יוסי פרנקוס

לא מעניין אותי להתקין משהו אחר. יש סיבה שהרכב מתוכנן בצורה מסוימת. אל תנסה להבין מישהו שיש לו OCD מאובחן וצריך שהרכב יהיה במצב stock.

לצערי היתרון ברכב חדש לחלוטין התברר כנכון יומיים אחרי שקניתי אותו. למרות ששילמתי על בדיקה יסודית ולמרות ששילמתי גם 800 ש"ח על אחריות למנוע ולגיר, הלך לי הממיר הקטליטי בפתאומיות וזה עלה לי כמעט 5000 ש"ח. לקנות רכב חדש מוריד משמעותית את הסיכוי לדבר כזה. עם כל מי שביררתי מסתבר שלא היו עולים על זה בבדיקה בכל מקרה. עכשיו יש לי רכב שאמנם יש עליו רק 70,000 ק"מ והוא בן 3 אבל אני מרגיש שהוא פצצת זמן מתקתקת מבחינת עלויות לא צפויות או תקלות. אם לא הייתי מבצע תשלום מראש על חצי מהמחיר שלו הייתי כרגע מאוד לחוץ.

אין חברת מימון. זו הלוואה מהבנק שלי. כמו שכתבתי כבר, יש ירידת ערך אבל זה לא ממש רלוונטי כי אם הייתי לוקח בליסינג הייתי משלם את אותה כמות אבל נשאר בלי רכב בסוף. ברכב הנוכחי גם אין שום סוג של ליסינג. שילמתי עליו חצי במזומן ועל החצי השני לקחתי הלוואה לשלוש שנים. מה שאני לוקח בחשבון עם הרכב הנוכחי זה שבמידה ואני אצטרך להחליף אותו, אני יכול כי הוא שווה יותר ממה ששווה החוב עליו. עוד 3 שנים הוא יהיה שווה בערך 50 ולא יהיה עליו שום חוב. הוא גם יהיה הרכב המשני בבית כי אקנה עוד אחד עוד שנה בערך, אז יהיה לו קילומטראז' נמוך יחסית. בינתיים אני עובד יותר וחוסך כל חודש אז לא תהיה שום בעיה עם ההחלפה שלו. אגב, לא כתבתי שההחלטה היא כלכלית נטו, אלא שיש גם החלטות שהן לא כלכליות בעניין. במקרה אחד רציתי יותר כוח ובמקרה השני יותר מקומות ישיבה. במקרה הספציפי שלי העובדה שיש רכב חדש שלא הולך לתקוע אותי כל רגע ובלי הפתעות כלכליות מרכב שעדיין באחריות אפשרה לי לעבור ממצב של מגננה, חובות ושל היסטריה בתחום הכלכלי למצב של שליטה על החיים שלי ועל ההוצאות. יש לזה מחיר כלכלי אבל המחיר הנפשי של לא לעשות את זה הוא הרבה יותר גבוה. זה אפשר לי לעשות הסבה בתחום העיסוק שלי ולא לעבוד במשך שנה שלמה כדי ללמוד, ועדיין לא לחסל את כל החסכונות שלי.

