחסית להשיג חלקי גוף, פנים וקוסמטיקה, שלא לדבר על מכלולים מכניים(ממגוון פיאטים שנמכרו בארץ).

לעניין האינוצ'נטי, די מעציב לחשוב שמכונית שעדיין שווקה כאן כחדשה לפני 25 שנים נעלמה לחלוטין מהנוף. שתי גרסאות זכורות לי כחביבות במיוחד; דה-תומאסו 1300(מנוע A בריטי), ודגמי 84', עם מנועי דייהטסו שרייד. לעניין המאטרה, לי ידוע על 3: -מאטרה באגרה, כמדומני שייכת לאחד מחברי הפורום -מאטרה ג'ט(נדיר ביותר!!!), שייכת לאדם מאזור המרכז, לו גם בריסטול 406(!!!) וסיטרואן SM -טלבו-מאטרה ראנצ'ו מוזהבת(מודל 1980) הסתובבה במשך שנים בחיפה, מניח שהיא עדיין חיה ובועטת פאנהרד-היתה אחת בחיפה (PL17) עד אמצע שנות ה-90 ואז נגרטה. על איזו בודדת אתה מדבר?

בהצלחה. בכל מקרה, ממליץ לך לשקול בשנית את עניין ה-X1/9. מנסיון נהיגה אישי מהנה, דרך היכרות עם מספר בעלים שמאד נהנו מקלות ועלות האחזקה. אישית, למרות ש-911 ופורשה בכלל אהובה עלי מאד, הייתי מעדיף את הפיאט הקטנה על פני 914.

מעטים האנשים הזוכים לחוש בהתפרצויות של אושר. רבים מתעלמים, מדחיקים, ממשיכים בשיגרתם - ומפספסים. מאחל לך שתשמור על ההיי(HIGH) שלך - ולא תגיד לו ביי כל כך מהר ומבחינה מוטורית, הגעת לגן עדן. חפון את האוצר בשתי ידיים. סע למפגשים ולתערוכות, קנה לך מכונית מגניבה, לך לדילרים ובצע נסיעות מבחן על כל מה שבא לך, קח קורסי נהיגה וטול חלק בפעילות ספורט מוטורי(אם זה מעניין אותך). כי פה דבר לא השתנה - וכנראה גם לא ישתנה בקרוב, למעט תוספת אכיפה משטרתית .

ייבא לעצמך פיאט X1/9 ותברך על כך בכל בוקר שתראה את הכלה סיבות: -בתקציבך תוכל למצוא רכבים במצב טוב -שפע של חלקים זולים (פיאט) + מכונאים שישמחו לטפל ברכב -גג טארגה, שמציע את הטוב שבכל העולמות -עיצוב קלאסי ומודרני כאחת -מנוע מרכזי שתורם לחוית ניהוג מהנה יותר מכל האופציות שהזכרת בקיצור, לא סתם קראו לה בייבי-פרארי.

להזכיר לך אילו עוד רכבים ספורטיביים סושי-לאנד מייצרת? להזכיר לך את הרקורד הספורטיבי של מאזדה? הונדה? סובארו? ניסן? טויוטה? (לא שכחתי את דייהטסו, תמיד יש חוליה חלשה ) להזכיר לך מי חיסל את מכוניות הספורט האנגליות בארה"ב, בגנבו גם לא מעט לקוחות מפורשה? זה קרה כבר ב-1970. להזכיר לך את RX7 הראשונה, המכונית שהביכה את פורשה 924, כבר בשנת 78'? הונדה NSX, מצלצל מוכר? ולסיום, 205GTI, נפלאה ככל שהיתה, לא היתה רכב ספורטיבי טהור אלא הוט האץ' על בסיס 205. שמעת על קופסת סרדינים מתוצרת סושי-לאנד בשם מאזדה 3 MPS? ממליץ לך להתיישב על הגוגל וללמוד מעט על ההסטוריה המוטורית של יפן, לפני שתצא בהכרזות סטריאוטיפיות מיותרות.

זה לא רע בכלל. הציון היה לשם בידול הגרסאות האטמוספריות מהמוגדשות, היקרות יותר.

