orankohn

לא מזמן פורסמה רשימה לסיכום עשרת הדגמים (לא המותג/יצרן) שהיו הנמכרים ביותר בישראל בשנת 2025. הנתונים, מן הסתם, משקפים במידה רבה גם את טעם הקהל המקומי. מסקרנות / עניין / שיעמום - בדקתי מה בעשרת המקומות הראשונים בארצות שונות ברחבי העולם. מצרף מספר טבלאות (התנצלותי למי שאינו שולט באנגלית להבין באילו דגמים מדובר...) ניתן להסיק מספר תובנות שמראות הבדלים מהותיים בשווקי רכב שונים . ההבדלים נעוצים בין השאר בפרמטרים של צרכים מקומיים, כח קנייה ורמת חיים, חוזק ותדמית מותגים, לוקאל פטריוטיזם ועוד ועוד. זו ההתפלגות בישראל ב- 2025 : זו ההתפלגות בידידתנו הרחוקה ארה"ב : ( שימו לב כמה טנדרים גדולים פופולריים) וזו ההתפלגות בגרמניה : (כמעט כל המותגים גרמנים או בבעלות גרמנית) וזה השוק בבריטניה : (מגוון יצרנים וארצות מוצא) ולהבדיל בשוק הצרפתי - לוקאל פטריוטיזם (כמעט) מלא.... וזו ההתפלגות בספרד : ובשוק האיטלקי מגוון רחב , אבל כולן כמעט קטנות : ולצורך העניין מה קורה במדינה אירופאית לא גדולה - הולנד : ולצורך הקוריוז - מה קורה במדינה כמו מרוקו : (עדיין ניכרת ההשפעה הצרפתית...) גם לצורך הקוריוז - מדינה גדולה ורחוקה - ברזיל :

מובנית ההעדפה הכללית לרכישה מפרטי אבל זו כמובן לא ערובה לשום דבר. בנוסף דווקא ברכבים נישתיים שאין להם שוק הרבה פעמים מוכר פרטי "עף על עצמו" ושם מחיר גבוה מאוד. יבוא פראייר וישלם - יופי, לא הולך - נישאר עם הרכב. מגרש קטן חי בלוגיקה עיסקית שמחייבת מחזור מהיר. רכב שלא נמכר זמן רב תופס מקום של רכב אחר שעשוי להמכר הרבה יותר מהר וריווחי. עדיף לסוחר להיפטר מרכב לא מבוקש גם ברווח נמוך או בכלל בלי להרוויח ולשים במקומו חלופה ברת רווח.

