fizban

כשהטורבו לא אפקטיבי, זה אומר שחלק ניכר מהאנרגיה מומר לחום ולא לגדישת האויר. מעיון קצר בפורומים בחו"ל, הטורבו הזה ממש קטן ומתאים עד 180 כ"ס. זה אומר שרובר מוצאים את המקסימום מהטורבו ב 200 כ"ס. כלומר גם לעלות גדישה לא משתלם ממש. אתה יכול להוסיף אינטרקולר יותר טוב, שיחזיר כמה סוסים שנאבדים בגלל החום. בכל מקרה, לדעתי הצנרת שלך היא לא הבעיה כרגע. אם אתה רוצה יותר כוח - או אינטרקולר יעיל יותר או טורבו גדול יותר. אתה שם לב לאיבוד כוח כשהאוטו בהתחלה מושך חזק קדימה ובגבוהות הוא מושך פחות חזק, עד שאתה מרגיש שאתה צריך להחליף הילוך.

יש לך T25, אם אני זוכר נכון, אני לא יודע בדיוק איזה סוג של 25 אבל יחסית הטורבו קטן. על פי מפת הגדישה של T25 (תלוי כמובן בעוד מפרטים של הטורבו - יכול להיות שהוא דווקא סבבה למנוע), בטורים גבוהים על מנוע 2000 הטורבו פחות יעיל ולכן אתה מקבל פחות כוח. צריך להבין בדיוק איזה טורבו מגיע עם רובר מוגדשת. אישית, אני לא רואה סיבה להחליף צנרת אם הטורבו הוא המגבלה כרגע. כשאתה מושך עד למנתק במצערת פתוחה, האם אתה מרגיש איבוד כוח?

א - אתה מדבר על צנרת פליטה. לא סעפת פליטה. ב - צנרת ללא ממיר מזיקה לסביבה ופוגעת בכולם. אתה גם לא תעבור טסט. ג - דודי מעבר לא מגבילים כמעט את זרימת האויר. ד - הבעיה שלך היא שטורבו שלך קטן ונחנק בסל"ד גבוה. אין לך מה להחליף צנרת (חוץ מהסיבה שנירוסטה הרבה יותר עמידה). בקיצור, טורבו גדול יותר יתן לך יותר בגבוהות, אתה גם תזהם ברמה המותרת ולא תעשה רעש של טרקטור.

לא הבנת נכון. קרא את זה - http://www.motori.co.il/content/view/224/10909/

אם לא תכוון אותן טוב, הן תסנוורה כמו קסנון.

בוש silverline, 72 אמפר. שנתיים ללא תקלות. 800 ש"ח.

הוא אמר שהוא לא רוצה תחת שובב, אז אין מה לקנות הנעה אחורית אלא אם זאת עגלה. אני בכלל לא מבין למה השרשור נפתח.

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=52485 חפש בלינק למעלה "מוטות מייצבים". אמרת שאתה רוצה להפחית נטיה לתת היגוי אבל אתה לא רוצה לשנות כלום ברכב, אז למה סתם?

אתה אומר שאין לך ראש לשנות את הרכב ומדבר על גדישה + טלטלים בוכנות. אתה צריך להסגר על תקציב ומה אתה רוצה מהרכב בדיוק.

אני מניח שאפשר גם לכוון את המתלים. קרא את המאמר של מוטי על כיוון מתלים.

מה התקציב?

אם אין לך ראש להכנס לזה, למה לשפר בכלל?

הג'נטים נראים מעולה בשביל 15. נראה כאילו הם 16.

המנוע של ה XS דווקא די חמוד. אם כבר, טורבו יוסיף לו. קיט באדיבות dp-engineering. 196 כ"ס 28 קג"מ בארץ יש בנאדם שהשתיל מנוע RC על 206 GTI, פרוייקט עצבני ברמות ורק אדם טכני מאוד יוכל לבצע את זה (כמו אותו בנאדם).

באמת יש מצב שזה יותר חזק, כי תכלס אתה מעלה גדישה. העניין הוא שעם טורבו שיותר יעיל ב 1.9 תקבל הרבה יותר כוח ופחות חום. אפשר גם לחשב את טמפרטורת האויר שיוצא מהקומפרסור ב 1.9 באר ואפשר גם לשים חישן טמפרטורה.

זה שעשו את זה זה לא סותר שהטורבו הזה לא יעיל בגדישה גבוהה. ראיתי בחצי עין מפת קומפרסור של טורבו כזה והוא פשוט קטן בטירוף. תחשוב כמה כוח היית מוציא מהרכב הזו עם טורבו שיעיל ב 70% במקום ב 50% בגדישות גבוהות.

