alfa_draco

כל זה כמובן בהנחה שמדובר במכשיר מוכר שכבר נמכר או עומד להמכר בארץ. אם זה איזה סיני או משהו ללא אישור סוג, צריך להוציא לו אישור חד-פעמי ממשרד התקשורת ואישור חד-פעמי למטען ממכון התקנים - אלה דברים שגם חברת השילוח עשויה לבצע עבורך, תמורת תשלום נוסף כמובן, לפני השחרור מהמכס. בנוסף, זה עשוי ליצור עיכוב מסוים = תשלום עוד יום אחסון. אם המכשיר מאושר בארץ, כל זה לא רלבנטי.

כמה דברים. ראשית, שרות זה לא רק תאוריה זה גם (בעיקר) מעשה. גם אם כולם מציעים מוקד שרות, מוסכים מסביב לשעון, תחנת דלק שתבוא לאסוף אותך ומסאז' אם יכאב לך הגב באמצע כביש הערבה - ברור שמוקד זה לא תמיד מוקד, שרות זה לא תמיד שרות, ואני גם לא בטוח שהייתי רוצה מסאז' מחלק מהיבואנים בארץ (אם לקסוס היו מציעים, אני מניח שהייתי מסכים). לפחות לגבי סמל"ת אני יכול להעיד שהחבילה הכוללת, בשנים האחרונות פשוט עובדת. נסיעות מבחן על כל רכב, כמעט ללא הגבלה ובזמינות גבוהה בד"כ, אנשי מכירות עם תשוקה אמיתית לרכב, לא רק עומר באברט, גם באלפא כולל חבר מועדון אלפא שהתחיל לעבוד שם - ומוכר בהצלחה, אני מניח במידה רבה בזכות האהבה למותג, וגם בפיאט בסה"כ מצאתי מוכרים שמשדרים עניין אמיתי למכור ולתת שרות ועזרה. בניגוד למה שנאמר - גם הזמנות מיוחדות מוכנים לעשות, אני הרי הזמנתי את הבראבו בהזמנה מיוחדת - לא הביאו לארץ דגם כפי שרציתי. כמובן בתלות בתקינה, גם אם מאוד ירצה מישהו אי אפשר סתם כך להביא נגיד בראבו 150 כ"ס. בתור קונטרה נביא יבואן אחר - עשיתי בחיי שתי נסיעות עם קמור. פעם אחת על ב.מ.וו 120 (הנציג שליווה אותי הזהיר אותי "לא ללחוץ כי זה לא טוב למנוע". ביי ביי ב.מ.וו) ופעם על מיני (נתנו לי לנסוע בלי ליווי. נו בטח, הרי זה היה אוגוסט ולא טרחו לתקן את המזגן ברכב המבחן. ביי ביי מיני). אז הנה יבואן שאני כבר לא טורח להביט בכיוונו.

המטרה של שרות VIP היא קודם כל שהלקוח ירגיש טוב, ולא שירגיש "יותר טוב מאחרים". זה לא שרות לאוליגרכים. לכן זה שמקבלים את זה גם אחרים לא צריך לגרום לו להרגיש פחות טוב. חוץ מזה, בסיבוב שעשיתי על אבארט הרגשתי VIP בשניה שהתיישבתי במושב הנהג... מה שלא תרגיש ברנו (חוץ מרנוספורט למיניהם...)

כלומר, למעשה, אתה שואל אם לקנות לאישה את הרכב שמתאים לה, או לקנות לה את הרכב שמתאים לך. כי, אם אני באמת לוקח ברצינות את טענתך שהיא רוצה "הגה מתקשר" - אז הטענה שהיא אהבה את הריו לא ממש מסתדרת. בוא נגיד שתקבל יותר פידבק מ-Angry Birds Rio מאשר מהקיה. בכל מקרה, 156 2.0TS עשויה לגלות אמינות טובה אם תוחזקה היטב ואם תמשיך לתחזק אותה היטב. זול, בכל מקרה, זה לא יהיה. אני מניח שאין צורך להרחיב על ההבדל המשמעותי יותר בין הרכבים.

