יוסי פרנקוס

צ'טערת

לא פבקרתי נתונים. הסבירות לתקלה ברכב שלא שלך מהיום הראשון היא הרבה יותר גבוהה. אני לא חושב שחוץ מאנשים פה בפורום שמטפלים ברכב שלהם יש אפשרות אמיתית לקנות רכב יד שניה שיהיה תקין ב100%. שנית, אני מדבר על תחזוקה נכונה ולהשאיר רכב במצב טוב במשך כל התקופה. ברור שאפשר לשמור על רכב מליון שנה בלי להשקיע יותר מדי ולהגיד "הוא בסדר יחסית לשנה שלו" אבל הוא יהיה מלא בתקלות מעצבנות קטנות, הריפוד שלו יהיה בלוי, הבולמים יסבלו מנזילות והוא גם ייראה ישן. אם רוצים להחזיק אותו במצב חדש זה ידרוש השקעה עצומה. פרקש, אני יוצא מנקודת הנחה שאם תקנה רכב עם 10K קילומטר סביר להניח שיש בו משהו לא תקין. אנשים לא מחליפים סתם את הרכב. אם אתה מכיר את הבן אדם ויודע למה מכרו אותו אז אחלה אבל בדרך כלל זה לא קורה יותר מדי. וכן, אני עושה 30K לשנה.

ריבית של פחות מ1% היא לא רלוונטית כמעט לחישוב. זה יוצא 2300 ש"ח בערך לכל התקופה.

למה? טיפולים: 1500 לכל טיפול (בממוצע כי חלקם יותר יקרים). שניים בשנה זה כבר 3000 ש"ח. כפול 6 שנים זה 18000 ש"ח. צמיגים: 2000 ש"ח כפול פעמיים החלפה (אם אתה מחליף כל 3 שנים) = 6000 ש"ח. מצבר: 1200 ש"ח במקרה הטוב אם אתה מחליף אותו פעמיים בתקופה. זה סכום כולל של 25000 רק לטיפולים שוטפים. זה משאיר אותך עם עוד 10K להוציא על תקלות חשמל, ציריות, בולמי זעזועים, מכות חניה, כיוון פרונט וכו'. תאמין לי שבמשך 6 שנים של רכב בין גיל 4 לגיל 10 אתה תוציא את זה. שוב, כל זה בהנחה שאתה רוצה לשמור על הרכב תקין לחלוטין ואתה לא הולך עכשיו לנסוע עם חלונות תקולים, אגזוז עם חור, בעיות התחממות, מושב נהג עקום, ידיות במצב רע או בעיות אחרות.

אם אנחנו מדברים על לשמור את הרכב למשך 6 שנים למשל, אז אנחנו משלמים בערך אותו דבר. אתה תשקיע בתיקונים לא מתוכננים ואני אשקיע במחיר של הרכב. אתה לא משלם על ירידת ערך. אתה משלם את מה ששווה הרכב. תחשב כמה יעלה לך ב6 שנים רכב חדש ואז תוריד מזה את המחיר שבו אתה מוכר אותו. בפועל ייצא בערך אותו דבר. נגיד שהשקעת 40K על הקניה של רכב בן 3-4. 3000-5000 על יישור קו וטיפול (כי כשאתה קונה משומש תמיד צריך לעשות יישור קו כי המצב שלהם הוא חרא). הוצאת עוד 35K על תחזוקה במשך 6 שנים (אם אתה רוצה לשמור אותו במצב כמו חדש ולא טרנטה). כשאתה מוכר את הרכב כשהוא בן 10 תצליח להוציא ממנו במקרה המעולה 10K. אז אתה השקעת כמעט 70K. באותן שנים אני קונה רכב חדש ב90K, לא עושה יישור קו, משקיע בערך 10K על טיפולים שוטפים ואולי תיקון או שניים כי נהגתי עליו בעדינות יחסית ועשיתי את כל הטיפולים בזמן. אחרי 6 שנים אני מוכר אותו ב20K בלי יותר מדי בעיות. בפועל שילמנו כמעט אותו דבר.

לא אמרתי לרגע שזה תמיד נכון. כלכלית נטו זה תלוי במחיר של תיקונים, בהיסטוריה המוכחת של הרכב והמחיר שאתה משלם כל חודש. אם זה רכב ב90000 עם אמינות טובה וששומר על המחירון שלו, ואתה משלם עליו 1500 לחודש אז לרוב יהיה עדיף חדש. אבל אם אתה רוצה רכב של 200000 ש"ח ומשלם עליו יותר מ3000 לחודש עם ירידת ערך גדולה, כמעט בטוח שייצא לך יותר זול לקנות משומש.