אינני מתיימר להכליל או לקבוע מסקנות גורפות לגבי השאלה הנידונה אבל מניסיוני מצאתי שבתנאים מסוימים מאוד כדאי לרכוש רכבים ממגרשים קטנים וניתן למצוא מציאות נהדרות. מי שמכיר אותי אולי שם לב שאני נמשך לרכבים קצת מיוחדים, קצת נדירים, קצת יוצאי דופן, בכלל לא חדשים שקיימת להם סטיגמה שלילית והביקוש אליהם לא גבוה. שאני מוצא משהו כזה שמוצא חן בעיני פוטנציאלית בלוחות - אני עוקב. מידי פעם יש כאלו בדיוק באותם מגרשים קטנים. הרבה פעמים אני רואה שהרכב "תקוע" במגרש כמה שבועות וגם רואה איך המחיר יורד בהדרגה ואפילו בתלילות. אני עושה סינון ראשוני טלפוני קפדני. אם הסינון עבר בהצלחה אני בא למגרש. עושה בדיקה עצמית בפועל +נהיגה . אם הרכב נראה לי אני נכנס למו"מ. מסביר לבעלים שאינם טיפשים :"זה רכב ממש לא סחיר. מי רוצה דגם כזה? אתה מפרסם אותו כבר ...שבועות , מוריד מחיר והוא לא זז..." אני מוכן לקחת ב....ולפנות לך מקום במגרש הצפוף והקטן. תפנה מקום לאיזה רכב ליסינג שיגרתי מרובה התעניינות שיעוף די מהר...." בד"כ זה מצליח , מגיעים למחיר משתלם לשני הצדדים - שהיה הרבה מאוד מתחת למחירון - ואני יוצא עם רכב מעניין וגם במצב טוב. בכל האירועים האלו הסוחרים התגלו אמנם כדי חלקלקים אבל לא נתקלתי ברמאויות/הונאות/הבטחות שווא בלתי מבוססות. להלן 4 דגמים שקניתי בדיוק בנסיבות כאלו ממגרשים קטנים. מכולם נהניתי, כולם הסבו לי חויית נהיגה/בעלות טובה, היו באמינות טובה ושמכרתי הצלחתי לקבל מחיר טוב מפרטי. 1. מרצדס בנץ A190L אלגנס . 66-099-50. אחת מ - 11 שהיו בשעתו בארץ. 2. פיאט 500S טווין איר ידנית 105 כ"ס. 65-520-32 - אחת מ- 9 שהיו בארץ. 3. ב.מ.וו. X1 Xdrive 23d - 62-842-16 - יחידה מסוגה בארץ. 4. וולבו S80 D3 טורבו דיזל - 35-808-78 - אחת מ- 10 בארץ. כמובן ששיטה זו ממש לא מתאימה לכל אחד....

אתייחס רק לבעייה של פנסים מסנוורים וכיוון אורות. אכן ממש מכת מדינה. שאני נוסע לעיתים בכביש בין עירוני דו מסלולי אני נוכח שבערך חצי מכלי הרכב שנוסעים מולי מסנוורים בצד אחד או אפילו בשניהם וזאת בשימוש באור מעבר ("אור נמוך") . ממה הדבר נובע ? כמובן ראשית מחוסר מודעות ואיכפתיות של הנהגים. שנית - בטיפול שגרתי במוסך מצופה שיערכו בדיקות תקינות כלליות. מי זוכר שאי פעם בטיפול תקופתי מישהו בכלל בדק כיוון אורות ? (הרבה יותר משתלם לבדוק בלמים ולהציע/להפחיד בצורך להחלפת רפידות/צלחות...) שלישית - הנושא היה אמור להיות נבדק/נאכף במבחן הרישוי השנתי. כאן יש סיפור מרתק וחמור. לפני שנים רבות היה נהוג שאם רכב היה נכשל במבחן שנתי במכון הרישוי על כיוון אורות הרי היה מותר למכון לתקן זאת במקום וכמובן לגבות על כך תשלום נאה (לפעולה קלילה של כיוון) וגם תשלום על רישוי חוזר. פתח קורה לגנב. נוהל זה גרם למכונים רבים להכשיל על ימין ועל שמאל על כיוון אורות ולהרוויח נהדר על תיקון קצרצר ורישוי חוזר. עשו זאת כמובן גם לא הייתה כל בעייה אמיתית. (קצת דומה להכשלה על לוחית רישוי כאשר בצמוד למכון, ואולי בבעלותו, עמדת ייצור לוחיות). בשעתו קמה צעקה ציבורית על העוול ההוא של הכשלה זדונית על כיווון אורות. בשעתו משרד התחבורה היה גם קשוב לציבור הרבה יותר מהיום. מה עשו - שינו את הנוהל וקבעו נוהל נהדר - מכון הרישוי באם נתקל בבעייה של כיוון אורות - יתקן זאת במסגרת הטסט ללא עלות !!! באמת תיקון ראוי לטובת הציבור. לא מאמינים ? ראו כאן : https://www.gov.il/he/pages/vehicles_licences?chapterIndex=13 למה הדבר גרם ? אין למכון הרישוי שום סיבה לבדוק באופן רציני את כיוון האורות כי אם יציין ליקוי יאלץ להשקיע זמן ומשאבים בתיקון על חשבונו שלא יניב אפילו אגורה. עדיף לבדוק חפיף, לציין תקין ולהכשיל במידת הניתן על ליקוי אחר שיניב הכנסה של לפחות טסט חוזר או פעולה ברת גבייה בשטח/קירבת המכון.