איפה בדיוק ראית את המילה "ספורטיבית" בתגובתי? 206 ידניות נמכרו כלחמניות חמות לציבור צעיר, שחלקו גם חובב נהיגה, בארץ. אותו ציבור ממשיך לקנות פולו, איביזה ופאביה ידניות - ואני מדבר על הדגמים הרגילים, לא המוגדשים (בפאביה ה"ספורט" מסמל רמת גימור עם דגשים כמושבים, גלגל הגה וגלגלי "16, לא מעבר לזה). האם לא ניתן ליהנות ממכונית קטנה, נמרצת וידנית, גם אם יש לה פחות ממאה כ"ס??? לפני מספר שנים שכרתי באחת ממדינות אמריקה הלטינית 206 1.4, פשוטה, עמה כיסיתי כ-1700 ק"מ. אפילו לא היה לה הגה כח. 206 היתה פרטנרית נהדרת לנסיעה, זרמה ועינגה בכבישים מפותלים, סיננה את תחלואי הכבישים המקומיים כמו שאף מכונית קטנה(כולל 207) מסוגלת לעשות וצרכה בממוצע 1:13, כאשר מהירות השיוט הממוצעת שלי היתה סביב ה-150ובכבישי ההרים המכונית ביקרה תדיר במחציתו הימנית של מד הסל"ד. והיו לה בסך הכל 75 כ"ס. קל וחומר אם מדובר במכונית בעלת ניהוג מהנה ו-103 כ"ס. ולעניין המחיר, אני משאיר זאת ליבואן. האמן לי שהוא יכול. בדוק מה מחירה המלא של פולו 1.4 ידנית. אותה פולו הוצעה לפני חודשים ספורים במבצע "חבר" בשמונים אלף שקל! התעדכן במחירי הפאביות ותקבל פרופורציה. ובכלל, מציע לרבים בפורום להפסיק לנהוג כ"סניגורו של השטן". היבואנים לא נועצים בכם מה לייבא, מייבאים מה שהם - ולא מה שאתם - רוצים(למעט מספר צדיקים בודדים כצ'מפיון ויפנאוטו), משתמשים בכם לסיבסוד עסקאות הליסינג - ובוודאי שלא מורידים את המחירים כשניתן. קצת פרופורציה צרכנית וכבוד עצמי, חברים.

