alfa_draco

היתה לנו במשרד אקספרס שנת 95 ששרתה את הטכנאים שלנו עד 99 בערך, עשתה בזמן הזה משהו כמו 300,000 ק"מ (!!) והוכיחה אמינות מרובה. יחד עם זה - בניגוד לטנדרים של היום (נגיד, רוב הטנדרים הצרפתיים מסביבות 2000 ואילך) שהם יחסית נוחים ומתקרבים (חלק מאוד מתקרבים) לנוחות של רכב רגיל, האקספרס בשנתון שאתה מדבר עליו לא אוטו נוח במיוחד ליומיום, לא מפנק ובכלל לא מהנה לנהיגה, מבחינת תנוחת ישיבה, הגה וכו'. מבנה הטנדר + תגובת בלמים לא מדהימה = בטיחות פחותה, ואין סיבה לקנות כזה בתור תחליף לרכב פרטי, אם אין באמת צורך במרווח האחסון שלו. (לא קשור דיזל או לא דיזל)

ערס שמערס, אני בטוח שהנזק שנגרם ל-C5 יותר גדול מאשר הנזק שנגרם למרצדס. תחשוב איזה כוח פגיעה צריך בשביל לדחוף C5 למעלה? אין ספק שכמה דברים חשובים התעקמו שם...

באלפא 147 יש מזגן ממוצע מבחינת עוצמה, אבל בעל יתרון מבחינת מיקום פתחי האויר - 2 פתחי האמצע גבוהים יחסית ומאפשרים הזרמת אויר קר/חם ישר לפנים (אם רוצים, כמובן שאפשר גם להסיט אותם), ופתח מאחורה שמאפשר הזרמת אויר לרווחת היושבים מאחור - דבר שרואים לפעמים במכוניות גדולות (וכמובן ברכבי יוקרה), אבל למיטב ידיעתי נדיר ב"קומפקטיות". שוב, שום דבר יוצא דופן או חדשני, אבל מיקום נכון של פתחים ברחבי המכונית תורם לא פחות מעוצמת המזגן.

יא ג'ינג'י, עדכן גם אותי! למפגש של מועדון אלפא הזמנתי אותך, לא ? וחוץ מזה, כבר ראינו בבריתה - כל פעם שאתה מארגן ארוע יש גשם!

עוד הצעה אחת... לשיקולך... במידה והשיקול לעבור מפונטו הוא אכן עליה בגודל ובנוחות, ולא דווקא צורך בתיבה אוטומטית, אזי מגאן 2 1600 ידנית עולה רק 3,000 ש"ח יותר, ומציעה הרבה יותר, "דווקא" לנהג המשפחתי (ולא לחובב הספורט המוטורי) - היא מאוד נוחה, מציעה עיצוב פנים נעים ואיכותי, מובילת הקטגוריה בבטיחות, ולמרות שכאמור איננה מכונית נהיגה כמו פוקוס, היא נותנת די שליטה ויכולת דינמית כדי לספק גם את הבטיחות האקטיבית הרצויה. יש לי ניסיון מצויין בחודשים האחרונים עם מגאן 2 אוטומטית. ייתכן שרנו איננה בעלת קרדיט איכות "יפני", אבל גם הקוריאניות ושברולט אינן כאלו, וניסיוני עם מגוון דגמי רנו בשנים האחרונות הוא בסה"כ חיובי מאוד.

באמת אאוץ... והוא עוד ניסה להמשיך לזוז בהתחלה, רק כשיצאו החוצה ראו את חומרת הנזק.. דרך אגב מצחיק אותי כל פעם מחדש ששום דבר לא משתנה - גרונהולם עדיין עומד במבוכה מול המצלמה ואומר במבטא דבילי "yes, i think it was ok, i donno, we have to see" בלי שום קשר למיקום שלו בטבלה, ופניצי עדיין נראה כאילו הוא עוד חצי שניה מתנגש בעץ במהירות 150 קמ"ש לאורך כל הסטייג' (עיניים פתוחות בבהלה תמידית, פה טיפה פעור מהפתעה באופן קבוע) רוני נכון... רק דבר אחד השתנה - לואב!!! זה נהג שייכנס לספרי ההיסטוריה, אין ספק. לא רק מוכשר כמו שד, אלא גם מראה חוכמה כמו של נהגים מנוסים פי כמה. לקח בזהירות את היום הראשון, הגביר בהדרגה את הקצב בזמן שאחרים עשו שטויות או איבדו בטחון והתחילו להאט, הגיע למצב שהוא היה ביתרון מירבי על האחרים, וביום האחרון שוב הוריד קצת את הקצב כדי לשמור על המכונית.