על הרכב הראשון לא היתה מקדמה בכלל. הרכב השני עלה 9000 ש"ח יותר וזה התקזז עם המקדמה, כלומר לקחתי שוב מימון של 75,000 ש"ח אבל על רכב שעלה 86,000 ש"ח. הרעיון היה לשמור על תזרים המזומנים יציב. בפועל העלות של השימוש ברכב הראשון היתה כ46,000 ש"ח למשך 3 שנים, כלומר 1300 לחודש אם לוקחים בחשבון את הריביות. אז קיבלו את הרכב בטרייד אין במחירון וקניתי אחד שעולה יותר אבל המשכתי לשלם אותו דבר. אותו החזקתי למשך 40 חודשים בערך, ושילמתי על זה 52,000. מכרתי אותו גם במחיר מחירון. התוצאה היא שבתקופה של 6 וחצי שנים שילמתי 1300 ש"ח לחודש או 15,600 לשנה כדי לנסוע על רכב חדש. תוסיף ביטוחים, טיפולים ודלק וזה עדיין ייצא משמעותית יותר זול מלקחת יונדאי איוניק בליסינג לאותה תקופה. אה, כן - אני גם עצמאי אז הרכב הוא הוצאה מוכרת. מבחינתי לשלם 1300 לחודש זה סביר ביותר ואני יכול לעמוד בזה בלי שום בעיה. הרכב הנוכחי הוא בן 3 והמחירון שלו הוא 80,000 אבל חצי שמתי במזומן ואת החצי השני פרסתי ל3 שנים, בידיעה שרוב הסיכויים שלעולם לא אמכור אותו, אלא פשוט אשאיר אותו אצלי עד שהוא ייתפגר.

ירידת הערך לא כל כך רלוונטית. כמו בליסינג, אתה משלם כמות ספציפית של כסף לתקופה מסוימת ובעצם אתה משלם על שירות ולא על מוצר. פה עשיתי בערך אותו דבר וחישבתי שכל ההוצאות תשלום על הרכב, דלק, ביטוחים והכל ייצא כ2000 ש"ח לחודש, ובזה לא היתה לי בעיה לעמוד. ההבדל הוא שאם בא לי להשאיר את הרכב אצלי אחרי שלוש שנים או למכור אותו, יש לי את האופציה. מבחינת התנהלות יומיומית וכלכלית, התייחסתי לזה כאילו שהרכב הוא לחלוטין חסר ערך, כמו רכב ליסינג שלא שייך לי. למעשה מסרתי אותו בטרייד אין במחיר מחירון וזה אפשר לי לשים מקדמה של 9000 ש"ח על הרכב הבא. אם לוקחים על רכב של 75,000 הלוואה ב100% מימון אז יוצא שאחרי שנתיים וחצי-שלוש הערך של הרכב מתאזן עם החוב ואפשר להחליט אם משאירים אותו או מחליפים. כל זה לא היה רלוונטי בכלל אם הייתי קונה רכב שעולה 120,000 ש"ח כי זה כבר סיפור שונה לחלוטין וחישוב אחר.

יש מישהי שעובדת איתי שמנסה להיפטר מהרכב שלה אבל יודעת שהיא לא תקבל מימון לרכב משומש ושהרכב שלה יימכר בפחות ממה שהיא חייבת, אז היא זרקה את המשפט הבא: "אין לי מספיק כסף לקנות רכב משומש אבל רכב חדש ייתנו לי בכיף". היא צודקת. השוק הזה קצת עקום.

פעמיים קיבלתי 100% מימון לרכב חדש. אפילו הריבית לא גבוהה יותר ממימון חלקי. אין לבנק בעיה עם זה. ממש לא נכון. יש אנשים שאין להם אבל יש כאלו שיש להם שיקולים אחרים. אני למשל החלפתי את הקליאו אחרי 3 שנים באחת חדשה יותר ויותר חסכונית (וחזקה), כי אחרי חישוב כולל ראיתי שהעלות החודשית נשארת אותו דבר. גם יש את העניין של האחריות שנגמרת. את הקליאו השניה החלפתי אחרי שלוש שנים כי היא נהייתה קטנה מדי למשפחה והעדפתי משהו יותר גדול (הפעם קניתי משומש ולקחתי מימון ל3 שנים באותה עלות חודשית שהקליאו עלתה לי כל חודש). פרט חשוב: אני לא קונה רכבים עם בלון כי זה אידיוטי. ככה קנינו את הרכב של אמא שלי לפני 5 שנים ורק עכשיו מסיימים לשלם עליו (לקחתי את ההלוואה על עצמי). הרכב שווה כיום 10000 ש"ח והתשלום שמשלמים בחודש האחרון הוא של 1300.