ואילו יוסי פרנקוס כתב: ציטוט המכוניות של היום מוגבלות מאוד על ידי דרישות שונות מגופים שונים כמו משרדי תחבורה, משווקים ויבואנים, ארגונים סביבתיים ואחרים. זה גורם למעצבים להיות פחות יצירתיים ויותר מקובעים לנוסחאות שעובדות טוב בשביל למכור ולא בשביל לעשות את הרכב הכי טוב שאפשר עם הטכנולוגיה הקיימת. רוב המכוניות כיום נראות כמעט אותו דבר. קחו למשל את מאזדה 3, קורולה וכל האחרות בקבוצה. אין לאף אחת מהן ייחוד אמיתי וכולן דומות מאוד, ולא ממש כיף לנהוג בהן. הרבה יותר כיף לנהוג על מכוניות משנות ה70 באותה קטגוריה. אז נכון, לרכבים אין באמת נשמה, אבל רואים במכוניות מסוימות שמי שעיצב את הרכב נתן את הנשמה בשביל לעשות את זה. סוף ציטוט נהניתי לקרוא את הודעתו של יוסי פרנקוס ואת שלך, רוני. תגובות שניכם קטגוריות, קיצוניות - ומזמינות תגובה נוספת, גם בשעת לילה הזויה זו, כשבחוץ משתוללת סופה של ממש ושוטפת את אחת ממכוניותי(קלאסית בת 32 שנה). יוסי, הטענה ש"כל המכוניות נראות אותו דבר" נשמעת כל עשור - ומעידה על מבט מחפף ללא ירידה לפרטים. יכלת לומר זאת על אין סוף מכוניות משנות השלושים, בעיקר בריטיות בעלות עיצוב שמרני בהן הפנסים עוד היו על הכנפיים. יכלת לומר זאת על אמריקאיות משנות החמישים, או על אופל רקורד/פורד קורטינה/ווקסהול ויקטור/קרייזלר 160-180 משנות השבעים. מעצבים תמיד "נתנו את הנשמה" בהיותם אנשים יצירתיים החפצים לבטא את עצמם באמצעות פרי דמיונם המבשיל לכדי מוצר מוחשי. הם ימשיכו לעשות זאת - וגם ימשיכו להיות מושפעים מטרנדים אופנתיים לזמנם(נכון לכל סוגי היצירה). ואגב, מאזדה 3 אינה דומה לקורולה. ממש לא. וכאן אני מגיע לנושא ההנאה מנהיגה, בו שניכם שוגים, לטעמי. כאחד שנהג מאות רכבים ב-25 השנים האחרונות, מטראבאנט ועד לוטוס אליס, אשמח להציג את נקודת המבט שלי. יוסי-רוב המכוניות מקטגוריה זו משנות השבעים (רנו 12, אופל קדט, פורד אסקורט, מוריס מרינה, הילמן אוונג'ר, טויוטה קורולה, דטסון 120Y/סאני) היו עגלות עלובות, איטיות, קופצניות, רועשות, עם אחיזת כביש עלובה. ההגה שלהן היה כבד וההילוכים לא תמיד שיתפו פעולה(למעט ביפניות). לצרפתיות היתה נוחות נסיעה טובה ולאיטלקיות ניהוג ששאף - ולא תמיד הצליח - להיות ספורטיבי. אז איפה בדיוק ההנאה, יוסי? בטח לא באלו שתוארו לעיל, אלא אם אתה נהנה להלחם במכונית ולא לזרום עמה. באותה קטגוריה היו גם מכוניות חביבות יותר, כמו פיאט 124, סובארו ליאונה ופיז'ו 304 שהרגישו מודרניות ומהנות יותר. וכמובן, נא תשומת ליבך רוני, מכוניות שהצטיינו בביצועיהן ו/או תכנונן כמו אלפא ג'וליה, לנצ'יה פולביה/בטא, סיטרואן GS ומאזדה RX2/3 הרוטוריות. מכוניות מהנות, מהירות, מענגות לנהיגה. גם היום. אפרופו קורולה דור ראשון, המכוניות היפניות של שנות השבעים תוכננו כך שיענו על כל אותם חסכים של הנהג הממוצע דאז. הן תמיד הניעו, לא דרשו כמעט חימום(ראשי מנוע מאלומיניום), מוט ההילוכים שלהן היה קליל - וכך גם ההגה. מיותר לציין שהן גם תמיד הגיעו ליעדן תוך הצגת אמינות מופתית - ואישיות דלה ואפרורית. ולעניין עיצובי הפנים, רוני, הביטוי אוסף גרוטאות נשמע לי קצת צורם, מתכתי משהו - וקצת מעיד על חוסר היכרות עם רכבים קלאסיים. הבט בעיצובי הפנים של מרצדסים, ב.מ.וו מסדרות 3-7, סיטרואן SM, CX או GS, לנצ'יות, אלפות, פיאטים שונים(כולל 130), דטסון Z ומאזדות למיניהן - וכולן משנות השבעים. אתה מפספס פה משהו. כך שלסיכום, הגם שמכוניות מודרניות בטוחות, אמינות, מהירות ויעילות - ובקיצור - טובות יותר, אין כאן עניין של שחור ולבן - וגם לא האפור שתמיד נוטים לייחס לדרך הביניים. אני דווקא מוצא מגוון של צבעים במודרניות וקלאסיות כאחת - ולכן מחזיק בשתיהן.

הגם שהיא פחות יפה ובעיקר מעודנת מהמקור, זו דווקא מתיחת פנים מוצלחת, בעצם היותה מיישרת קו עם שאר דגמי פיז'ו. עיצוב הפנים, אגב, נראה לא רע בכלל. אל תשכחו את יכולתה הדינמית של 206 - ולהערכתי ה+ עולה גם היא על 207 במדד החיוך לשקל. ולסיום, לעניין הגיר הידני. 207 ידניות מיובאות רק בדגמי 3 דלתות, אטמוספרי, GT ו-GTI. תרצו 5 דלתות פשוט וידני, בין אם 1.4 או 1.6, תשכחו מזה. חבל, בסגמנט זה דווקא יש ביקוש למכוניות ידניות. דמיינו כמה מאזדה 2 ידניות היו נמכרות כאן אילו היו מיובאות(רכב קטן, נמרץ ומהנה שמשווע לגיר ידני). ולכן, 206+, זולה, ידנית וצעירה (מישהו אמר 205 פוראבר) בשמונים אלף שקל היתה יכולה להמכר לא רע בכלל.

