malcishua

אני דווקא חושב, שאם כל הדוחות הם על סעיף ״השחתת צומח״, שווה לפנות ולבקש ביטול של חלק מהדוחות. הייתי עושה כך: לאחר שמקבל את שלושת הדוחות ומוודא שכולם על אותו הסעיף (״השחתת צומח״), שולח מכתב לרשות הפיקוח ובו כותב קודם כל שאתה מבין שביצעת עבירה ואתה מתנצל עמוקות. מכיוון שהשטח לא מגודר ועוברים עליו הולכי רגל ורוכבי אופניים באופן חופשי פשוט לא חשבת שאסור לעבור עליו עם הרכב. חזרת על המעשה רק בגלל שלא היית מודע לכך שאתה מבצע עבירה בשני המקרים הראשונים (כי הדוח לא הושאר על הרכב). כמובן שברגע שקיבלת את הדוח אתה מבין את הטעות שעשית, ושוב מתנצל עליה עמוקות ומתחייב שלא לחזור על המעשה, אבל אתה מבקש להתחשב בנסיבות ולבטל שניים מתוך שלושת הדוחות שהתקבלו (או אולי איחוד שלהם והפחתה של הסכום?). הסיכוי להצלחה אמנם לא גבוה, אבל שווה לנסות...

מדוע לא מומלץ ה-1.6? האם הוא לא אמין או שפשוט חלש מדי? ואם חלש, עד כמה זה נורא? זו נשמעת אופציה טובה, יתכן שתכנס בתקציב אם זה יהיה רכב מליסינג. אני אבדוק, תודה! לגבי מאזדה 3 - למה רק מנוע 2000? כמה נורא ה-1.6? בדיקה ביד2 מראה שהיא מחוץ לתקציב... יש אולי אחת מליסינג במגרש שנכנסת לתקציב, יכול להיות שאבדוק אותה. תודה!

מעניין אותי, סיפרת לקונה המאושר את כל מה שכתבת כאן בשרשור? אני מניח שלא, אחרת לא היה קונה ממך במחיר שבו קנה. איך לדעתך הוא ירגיש אם יקרא את השרשור? עדיין יהיה ״מבסוט מהרכישה״?

ומה בדיוק ההבדל בין ״איסור״ לבין ״הגבלה״? בדיוק כמו שכתבתי, ברגע שאתה מגביל את החניה לתנאים מסוימים אתה למעשה אוסר אותה בכל תנאי אחר. כל תמרור שמגביל משהו לתנאים מסוימים בלבד למעשה אוסר אותו בכל תנאי אחר. אם התרת חניה לבעלי תו בלבד - אסרת אותה לכל אחד אחר. ממש אין צורך ״לפרש״ את התמרור. הוא ברור לגמרי. החניה מותרת לבעלי תו בלבד בשעות מסוימות. מה יש כאן לפרש? ההיפך, לדעתי צריך להפעיל כאן מאמץ קוגניטיבי כדי להבין את התמרור באופן אחר. אולי תסביר איך אתה מבין אותו?

שלום לכולם אני מחפש רכב לנהג מבוגר (בן 67). התקציב הוא כ-40,000 ש״ח. הרכב הקודם היה יונדאי אלנטרה, וזה הסגמנט המבוקש גם עכשיו. תיבת הילוכים אוטומטית. חשוב שהרכב יהיה אמין (אין לו סבלנות למוסכים), אבל צריכת הדלק ממש לא קריטית מכיוון שהנסועה נמוכה יחסית (כ-8000 ק״מ בשנה). כמו כן חשוב שהמנוע לא ירגיש חלש - ממש לא מחפשים מטוס (להזכירכם, אלנטרה), אבל כן כדאי שירגיש נמרץ בעליה לירושלים, ולא כאילו שצריך לסחוט לו את המיץ כדי להגיע למעלה. שנתון - כמה שיותר חדש כמובן, אבל רצוי לפחות 2012. לגבי ירידה בסגמנט לסופר מיני - עלתה האפשרות, בוצעו מס׳ נסיעות מבחן בכמה מנציגות הסגמנט (ממיקרה ועד למאזדה 2) אבל כולן מרגישות לנהג המיועד צפופות מדי והוא מעדיף רכב מרווח בסד״ג של האלנטרה. ממעבר זריז על יד2 נראה שהשברולט קרוז עונה על הקריטריונים. יש שתיים כאלה במשפחה כבר שנתיים-שלוש ושני הנהגים מרוצים מאוד. העניין הוא שיש שלל דגמים - שלושה נפחי מנוע (1.4, 1.6, 1.8 ) וכל מיני רמות גימור. האם מישהו מכיר ויכול להמליץ? בעיקר השאלה היא אילו משלושת המנועים מומלץ יותר (בהנתן הדרישות)? ובלי קשר לקרוז, אשמח מאוד לשמוע המלצות אחרות. תודה מראש!