הדבר המעצבן במיוחד בבור הזה בירידה מההלכה (שאותו אני פוגש כל בוקר) - הוא הופיע שם לפני איזה שבועיים, תיקנו אותו - ואחרי שבוע הוא חזר, בגירסא מורחבת!!! אכן, עבודה ישראלית למהדרין.

המסקנה - לא לשים צמיגי סליקס אפילו שרק חלק מהדרך חלק! ותשאלו את קרלוס סאיינז!

בעניין וולבו נגד סאאב הנושא כבר נדון ונסגר... T6 הפסידה בגלל סעיף נוחות נסיעה והנאה בנהיגה, למרות התאוצה הבאמת מדהימה שלה (אולי תאוצת הביניים החזקה ביותר שיצא לי לחוות בשנים האחרונות). סאאב 9-5 היא כרגע באמת מועמדת מובילה אבל לשמחתי הצלחתי לשכנע אותו בכל זאת לעשות נסיעת מבחן על אלפא 166 ... האמת זה לא כל כך השכנוע שלי כמו שהוא ראה את היפיפיה באולם של סמל"ת והמראה הכניע אותו. אני מקווה לדווח על נסיעה זו בהמשך השבוע. ועוד דבר, די מביש - אני והקונה הפוטנציאלי היינו לפני מספר ימים בפקק מאחורי רובר 75 בונבונית, הוא רשם את המספר של הסוכנות שהיה כתוב מאחור, והתקשר. הפקידה לקחה את הפרטים שלו. אמרתי לו שכמו שראיתי את האדישות של הפקידה באולם (אולי זה אותה אחת?) כשהסתובבתי שם, אני שם כסף שלא יחזרו אליו. כמובן שעד היום לא חזרו אליו. אני מבין שפשוט כמות ה-75ים שנמכרת בארץ כל כך גדולה שהיצרן לא עומד בביקוש וביקש להפסיק למכור?

חבל, מדובר במעצב ענק... אבל אכן, היתה סתירה בין המופרעות של באנגל לבין המרובעות של עיצוב הפנים של ב.מ.וו... היה מעניין אם באנגל היה עובר עכשיו לאלפא רומאו, להכנס לנעליו של וולטר דה-סילבה (שעבר לקבוצת פולקסוואגן), ולנסות להוציא אותם קצת מהקיפאון - בשנתיים האחרונות הם הוציאו יופי של דגמי קונספט וספורט, אבל במכוניות ה"לחם והחמאה" הם קצת חוזרים על עצמם במיחזור של הגריל של 147...

הרבה תודה! חלק מהאופציות שהוזכרו כבר עלו בעבר, נדחו לאחר בחינה (וולוו, שהיא די טובה אבל לא התברגה בשלב הגמר) או מחמת הפרינציפ (יפניות באופן כללי, ולגבי היגואר - הוא החליט שלא מתאים לו, הוא רוצה לשמר קצת מהדימוי העממי כשהוא פוגש את החברים בבריכה)... ה-CTS זו אופציה מעניינת שאני אעלה בפניו.