יש סיבה מצוינת - במשך כמה שנים טובות היבואן נרדם בשמירה. הם התעוררו לפני שנתיים בערך, בעזרת ה-500 והגרנדה פונטו ובהמשך איוו (בראבו היא עדיין רכב נדיר למדי בארצנו) ובמקביל גם מכירות האחות לבית אלפא רומיאו, שתחיה, התעוררו. עזרו לזה מבצעי מכירות אגרסיביים מבעבר, ובמקביל גם הצלחה רבה יותר עם חברות השכרה (אם כי עדיין לא הצלחה משמעותית בתחום הליסינג לציי רכב). בסה"כ זה מוצדק כי הרכבים באמת עלו מדרגה, לא רק מבחינת אמינות (שתמיד היתה טובה יותר מהמוניטין, והיו לי כמה וכמה פיאטים מאז 1995) אלא גם באיכות ההרכבה וה"פלסטיקים" - הבראבו מורכבת למשעי, וגם הפונטו אוו החדשה בעלת איכות הרכבה וחומרים שעולה משמעותית על הגרנדה פונטו. ניתן לקוות שהפנדה הבאה עוד איזה שנה שנתיים תיישר קו ואז כל הליין של פיאט יעמוד ברמת איכות גבוהה מאוד.

אם אהבת את הפוקוס, נסה פוקוס סטיישן. או רכבי סטיישן אחרים בגודל הזה, או מעט גדולים יותר - יש היום כמה וכמה אפשרויות. זה אמור לתת מענה מספק מבחינת נפח, ויהיה נעים יותר לנהיגה וככה"נ חסכוני יותר מאשר מיני ואן, ודאי ביחס ל"ג'יפ" (SUV לענייננו).

יש לי סברה בנושא. מנועי TSI הם מהמובילים והפופולאריים במנועי הטורבו הקטנים, וכנראה הגיעו רבים מהם לידי נהגים שמעולם לא החזיקו רכבים בעלי טורבו וגם לא התעניינו בנושא. אולי כתוצאה מכך רבים לא הקפידו על מתן אפשרות לטורבו "להתאוורר" אחרי עבודה מאומצת, לפני כיבוי. ואולי כתוצאה היה ריבוי תקלות.

אני מסכים, לשים 120,000 ש"ח על תריסר פיאט אונו ישנות זה די מפחיד וגם טפשי. איזה מזל שאפשר במקום זה לשים את הכסף על בראבו אחת חדשה.

יש יצרנים שנוטים לשמור את שם הדגם בין גרסא לגרסא (קורולה, סיוויק, גולף וכו'), פיאט פחות נוטה לכך, פונטו היא יוצאת דופן, ולכן כנראה המחליפה של בראבו תקרא בשם אחר. אבל חוץ מזה - אין פה שום דבר מיוחד, כל רכב מתחלף אחרי 5-7 שנים והבראבו לא יוצאת דופן, מן הסתם כל רכב שיוצא לו דגם חדש, הדגם החדש קצת נופל במחירון וגם פה הבראבו לא תהיה יוצאת דופן. נכון שהבראבו לא מכרה באירופה כמו שציפו, בגלל תחרות קשה עם דגמים לא רעים של קונצרן VAG, אופל, פורד ואחרים, וכנראה גם בגלל התחזקות הקומפקטיות הקוריאניות (אפילו באירופה...) אבל זה לא הופך אותה לפחות טובה.

גם אם בחיים לא נהגת ברכב ספורט, אני מעריך שתרגיש בהבדל בין 2 דוושות ל-3 דוושות, בלי לפגוע... אגב - גם הלאון אינה רכב ספורט. היא מכונית מצוינת ומהונדסת למשעי (אם כי לא חפה מבאגים, למשל אני די גבוה ונאלצתי לשבת בה נמוך מדי כדי להמנע מקרבת יתר של המצח למראה ולשמשה הקדמית המשופעת), ובגרסת 1.8 גם חזקה למדי. אבל רכב ספורט היא לא.