תודה על האיחולים נראה לי שההשקפות שלנו די דומות, מבחינת התנהלות כלכלית, לפי הפוסטים שלך (לא רק בשרשור הזה). אני אישית מרגיש שמצאתי את האיזון הנכון מבחינתי בין דאגה לעתיד בטוח לבין להנות ממה שיש כרגע. מסכים אתך גם לגבי אחזקה של רכב לטווח ארוך - ממוצע משך אחזקת הרכב אצלי במשפחה עומד על מספר דו ספרתי של שנים. לא רואה את עצמי קונה רכב חדש (שוב, למרות שיכול להרשות לעצמי) - פשוט כי בעיני הערך המוסף זניח (אפילו לא קיים) ביחס להפסד הכספי. ובכל זאת, רק רציתי לומר שרוב האנשים לא מתנהלים בצורה חכמה כל כך ועדיין שורדים ולא מגיעים לפת לחם, ואפילו בסופו של דבר ״מגיעים לנחלה״ שלהם. אני לא מצדיק את ההתנהלות הזאת מבחינה לוגית, אבל אולי אפשר להיות פחות קיצוניים בהתייחסות אליה ולהבין שכנראה זה מה שמתאים לרוב (או חלק גדול מ)האנשים.

לפני הכל, אומר שגם בעיני ההתנהלות הזו - לקנות רכב חדש בכסף שאין וכו׳ - היא טעות, גם אני חונכתי אחרת ומשתדל ליישם את החינוך שקיבלתי בהתנהלות הכלכלית שלי. אני מאז ומתמיד, למשל, רוכש רק רכבים מיד שניה ולא רואה את עצמי קונה רכב חדש בעתיד הנראה לעין (למרות שיכול להרשות לעצמי). עם זאת, חייב לומר שהרבה (אם לא רוב) מהישראלים חיים בצורה כזו - מחודש לחודש, משלמים משכנתא קצת מופרזת, למרות זאת קונים רכב חדש, צוללים כל חודש קצת יותר לתוך האוברדרפט ובכל פעם שמשתחררת איזו קרן השתלמות מכסים את המינוס. אני מכיר אישית הרבה כאלה, בכל הגילאים. ואתם יודעים מה? רובם המוחלט עובר את החיים בהצלחה, בלי להגיע לפשיטת רגל או לאבד את הבית או משהו כזה. וכן, אלה שמגיעים לפנסיה מגיעים עם בית משלהם, פנסיה סבירה ואיזה חיסכון (בד״כ לא קטן) שכן הצליחו לצבור אחרי שהילדים עזבו את הבית. אז נכון שאם היו מתנהלים כלכלית יותר בחוכמה, החיים שלהם היו כנראה פחות לחוצים ויותר נוחים, והיו מגיעים לקו הסיום (או לקו האמצע ) עם יותר כסף ופחות דאגות. אז מה? זה עדיין לא אומר שהם ״אסון כלכלי״. סה״כ, איך שאני רואה את זה, לא ממצים את מלוא הפוטנציאל הכלכלי שלהם - לטובת מותרות שבאותו רגע נראים להם חשובים. זה הכל.

זה בדיוק העניין. יכולות להיות. הסיכוי די קטן. בממוצע - ההשפעה על זמן ההגעה שלך קטן מאוד.

כן, אם אתה אוצר מחשבונים במוזיאון. אחרת אתה כנראה משתמש במשהו כזה: https://itunes.apple.com/us/app/desmos-graphing-calculator/id653517540?mt=8

נכון, אבל זה קשור יותר להגבלה על פי הגיל המוגדר כגיל הבגרות. שקול למשל לאיסור על מכירת אלכוהול וסיגריות לאנשים מתחת לגיל 18.

אולי לא, אבל הרבה פחות אנשים (ילדים!) חדשים יתחילו לעשן. כך שממדי התופע יקטנו דרסטית, אולי לא תוך יומיים, אבל כן תוך כמה שנים.

אתה מתעלם מהיקף התופעה בשני המקרים. כשהסיגריות יהיו לא חוקיות, ולא ייוצרו במפעלים - יהיו הרבה, הרבה פחות מהן בשוק ותופעת העישון כמעט שתעלם. כך ששתי האופציות שתארת, לא מתקרבות ללהיות זהות בממדים שלהן (מבחינת היקף תופעת העישון בציבור). אני לא מבין מה הקשר לסיגריות. יש הרבה סיבות - סוציולוגיות, תרבותיות ועוד - שבעטיין הסיגריות פופולריות (ודבר מגע לא). זה עדיין לא מבטל את העובדה שעישון פוגע גם בלא מעשנים, וזו הסיבה העיקרית - לדעתי - שיש להוציא אותו מחוץ לחוק.