עניתי לסקר שכמובן שאם הייתי מוציא רישיון נהיגה היום הייתי לומד על גיר ידני. אמנם אני די זקן ודור ישן, אבל מעבר להיבטים הרגשיים/הנאתיים שאני מוצא בגיר ידני (שיקולים בהחלט סובייקטיביים) אני מוצא גם הרבה יתרונות ותועלות פרקטיים שהם בהחלט אובייקטיביים. (אפרט בהמשך) קצת רקע אישי - לימוד נהיגה מעשי התחלתי באמצע שנות השבעים באופן פיראטי (עבירה עם התיישנות.... ). בגיל 17 עם אחי הגדול על שני רכבים שהיו לו - שונים בתכלית - אך בשניהם גיר ידני ליד ההגה ! האחת - חצי רכב ת"ש שהיה לו בתור קצין בקבע - טנדר דודג' D200 צבאי - מנוע 3.7 ליטר 6 צילינדר עם גיר ידני 3 מהירויות ליד ההגה. השני - הרכב האישי שלו - סופר נדיר - סאאב סונט 97 MK2 - מודל 69' עם מנוע פורד V4 1500 - גיר ידני 4 הילוכים ליד ההגה. (בהמשך עברה לשימושי האישי - רכב נהדר...) לאחר שכבר התנסיתי די בנהיגה מעשית לקחתי בגיל 18 שיעורי נהיגה פורמליים עם מורה יקה זקן על חיפושית 1302 (ידנית כמובן). עברתי טסט ראשון עם 18 שיעורים. מאז היו לי שלל רכבים - כולם משומשים , רובם ידניים . הראשון שקניתי - שנכנסתי לצבא קבע עם מענק שמן - אלפא רומיאו GTV 2000 VELOCE '73 ידנית. אמנם רכב פנטסטי אך עם המון בעיות אמינות היקפיות - מצד שני - המנוע, הגיר והקלאץ' - 0 בעיות. בשירות הקבע נהגתי בשלל ידניות של אז - רום כרמל 1301, רנו 4, פיז'ו 404+504 ידניות, פיז'ו 104 +205. לכולן היו בעיות אמינות כאילו או אחרות - אף פעם לא זכור לי בעיות של מצמד או גיר למרות חיים לא קלים שעברו. בהמשך לאורך השנים שלל רכבים פרטיים - רובם משומשים - פיאט 127 ידנית, 2 חיפושיות שונות ידניות, אופל קאדט, פורד פיאסטה, סיאט איביזה, פיאט פונטו , לנצ'יה איפסילון , פיאט 500S 0.9 - כ"ס 105 , פיאט פנדה ידנית - בכולן 0 בעיות עם קלאץ' וגיר. היו לי גם מבחר משומשות אוטומטיות - חלקן אמנם אמינות - אבל גם חוויתי כשלון גיר אוטומטי במגאן אוטומטי ופנדה רובוטית (די חדשה ובאחריות). מסקנה ראשונה - בפרט ברכישת רכב משומש - רכב ידני יותר אמין ופחות מועד לפורענויות של תקלות. בנוסף, אני אוהב לטייל בחו"ל - מספר פעמים בשנה לאירופה. לעיתים אני שוכר רכב מראש - תמיד רכבים ידניים זולים משמעותית מרכבים אוטומטיים. לעיתים אני לא שוכר מראש - מגיע למקום ואם רואה שאכן נחוץ לשכור רכב אני מחפש בשטח - יש תמיד חברות השכרה מקומיות קטנות - אצלם 90% מההיצע כמובן ידניות. רוצה אוטומטית - מחיר כפול... לכן מבחינת השכרה בחו"ל חד משמעית למי שרוצה לשלם באופן סביר עדיף שיהיה לו יכולת לנהוג בידני. כל אלו כלל מבלי להזכיר שאני מאוד נהנה לתפעל רכב ידני. גם שאני נוהג בדרכים פקוקות זה בכלל לא מפריע לי. אני יותר נהנה לנהוג בפיאט פנדה מילאנו שלי מאשר בוולבו S80 דיזל האוטומטי מבחינת שליטה בנהיגה. זה מגיע לזה שאני ברכב האוטומטי אני מעדיף לנהוג במוד טיפטרוניק עם שליטה ידנית בהילוכים...