אני לא מזלזל. אני מתרעם על כך שבחו"ל מפרסמים מכוניות כאלו ופה זה אנדרגראונד. המנוע של ה S16 הוא באמת מאוד עמיד ופלטפורמה מעולה לשיפורים. רק להחליף את סעפת היניקה המזעזת ולשים סעפת טורבו ראויה לשמה.

מקובל גם לשים מנועים של GTI6 על 205 ולגדוש אותם. אה, אבל זה בחו"ל.

אולי זה יעזור לך להחליט אם הטורבו יעיל או לא. http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=208149

תודה על הפידבק, חברים. אשמח לדעת אם מישהו הוריד את הקובץ ושיחק איתו. מעניין אותי לדעת אם הוא מובן מספיק.

תיקון קטן לגבי קובץ האקסל, כבר עברה חצי שעה. המספריםשצבועים בצהוב גם ניתניםלשינוי, עדיף על ידי אנשים שמכירים את הנתונים. הנתונים הם: יעילות נפחית– 0.95 ל 16 שסתומים ומעלה. 0.9 ל 8 שסתומים ומטה. איבוד גדישה עקב ואקום ביניקה - בעיקרון 0.5 psi, אלא אם אתם יודעים אחרת לגבי המנוע שלכם.

שלום לכולם, במאמר הבא אני אסביר איך לקרוא מפות גדישה של מגדשי טורבו ואיך לחשב זרימת אויר במנוע שלכם. בתקווה שכולנו נשכיל לבחור את הטורבו הנכון למנוע שלנו, או להבין כמה אפשר להעלות את הגדישה בטורבו מסוים בלי להזיק לו. תוכן: * הקדמה * מפת גדישה לדוגמה והסבר * חישובי זרימת אויר * סיכום * ביבלוגרפיה הקדמה: יוצא לי להתקל בויכוחים על כמה גדישה טורבו מסוגל להחזיק ואיזה טורבו הכי מתאים למנוע מסוים. אני מקווה שלאחר קריאת המאמר הארוך הזה תוכלו לדעת קצת יותר על העולם המופלא של מנועים ומגדשי טורבו. החישובים במאמר מתיימרים להיות מדוייקים (לדעתי עד 95%) אבל קשה מאוד לכסות את כל החישובים. אין במאמר (עדיין) הזה התייחסות לטמפרטורת האויר שנפלט מהקומפרסור עקב עלית הלחץ והשפעות האינטרקולר. אין גם הסבר על סעפות פליטה ואיך בדיוק לחשב מתי הטורבו יכנס. ההתייחסות במאמר היא בעיקר לקומפרסור (החלק שמגדיש את האויר שמגיע לסעפת היניקה) ולא לטורבינה (החלק בטורבו שמסתובב על ידי גזי הפליטה מהמנוע). המאמר מיועד לאנשים שמבינים קצת איך מגדשים עובדים. מי שלא מבין, שיפנה בבקשה לחומר הקריאה למתחילים ולטורבו טק של גארט. לינקים בסוף המאמר. דבר אחרון לפני ההתחלה - זכרו שטורבו גודש רק כאשר המצערת פתוחה לגמרי (בניגוד לסופר צ'ארג'ר)! אפשר לנסוע על 5000 סל"ד בלי לגדוש בכלל (או לגדוש מעט). מפת גדישה והסבר: לפניכם מפת גדישה של GT2560R, מבית גארט: ציר ה X - מסת האויר הזורם במנוע בליברות לדקה ציר ה Y - יחס הלחץ בין הלחץ האטמוספרי ללחץ האבסולוטי (psia) בסעפת היניקה. המטרה שלנו היא לחשב את מסת האויר בכמה טווחי סל"ד של המנוע שלנו (כולל תוספת הלחץ מהגדישה) ןלהצליב אותו עם ציר ה Y. אנחנו נקבל נקודות (נקודה לכל 1000 סל"ד בד"כ מספיק מדוייק) שתראינה לנו כמה הטורבו מתאים למנוע שלנו בהתאם למידע הבא: בתוך הטבלה אפשר לראות מעין אליפסות, אחת בתוך השניה. אלה הם מעגליי היעילות. המספר (באחוזים) בכל מעגל יעילות מיצג כמה אחוזים מהאנרגיה שהטורבו מפיק מגדישים את האויר (כלומר מגדילים את לחץ האויר מעבר ללחץ האטמוספרי) וכמה אחוזים מחממים את האויר. לרוחב המפה יש קוים כחולים שבסופם מספר גבוה. מספר זה הוא סל"ד הטורבו. הסל"ד עולה ככל שסיבובי המנוע עולים (כי זורם יותר אויר לטורבינה ומסובב אותה יותר מהר). שימו לב שהטורבו מגיע לסל"ד מאוד גבוה (ולכן חשוב מאוד השימון לציר הטורבו). למפה יש גם גבול ימיני וגבול שמאלי (שזה בעצם מעגל היעילות החיצוני): הגבול השמאלי זה ה- surge line - אם הטורבו מגיע לנקודה מעבר ל surge line זה אומר שתהיינה בעיות זרימה ואי יציבות בגדישה. המצב הזה קורה בד"כ כי הקומפרסור גדול מדי או כשסוגרים מצערת בפתאומיות באמצע גדישה, נגיד כשמעבירים הילוך. המצב השני מטופל על ידי פורק לחץ, שמנתב את האויר העודף מחוץ לצנרת הגדישה. הגבול הימיני זה ה - choke line. מצב שבו (לפחות במפות של גארט) יעילות הטורבו היא מתחת ל 58% ו/או הטורבו מסתובב מהר מדי וכבר לא יעיל. חישובי זרימת האויר: אז איך מצליבים את כל המידע הזה בהתאם למנוע שלנו? על המידע הבא להיות ידוע: א. נפח המנוע ב CID (נפח המנוע ב סמ"ק חלקי 16.387) ב. כמה אנחנו גודשים ב psi. (לחץ הגדישה בבאר כפול 14.7) שזה psig. ג. מה הלחץ האטמוספרי בהתאם לגובה שלנו (1 באר או 14.7 psi בגובה פני הים) ד. מה טמפרטורת האויר בכניסה לקומפרסור (בארץ הייתי אומר שזה 30 מעלות צלסיוס בממוצע) ה. מה הלחץ האבסולוטי (psig + הלחץ האטמוספרי) שזה psia ו. יעילות נפחית של המנוע (מניחים 95% למנוע 16 שסתומים ומעלה או 90% למנוע 8 שסתומים). נגיד שיש לנו מנוע בנפח 1800 סמ"ק, 16 שסתומים שאנחנו רוצים לשדך לו טורבו. אנחנו רוצים שהטורבו יפעל במיטבו (שהיעילות תהיה כמה שיותר גבוהה ב 5000 סל"ד ומעלה כי שם, לצורך העניין, אנחנו נמצאים הכי הרבה בזמן גדישה. ניקח, לצורך הפשטות, 3 נקודות סל"ד; 3000, 5000, ו 7000 (נגיד שהמנתק ב 7000). נגדיר שאנחנו גודשים 0.5 באר. נתחיל בחישובים: א. נפח מנוע ב CID, נפח של 1800 סמ"ק לחלק ל 16.387 יוצא 109.8 CID. ב. גדישה של 0.5 באר זה 7.35 psi. ג. נגיד שאנחנו בגובה פני הים בד"כ, לכן הלחץ האטמוספרי יהיה 14.7 psi). ד. טמפרטורת אויר בכניסה לקומפרסור - 30 מעלות צלסיוס שצריך להמיר לרנקין (Rankine). שזה יוצא 545 מעלות. ה. לחץ האבסולוטי הוא 7.35 psi ועוד הלחץ האטמוספרי שהוא 14.7 psi. חיבור שלהם יוצא 22.05 psia. ו. יעילות נפחית היא 95%. כדי לחשב את מסת האויר בנקודות הסל"ד צריך קודם כל לחשב את נפח האויר שהמנוע מקבל בגדישה. החישוב מתבצע ברגל מעוקב לדקה (cu ft / min או CFM) המשוואה היא לחישוב היא: סל"ד (RPM) כפול הנפח (CID) חלקי 3456. 3456 הם 1728 כפול 2. 