אצלנו שותים סודה סטרים כל הזמן, בערך ליטר וחצי-שני ליטר ביום. יותר טוב מסודה קנויה ולהחליף את המיכל זה שטויות. לוקח 20 שניות ואפשר לעשות את זה בסופר המקומי.

בדיוק מה שאני עשיתי. קניתי C4 Picasso קצר שנת 2016 מטרייד מוביל (שם מוצאים את הרכבים הפרטיים של לובינסקי. בלובינסקי טרייד מוצאים את יוצאות הליסינג וההשכרה). עדיף על פני אאוטלנדר, ובשנים האלו הוא מגיע עם מנוע 1.6 עם 165 כוחות סוס, אז הוא גם לא איטי.

מי החבר? צולם ב16.09.19 בזכרון יעקב. Sent from my SM-G930F using Tapatalk

לצערי היום נאלצתי לנסוע באוטובוס, אחרי עשור שהצלחתי להימנע מזה לחלוטין. רק אופן ההאצה והבלימה של הנהגים הוא סיבה מספיקה כדי לרצות להוריד את כולם מהכביש ולהחליף אותם ברכבים אוטונומיים. אני מקווה שזה יגיע מהר.

אני קונה בימים אלו רכב יד2. הרכב תקין אבל קצת מגעיל בפנים, למרות שניקו אותו. יש נקודות לבנות על המראה הפנימית (כנראה רוק) ואותו דבר על הדשבורד. יש גם קצת שערות של כלב בבגאז'. אנחנו מחפשים שירות ניקיון פנימי יסודי מאוד, שלא ישאיר זכר לבעלים הקודמים. יש המלצות? אני מאזור חיפה.

אני מעוניין לקנות רכב משומש מלובינסקי אבל בלובינסקי טרייד יש להם רק רכבי יוצאי ליסינג ולא מבעלות פרטית. יש חברה אחרת שאליה מגיעים הרכבים שמגיעים בטרייד אין? Sent from my SM-G930F using Tapatalk

אחת הסיבות לדעיכה היא גם חברתית. יש לא מעט חברים שהחליטו שהאווירה בפורום היא מאוד שיפוטית ולא נעימה בתקופות מסוימות. בפייסבוק אפשר פשוט לחסום מישהו. פה זה יותר קשה ועדיין רואים את התגובות של אותו אדם.

מערכת החינוך ממש לא צריכה יותר כסף. מה שהיא צריכה זו התייעלות וגמישות.

קן רובינסון הוא אחד מהאנשים שגרמו לי לרצות להכנס להוראה.

אני לא ממש יודע איך זה עובד בבגרויות ובתיכון. אני מורה ביסודי. העניין של היכולות הוא כבר נושא אחר, כשלדעתי היכולות מתבזבזות במערכת הנוכחית, אבל זה כבר דיון שונה לחלוטין.

נכון. מתקן הכוסות מציק לי כל יום מחדש. הוא ממוקם 15 סנטימטר אחורה מדי וקשה להשתמש בו. נהגתי כמה חודשים על 2008 ושם גם זה היה נורא.

אני בטוח שאני לא היחיד שחושב שמפגש בצפון יכול להיות אחלה דבר. אפשר אפילו לתאם את זה עם מועדון החמש, שכבר יש לו מקום טוב.