לגבי תצרוכת הדלק - אכן הרכב מאוד חסכוני. ניתן לראות שבמד המרחק T1 הרכב נסע 154.2 ק"מ - ובנסועה זו צריכת הדלק לפי המחשב (שבבחינה שעשיתי אכן מאוד קרוב למציאות) הייתה 26.3 ק"מ/ לליטר. חובה לציין - מדובר בנסיעה במסלול ירושלים - תל אביב - ירושלים שנעשתה ללא פקקים בבינעירוני , רובה עם בקרת שיוט במהירות 95 קמ"ש , וכללה כ-15 ק"מ פקוקים למדי בת"א. במהירות שיוט כזו הרכב בהילוך שישי בסל"ד 1,500. בצילום שצירפתי ניתן לראות נתון די מדהים של טווח 1950 ק"מ על מיכל שאינו ממש מלא , נסע 154 ק"מ ממילוי מלא. התכולה הרשמית 70 ליטר סולר.

הגיע הזמן לבצע טסט שנתי לרכב מנהלים דיזל מיושן - מדובר בוולבו S80 מודל 2011 מתת דגם D3. הרכב אצלי כארבעה חודשים. הרכב אומנם עם נסועה מכובדת של 295,000 ק"מ (על מנוע וגיר מקוריים) אבל במצב מכני וחיצוני שמורים היטב וללא תקלות ידועות. התלבטתי מה לעשות. היו לפני שלוש אופציות : 1. להביא את הרכב למוסך וולבו מורשה יבואן שבו טיפלתי מייד לאחר הקנייה לבקש הכנה לטסט והעברתו. 2. לתת למכונאי רוסי מבוגר וחביב שאני מכיר 300 ש"ח - הוא באופן מוכח מעביר ככה כל רכב . 3. להיות ילד טוב ולהגיע למכון הטסטים בעצמי ולהמר על מה שיקרה. בסוף הלכתי על אופציה 3 (מטעמי מצפון + הימור עלויות) . היות ואני מכיר את המכונים בירושלים שנוטים לחפש בציציות ולהכשיל על כל מה שניתן החלטתי על טקטיקה מתוחכמת / תכמנית : ידעתי שלוחיות הזיהוי אצלי עם ספרות דהויות מאוד וגם אחת מהן ממש מעוקמת. אמרתי לעצמי - אשאיר אותן ככה ואז במכון מייד ימצאו מייד על מה להכשיל (מה גם שבצמוד יש עמדה להנפקת לוחיות חדשות). אולי בתקווה לא יקפידו יותר מדי על פרמטרים אחרים. הרי עדיף לי לשלם 120 ש"ח על זוג לוחיות שבאמת אינן במצב טוב מאשר להיכשל על דברים יקרים. בעיקר חששתי לגבי עניין זיהום האוויר אם יחליטו להיטפל אלי. לגבי עיניני בלמים והיגוי לא כ"כ דאגתי כי בטיפול הראשוני במוסך וולבו הכל נמצא תקין. הגעתי לבדיקה. הבוחן שקיבל אותי התגלה כבחור חביב - לאחר מסירת הטפסים והקלדה במחשב ביקש שאפתח מכסה מנוע. פתח - הביט 5 שניות - סגר בטריקה ואז התחיל מייד בבדיקת זיהום האוויר בדיזל. לא חיבר לי כלום ברכב ואמר לי - "תן גז למקסימום" . ריחמתי על המנוע הקשיש ונתתי פעם אחת "גז" לסל"ד 3,500. (בתנאי נסיעה רגילים הרכב לא עובר אף פעם 2,500 , החלפת ההילוכים מתרחשת בד"כ סביב 2,000 סל"ד ...) שמעתי איזה מישהו (בוחן אחר?) אומר משהו לבוחן אבל שמעתי אותו עונה :"זה דיזל". הבוחן החליף עימי מספר משפטים של שיחת חולין חביבה ואז ביקש בנימוס שאצא ואתן לו לשבת בכורסת הנהג. הוא נכנס , לחץ פעם אחת מעד 4,000 סל"ד ויצא ואמר לי: "תתקדם..." המשך הבדיקה היה די ארוך - אבל רק בגלל שהבוחנים היו עסוקים בפטפוט הדדי. בהמשך כל מה שעשו - 1. הרימו הרכב למעלה 10 שניות. 2. אמרו לי לסובב הגה ימין ושמאלה. 3. בדקו בלימה לגלגלים קדמיים ואחוריים. הבוחן אמר לי בחביבות: "אני רואה שאכלת ארוחת בוקר טובה..." בכלל לא ביקש שאפעיל הנד ברקס. אולי בגלל שבוולבו הזו זה בכלל חשמלי... 4. אמרו לי לשים אור גבוה והעבירו בזריזות מכשיר כיוון אורות במשך 5 שניות. ואז אמר לי הבוחן - "עצור בצד ההוא וגש למשרד" . כמובן שעברתי חלק את הטסט ללא שום ריג'קטים . יכולתי להיות עם וינקרים/מאותתים תקולים, אורות בלם תקולים , מנוע מוחלף עם מספר מחוק ועוד מרעין בישין... העיקר שעברתי בשלום. אולי חלק מזה נובע שהרכב למרות היותו בן 15 באמת שמור מאוד - גם בניראות וגם מעשית. ניתן לראות את רישום הבדיקה - מה נראה ? ככה בודקים זיהום אוויר במנוע דיזל ? אין בכלל רישום סל"ד.