1728 זה הממיר הדרוש לחישוב הנפח. מכפילים אותו ב 2 מכיון שבמנוע 4 פעימות יש יצירת כוח פעם כל 2 סיבובים (כלומר בחצי מהזמן) - לכן מכפילים את המחלק פי 2. שימו לב שמשתנה הגדישה לא נכנס פה עדיין כי מדברים על נפח ולא על מסה (באותו נפח יכולה להכנס יותר מסת אויר אם היא בלחץ - זה עיקרון הבסיס של מגדש טורבו)! תוצאות: ב- 3000 סל"ד: 95.35 CFM ב- 5000 סל"ד: 158.92 CFM ב- 7000 סל"ד: 222.48 CFM עכשיו מגיע החלק המעניין: כדי להגיע למסת האויר בליברות לדקה (שזה ציר ה X על מפת הקומפרסור) לפי הסל"ד משתמשים במשוואה הבאה: (psia כפול CFM בסל"ד הרצוי כפול 28.4) לחלק ל (10.73 כפול טמפרטורה ב rankine) את התוצאה שיצאה מכפילים ביעילות הנפחית - במקרה שלנו 0.95 תוצאות: ב- 3000 סל"ד: 9.69 lb/min ב- 5000 סל"ד: 16.15 lb/min ב- 7000 סל"ד: 22.61 lb/min עכשיו לחישוב ציר ה Y - יחס הלחץ. הנוסחה היא: (לחץ אבסולוטי (psia) פלוס איבוד לחץ בצנרת הגדישה) לחלק ל (לחץ האטמוספרי לפי גובה פלוס איבוד לחץ ביניקה) אנחנו מניחים איבוד לחץ של 2 psi בצנרת הגדישה כולל האינטרקולר, אלא אם כן ידוע המספר האמיתי לפי חיישנים. כלומר , הלחץ בסעפת היניקה הוא 7.35 psig אבל הקומפרסור נותן 9.35 psig. איבוד הלחץ ביניקת הטורבו הוא בערך מינוס 0.5 psi אלא אם כן ידוע אחרת. תוצאה: ב 0.5 באר גדישה יחס הלחץ הוא 1.69 נסמן את הנקודות על מפות קומפרסור של 4 מגדשים שונים. מן הסתם, הנקודה השמאלית היא המפגש ב 2000 סל"ד, הנקודה האמצעית היא המפגש ב 5000 סל"ד והימינית ב 7000 סל"ד: הטורבו הראשון - GT2052: אפשר לראות מיד שזה טורבו קטן מאוד. כבר ב 2000 סל"ד הטורבו כמעט בטווח הכי יעיל שלו וכנראה גם באמת גודש 0.5 באר כבר ב 2000 סל"ד. מ 2000 עד 5000 סל"ד הטורבו נמצא בטווח יעיל יחסית. אבל שימו לב מה קורה בהמשך עקומת הסל"ד. אפשר להגיד שכבר ב 6000 סל"ד הטורבו מסתובב מהר מדי ופולט בעיקר חום ולא אויר בלחץ. כלומר בסל"ד גבוה יורגש בהחלט איבוד כוח והתחממות של כל המערכת. לדעתי טורבו כזה קטן מדי לרכב הנ"ל. אין אפילו טעם לשקול הרכבה שלו. הטורבו הבא, GT2554: הטורבו הזה כבר נראה יותר מתאים; ב 5000 סל"ד הוא במעגל היעילות הכי גבוה (74%) וממשיל יפה מאוד עד המנתק כאשר הוא לא יורד מ 70% יעילות. טורבו כזה בהחלט מתאים למנוע הזה בגדישה הנתונה. טורבו נוסף - GT2560, דומה לקודם עם שינוי גודל המניפות: בטורבו הזה אפשר לראות שהוא מגיע למקסימום יעילות אפילו במנתק. המומנט שיתקבל מהטורבו יתחיל טיפה חלש אבל כהטורבו יכנס למעגלי היעילות החזקים שלו (בערך ב 4000 סל"ד) המומנט יורגש בצורה יפה מאוד כל הדרך עד למנתק. חמוד ביותר. שימו לב לטורבו האחרון, GT3076: הטורבו הזה ממש גדול על המנוע. הקומפרסור נמצא מעבר ל surge line בסלד נמוך וספק אם בכלל יגיע ל חצי באר גדישה עד סל"ד גבוה מאוד. אפשר לראות גם שאפילו במנתק הטורבו לא מגיע למקסימום יעילות. לא מתאים בהחלט! אז הגענו למסקנה שה GT2560 וה GT2554 מתאימים למנוע הנ"ל. אבל מי הכי מתאים מביניהם? זה כבר תלוי בהעדפה האישית של כל אחד מבחינת איך הוא אוהב שהטורבו יכנס. מומנט חזק בסל"ד בינוני או בסל"ד בינוני גבוה. עוד דרך לבחור מי יותר מתאים; נגיד שאנחנו רוצים להעלות גדישה ל 1 באר, כי בסוף תמיד נרצה