אני מעדיף את המצב (התיאורטי) הזה מאשר המצב הקיים היום. פשע מאורגן גם כך קיים היום, ובו לפחות ניתן להלחם. מלבד זאת, תארו לכם כמה תופעת העישון תצטמצם כאשר המפעלים עצמם יסגרו מפאת אי-חוקיות. לדעתי תוך זמן לא ארוך העישון יהפוך לתחביב של מעט משוגעים-לדבר שקונים טבק בשוק השחור. ה״מסלול״ העיקרי להפיכה למעשן - לחץ חברתי/רצון להשתלב בתיכון או בצבא - יימוג ויעלם עם העלמות הסיגריות מכל הפיצוציות השכונתיות/סופרמרקטים וכו׳, ועליית המחירים שתנבע מכך.

אני לא בטוח למה איסור על סוגי מזון מסוימים (שהם לא הכרחיים לתזונה, והם רק מזיקים לגוף) הוא בלתי אפשרי אבל איסור על סיגריות כן אפשרי. כמו שכתבתי, אפשר לקחת את זה אפילו יותר רחוק - לאסור על משקל עודף (או אחוז שומן בגוף או כל מדד אחר לבריאות קלוקלת), למשל. זה נשמע קיצוני אבל למעשה לא רחוק מאוד רעיונית מאיסור עישון ממניעים שקשורים להוצאות המדינה על בריאות. (אני לא תומך בנ״ל, רק משווה אותם לצורך הדיון לאיסור עישון מהמניעים המדוברים.) אני כמובן תומך באיסור עישון מהמניעים שאני ציינתי - עישון פאסיבי וכו׳.

אני די בטוח שסוכרת, למשל, מעיקה תקציבית על מערכת הבריאות בערך באותו סדר גודל כמו סרטן הריאות (פחות או יותר - לא נכנס פה לויכוח בנוסח ״של מי יותר גדול״). האם אתה מציע גם לאסור מכירה של סוכר לבן? מוצרי מזון עתירי פחמימות? אולי אפילו להגדיר משקל עודף כעבירה פלילית? בתיאוריה אתה צודק, אבל תיאוריה ומציאות לחוד. את האיסור על עישון במרחב ציבורי קשה מאוד עד בלתי אפשרי לאכוף. אני לא מדבר על עישון בפאבים וכו׳ (שלמרות קלות האכיפה, אגב, היא עדיין אפסית), אלא על סתם ערס שמדליק לידך סיגריה בתחנת האוטובוס למרות שביקשת שלא יעשה זאת. פשוט בלתי אפשרי לאכוף את כל, או אפילו את מרבית מקרי העישון הפאסיבי שאתה נתקל בהם. לכן דעתי זהה לדעתו של ספריאל - יש לאסור לגמרי עישון סיגריות.

לא מכיר את הכלב המדובר, אבל יצא לי להסיע לא מעט כלבים אצלי ברכב, מעולם לא ניסו לקפוץ לי על הברכיים...

^ אשרי המאמין.

זה לא המקרה היחיד. מקרה נוסף שבו רכב כזה יכול להגיע למגרש - וזה המקרה שממנו יש לחשוש בתור קונה - הוא למשל כזה שבו בעל המגרש מקושר לאיזה שמאי שמסדר לו גוויה של רכב כזה שעבר ״אובדן להלכה״. בעל המגרש רואה רכב ״אקזוטי״, עיניו נדלקות והוא קונה את הגוויה במחיר גבוה מעט לרכב מת (לשמחת השמאי, שגוזר קופון קטן) ומשפץ אותו, במינימום האפשרי כמובן אבל כך שעברו הנורא של הרכב מוסתר ככל הניתן. לבעל המגרש עכשיו רכב אטרקטיבי במגרש שלו, מבריק ונוצץ מהשיפוץ והוא בטוח שיעשה עליו רווח נאה. לרוע מזלו של בעל המגרש (ולמזלנו אנו) לא קשה - לקונה הממוצע - לגלות את הגוויה שמסתתרת תחת הצבע החדש. בדיקה במכון/מוסך תגלה זאת מיד, ומעבר לזה מכיוון שמדובר ברכב לא נפוץ קל מאוד לברר בקהילות הנכונות מה הסיפור של הרכב הזה. (הנ״ל מבוסס על סיפור אמיתי, אישי וכאוב...) עריכה: למען הסר הספק, הסיפור אכן אמיתי אבל לא קשור לרכב שהוזכר בשרשור.

סתם מסקרנות - למה שתרצה להחזיק את הכלב על הברכיים בזמן הנהיגה?

