2pac

ההנחיות מחייבות כי תקנות התעבורה הסמיכו את המפקח הארצי על התעבורה לפרסם אותן, והמטרה שלהן שכל נהג יבין את התמרורים. אבל בתקנות עצמן ניתן פתח לסטיה קלה אז אני לא סותר את עצמי. אף גורם שלטוני לא מפרסם "המלצות" שאין להן שום תוקף. גם לוח התמרורים הוא מסמך שמפורסם ע"י המפקח הארצי על התעבורה במסגרת "הודעת התעבורה" ומתוקף ס' 16 (1) לת"ת. אז לשיטתך גם לוח התמרורים לא מחייב? התוקף של תמרור 302 שמוצב בצד ימין או שמאל כתוב בלוח התמרורים הנ"ל ולא בתקנות התעבורה, אז לשיטתך לא חשוב איפה הוא מוצב?

ההנחיות מחייבות כי הן מפורסמות בשם המפקח הארצי על התעבורה שהוסמך לפרסמן בתקנות התעבורה. אין עליהן סנקציות כי לא נקבעו סנקציות אבל אני טוען שלא ניתן להרשיע נהג שלא ציית לתמרור שהוצב בסטיה משמעותית מההנחיות. על איזה אלתור את מדברת שאני מתעלם ממנו? תעני לי על השאלה האם תמרור 302 שהוצב רק בשמאל הדרך כי בימין אין מקום מחייב לעצור את מי שפונה ימינה כי מי שהציב התכוון שיחול גם על הפונים ימינה. מיקום הצבתו נקבע בלוח התמרורים שגם הוא לא חוק או תקנה אלא מפורסם ע"י אותו מפקח ארצי על התעבורה. מיקום של תמרור הוא חלק מההנחיות, לא רק הגודל והצבע.

קודם אמרת שהן לא מוגדרות כחוק או תקנה, אז התקדמנו. לא אמרתי שכל סטיה פוטרת. כתוב בהנחיות: "סטייה קלה ממידותיו, צבעו, צורתו, אופן הצבתו או סימונו של תמרור, שאין בה כדי לשנות מתכנו, לא תגרע מתקפו." ברור שעמוד בצבע לבן לא פוטר מציות לתמרור כי זה לא משנה את התמרור עצמו. אבל סטיות אחרות כן פוטרות. יש פה עניין של שכל ישר ויש בית משפט שיכול לקבוע.

המקור החוקי של ההנחיות הוא סעיף 16 (1) לת"ת. ההנחיות מפורסמות מטעם המפקח הארצי על התעבורה.

הן בטוח מחייבות, אחרת כל אחד ישים את התמרור איך ואיפה שבא לו. אם יש מגבלה פיזית שדורשת להציב את התמרור במקום שלא מבינים או רואים אותו אז צריך למצוא לזה פתרון. סתם לדוגמה- אם מישהו יחליט שהוא מציב תמרור 302 רק בצד שמאל של הכביש כי בצד ימין אין מקום האם ניתן לדרוש מהנהגים שפונים ימינה לציית לתמרור הזה? או חניית נכה שאין מקום להציב עמוד עם תמרור 437 לפני החניה אז שמים אותו אחרי החניה. אבל מה זה חשוב? עזוב אותך אחי אל תהיה קטנוני.

אז אין חסימה של הרכב במערכת בלי תשלום אגרה? אם זה ככה אז זו בטוח לא טעות של הפקיד אלא קומבינה.

התמרור לא מוצב בהתאם לתקנות ולכן הדו"ח לא חוקי לדעתי. ד. יש להגדיר את מספר מקומות החניה שהוקצו, באמצעות תמרור 439 )כנ"ל( וכן באמצעות סימון ,819 בהתאמה. במקום ש שתי הגדרות אלה לא קיימות, יחולו הוראות תמרור 437 על מקום חניה יחיד. בחניה ניצבת – מול התמרור, ובחניה מקבילה - ממקום הצבת התמרור ואילך, בכיוון הנסיעה. )ראו תרשימים .2 3 להלן(. ח. אופן הצבת התמרור יהיה – בכל מקרה – ברור, ומראה לנהג מסר חד משמעי. ההצבה תהיה בהתאמה לצורת הנגישות של הנהג אל מקום החניה ולאופן העמדת הרכב במקום, קרי: במקביל, בזוית או בניצב. למשל: בחניה ניצבת ניתן להציב את התמרור בקצה הרחוק של מקום החניה עם הפנים אל מקום הגישה אליו – כך שהנהג יוכל לראותו. להלן מובאים תרשימים ,3 ,4 5 אשר מדגימים הצבה נכונה במצבים אלה. אם תגיע לביהמ"ש תשאל את הפקח שאלה אחת- איזו מבין שתי החניות היא חניית נכה, ולפי מה החלטת. ודאי שההנחיות מחייבות, המטרה שלהן היא שכל נהג יוכל לראות ולהבין את התמרורים בצורה חד משמעית. במקרה הזה התמרור תקין, אבל זה לא המקרה של פות"ש.

פקיד מושחת בדואר יכול להעביר בעלות בלי מסמכים. קניתי פעם רכב ממוסך והפקידה בדואר העבירה בעלות בלי יפוי כח ועם צילום של ת"ז של המוכר כי היא הכירה את בעל המוסך (בעל המוסך לא היה בעל הרכב). כמתנדב במשטרה נתקלתי במקרים שרשמו מכוניות על אנשים בלי ידיעתם.

זה לא אומר שהוא צריך להושיט את הצוואר. אם התביעה התרשלה למה שלא יהנה מההפקר?