אגב, מבחינתי אין "סמל סטטוס" ברכב חדש, ואני גם לא מתגאה ספציפית ברכב שיש לי. כל כך לא אכפת לי מזה שיידעו שהוא חדש שקניתי את אותו רכב עם אותו צבע. מי שלא פה בפורום ולא מכיר את הלוחית שלו בעל פה לא יידע שהחלפתי אותו.

לא אמרתי שבלאי קורה בגלל הזנחה. ההבדל הוא שאם זה קורה תחת אחריות אז יש אחריות. אם זה קורה אחר כך אז נדפקת ואתה צריך לשלם על זה, בלי לדעת אם הרכב יחזור למצב נורמלי או שיש בעיה רצינית יותר (למשל מחשב שהולך בגלל בעיית חשמל שלא גילו אותה). חוץ מכל זה לא חסר האידיוט שבודק כל שבוע את המים ברדיאטור ופותח הכל, ועוד מוסיף אם נראה לו שחסר. זה גם יגרום לנזקים. אי אפשר לסמוך על בעלים קודמים או על המכונאים שהוא החליט לטפל אצלם. לאחותי היה רובר 216 ומכונאי שהחליט שהוא לא שם מים של יגואר כמו שרשום בספר הרכב אלא הוא משתמש במים ירוקים. תוך שניות המצערת התחרפנה, הרכב התחיל להאיץ לבד לסירוגין והמכונאי קיבל ממני צעקות (כל זה כשהרכב עדיין עומד בתוך המוסך). אחרי זה העליתי את האוטו על גרר ולקחתי אותו למוסך אחר שיודע מה שהוא עושה. לי היה רכב אחר שעלה באש אחרי שהבעלים הקודם עשה קומבינה וחיבר קודנית שאחר כך לא ידעו איך לבטל אז עשו מליון מעקפים. אתה אף פעם לא יודע מאיפה תגיע המכה הבאה עם רכב משומש שהוא לא שלך.

תיקונים ברכב חדש לא יהיו בשלושת השנים הראשונות. תיקונים ב3 שנים ברכב בין גיל 3 לגיל 6 יכולים להגיע לסכומים אדירים. ראיתי C5 שהלך לה המחשב אחרי 3 וחצי שנים וזה עלה כמעט 12000 ש"ח. אם הולכים עוד דברים זה יכול אפילו לעבור את ה40000 ש"ח. לגבי משתנים אחרים: אם אתה מרוויח שכר מינימום אז שעת עבודה שלך לא שווה הרבה אבל אם אתה מרוויח מאות שקלים לשעה, קריטי לך שהרכב יהיה תקין כל הזמן בשביל לא לבזבז שעות על גבי שעות (אלפי שקלים), שלא לדבר על התעסקות עם רמאים, גסי רוח, צעקות, עבודה גרועה, תקלות חוזרות ולעמוד במקום בלי מזגן כשאתה מחכה לרכב. מבחינתי אני מוכן לשלם אקסטרה בשביל להוריד את חוסר הוודאות הזה מהחיים שלי. זה תשלום על שירות ועל אמינות. מבחינת עלויות זה כמו ליסינג, רק יותר משתלם, כי אם אתה מחליט להשאיר את הרכב אצלך אחרי 3 שנים וטיפלת בו טוב, הוא יהיה יותר תקין מרכב יד שניה שאלוהים יודע מה עבר עליו, ואתה עדיין תשלם יחסית מעט כל חודש. בסוף התקופה של 6 שנים הוא יהיה שווה לפחות 25000 ואז אתה יכול למכור אותו ויש לך כסף לשים על רכב חדש יותר. במקרה שלי ההפרש בין הכסף שקיבלתי בטרייד אין ומה שהייתי חייב היה 9000, אז בעצם המשכתי לשלם בערך אותו דבר כל חודש אבל היו לי 9000 ש"ח לשים כמקדמה לרכב החדש.

אני לא מספיק מטריל בשביל שלמישהו יהיה אכפת באמת.

אפשר גם בלי בלון ולקנות רכב סביר ביותר ב1200-1400 ש"ח לחודש.

אם מחשבים הפסד ימי עבודה, נסיעות, חוסר נחת ואת העלות עצמה של התיקונים, רוב הסיכויים שרכב משומש יעלה לך כמו חדש, רק שאתה לא תדע לעולם מתי תבוא המכה הבאה. אלא אם אתה מוכן להישאר עם אותו רכב במשך 10 שנים ולהתייחס אליו עם כפפות משי, לא שווה לקנות משומש.