איזה כיף שאפשר "לשחק" עם כזה תקציב... רק שהפעם זה לא משחק, יו"ר החברה שלי באמת מחפש מכונית כזו... בינתיים הוא בדק סאאב 5-9 חדשה (אהב אותה, אבל הוא רוצה לגוון, יש לו כבר סאאב שנת 2000), ב.מ.וו 535 שנת 2003 מהיבואן (עודפי הדגם הקודם. יש עוד בודדים במחיר טוב למעוניינים... העריך אותה, אבל לא אהב), אודי A8 שנת 2000 (בסיבוב ראשון נותר ללא רושם ברור - כתבתי פה על הנסיעה הזו, לפני איזה 10 ימים... בנסיעה שניה, כמה שעות לבד, הוא קצת קרע אותה והחליט שזה אוטו מדהים). בינתיים הוא מתלבט, הוא אומר שהסאאב הכי מתאימה לאופי שלו, כי היא קצת עצבנית ויותר קומפקטית, האודי הכי טובה אבל הוא קצת חושש שהיא גדולה מדי ותפגע ביכולת התמרון שלו בפקקים - הוא אוהב לחתוך מהצדדים ברמזורים העמוסים של דרום תל-אביב...) הצעתי לו לבדוק את האלפא 166, אבל הוא אומר שהספיק לו איטלקיות (לצערי...) ו- בעיקר מתוך סקרנות - את הרובר 75, ששמעתי עליה דברים טובים ושאיכות הגימור שלה טובה בהרבה מהרמה הרגילה של רובר. אז מה אתם אומרים? יש עוד הצעות? יש הערות לגבי הדגמים שהוזכרו לעיל? מי שמצביע משפיע!

קבלו אוסף עצבני, לפי סדר הדיסקים בצ'יינג'ר: 1. פיית' נו מור (ענקי הדור, וגם ההופעה הכי טובה שראיתי) - angel dust 2. פרדייז לוסט (כל חודש דיסק אחר שלהם ועכשיו זה...) - draconian times 3. קורן (האמת, לא משהו, סתם בא לי) - Follow The Leader 4. דאנזיג (גלן דאנזיג, יותר רחב מאשר גבוה, גאון ומפחיד) - Satan's Child 5. וויליאם אורביט, גירסת הקלאב-טראנס המשובחת לאדג'יו של (שכחתי של מי... אבל זה קטע פיצוצי) 6. קוקטו טווינז (למקרה שפתאום נהיה חורף) - האוסף 7. פורקיופיין טרי (למקרה שהחורף נמשך, ופתאום מזג האוויר מזכיר את לונדון) - Stupid Dream 8. R.E.M (אחד הישנים והטובים...) - Document 9. A-ha (נוסטלגיה) - האוסף, או ליתר דיוק אחד מהאוספים 10. פרל ג'ם (מזמן לא שמעתי, אז בא לי, אפילו שכבר קצת נמאס) - Ten

לדעתי שתי העבירות המסוכנות ביותר (וטוב שנאכפו) - אי עצירה בעצור (הכוונה, נסיעה ממש, לא זה שמישהו לא עצר עציר מוחלטת) ומעבר באור אדום. שני סוגי נהגים פושעים שלמי שחוצה את מסלולם אין הרבה סיכויים.

בכתבה על תיבת הילוכים חדשה שמיועדת לפורד פיאסטה (http://motocar.msn.co.il/motocar/news/news.asp?id=2922&news_day=) נכתב שהתיבה מונעת העברה להילוך גבוה כאשר טמפ' השמן עדיין נמוכה. והשאלה היא: אם כבר, האם לא חכם היה יותר דווקא להקדים העלאת הילוך כאשר השמן קר, כדי למנוע עליה לסל"ד גבוה עד הגעה לטמפ' עבודה תקינה?

כן, שמפניה זהוב... לא נסגיר את בעליה - זה לא יפה. אבל הוא החליף ל-A8 חדשה, כך שכנראה היה מרוצה. וכן, יכול להיות שה-4.2 קואטרו נותנת יותר אפשרויות משחק. מכיוון שה-4.2 יותר כבדה וניצול הכוח קצת פחות יעיל, אני מעריך שאין הבדל דרמטי בתאוצה, אבל בהחלט ייתכן שהיא מכויילת בצורה שמאפשרת יותר משחקים. עלי לציין שהתנועה העמוסה ונוכחותו של נציג הליסינג במושב האחורי היוו גם הם מגבלה מסויימת...