רכב נדיר למדי אבל גם בטיחותי בהחלט , גם מודרני ונחשב אמין. https://www.yad2.co.il/vehicles/item/f27bsapi?opened-from=feed&component-type=main_feed&spot=standard&location=12&pagination=1

SL עם מנוע קלאסי V-8 בנפח 4663 סמ"ק - 455 כ"ס.

זה ממש במחיר טוב וסוג בסדר גמור : https://www.aliexpress.com/w/wholesale-obd2-scanner-konnwei.html?src=google&albch=shopping&acnt=179-224-6891&isdl=y&slnk=&plac=&mtctp=&albbt=Google_7_shopping&aff_platform=google&aff_short_key=_oFgTQeV&gclsrc=aw.ds&&albagn=888888&&ds_e_adid=&ds_e_matchtype=&ds_e_device=c&ds_e_network=x&&ds_url_v=2&albcp=22970961524&albag=&isSmbAutoCall=false&needSmbHouyi=false&gad_source=1&gad_campaignid=23080270514&gbraid=0AAAABBR8xIfwiM2nWrjFkcv0XbdexBDVB&gclid=Cj0KCQiA0p7KBhCkARIsAE6XlamRjGXgmmxZGPmfn6UJ7LxKj0xrn8PKGP-C1Mi9RTj28haMKNz6EXcaAtkiEALw_wcB

ניסאן 370Z - מודל 2010.