יפה, אם אכן תסגור על הבראבו לא תצטער. גם אצלי היא משרתת נאמנה משפחה של 4 נפשות, בלי להתפשר - לא על נוחות, ולא על הנאה בנהיגה. אני מניח שהנציג יציע לך להוסיף גלאי רברס, וההמלצה החד משמעית - גם אם זה עולה עוד קצת לא להתפשר, כי הראות לאחור היא החסרון המשמעותי היחיד שמצאתי במכונית עד כה.

לגבי 156, אני מבין שאתה מתייחס לדגמים המוקדמים יחסית עם מנוע 2 ליטר TwinSpark. מבחינת אמינות, הרכב סביר אך רגיש. סביר - זה אומר שאין פה בעיות של ספגטי איטלקי במערכת החשמל או מכניקה שתותיר לך שלוליות של נוזלים ושמן על רצפת החניון כל שני וחמישי, זה בהחלט רכב שאפשר לחיות איתו היטב. אבל רגיש - זה אומר שכדי לשמר את האמינות הזו, חייבים להשקיע בתחזוקה: לשמור על מפלס של שמן איכותי, ובצע טיפולים בזמן, לא לדחות טיפולים גדולים בכלל וטיימינג בפרט, ואם מוסכניק מקצועי אומר לך שצריך להחליף משהו, אז צריך להחליף ורצוי עם חלקי חילוף מקוריים ולא סיניים. לא לנהוג איתו כמו רכב ליסינג אלא אם אתה אוהב להחליף משולשים קדמיים בתכיפות. בקיצור - רכב שדורש יחס. תיתן יחס - תקבל יחס. מיותר לציין שמדובר באחת ממכוניות הנהיגה הטובות והמהנות ביותר של כל הזמנים, כך שאם אתה מחפש הנאה - תמצא אותה כאן בטונות. חוץ מזה שאפשר לרכוש 156 TS במחירים כל כך מצחיקים שזה מבטל הרבה מהחסרונות של עלויות האחזקה שלה - בתנאי שבדקת טוב טוב שאתה קונה רכב שלא הוזנח. הפונטו HGT, מכונית חביבה שבסה"כ לא רחוקה בהרבה מהפונטו הסטנדרטית לטוב ולרע. זה אומר שהיא לא הארד קור, והיא לא מתקרבת לדוגמא ל-156 (וגם לא לכמה הוט האצ' אחרות מתקופתה) לא ביכולות השלדה, לא בהיגוי, ולא בפרמטרים דינאמיים אחרים. אבל היא זריזה, משעשעת, מהנה למדי וידידותית לכיס.

הפונטו היא קבוצת מרכז טבלה בליגת העל. ה-156 היא ברצלונה. הפונטו, אם תוחזקה היטב ובמצב טוב, תיתן תמורה הגונה למחיר והנאה אם אין לך ציפיות מוגזמות. ה-156, אם תוחזקה היטב ובמצב טוב, תיתן לך טעם חדש לחיים ותהפוך לדבר שסביבו תסדר מחדש את כל החיים כדי לפנות שעתיים לסיבוב בשבת בבוקר. ה-156 תהיה יקרה יותר לאחזקה בכל מקרה - חלפים, דלק, ביטוח, טיפולים ובמקרה קיצוני, גירושים ומעבר למגורים במושב האחורי שלה. אני מקווה שהבנת את העיקרון. עכשיו אתה יכול לשאול על פרטים טכניים יותר...

ברכב שרוב המשקל על הסרן הקדמי (רוב הרכבים, בפרט הלא ספורטיביים כמו הנדון), כשאתה במהירות עירונית ונוהג רגוע, רדיו דולק וכביש ישראלי מצוי שגם כך משובש והאספלט לא בדיוק שקט, אפשר בהחלט לפספס פנצ'ר, בפרט כשהאוויר יוצא לאט. סביר להניח שברגע שהיית מתחיל להאיץ למהירות בינעירונית, היית מיד מרגיש את זה או לפחות שומע.