כנראה שזו לא היתה s80 T6... כי אם כן המצב היה קצת אחרת. מול T6 היה אמור להיות תיקו... שתיהן 0-100 בסביבות 7.2 שניות. T6 פחות רגועה, יותר בועטת. אבל אין מה להשוות באיכות הנסיעה בין A8 ל-T6. לא סתם ההבדל במחיר. אגב, בבימר 7 החדשה לא נהגתי אבל נסעתי הרבה. אני גם מאמין שהיא לוקחת את האודי מרוב הבחינות (להוציא אולי המראה החיצוני - לא כולם אוהבים את ה-7, ה-A8 סולידית יותר ומתיחת הפנים האחרונה עשתה אותה ממש יפה). אבל כולן מאכזבות בעיצוב הפנים. למה המרובעות הזאת? למה במכוניות שעולות חצי, כמו אלפא 166 או רובר 75, אפשר למצוא כל כך הרבה השראה ויופי בעיצוב הפנים?

V8

נציג חברת הליסינג התקשר אלינו אתמול בהתלהבות, ובישר שיש לו הזדמנות ממש מעניינת מהסוג שאנחנו אוהבים. אודי A8 מודל 2001 עם מנוע 3.7 ליטר, 260 כ"ס ממנכ"ל אחת החברות הגדולות במשק. אני והיו"ר, א', חככנו ידינו בהתלהבות. לפני חודש א' עשה נסיעת מבחן על ב.מ.וו 540 (שנת 2000... יבוא אישי משהו חבל"ז) ולא הזמין אותי, המניאק. עכשיו אני אראה לו מה זה... הקיצור לקחנו היום את ה-A8 לסיבוב. לא מכונית שהייתי קונה לעצמי, למרות שמציעים במחיר הזדמנות של 300,000 ש"ח (בערך יונדאי גטס אחת פחות מהמחירון שלה...), אבל בהחלט חוויה מעניינת. למרבה הצער עומסים בכביש מנעו מאיתנו לנצל את החיה כמו שצריך, ובכל זאת אפשר היה להתרשם. יש לה תאוצה מדהימה, בטווח סל"ד של בערך 1,500 עד 5,000. ברמזור של גלילות לכיוון מורשה נהג וולוו S80 אפוף הציע רייס... ב-100 קמ"ש הוא כבר היה כל כך רחוק מאחור שלא יכולתי אפילו לחייך אליו. המנוע מייצר את הכוח בצורה חלקה, ליניארית ותרבותית עד גיחוך... בדיוק מה שצריך כדי להעביר 260 כ"ס דרך הגלגלים הקדמיים בלי שהמנכ"ל הבכיר שמאחורי ההגה יצטרך להוריד את היד מהפלאפון. בשילוב עם מערכות בקרת המשיכה של הרכב נוצרת תחושה מפתיעה של שקט וחוסר דרמטיות. שום לוחמת הגה-גלגלים, אפילו בלחיצה החזקה ביותר, אפילו בסיבוב. המכונית הזו נדבקת למסלול שלה כמו קטר רכבת. משעמם... אבל מרשים מאוד. חוויית הנהיגה לא רעה בכלל כל עוד זוכרים שזו A8 ולא אלפא 147 - הגה נעים ומתקשר, תחושה של קלילות יחסית לגודל המכונית (הרבה אלומיניום), אך מעט מאוד אפשרויות להשתולל, לשחק עם המכונית ולבדוק את המגבלות. חוץ מזה... מה עוד היה לנו: מרווח פנים מרשים ביותר, תא מטען מספיק גדול כדי להחנות בתוכו סמארט קופה, בלמים חזקים אך לא מדהימים (פחות עוצמתיים מאשר בב.מ.וו סדרה 7). עיצוב פנים גרמני מרובע ומשעמם. מושבים רחבים ונוחים בלי כל תמיכה צידית (והרמז לגבי אופי הנהיגה המצופה בה הוא די ברור). המסקנה: הנדסת רכב מרשימה, המכונית עצמה פחות. א' החליט להשאר בינתיים עם הסאאב 9-5. גם אני לא נפלתי. לעומת זאת, בדרך ראינו אודי A3 חדשה שחורה 2.0FSI. מחיר בצד, הדבר הזה נראה פשוט מעולה. בקיצור, גם היום לא הצלחתי להגיע למסקנה סופית, אם אני אוהב את אודי, אדיש לה, או לא סובל אותה.