הונדה ישנה - ממש אגדה...(בעולם החדש מותגה בתור ACURA)

ב.מ.וו האספנות מודל 1990 (יבוא אישי) השחורה אמנם קצת מנופחת ועם כיתוב 325i על הישבן אבל היא בעצם 316 עם מנוע 1596 סמ"ק. זו תופעה די נפוצה אצל בעלי המותג הבווארי בארץ לשדרג דגם פשוט בעלות של הזמנת כיתוב של דגם יקר ומשובח יותר. מעניין אם ה M6 שנתקלתי בה אתמול היא אורגינלית או גם FAKE מסוג זה. בגלל לוחית הרישוי המוצמדת קשה לברר. מה דעת המומחים ? (amosbmw ?)

שתי גרמניות עם 4 דלתות מאותה חברת אם - האחת גדולה מאוד (מאייבאך S560) והשנייה הרבה פחות. הסמארט ייחודית בזאת בזו שהיא הסמארט פורפור היחידה בארץ עם גיר ידני. (ולא רובוטי).

בוא נחשוב מחוץ לקופסא... הרי הסיבה העיקרית לשדרוג הינה שהרעייה מתביישת ברכב ה"פשוט" הנוכחי למול חברותיה. אם כך - במקום לחפש רכב שיהיה שיפור מה אך עדיין יזדנב מול החברות הסנוביות עם מודלים אחרונים - הבה נתחכמה להן... מציע לרכוש רכב אמנם משומש אך במותג נחשק ומוערך שנראה כמעט חדש. הוא יאפיל בתדמית על השאר. אנו מנצלים ככה את ירידת הערך החזקה של מותגי איכות מפוארים יחסית . נשים ברובן לא ממש מבינות יותר מדי בכלי רכב - ואם הרעייה מנופפת ב"לקסוס/יגואר /אאודי/ וולבו" ה"חדשה" שנראית נהדר בטוח שאף אחת לא תחשוב שזה רכב בן 7-8 כי הניראות שלו בהחלט מטעה. נכון שזה קצת מרתיע - אחזקה יקרה לכאורה אולם ציינת שפעולות בסיסיות אתה עושה בעצמך. לכל המותגים הללו והדוגמאות שצירפתי בהחלט יש: בטיחות מצויינת, מרווח טוב, אבזור עשיר, נוחות גבוהה ואמינות בסדר גמור. (והעיקר תדמית יוקרתית בהחלט....) כערך מוסף - שניכם כנראה תהנו מרכבים כאלו הרבה יותר. להלן כמה דוגמאות אפשריות : לקסוס היברידית : https://www.yad2.co.il/vehicles/item/vj1nf0sc?opened-from=feed&component-type=main_feed&spot=standard&location=10&pagination=1 יגואר ג'יפון : https://www.yad2.co.il/vehicles/item/idu5ijgq?opened-from=feed&component-type=main_feed&spot=standard&location=10&pagination=1 יגואר סדאן : https://www.yad2.co.il/vehicles/item/8eukizva?opened-from=feed&component-type=main_feed&spot=standard&location=11&pagination=1 גיפון וולבו : https://www.yad2.co.il/vehicles/item/wpb45zqr?opened-from=feed&component-type=main_feed&spot=standard&location=9&pagination=1 גיפון אאודי : https://www.yad2.co.il/vehicles/item/gat01tse?opened-from=feed&component-type=main_feed&spot=standard&location=20&pagination=1

פרארי לא ממש חדשה - מודל 2012

הייתה לי לפני אילו שנים סאאב נדירה - דגם 9-5 עם מנוע V-6 טורבו בנפח 3000 סמ"ק. מבחינת צריכת דלק - רכב דו פרצופי - לא סתם קראו למנוע - ראו בצילום ECOPOWER : בשיוט בינעירוני עם קרוז קונטרול במהירות 100 קמ"ש ממש חסכונית - 1:18 ק"מ/ליטר. בעיר ההררית בה אני גר - עת שלחצתי על הטורבו (תאוצות ביניים מטורפות...) הרכב היה מוציא 1:5 ק"מ/ליטר.