עם כל הכבוד לקרוסאובר וסדאן, האם באמת ניתן היום להוציא מהצע המוצרים של יצרן אירופאי את אופציית ההאצ'בק הקומפקטי? או שמא המחליפה של הפונטו תגדל עוד יותר כדי למלא את החסר הזה. עוד דבר מעניין בכתבה, שהוזכר כי אפילו "רכבי נישה" כמו סקודה יטי עקפו את הבראבו במכירות (לא משנה שזה קרה ב-2010, לא חוכמה שדגם בן שנה עוקף דגם בן 4 במכירות). מה שמעניין זה שלמעשה - הנישה היא המיינסטרים החדש. וזה לא רק יטי, זה גם ניסאן ג'וק, ואולי גם ליף, וכל מיני דגמים משונים אחרים שצצים באחרונה. מי יודע, אולי הלהיט הבא יהיה סאנגיונג...

אלפא מיטו, 120 כ"ס (0-100 ב-8.8 ש') על הנייר טיפה מעל 140 אבל יש מצב להנחה קטנה שתכניס אותה לתקציב, עוד כמה אלפים (ואולי בהנחה קצת יותר משמעותית, סמל"ת מפתיעים לפעמים) תוכל גם להגיע לדגם ה-155 כ"ס. מיטו גם היא לא מכונית ספורט של ממש (ויש שיגידו גם לא אלפא ממש), אבל לפחות היא פונה לנהג, יש בה תחושה נעימה של זריזות, חדות וקלילות, ובסה"כ חבילה לא רעה בכלל. ונכון להיום, גם היבואן עדיף על צ'מפיון - גם מבחינה זו שנותנים לך להרגיש שרוצים אותך כלקוח, ואפילו השרות במוסך המרכזי.

תשמע. אלפא 147 2.0 ידנית - קודם כל הולכים לבדוק, אחר כך שואלים שאלות... אמנם יד 4 זה קצת הרבה, אבל - מקסימום הפסדת שעתיים, אבל אם תפסת מציאה - היא תשמח אותך מאוד, הרבה זמן. מבחינת הנאה בנהיגה, אין בכלל מקום להשוואה בין A3 ל-147 בשנים הללו. 147 היא באמת מסוג המכוניות ש"כבר לא עושים כאלה", ששמה את הנהג לפני הכל.

אני רק חייב להעיר, שלפסול פיאט של היום - בפרט הבראבו, שהיא החדשה יותר בהצעה מבחינת תכנון והרכבה - בגלל אונו, מכונית מלפני 30 שנה - זה אפילו לא מצחיק. במיוחד אם תחשוב על סקודה, היום סמל של פרקטיות ואיכות, הרי טנדרים של סקודה עד לפני 10 שנים ואף פחות עוד פיארו את כבישי ארצנו כשהם תקועים מעת לעת בנתיב זה או אחר, או (אם היו בני מזל) בשוליים ואף אחד אז לא חשב בכלל על סקודה כרכב פרטי. כך שרמת הטיעון הזו קצת מזכירה תיירים שמגיעים לתל-אביב ומתפלאים שאף גמל לא בא לאסוף אותם מהתחנה המרכזית לאוהל שלהם. אם לחדד את ההבדלים בין הבראבו לג'ולייטה: מתלים משופרים באלפא (שאני אישית לא מת עליהם, ולדעתי האחיזה המשופרת שחשים בג'וליטה נובעת במידה רבה מהצמיגים הרחבים והדביקים יותר שהיא מגיעה איתם); הגה משופר באלפא (אכן, בהשוואה לתחושה המלאכותית מדי בבראבו); עוד חיזוקים בשלדה שקשה באמת לחוש בהם, להוציא אולי מבדגם החזק ביותר (QV); עיצוב שונה (לטעמי, של הפיאט יותר נקי ויותר מוצלח, בפנים ובחוץ). למיטב שיפוטי, ראש מול ראש בדגמי 120, אין סיבה לשלם יותר בשביל האלפא. כך שבפועל היתרון העיקרי של ג'וליטה 170, הוא פשוט ה-170...

