malcishua

כפי שכבר נאמר לך פה, זה לגיטימי לגמרי שכל הדברים שתארת לא יעניינו את הלקוח כהוא זה. (מבלי להכנס לדיון על הדברים עצמם, שבעיני משקפים התנהלות מאוד לא כלכלית ודי כושלת). יש לי שאלה בשבילך: האם את בעל העסק מעניין כמה אני מרוויח, אם יש לי בבית עוד שלושה פיות להאכיל, או בכלל כמה קשה לי להוציא את מה שאני מוציא בעסק שלו? האם הוא לוקח את כל זה בחשבון כשהוא מתמחר את הבירה שלי (ספציפית)? ממש לא, וזה גם לא אמור לעניין אותו. באותה מידה כל מה שאתה כתבת לא אמור לעניין אותי. אותי מעניין דבר אחד - הכסף שאני מוציא בהשוואה לחוויה שאני מקבל. וכמו שנכתב כאן בתחילת השרשור, היחס הזה די מחורבן ברוב הפאבים בארץ. וזה לגיטימי לגמרי להעלות את זה בתור נושא בפורום. לא משנה כמה ״קשה״ לצד השני. בנוסף, העובדה היא שפה ושם יש פאבים שיכולים אחרת. וזה מאוד מחזק את ההרגשה שברוב המקומות אתה נעשק.

האיש הזה מגוחך. מתלונן על עמלות פיגורים וריבית הלוואות ואוברדראפט, ואז אומר שהפתרון הוא התנהלות במזומן... ד״א, שמתם לב איך הוא נבהל כששאלו אותו איך הוא משלם לעובדים שלו?

יכול להיות שזה נגמר? הוא אומר לי שאין משלוח לארץ, ואני לא רואה בכלל אפשרות לקנות מאמאזון (רק מאפל).

וזה נראה לך הגיוני? לשפוט מפלגה שלמה לפי מעשה אחד של מישהו שהיה פעם פעיל (במידה פחותה) במפלגה?

אתה באמת טוען שמספיק שמישהו, שבעברו היה פעיל (במידה כלשהי, כנראה שלא רבה) באיזושהי מפלגה, ישחרר אמירה פוגענית זו או אחרת כדי ״לצלוב״ את כל המפלגה? מצטער שחזרתי על מה שכתבת, פשוט הייתי חייב לוודא שאני קורא נכון.

קודם כל, שמח לשמוע שעבר לך בקלות ברור שמשקעים יגרמו לכל מפגש להיות טעון. ובכל זאת, יש הבדל בין ״סתם״ חתימה על חוזה לטקס הגירושין. אם למשל את מתגרשת ממישהו שתפסת אותו בוגד בך עם חברה טובה שלך, הדבר האחרון שאת רוצה לעשות זה להרים איתו הצגה קטנה ברבנות שבמסגרתה את ״מחכה״ שהוא יתן לך את הגט. אין מה לעשות, יש באקט הסימלי הזה משהו מאוד משפיל כשזה נעשה מול מישהו כזה. אני מסכים שבתור צופה חיצוני יש משהו מאוד משעשע בכל הסיטואציה, זו ממש חוויה אנתרופולוגית. אני לא מכיר אף אחד שויתר על גירושין רק בגלל שהיה צריך לעשות זאת ברבנות (נשמע לי הזוי) אבל אני מבין לחלוטין את כל מי שלא רוצה שום קשר עם המוסד הזה. מכיר לא מעט אנשים שאכלו ממנו מרורים, ולאו דווקא בהליך גירושין. וכפי שנכתב פה כבר, הבחירה ממש לא נתונה בידך. גם מי שנישא בחתונה אזרחית (בחו״ל למשל) חייב להתגרש ברבנות.

כמו שכתבתי, עניין של סדר עדיפות. עבורך אמינות (כנראה) חשובה מעל הכל ואתה מוכן לשלם ירידת ערך של 3 שנים כדי לקבל אותה. לטעמי, מכונית בת 3 תהיה אמינה כמעט באותה המידה (או במידה מספקת, לא נכנס כאן לויכוח הנצחי) ולכן אעדיף לקנות אותה כדי לחסוך את ירידת הערך. סתם כדי לסבר את האוזן, c1 ידנית מודל 2014 מוצעות למכירה היום בסביבות 30,000 ש״ח (לדעתי, עם קצת מאמץ וסבלנות - אפשר גם ב-25,000).