אצלי הנקודה השניה שלך משחקת ממש חזק. היו לי רכבים שעשו לי בעיות ורמת החיים יורדת ברמה משמעותית. בנוסף יש את ההתנהלות מול מוסכניקים ומול מכוני בדיקה. יש סיכוי לא רע ליפול על רכב עם המון בעיות אבל שהמכון לא עולה על הבעיות האלו כי הוא רק בודק את הרכיבים המכאניים ולא את "אזור המחייה" שהוא תא הנוסעים. אם אני אפול על רכב עם בעיות במנגנון הפתיחה של הדלת של תא המטען למשל, או עם מראה שנפלה אבל הדביקו אותה מחדש עם הדבק הלא נכון או אפילו קומבינת חשמל כי הבעלים הקודם רצה לשים רמקולים שלא מתאימים בצורה חובבנית, רמת החיים שלי תרד. כל פעם שאני אצטרך לפתוח את תא המטען אני אתבאס, כל פעם שתיפול לי המראה אני אכעס וכשכל המערכת החשמלית תקרוס והרכב יהיה מושבת שבוע בלי שנדע למה, אני אתחרפן מזה לגמרי. אז במציאות שבה אפשר לשלם 1200 ש"ח לחודש וכל שלוש שנים לתת את הרכב בטרייד אין בקלות ואז להמשיך לשלם את אותה כמות בלי הגבלה ותמיד לנהוג על חדש, אין שום סיבה לקנות רכב משומש. אני קניתי לפני כמה חודשים רכב זהה לקודם שהיה לי (אפילו בצבע), רק עם יותר אופציות ומנוע יותר חזק, ואני ממשיך לשלם את אותה כמות כל חודש. עוד שלוש שנים אחליף לרכב חדש יותר וכנראה אוטומט, ואמשיך לשלם 1200 לחודש. זה יוצא יותר משתלם מליסינג כי אחרי שנתיים וחצי הרכב שווה יותר מההלוואה שנלקחה ובכל רגע אפשר להפוך אותו למזומן כדי להשתמש למשהו אחר או לקחת רכב חדש.

לי יש שלושה חשבונות פייסבוק. אחד הוא פעיל עם בערך 200 חברים. יש שם בערך 30 אנשים שאני "חייב להיות חבר שלהם" בגלל שהם ייעלבו אם לא (קרובים שלא יבינו אם אני לא אאשר אותם ואין לי כוח להתעסק עם הסברים). בחשבון הזה אני בדרך כלל כותב דברים מצחיקים או משתף דברים שמשעשעים אותי. Keeping it light. לצערי אין לי יותר מדי זמן חופשי אז רוב האינטראקציות החברתיות שלי הן דרך פייסבוק, קארספורום ו9GAG. גם וואטסאפ עובד קשה. החשבון השני שלי הוא הוא חשבון ישן. שם יש לי יותר מ500 חברים, בעיקר חניכים מתגלית ותכניות אחרות שבהן הדרכתי. תמונת הקאבר היא הודעה בספרדית, עברית ואנגלית שהחל מיוני 2013 החשבון הזה לא פעיל יותר. אני באמת לא נכנס לשם אף פעם אבל משום מה שומר אותו כי הוא רשום על אחת מכתובות המייל העיקריות שלי. החשבון השלישי הוא בשביל מחקר והטרלה. הוא משמש אותי בשביל להכנס לכל מני קבוצות מוזרות של תיאוריות קונספירציה, ימין קיצוני, פמיניסטיות מיליטנטיות וטבעונים ולקרוא מה שהם כותבים בשביל להשתמש בזה אחר כך בשביל סרטונים ביוטיוב. הוא לא רשום עם השם האמיתי שלי וכל התמונות שם הן תמונות שהעבירו לי אנשים אחרים ואין להן עוד עותק באינטרנט אז אין בעיה שמישהו יחשוב שזה פרופיל פיקטיבי. אם מישהו מסתכל באלבומים הוא ייראה המון נסיעות לכל מני מקומות וכמה תמונות לא ברורות.

אני דווקא הייתי מת לחזור לשם לאזור. בין גיל שנתיים לגיל 12 גדלתי ברקפת וזה היה באמת המקום הכי טוב לגדול בו. אפילו בית הספר במרחק הליכה. אני לא יצאתי מהשוק התרבותי של לצאת משם.

https://www.carthrottle.com/post/its-official-chris-evans-has-quit-top-gear/ זהו, הוא פרש

אם מישהו מתחבר למשחקי Point and Click (כמו Day of the Tentacle) ואוהב ויזואליות מרשימה וסיפור טוב, אז אני ממליץ על Syberia. המקורי היה מעולה והשני גם. השלישי יוצא בדצמבר.

וכך לדעת כמעט כל הצופים. אפילו על סבין אפשר לוותר. כריס האריס, מאט לבלאנק ורורי ריד יעשו אחלה תכנית.