אני מרשה לעצמי לכתוב על עצמי שאני כבר קשיש - אבל לא לאף אחד אחר !!! ולפותח השרשור, זה באמת לא קשור לשוויצריה אלא משהו כללי - אסור לחפש בחו"ל את מה שאתה כבר מכיר. מה מעניין בזה? היום כש-95% מהדברים אפשר למצוא בארץ, אתה צריך להיות מאושר למצוא במדינה כלשהי, באירופה בפרט, משהו שאתה לא מכיר, עם טעם קצת אחר, צורה קצת שונה, איכות קצת... "שווייצרית". יש לי מנהג - כשאני מגיע לאזור בעולם שעוד לא הייתי בו, אני פשוט נכנס לסופרמרקט גדול ומבלה שם שעה. סתם כך, להסתכל מה קונים, מה אוכלים, מה מיוחד. דברים קטנים שאפשר להביא, או לנסות במלון. ואגב - הסופרמרקט שהכי הרשים אותי אי פעם, היה זה שנכנסתי אליו באקראי בז'נבה. רק אגף המלחים היה בגודל של כל אגף התבלינים בארץ - מלח בכל הצבעים, הצורות, הגדלים... כנ"ל הסוכר... וקיר שלם שהוקדש לבישום מאכלים - משהו שמוסיפים לאוכל רק שיהיה לו ריח, לא טעם - שבכלל לא נתקלתי בו בארץ. ככה זה במדינה עשירה. בכל מקרה אני ממליץ לכל אחד לבקר בסופר במדינה שמבקרים בה!

בחלק מהפיצוציות מוכרים זרים בדיוק למטרה זו. אמנם הם לא נראים משהו והמחיר בטח מופקע, אבל לפעמים זה מה יש. בימים שהייתי רווק ומשקיען (עלק) יצא לי פעם בכמה זמן לעצור בפיצוציה בליל שישי למטרה זו. כמובן שהיום, אני מניח, אפשר במקום זה לשלוח איזו אפליקציה?

נחום123, במקרה נכנסת באין כניסה (סליחה על ה-PUN) רומן נוהג הרבה יותר טוב מרובם הגדול של הישראלים ועדיין לא חושב שהוא שומאכר. ובאמת - התיחסות לנהג הדוהר ב-140 בנתיב השמאלי כאילו זה אבטיפוס אחד ויחיד, באמת מצחיקה. אני אכן, כמילותיו של עופר, שואף למקסם את המהירות בכל רגע נתון. למה ? כי הזמן הוא משאב שלא חוזר. עד כמה ? כמה שאפשר בצורה בטוחה. אני אסתכל קדימה, אני לא נוהג יומיים (קצת יותר) ככה שאני מסוגל להבחין בין הרכבים שנמצאים כמה מאות מטרים קדימה, מי יושב למי על הזנב, מי צפוי לצאת לעקיפה, למי צריך לתת לעקוף, מי כנראה יעקוף בלי להתיחס לעובדה שאני מהיר ממנו בכמה עשרות קילו עגבניות בשעה, מי מזגזג בנתיבו כנהג משאית שלא ישן יומיים ורצוי להזהר בקרבתו, איפה אפשר לעקוף, בלית ברירה, מימין (לדוגמא, סעיף 37 ברשימת "100 מכוניות שתעקוף מימין": סובארו סטיישן עם מדבקות חסידיות על החלון האחורי בכביש מספר 1), מתי עדיף להיות סבלני ולאותת לנהג שיעבור לימין (סעיף 48: נהגת בשרייד שנת 85. היא תשים לב אליך ותעבור נתיב, רק שזה ייקח לה פרק זמן אקראי שבין 5-50 שניות, והיא עשויה לעשות את זה בדיוק כשאתה מימינה), ומתי עדיף פשוט לוותר (אוטובוס אגד שמנסה לעקוף אוטובוס תיירים, או להפך. לך כנהג שנמצא בנתיב אין כל השפעה על התהליך הזה. זה זמן מצוין לשמור עוד קצת מרחק ולהחליף דיסק, להתמתח קצת, או להתקשר ולהגיד שכנראה תאחר קצת).