יותר. איזה טורבו יתאים יותר? קודם כל, צריך לחשב את יחס הלחץ מחדש. בשימוש בנוסחה המתאימה נקבל 2.21 GT2554: פה אפשר לראות את ההשוואה בין 0.5 באר ל 1 באר גדישה. ניתן לראות שב 1 באר גדישה הטורבו כבר לא מתאים; בסל"ד גבוה הוא יסתובב מהר מדי ולא יהיה יעיל. GT2560: בטורבו הזה אפשר לראות שגם בסל"ד הגבוה הוא נמצא בטווח יעיל יחסית. הטורבו הזה יותר מתאים למנוע הזה אם נרצה לגדוש 1 באר. אגב, סביר להניח שב 2000 סל"ד לא תקבלו גדישה של 1 באר, כי הטורבו לא מסתובב מספיק מהר בשביל לתת לחץ כזה. חישובים אלו כרגע מחוץ לסקופ של המאמר. סיכום: מכיון שלעשות את החישובים האלה יכול לעצבן חלק מכם (אני, אישית, מאוד נהנתי לקרוא ולבצע אותם) אני מצרף לכם קובץ אקסל שיעשה לכם את החישובים! הקובץ כתוב באנגלית (אני רגיל לכתוב באנגלית), אבל זו אנגלית ממש פשוטה, אני בטוח שתסתדרו. הסבר על הקובץ: אתה צריכים להכניס (או לשנות את המספרים שכבר כתובים שם) את הנתונים שצבועים בירוק ומיד תקבלו את כל החישובים. את המספרים באדום אתם צריכים להכניס למפת הקומפרסור של הטורבו שאתם בודקים (אתם צריכים להוריד את המפה מהאינטרנט) כמו שהראיתי לכם במאמר. הנתונים הם נפח המנוע בסמ"ק וגדישה רצויה בבאר. אפשר גם לשחק עם הסל"ד כדי להתאים את המספרים לטווחי הסל"ד של המנוע שלכם. המספרים שצבועים בצהוב גם ניתנים לשינוי, עדיף על ידי אנשים שמכירים את הנתונים. הנתונים הם: יעילות נפחית - איבוד גדישה עקב ואקום ביניקה (0.5 psi בעיקרון, אלא אם אתה יודעים אחרת לגבי המנוע שלכם). טמפרטורה חיצונית - (אם אתם חיים בקנדה, שם הממוצע הרבה יותר נמוך...) גובה מעל פני הים במטר - לחץ אטמוספרי יורד ככל שהגובה עולה. לקחתי כברירת מחדל 150 מטר. אפשר לשנות את הגובה ולהתבונן איך המספרים משתנים... איבוד גדישה בצנרת - לקחתי כברירת מחדל איבוד לחץ של 2 PSI, אם יש לכם הרבה זויות ו/או אינטרקולר גרוע המספר יכול לעלות אפילו ל - 4 או יותר. עם צנרת מעולה אפשר אולי להגיע ל 1.5 או 1. את המספרים אפשר לקבל על ידי חיבור מד לחץ מיד לאחר יציאת הקומפרסור והשוואה עם ה-מאפ סנסור. את הנתונים בלבן לא צריך לשנות כי הם נוסחאות חישוב. שינוי שלהם יגרום לטעויות בחישובי הזרימה. ביבלוגרפיה וחומר קריאה: למתחילים - איך טורבו עובד? חומר נלקח מ- טורבו טק (גארט) http://www.enginelogics.com/cmaps.html מפות גדישה נלקחו מהאתר של גארט Maximum Boost - Corky Bell כמו שרזמל אמר - גדוש בנדיבות, נהג באדיבות. בהצלחה! compressor_map_buddy2.zip

אפשר לעשות הכל, השאלה כמה זמן, סבלנות וכסף אתה מוכן להשקיע. התחל בצמיגים טובים מחברה ידועה ובדוק שהבעיות בהאצה השתפרו לך לפני שאתה חושב על שיפור הרכב.

שלומי, יש בשירשור הזה 2 אנשים שלא צפו אפילו בפרק אחד. אז אמור "כמעט כולם".

לדעתי, 106 GTI או 306 XSI דור שני. את שתיהן קשה למצוא (והן תמכרנה מעל למחירון) והעדיפות היא ל 106 GTI, אם אין לך בעיה עם הגודל שלה.