מספר רכבי אצולה ממוצא משותף בריטי- גרמני מבית בנטלי (פליינג ספאר, קונטטינטל) ....

אוטו חביב אבל לא סימקה - זו פיאט 1100 מודל 63'. ראה לעיל :

רכב מאוד נדיר. (היצרן די ברור, מעניין מי מזהה מה בדיוק תת הדגם...)

כהכללה בהחלט מסכים עם זה , אולם מניסיוני יש לעיתים מציאות טובות אצל מגרשי רכב /סוחרים בנישה מאוד מצומצמת. נישה שדווקא יכולה להתאים מאוד לחובבי רכב וקוראי פורום זה. במה מדובר ? לעיתים, סוחרי רכב שמים ידם בזול (אם זה בטרייד מול לקוח שבוי שמשדרג, אם זה בקניית באלק רכבים ועוד ערוצים) על דגמים של רכבים מיוחדים ונדירים בתפוצה שעקב סטיגמות נפוצות כלל לא מבוקשות וסחירותם ירודה. מגרש רכב חייב לשמר פעילות של רצף מכירה ותזוזת מלאי. רכב שעומד מעל חודש-חודשיים תופס מקום וזה הפסד ועדיף להוריד במחירו ולהתפטר ממנו ובמקומו להעמיד רכב מבוקש וסחיר. מי שעוקב ביד 2 על רכבים מז'אנר כזה רואה שבתחילה המגרש מנסה למכור במחיר גבוה. אחרי כמה שבועות שזה לא הולך מתחיל לחתוך דרסטית במחיר ואחרי עוד זמן אפילו מוכר במחיר "זנות". כמובן שכל מקרה לגופו - ייתכנו רכבים במצב נבלה ושומר נפשו ירחק אבל פה ושם יש מציאות של רכב לא סחיר ומבוקש, אבל מיוחד בהיבטים רבים, והוא במצב מצויין ומחיר בדיחה. סתם לסבר את האוזן אילו רכבים מסוג זה (כל אחד מהם קיים בארץ בכמות של 1-10 יחידות וכמובן חסרי ביקוש וסחירות) קניתי מסוחרים בעשור האחרון ונמכרו במחיר בדיחה ועברו את הבדיקה הקפדנית שעשיתי וגם בשימוש אוחר התגלו כראויים, אמינים וסיפקו חוויה מאוד חיובית : 1. מרצדס A190 אלגנס מודל 2002. 2. פיאט 500S ידנית מודל 2014 עם מנוע טווין איר טורבו 105 כ"ס. 3. וולבו S80 מודל 2011 טורבו דיזל. 4. ב.מ.וו. X1 23D טורבו דיזל מודל 2010.

בחיפוש קליל מצאתי את הצילום של ה"מציאה".... נראה שנפלה ספרה 1 שמאלית באודומטר.

רכב תלת גלגלי לנהג ארבע רגלי....

בסאלונית דיזל שלי (וולבו S80) צריכת הדלק הממוצעת (אמנם לפי המחשב דרך שדווקא מדויק) לאורך 6734 ק"מ - כמובן לא רציפים - הייתה 17.9 ק"מ/ליטר - ראו תמונה להוכחה. כלומר על המיכל של 70 ליטר סולר אפשר לנסוע כ - 1250 ק"מ. לפי מחשב הדרך במהירות שיוט של 90 קמ"ש הילוך שישי 1,450 סל"ד - צריכת הסולר הינה 1:23.5 ק"מ/ליטר , כלומר תיאורטית מאפשרת טווח של 1645 ק"מ. מה שבטוח אצלי אין כמעט אלמנט של חרדת טווח....

כתבה מעניינת שמראה שמנועי דיזל עדיין רלבנטיים גם בכל עידן החשמליות והפלאג אין היבריד למיניהם. https://www.icar.co.il/news/bjhfgvd0gg/ מה שיא הטווח שהצלחתם להגיע על מיכל בודד ? יכול להיות סולר וגם בנזין....