אם היו הרבה מכוניות אספנות על הכביש, מן הסתם הן לא היו מכוניות אספנות... אלא מכוניות רגילות... ולגבי השרייד, דווקא קל וזול להחזיק אותה. זה בערך היתרון היחיד שלה (יש עוד יתרון - קהל היעד העיקרי שלה היום זה סבתות, והן בד"כ לא לוקחות אוטו לבדיקה כשהן קונות. צריך רק להזהר מהנכדים). מכונית אספנות אמיתית זה צרות צרורות, כמו עוד ילד בבית, כמה שאוהבים אותו יותר מוציאים עליו יותר.

רשף, 4 גלגלים אמנם, אבל כל אחד נושא רבע מהמשקל, אז בסה"כ זה לא משנה... TWEG, הקרון זה בטח לא דוגמא, G צידי נמדד בכביש מישורי ולא במסלול משופע, לכן אין התנגדות כמו שהפס של מסילה מייצר נגד הקרון... 1G אכן נראה כמו מחסום לרוב סוגי המכוניות. נראה לי שכדי לעבור אותו באמת במדידה נכונה צריך איזשהו כוח הצמדה שמגדיל את המשקל האפקטיבי של המכונית. מעניין אם ל-SZ זצ"ל היה משהו כזה במבנה האוירודינמי שלה.

לגבי כנפיים למיטב ידיעתי זה נכון, בדרך כלל ברכב ממוצע ה"הכנף" הקטנה שיש מאחורה, לפעמים זו סתם בליטה או "משיכה" לאחור מהגג או מכסה תא המטען, אכן מיועד להקטין את הגרר, להקטין מערבולות ולשפר את צריכת הדלק כתוצאה. זו המשמעות של "ספוילר". זאת לעומת כנף (הפוכה, ביחס למטוסים) כמו שרואים על אימפרזות מהסוג החביב עלינו, שהיא באמת מייצרת כוח הצמדה במהירות גבוהה (ואז גם מן הסתם מעלה קצת את צריכת הדלק). אבל זה לא עונה לשאלה המקורית...

מועדון אלפא רומיאו !!! יש שם אחלה מוזיקה... שנות ה-70 (ג'וניורים) שנות ה-80 (ספיידרים) וגם דברים חדשים (אולי מתישהוא הדי-ג'יי ישים מנוע של GTA... איזה ליין באסים יש לדבר הזה...)

איך שאני מבין, התאוצה הצדדית שתימדד במכונית "רגילה" (ואני אסביר תיכף למה אני מתכוון רגילה) לא יכולה לעבור את 1G, האם אני צודק? הרי מה שמאפשר את הכוח הזה הוא חיכוך, שהוא מכפלה של מקדם חיכוך ומשקל המכונית? משקל המכונית הוא המאסה כפול G, ומקדם החיכוך תמיד קטן מ-1 נכון? אז איך אפשר להתקרב או לעבור ל-1G במדידות כאלה? אני מבין שאחד הגורמים שמאפשרים למכונית "לנצל" את כל מקדם החיכוך שהצמיגים מעמידים לרשותה זו היציבות וההיצמדות שלה לרדיוס הסיבוב באופן שמונע "קפיצות" שמפחיתות את האחיזה באופן רגעי. אבל היציבות הזו לא יכולה לייצר חיכוך יש מאין? אני יכול להבין את זה לגבי מכונית שהיא לא "רגילה" במובן שיש לה אפקט הצמדה לקרקע (כמו מכונית פורמולה) אבל האם מכונית כמו למשל אלפא 147 GTA שאין לה כנף אחורית, והיא לא מספיק נמוכה כדי לייצר אפקט הצמדה, יכולה אפילו תאורטית לעבור את ה-1G (כמו שנטען במבחן כלשהו)? או שיש פה משהו שאני מפספס... אנא האירו את עיני, מומחי הדינמיקה המוטורית של הפורום!

האספלט בחלק הזה של יגאל אלון במצב כל כך מחורבן, שבאמת עדיף לנסוע שם לאט. בלי קשר לדרדסים או לגרגמל.