אם לא התחייבת מראש (חתימה בחוזה העסקה או במסמך נפרד, שכולל את עלות ההכשרה והתנאים בהם תידרש להחזירה) אתה לא חייב כלום, חוץ כאמור ממספר ימי התרעה מראש כפי שנדרש בחוק בהתאם לוותק ולהסכם (שעליהם כמובן משלמים לך ולא ההפך...)

335? במחיר הזה אפשר להביא אולי 325, כמובן בת שנתיים (הגיל המקסימלי המותר בייבוא). לא מציאה גדולה לטעמי ולא רכב ששווה התעסקות בייבוא אישי. פחות מחצי מיליון ש"ח אין טעם להתעסק בזה (מעל חצי מיליון לעומת זאת, יש ויש...) לגבי G37 אני יכול רק לומר - כל מכרי יעידו עלי שאני חובב מושבע של גיר ידני ומעודי לא רכשתי מכונית אוטומטית (את האוטומטית היחידה שהיתה לי קיבלתי בגיל 19 מאבי. זה היה לפני יותר מדי שנים משארצה להודות בכתב...). את המכונית שאני נוהג בה כיום הבאתי בהזמנה מיוחדת כי לא היה בארץ גיר ידני. ובכל זאת: G37 היתה הכי קרובה, מכל רכב שנהגתי בו, לגרום לי לוותר על העקרון הזה. ומי שמחפש POWER ומוכן לשלם על הדלק, חייב לעצמו נסיעת מבחן על הדבר הזה. וזהו, בזה סיימתי את תפקידי כנציג מכירות אינפיניטי להיום ...

הקורולה החדשה הגיעה בהתחלה עם גיר רובוטי, ולאחר מכן (במחצית השניה של 2010 למיטב ידיעתי) הוחלף בגיר אוטומטי רגיל. כך שהבחירה בין רובוטי לאוטומטי היא די פונקציה של גיל המכונית. לא נהגתי על הרובוטית אבל ככל הנראה הביקורות עליה נכונות וזה אכן גיר לא מוצלח. אם אתם רגישים למחיר הדלק ולא רגישים לטלטולים, ואינכם גרים או מסתובבים באזורים המחייבים חנייה מקבילית בעליה/ירידה, אני מניח שתסתדרו עם הגיר הרובוטי. במצב אחר עדיף האוטומטי. נהגתי על האוטומטי חודש, המכונית בסדר גמור, נוחה, מרווחת, בגרסת GLI מאובזרת מספיק לכל צורך מעשי, ביצועים לא רעים ואני מניח שהיא אכן תענה לאורך זמן על פרמטרים של סחירות ואמינות. לגבי הנאה - אני לא יודע מה הסטנדרט שלפיו אתה מודד את זה - לפי הטידה, או המזדה 2 (כן, קראתי את השרשור השני...)? לא נראה שהקורולה תהווה פה שדרוג מבחינה זו. ככה"נ זה יהיה דומה לטידה, ואולי פחות מה-2 שלפי ביקורות אמורה להיות דינאמית למדי. אבסולוטית, הקורולה די "עמומה" מבחינת שילדה ותקשורת, זה בסדר לנהג הממוצע שמחפש רק להגיע הביתה בשלום אבל אין כאן שום סממן של הנאה - לא חדות במילוי פקודות הנהג, לא תגובות הגה או שלדה, אין תחושה של קלילות או ספורטיביות כלשהי וגם האחיזה לא יוצאת דופן.

אף אחד מהרכבים הללו לא יצעק POWER. לא רק זה, סביר שהם לא יהיו מהנים כמו המיאטה. אני במקומך הייתי שומר את המיאטה וקונה "סתם" גולף, או כל משפחתית אחרת באזור ה-100 וקצת שמוצאת חן בעיניך. לחילופין, אם חשוב לך הכוח, חפש רכב משומש במחיר הזה, אני הייתי מנסה לחפש אינפיניטי G37, מכונית איכותית שאמורה לשרת היטב ובאמינות גם את בעליה השניים, ובעלת מנוע מופלא.