זה סה״כ עניין של סדר עדיפות, זה הכל. זה שאתה יכול לקנות רכב חדש גם עם משכורת לא מאוד גבוהה, זה נכון. השאלה אם מבחינתך זו הוצאה לגיטימית או לא - זה כבר עניין סובייקטיבי. יש אנשים (כמוני) שמעדיפים לחסוך את הכסף הזה למטרות אחרות (לאו דווקא משכנתא) כי ממש לא מזיז להם בן כמה הרכב שבו הם נוהגים, ויש כאלה שנהיגה ברכב חדש עושה להם את היום בכל בוקר מחדש. כל אחד וסדר העדיפות שלו.

אני מנחש (תקני אותי אם אני טועה) שהגעתם לטקס כשהיחסים ביניכם טובים, כלומר בלי הרבה טינה או כעס. מניסיון (של חברה קרובה), אם הפרידה היתה קשה מאוד ונשארו הרבה משקעים, הטקס יכול להיות חוויה מאוד לא נעימה.

כלומר? אמאזון יקחו על עצמם 500 ש״ח נוספים במיסים? ד״א נראה לי שמדובר (כפי שמישהו כתב) בחנות שמוכרת דרך אמאזון ולא בקניה מאמאזון עצמם. אייל, אני מבין שזה מה שרשום בלינק. אבל החישוב של המיסים שנעשה שם לא נכון. ככל הידוע לי, המס על ייבוא טלפון סלולרי לארץ הוא 34.7% ולא 17% כפי שנכתב בחישוב שלהם.

^ מה קשור המע״מ המקומי למכס אצלנו? ובכל מקרה, 737 זה אחרי ניכוי המע״מ המקומי שם (המחיר המקורי 879) ואחרי תוספת דמי משלוח. פשוט לא חישבו את המכס אצלנו, רק את המע״מ. מי שיזמין את האייפון לישראל, צפויה לו הפתעה לא נעימה בצורת קנס של עוד כ-500 ש״ח מכס.

מוזר מאוד, נראה לי שמשהו לא נכון שם בחישוב המיסים. על 737 יורו חישבו מיסים של 125, שזה יוצא 17% - כלומר רק המע״מ. למיטב ידיעתי, על סלולרי יש גם מכס של 17.7%.

אין שום קשר בין החובה שציטטת לבין הטענה המקורית שלך לגבי עיגון ה״זכות״ של טראמפ להזמין מסיבת עיתונאים את מי שבא לו בחוקה האמריקאית (לא פחות!). כלומר, הטענה שלך היא המצאה. במילים אחרות - fake news קודם כל - אני אישית חושב שזה באמת קטנוני מצידם. אבל - וזה אבל חשוב - זו זכותם. אין מה לעשות, בתור הנשיא - דמות ציבורית - יש לך מחויבויות שאין לגופים תקשורתיים. הניו יורק טיימס יכול להחליט שהוא לא שולח נציגים לסעודה המסורתית עם הנשיא, אבל הנשיא לא יכול להחליט שהוא ממדר את הניו יורק טיימס מתדרוך רשמי של ממשלת ארצות הברית בגלל שבא לו. למה? כי מדובר בתדרוך רשמי של ממשלת ארצות הברית, ואין בו מקום לגחמות אישיות של הנשיא. אתה מבין את ההבדל?

מעניין מאוד, יש לך אסמכתא לטענה הזו? אין שום בעיה, כל עוד הגישה אחידה כלפי כולם ואין אפליה בין קבוצות תקשורת שונות, במיוחד כזו שנובעת מגחמות אישיות של הנשיא. לגבי ראיון בלעדי - שוב, כאן מדובר על ראיון אישי ולא הפצת אינפורמציה רשמית במעמד ציבורי. ראיון אישי - זכותך לתת למי שאתה רוצה. אינפורמציה רשמית - לא. לא מכיר את הנושא הזה, אבל לא זוכר אף מקרה שבו נתניהו אסר על גוף תקשורת ספציפי (שים לב - לא עיתונאי ספציפי אלא גוף תקשורת. יש הבדל עצום) להשתתף במסיבת תקשורת רשמית שהוא ערך על בסיס גחמה אישית שלו (או בכלל, האמת).