^ במקרה כזה עליהם לדווח ששניהם נוהגים ברכב באופן קבוע. תתפלא מה אפשר לגלות ומה חברות הביטוח יעשו ע״מ להתחמק מתשלום. אתה חושב שפות״ש המציא את הטריק? שחברות הביטוח מעולם לא שמעו עליו? שלא נדלק להם אור אדום כשהם נתקלים בשילוב של הורה מבוגר עם עבר ביטוחי מושלם + צאצא צעיר ללא עבר ביטוחי (או כזה בעייתי)? חברת הביטוח לא תאמר כלום כמובן ברגע רכישת הפוליסה, היא לא תשאל ולא תחקור אלא ״תניח״ שהכל כשר, כדי לקבל את התשלום. כל זה ישתנה ברגע שתגיע התביעה. חברת הביטוח תתלה בכל תירוץ אפשרי כדי לא לשלם למבוטח שקל. מבוטח צעיר שנהג ברכב חדש שהיה מבוטח על שם אביו הנהג הותיק? החברה תברר מיד. אם היא תחליט שיש אפילו בסיס לחשד המבוטח יקבל סירוב מיידי. חברות הביטוח מעסיקות צבא קטן של חוקרים פרטיים. אני אישית מכיר מישהי שאחרי שהיתה מעורבת לבדה בתאונה עם הרכב של הוריה, בשעות הבוקר, גילתה שאחד כזה חקר את הש״ג בחניון במקום עבודתה ושאל באיזה רכב היא מגיעה כל יום לעבודה. גם את השכנים אין שום בעיה לתשאל. האמן לי, אם מדובר בשימוש קבוע ברכב חברת הביטוח תגלה גם תגלה אותו. יש לה את הכלים, והמון מוטיבציה. (כמובן שגודל המוטיבציה כגודל התביעה. כנראה שעל תיקון כנף לא תתקל בהרבה בעיות...)

אפרורפו סדרות שמבוססות על ספרים, מישהו ראה כבר American Gods?

תודה רבה על המכונה, היא תזכה לבית חם

סקירה מצוינת (הערכת שווי השוק היא כמובן אופטימית להחריד..). תודה רבה!

אני חושב שיש איזשהו בלבול בעולם המושגים שלך, תן לי לתקן אותו. כשאתה עושה משהו במכוון מתוך ידיעה מראש שזה מסוכן ועלול לגרום לתאונה (ע״ע לחפש מסטיק תוך כדי נסיעה) - לא מדובר ב״טעות״. מדובר בחטא. אתה יכול לכתוב עד מחר כמה זה אנושי לטעות וכמה כולנו טועים, אבל ברגע שאתה יודע מראש שאתה עושה משהו שמסכן אנשים אחרים - אתה חוטא ביודעין. לא ברור לי למה אתה חושב שזה לגיטימי לסכן אנשים אחרים בכביש רק כי בא לך מסטיק ואתה לא יכול לקחת את הזמן ולעצור כדי לחפש אותו. יותר מזה, אתה מתייחס לסיכון הזה (שאתה עצמך מודה בו!) מאוד בקלילות, אבל האמן לי - היחס ישתנה מאוד אם חס וחלילה בכמה שניות האלה שבהן אתה מפשפש מתחת להגה אתה תפגע בהולך רגל, למשל. איך אתה חושב שתרגיש? גם אז תחשוב שמדובר בסיכון מוצדק? בתור נהג על הכביש יש לך אחריות כבדה מאוד, אחריות לעשות ככל שאתה יכול כדי שאתה וכל מי שמסביבך תגיעו ליעדכם בשלום. וכשאתה מסכן ביודעין את עצמך ואת אלה שמסביבך כדי לחפש מסטיק - אתה בוגד באחריות הזו. שוב, לא משנה כמה תזרוק את המילים ״פרופורציה״ ״בן אדם״ ו״טועה״. אין כאן שום טעות. הכל נעשה מתך ידיעה מראש. ומה שהכי עצוב לי (באמת) היא העובדה שכל כך הרבה אנשים כאן תומכים בדעה שלך וחושבים כמוך. זה בדיוק השורש של תרבות הנהיגה הקלוקלת וקלות הראש הבלתי נסבלת שבה נוהגים אנשים בישראל. הכל נובע מהזלזול באחריות העצומה שמוטלת עלינו בתור נהגים. הכל מתחיל ממישהו ששם ז*ן על הבטיחות והחיים של כל מי שמסביבו בכביש רק כי בא לו מסטיק ולא בא לו לעצור בשביל זה.

אוקיי, אם זו דעתך, והצד המוסרי לא מעניין אותך, אז למה אתה בעצם מתלבט?