טסלה אמרה לא פעם שהמערכת לא אוטונומית לחלוטין. הנהג עדיין צריך להיזהר בכניסה לצמתים ובכל מקום שהוא לא כביש ישר ולהיות תמיד עם ידיים על ההגה. מן הסתם כל האנשים "הפשוטים בדעתם" יגידו שזה יותר מסוכן מנהג ושלא צריך לתת לזה להתקיים.

העלויות בפועל של רכב בנזין הן לא נמוכות. כמעט אין רכב שלא יעשה לך איזושהי בעיה אחרי 6-7 שנים. זה יכול להיות חשמל, תושבות, בעיות בגיר או כל דבר אחר. תשאל פה בפורום ותראה שבפועל העלויות של התחזוקה אחרי השנה הרביעית עולות בצורה דרמטית. הרכבים האלו יתאימו לאלו שיש לנו חניה פרטית, ולאלו שחונים באזור עם תשתית פתוחה במדרכה או בחניונים. אי אפשר לעשות שזה יתאים לכולם על ההתחלה, בדיוק כמו שמיאטה לא מתאימה לבעלי משפחות. זה לא אומר שהמוצר גרוע אלא שהוא פשוט לא מתאים לכולם. אתה מניח ישר שייתווסף איזשהו מס או אגרה. זו רק הנחה שלא מבוססת על שום דבר. כמו שכתב TheWiz, הסוללות הן לא חלק מהשלדה.

אני בסדר עם זה. שיילך.

הגב השבור שלי שכבר 3 שנים נוסע על קליאו ומאז הכאבים כמעט נעלמו לא יסכים איתך.

הם קיבלו חינוך במערב. זה לא אומר שהם הפנימו את הערכים של המערב. אני גדלתי בדרום אמריקה אבל המשכתי להיות ישראלי בבית. זה לא אומר שאני דרום אמריקאי. אלו שמפנימים את הערכים הליברליים של המערב הם לא הבעיה. הבעיה היא עם הפרימיטיביים שחושבים שהתרבות שלהם היא עליונה ושבגלל זה מותר להם לעשות מה שהם רוצים "כי אנחנו צודקים וכל השאר טועים". זה כולל אנשים מכל תרבות שמנסה להתבדל ככה ורואה את עצמה כמוצדקת וכמרכז היקום. אני מבטיח לך שמוסלמי לשעבר שהוא אתאיסט לא יהווה בעיה בכלל.

1) סטטיסטית, בשטחים יותר מסוכן. זה שיש מדי פעם מקרים בתל אביב לא מבטל את אלפיי האחוזים של הפרש בכמות מקרים בתל אביב ובשטחים. בתל אביב זה קורה "מדי פעם". בשטחים זה כל יום וצריך נוכחות צבאית כדי להתמודד עם זה על בסיס יומיומי. הטענה שלך הופרכה כי היא דמגוגיה. 2) סטטיסטית, יש לך סיכוי הרבה יותר גבוה למות בתאונת דרכים בארץ מאשר פיגוע טרור. יותר מזה, יש לך יותר סיכויים להתאבד מאשר למות בפיגוע. 3)לא כל מקום עם מוסלמים הוא מסוכן, ולא כל מקום מסוכן. זו גם דמגוגיה זולה מאוד. נכון, האיסלאם כיום מכיל בתוכו זרמים מאוד אלימים אבל יש גם מוסלמים מתונים. יש מוסלמים ש"השתאכנזו" וכיום יש להם אמונה אבל הם מאמינים בערכים ליברליים מערביים. תבדיל בין מהגרים מדור ראשון מארצות מוסלמיות נחשלות ובין אנשים שהתחנכו במערב. זה בדיוק כמו בכל דת אחרת, כולל היהדות. יש אנשים יותר ופחות פרימיטיביים, שחלקם עושים בעיות. הרוב המוחלט לא.

ההקבלה היחידה בין הרצח הזה ודריסה יכולה להיות אם בונים בית צמוד לקרוסלה של הנורבורגרינג. אם זה יקרה וילדה שגרה שם תידרס, כולם יגידו "זה היה ממש דבילי לבנות שם בית, כי זה נורא מסוכן". פה זה אותו דבר. בשטחים מסוכן והסיכוי שמישהו ינסה להרוג אותך הוא הרבה יותר גבוה מאשר בצד שלנו של הקו הירוק. אם הם היו חיים בתל אביב רוב הסיכויים שזה לא היה קורה. אבל לא! הפיתרון הוא פשוט להביא עוד אנשים שיגורו במקומות המסוכנים האלו בלי הסכם. אתם מבינים כמה זה נשמע מפגר?