לא מכללת שקר כלשהו, אבל הרבה פחות נחשבת מכל אוניברסיטה אחרת, עד (למרבה הצער) לרמה שרבים לא מתייחסים לבוגרים שלה כבוגרי אוניברסיטה. ד״א דווקא בשנים האחרונות חל שיפור ממשי ברמה האקדמית בחוג למדמ״ח בחיפה, וזה מאוד מורגש. לדעתי הקרדיט שייך ברובו לראש החוג הנוכחי שם (דיסקליימר: מכר), שלקח על עצמו בתור משימה לשקם את הרמה והתדמית של החוג ועושה עבודה די טובה לטעמי. אבל לא על כך היה הדיון (השוואה ביו שני מועמדים זהים לחלוטין מלבד משרת הסטודנט). השאלה היתה האם משרת סטודנט כזו יכולה ״להציל״ אותך אם למדת במוסד לא נחשב. והתשובה - שוב, לדעתי - ברוב המוחלט של המקרים שלילית. השקעה בלימודים מבחינתי משמעותה בעיקר השקעה בתרגילים ועבודות הבית, ולמידה למבחן. מניסיוני, אלה הדברים שמביאים להצטיינות - בסדר הזה. התועלת בהרצאות היא עניין אינדיבידואלי (בהנחה כמובן שהמרצה שווה משהו) - יש כאלה שלומדים רק ככה ויש כאלה שזה בזבוז של זמן עבורם. וכן, לדעתי שווה להשקיע בסיכוי להיות מצטיין. מניסיוני, מועמד מצטיין ללא ניסיון כמעט תמיד יקבל עדיפות על מועמד בינוני עם נסיון במשרת סטודנט. במיוחד כיום שחצי מהסטודנטים מגיעים עם איזשהו ניסיון במשרת סטודנט, אבל מצטיינים עדיין יש מעט מאוד. לא הבנתי מה ההבדל. בשום מקום לא טענתי שמשרת סטודנט היא בזבוז זמן בוודאות ובצורה מוחלטת. כן כתבתי שסטטיסטית (או ברוב הגדול של המקרים) זה לא באמת יעזור לך אם אין לך תואר ממוסד נחשב, (ושבטווח הארוך אין לזה שום משמעות, אבל אני מסכים שזה נכון לגבי כל דבר, ולכן האמירה עצמה חסרת משמעות ), ואני עדיין חושב כך. בכל מקרה, לגבי אי-ההסכמה - הסכמנו

אני מצטער, אבל לדעתי אתה טועה. לא מדובר על אדם פרטי, שזכותו להזמין לאירוע פרטי שלו את מי שבא לו. מדובר בדמות ציבורית ובמסיבת עיתונאים רשמית של הבית הלבן שייעודה העברת אינפורציה רשמית לתקשורת. איסור כניסה שניתן לעיתון אחד או קבוצת עיתונים, על בסיס העובדה שהם מפרסמים דברים שלא נראים לנשיא, הוא לא דמוקרטי בעליל. טראמפ בעצם חוסם גישה לאינפורמציה רשמית וציבורית עבור חלק שרירותי מהתקשורת, ועוד על בסיס הגחמות האישיות שלו. זו התנהגות קלאסית של דיקטטור. כפי שכתבתי קודם, זו לא הפלטפורמה ״להעניש״ את העיתונים האלה וזה גם לא תפקידו של הנשיא. אם הוא חושב שעברו על החוק, יתכבד ויפעל נגדם בצינורות המקובלים - בית המשפט.

אתה מפספס פה לגמרי את הנקודה. סי.אנ.אן פשעו? עברו על החוק? אין בעיה. בשביל זה קיימים בתי משפט. תבע אותם בבית משפט, תצליח להרשיע אותם, והם יענשו לפי החוק (מעניין באמת למה זה לא קורה. רמז: כדי להרשיע בבית משפט צריך הוכחות. עצם אמירת הדברים לא הופכת אותם לאמת). אבל במקום זה, השליט (סליחה נשיא) מחליט על דעת עצמו להעניש אותם. הוא משמש כאן בעצם גם כרשות השופטת - החליט שהם אשמים - וגם האוכפת - העניש אותם. יש מילה שמשתמשים בה כדי לתאר שליט כזה שהחליט שהוא המחוקק, השופט והמוציא לפועל, נו, מה היא היתה... אה, כן. דיקטטור.

בדיוק, הבעיה היא לא למצוא תחליף טוב. הבעיה היא לשכנע את כל מי שאתה מכיר לעבור אליו. אחרת נשארת עם תחליף ממש טוב ביד אבל חוסר יכולת לתקשר עם כל מי שאתה מכיר.

מנטלית - ברור, אבל אצלנו גם מבחינת מס׳ הקורסים והקושי שלהם. כנראה שבאמת יש הבדלים משמעותיים בין האוניבסיטאות.

מבחינת מדיה - אין שום בעיה, שומרים על דיסק קשיח במחשב, ומגבים איך שמגבים. מבחינת פורמט - זה היה נכון אולי לפני 30 שנה, כשהיה איינשטיין ברצינות, פורמטים של תמונות כמו png, jpeg או מסמכים כמו pdf קיימים כבר יותר מ-20 שנה והם here to stay. אין שום סיכוי שלא תוכל לקרוא png בעוד 20 שנה. למעשה, אני לא מכיר אף פורמט של תמונות שהיה פופולרי אי פעם ולא ניתן לקריאה היום בכל קורא תמונות סטנדרטי. פורמטים של מעבדי תמלילים, מן הסתם, הם סיפור אחר. אבל מי מגבה מסמכים בפורמטים כאלה?