אין בעיה עם תשלומי הורים, אם הילדים נמצאים במערכת פרטית. כל עוד הם נמצאים במערכת הציבורית, אסור לייצר מצב של הבדלי מעמדות. לא יכול להיות שמכיתה של 35 ילדים, ל20 יהיה כסף להעשרה ו15 יישארו בלי העשרה. כבר היום יש הגבלה רצינית על כמה הורים יכולים לשלם, ואין אפשרות לשלם יותר בשביל העשרה. בתור מורה מבאס מצד אחד, אבל מצד שני ברור שיש ילדים עם פחות אמצעים. לא הייתי רוצה שהילד שפעם בשבועיים אני נותן לו את הסנדוויץ' שלי כי הוא "שוכח אותו בבית" יראה את כל החברים שלו בקורסי העשרה בתוך בית הספר ולא יבין למה הוא לא יכול להשתתף. רוצים תשלומי הורים גבוהים? לכו למערכת פרטית. אין מקום יותר מתאים לביטוי "לא בבית ספרנו".

נראה לי שפשוט לא הבנת איך משתמשים בזה. הכפתור שלמטה זה פשוט כפתור שבוחר בין קרוז קונטרול למגביל מהירות. לא משתמשים בו אף פעם. בגלל זה הוא במקום לא מרכזי. הכפתור הזה קיים בכל רכב מודרני שיש לו קרוז קונטרול, בגלל תקינה אירופאית שמכריחה את היצרנים לשים את שתי האופציות. השליטה על הקרוז קונטרול עצמו זה הכל מההגה וזה מאוד נוח. לא צריך להוריד את הידיים מההגה. בצד ימין אתה לוחץ כדי לבטל או כדי להחזיר למהירות האחרונה של הקרוז קונטרול לפני שכיבית אותו, ובצד שמאל אתה בוחר את המהירות. באמת שאין יותר קל מזה. Sent from my SM-G930F using Tapatalk

ברור לי. זה היה בצחוק, כי זה מה שאומרים לא מעט גיימרים חסרי אמצעים. Sent from my SM-G930F using Tapatalk

מעל 60HZ העין האנושית לא מבדילה.

מסכים חלקית. זה נכון שה208 בכלליות היא רכב עדיף אבל חלק גדול ממה שהפריע לך הוא סובייקטיבי. אני למשל ממש אוהב את השליטה על המערכת. למעשה אני עומד להחליף בקרוב את האוטו ומבאס אותי שאצטרך לוותר על השליטה משם. פחות נוח לי עם שליטה מההגה עצמו. את הכפתורים של הקרוז קונטרול אני ממש אוהב, ואתה לא אמור לגעת בכפתור שלמטה. אתה קונה את האוטו, שם אותו בקרוז קונטרול ומשאיר אותו שם עד שאתה נפרד מהאוטו אחרי כמה שנים. זה עדיף מבחינתי על ההפעלה בפיז'ו, בפורד מונדאו או רחמנא ליצלן באופל אסטרה/שברולט טראקס, שזה ממש מעצבן. לגבי הצפיפות, זה מאוד נכון, וזו אחת הסיבות לזה שאני מחליף את האוטו. יש לי ילד בן שנתיים וקצת, ובמשך יותר משנה לא היתה אפשרות שמישהו יישב לידי מקדימה. אשתי מטר 64 והיא לא נכנסת שם. בכיסא של הנהג אשתי ישבה השבוע בפעם הראשונה ואמרה "אני לא ידעתי שכל כך צפוף שם. איך אתה חי עם זה?" עם המפתח לא קשה לחיות. מבחינתי הוא סבבה. לא יוצא לי מהכיס ולא מפריע. מה שכן, בחיים לא הייתי קונה קליאו אוטומטית. ברגע שאתה קונה אותה ומוסיף את ההפרש הכספי, היא מאבדת לחלוטין את הכדאיות שלה. אני לא יודע אם מוכרים בכלל 208 ידנית אבל כשקניתי את הקליאו לא היתה, וזה מה שהכריע את הכף. קליאו קונים בכיף ב70,000 עד 85,000. יותר מזה? יש אופציות יותר טובות. (וזה בא ממישהו שזו הקליאו דור 4 השניה שלו).

וגם חסך לעצמו כאבי ראש אחר כך בגלל התקלות כתוצאה מהתקנה חאפרית.