לי יש הרגשה שהמתנדב לא כתב מזכר, ואז לא תהיה ברירה אלא לזכות אותך בביהמ"ש. ואם כתב מזכר חייב להיות רשום שם בין היתר כיצד סימן לשוטר לעצור דוקא אותך והאם שמר על קשר עין רצוף. זה שלא כתוב שהבן שלך היה באוטו לא רלוונטי, כל עוד לא כתוב שהיית לבד ברכב. לעדות של הבן שלך אין שום משקל כי אין לו רישיון נהיגה. בקש להישפט ולך ליחידת התנועה הרלוונטית לקבלת כל חומר הראיות.

לא.

דוקא בביטוח חובה בעבר היה כתוב בפוליסות שפסילת רישיון מבטלת את הפוליסה. אולי שינו את זה.

מניסיון שלי כנאשם בתי משפט מקומיים עובדים עבור העיריה והמשחק שם מכור. לנאשם שמגיע בלי עו"ד בקושי נותנים לדבר.

מהניסיון שלי כעד וכצופה בבתי משפט לתעבורה לשופטים לא איכפת איך העבירה מסווגת והם רק רוצים להקל ולסגור תיקים, אלא אם מדובר בתאונה חריגה ו/או גרם מוות.

ומה זה רלוונטי בבית משפט?

הילד השתולל בדיוק לפני שהיתה צריכה לפנות ימינה? כמה נוח... אולי השופט יאמין ואולי לא.

,מודה ועוזב ירוחם, אתה צודק ואני טעיתי, באמת אין לקונה. כתוב במפורש מס' הנוסעים ולא מס' המקומות. למה שתהיה פרשנות אחרת? אם בפירוט סוגי הרכב היה כתוב "מס' נוסעים מותר" אז היה אולי מקום לפרשנות, אבל כתוב "מס' המקומות". אז יש הבדל ברור בין מס' המקומות ומס' הנוסעים.

מונית זה מונית. אין m1 m2 וכו', במוניות.

אז יש M2 ששוקל עד 4 טון. יש לי GMC סברבן משקל כולל 3900 והיא M2. ברישיון משום מה רשום 10 מקומות מלבד הנהג למרות שיש רק 8 מקומות. M2 מעל 4 טון זה לא קטגוריה חדשה.

רישיון B מתאים לעד 8 נוסעים, לא מושבים. ויש רישיונות B שהם עד 4000 ק"ג.

אתה טועה. מה שקובע הוא מס' הנוסעים ולא מס' המושבים. ובכלל יש גם M2 עם פחות מ-8 מושבים. תק' (מס' 10) תשס"ח-2008 M2 1. מונית רכב נוסעים שבו יותר מ-8 מושבים נוסף על מושב הנהג 2. רכב סיור ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג או רכב 3. אוטובוס פרטי נוסעים שבו עד 8 מושבים, ומשקלו הכולל המותר עולה 4. אוטובוס ציבורי על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 5,000 ק"ג 5. רכב מדברי 6. אמבולנס 7. כיבוי אש 8. טיולית 9. רכב בטיחותי 10. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה

אם יש לו רישיון B שהוצא לפני 2006 הוא יכול גם יכול לנהוג על M2 ששוקל פחות מ-4000 ק"ג.

מה קשור אוטובוס זעיר לעניין?

אני לא בטוח שזה נכון. לגבי משקל כתוב במפורש משקל כולל, לגבי נוסעים לא כתוב מס' נוסעים מותר אלא מס' הנוסעים בו. יש לקונה בנוסח החוק. תקנה 180 לת"ת: א) רישיון נהיגה דרגה B הוא רישיון לנהוג – תק' (מס' 3) (תיקון מס' 2) תשס"ז-2007 תק' (מס' 7) תש"ע-2010 (1) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג ושמספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8, ולמעט מונית, רכב סיור ואוטובוס ציבורי; תק' (מס' 7) תש"ע-2010 (2) ברכב כאמור בתקנה 179(2) עד (5); תק' (מס' 13) תש"ע-2010 (2א) בטרקטורון; תק' (מס' 6) תשע"ז-2017 (2ב) ברכב זעיר; תק' (מס' 6) תשע"ח-2018 תק' (מס' 9) תשע"ח-2018 (3) באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב שב"ס מבצעי, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג, ולגבי אמבולנס – אינו עולה על 4,000 ק"ג, ושלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור בתקנה 190(2); תק' (מס' 3) (תיקון) תשס"ה-2005 (4) בטרקטור משא; תק' (מס' 7) תש"ע-2010 תק' תשפ"א-2020 (5) ברכב מנועי עם אבזרים מיוחדים אשר צוין ברישיון הרכב שלו כי הוא רכב רפואי מיוחד, שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק"ג ומספר הנוסעים בו, מלבד הנהג, אינו עולה על 8; תק' (מס' 7) תש"ע-2010 (6) ברכב שצוין ברישיונו כרכב להוראת נהיגה, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג ושמותקנים בו אבזרים מיוחדים שאישר המוסד לביטוח לאומי, ובלבד שלא ינהג בו אלא מורה מוסמך. תק' תשפ"ד-2023 (ב) בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור ובלבד שהמשקל הכולל המותר של הרכב הגורר ושל הגרור יחד, לא יעלה על 5,000 ק"ג. מצ"ב גם צילום מסך מ-gov.il.

ממש לא נכון. תסתכל במודעות מכירה של כונסים. נכתב שם במפורש שהרכב נמכר as is והכונס אינו אחראי למצבו של הרכב כולל מצבו המשפטי. ההתחייבות היחידה של הכונס היא שהרכב לא מעוקל כי אז אי אפשר למכור אותו. אני מאמין שזה גם מוסדר בחוק איפה שהוא.