שוב, לדעתי המאמץ לא שווה את היתרון השולי שזה אולי יתן לך. התקרחנת בשנה הראשונה? דווקא השנה הראשונה היא by far השנה הכי קשה, לא מכיר אף אחד במדמ״ח שהתקרחן בשנה הזאת והגיע לשנה ב׳. כנראה שאתה באמת מחונן (בלי ציניות, אני רציני), או שההגדרה שלך להתקרחנות שונה משלי. לגבי כסף - כתבתי כבר שזו הסיבה הכי לגיטימית בעיני לעבוד תוך כדי התואר. שוב, אני מבין לגמרי מאיפה אתה בא, אבל לעשות את מה שאתה עושה עכשיו - יש לך את כל החיים. אחרי כמה שנים טובות בתעשייה, לדעתי הפרספקטיבה שלך תשתנה מאוד.

^ זה אולי נכון, אבל לאו דווקא חיסרון, מכיוון שהכלים של מיקרוסופט מאוד נפוצים בתעשייה.

לוציפר, תראה, אני יכול להבין, מאיפה שאתה נמצא כרגע, למה אתה חושב כך (שמשרת פיתוח כסטודנט זה הכי חשוב וכו׳). אבל תאמין לי שבטווח הבינוני (אפילו לא הארוך), זה פשוט לא משנה. מפתח מוצלח שלא עבד בתור סטודנט יצליח בכל מקרה (וזה לא יעכב אותו כהוא זה), ומפתח פחות מוצלח יצליח פחות, גם אם עבד בתור סטודנט. ברור לי שבתור בוגר צעיר שמועסק בתעשיה (אני מניח) זה לא נראה לך כך, אבל העובדה היא - שזה פשוט לא משנה. לכן לדעתי האישית - כדאי לעבוד בתור סטודנט בעיקר אם אתה צריך את הכסף. אחרת עדיף להתרכז בלימודים (סטטוס מצטיין דווקא כן יכול לתת לך נקודת פתיחה טובה יותר, יותר מכל משרת סטודנט), ויותר מזה - בלהנות מתקופת הלימודים. אין לי אף חבר (והאמת שקצת דיברתי עם כמה כאלה, אחרי שהדיון פה בינינו התחיל) שאומר משהו כמו ״מזל שעבדתי בתור סטודנט, זה סידר לי את הקריירה״. יש לי לא מעט כאלה שמרגישים שפיספסו הרבה בתקופת הלימודים שלהם בגלל שלא נתנו לעצמם זמן גם להנות (או אפילו לנשום). לעבוד בהייטק - בשביל זה יש לך את כל החיים.

כפי שכתבתי, דעתי (שמבוססת ד״א על די הרבה בוגרים כאלה, משני המוסדות) הפוכה משלך. אם כי אני מסכים שבמקרה של הבינתחומי ההבדל יהיה פחות דרמטי (בהשוואה למכללות אחרות), אבל סטטיסטית עדיין קיים ומובהק. אני לא יודע לפי מה הסקת שאני ״זוכר״ דברים שקרו מזמן... אני מדבר מהיכרות שוטפת של הנושא (גם מהחודשים האחרונים). כמו שכתבתי, הרושם שלי הפוך לגמרי משלך, כך שכנראה באמת יצא לנו להתקל באנשים/צוותים שמתנהלים באופן שונה לחלוטין באותן חברות. ובכל מקרה, הטיעון שלי הוא לא שאין סטודנטים שעושים עבודות חשובות/מעניינות באף מקום, אלא שהרוב לא, וכפועל יוצא כך גם היחס הכללי לשורה כזו בקורות חיים. אתה מוזמן לשאול ראשי צוותים במקום העבודה שלך אם היו שוכרים (או אפילו קוראים לראיון) בוגר מכללת שקר כלשהו שבקו״ח שלו מופיעה משרת סטודנט בשנה האחרונה ללימודים. כמובן במציאות הנוכחית, בה הם מקבלים עשרות קו״ח על כל משרה שהם מפרסמים.

כנראה אני בדיוק להיפך - כבר מזמן מקבל רק חשבונות דיגיטליים - הכל כולל הכל - וקיצצתי משמעותית בכמות הנייר שאני שומר ומתייק. גם מסמכים מודפסים שאני לא מחויב לשמור את המקור שלהם - אני סורק וזורק. כמובן דואג לגבות הכל באופן שוטף.