ועדיין, כיף לראות את עיר הבאוהאוס חיה ותוססת - ועוד בצבע. ולענייננו, נהניתי לראות את הנאש השחורה אחרי תחנת הדלק של "של". ניתן לדמיין אלו מכוניות מעניינות היו אז בארץ - ונגרטו מחוסר עניין רלוונטי/בורות מוטורית/חוסר יכולת תחזוקה בשנות הששים והשבעים. הדסון, לינקולן, פאקארד(לכולן היו כאן יבואנים או סוכנים), MG, ריילי... אולי אפילו אקזוטיקה בנוסח אלפא רומאו, בוגאטי, דוזנברג, דלהיי, דלאז'(אחת עוד נסעה בתחילת שנות החמישים בנהריה והושבתה עקב מחסור בחלפים).

ב-R26 גם כיול מתלים שונה ו-ESP הניתן לניתוק מלא. אגב, בתערוכת ז'נבה הקרובה תוצג גרסת הרנו-ספורט של מגאן 3.

ברמה האישית, מכוניות SPECIAL HOMOLOGATION של נסקאר לא ממש עושות לי את זה. אני מעדיף דודג' צ'ארג'ר סדרתית על פני הדייטונה, רואד ראנר רגיל על פני הסופר-ציפור וגם גראן טורינו רגילה על פני הטורינו טלדגה. ענין של עיצוב, גם אם מכוניות הנסקאר האלו נהנות ממקדם גרר עדיף. מאידך, ברמה האספנית פרופר, בודאי שאין מקום להשואה בהתחשב בנדירותן. ובהערת אגב, קצת חבל שמול הבחירה השבלונית כמעט בקורבט ובמוסטנג אספנים לא מיבאים יותר מכוניות שרירים. המשבר הנוכחי מציף את איביי בהזדמנויות שלא יחזרו על עצמן. מספר דוגמאות למחשבה: -ביואיק ריביירה GS -פורד גראן טורינו פאסטבק/מרקורי סייקלון -פלימות' רואד ראנר(דגמי 71-72 זולים משמעותית מקודמיהם) -פלימות' ברקודה דור 2(67-69, מכונית יפהפיה בעלות סבירה) -דודג' צ'ארג'ר מהדור הראשון(66-67) -AMX של אמריקן מוטורס -אולדסמוביל 442 -פונטיאק לה-מאנס (אחיו הזול והזהה חיצונית של ה-GTO)

פה ושם תוכל למצוא גם 504

ועדיין, הייתי הולך על E36. אמינה מאד, מהנה מאד, עיצוב קלאסי שנראה טוב גם היום - ומספר מוסכים שיוכלו לטפל בה בעלות סבירה. המכוניות האלו מסוגלות להגיע לקילומטרז'ים מאד גבוהים, בהנחה וטיפלת בהן כראוי. 316I מעט חלשה, בפרט כאוטומטית. כל השאר, מצוינות.

צדקת. אתה טועה

ולא נראה לך שיש כאן לא מעטים שהם גם 1 וגם 2? כשדיברת על תקשורת בהגה, פידבק וכו', טעות בידך. תחוש זאת גם בנסיעותיך המנהלתיות ולא רק על האיילון אלא גם כשירדת ממנו ונהגת על 50 לנגב חומוס אצל אבו-חסן ביפו. הכבישים בדרך לשם משובשים ובעלי שפיעה - וב-106 ראלי, תחוש את זה. באודי, כנראה שלא. ואם אחת הפניות תהיה מוצפת כי מישהו החליט שהוא שוטף את רצפת החנות שלו בכמה קוב טובים - ולעזאזאל הכנרת, ב-106 תחוש את תת-ההיגוי הנבנה דרך תחושת ההגה המשתנה. באודי רק תראה ואולי קצת תרגיש את הפרונט שלך ממשיך ישר רק שאף אחד לא הכריח אותך לנהוג ב-106 ראלי. ישנן מספיק מכוניות מודרניות, מאובזרות ומפנקות - לשיטתך, שיודעות גם להנות אותך ברמת ניהוג סבירה ומעלה ולתת לך פידבקים בזמן אמת. אפילו אם הן פופולריות עד זרא וקוראים להן מאזדה 3...

על אף הפיתוי והריגוש בלקיחת הרכב הפרטי לאירופה, הבא בחשבון שתאונה - באשמתך אם לאו - תביא את הטיול לסיומו העגום. עכשיו, דמיין את זה קורה במדינה אומללה כמו אלבניה או חלק ממדינות יוגוסלביה לשעבר בהן תעבור. אפילו קלקול מכני יהפוך שם לסרט של קוסטוריצה. אגב, תתכונן לשוטרים מושחתים שינסו לעשות עליך קופה בגלל "עבירות" שלכאורה ביצעת. ממליץ לך לטוס או להפליג לפיראוס(אתונה), לשכור שם רכב איכותי מחברה בינלאומית ולקנות לעצמכם שקט נפשי. ---- ונסיים בסיפור אמיתי שקרה לרעייתי ולי לפני מספר שנים: נכנסנו למונטנגרו(מדינה יפהפיה) עם מכונית שכורה מקרואטיה. למותר לציין שהוזהרנו מראש על היותן של לוחיות קרואטיות במונטנגרו סדין אדום ופרצה קוראת לגנב... היה זה כביש כפרי ומפותל, על קו החוף האדריאטי. אחד הכפרים היה מאחורינו והמהירות תומררה ל-60 קמ"ש. התקרבתי לסיבוב, תמרור חדש הורה על 50, האטתי (כי מי רוצה להיחלב בחופשתו???) בהתאם - ובמרחק 50 מטר תמרור נוסף התיר 60 מחדש... בעודי חולף על פני התמרור הראשון(על 50), קופץ לכביש שוטר מבוגר ומסמן לי לעצור. -סרבו-קרואטית? -לא -אנגלית? -לא התפשרנו על הגרמנית הבינונית שלי והקלוקלת שלו. אמר לי שנסעתי מהר. -כמה מהר? -50 -אבל זה מה שמותר - והנה אותו תמרור שמתיר 60 בעוד 20 מטר. -כן, הוא אומר לי, אבל בין התמרורים(50 מטר!!) המהירות המותרת היא 40. -תראה לי את השילוט, אני מקשה. -לא צריך, הוא עונה. בשביל זה אני פה -זה יעלה לך 50 יורו, הוא אומר לי. -אין לי. מי מסתובב עם כל כך הרבה יורו במדינה בלקנית, שאלתי. הוא דפק את חיוך הנוכל השרמנטי והניח על כתפי יד אבהית. שוטר מבוגר, משופם. אולי רעה פעם זונות בהמבורג. -טוב תביא 30.. -אבל אין לי.. -אז כמה יש לך? 9 יורו היו כל המט"ח שהחזקתי בארנקי באותו הרגע. היתר היה בכיס אחר -טוב, אז תביא את ה-9 ושתהיה לך נסיעה טובה. עיניו ברקו בעודי מושיט לו את האתנן. בטח חלם על טנק הדלק שהוא הולך למלא בזסטוה(פיאט מקומי)600 שלו, כמותה יוצרו שם עד 1986! נסעתי משם בעודו מצדיע לי ומחייך. חייכתי גם אני לרעייתי. המשכנו. הסטייק עם גבינת הצאן המותכת שאכלנו בהמשך (נייגוטשי סטייק), היה טעים במיוחד. אולי הטוב שאכלתי בחיי. אל תפספסו את זה אם אתם באזור

תודה על השיתוף. נהניתי לקרוא. אגב, אותו דמוי דיפרנציאל אלקטרוני נמצא גם באבארת'(TTC). מעניין יהיה לנסות את גרסת ה-SS של המכונית, עם יותר כח(160 כ"ס), כיול שונה למתלים+הנמכה וצמיגים אחרים. קראתי עליה במספר מקומות(והופיעה גם בטופ-גיר) - והיא אמורה להיות ממוקדת יותר. אני מניח שגם התחושה, או לפחות הכובד של ההגה ישתפרו. איך מצאת את ה-ESP בשתי אלו(שהרי אינו ניתן לניתוק )?