asafk

אורן, מספר 9 בתמונה הוא מחליף אורות. אני יודע שבכלים בצה"ל יש מערכת בילום משופרת (שני מעגלים, כמקובל, במקום מעגל בודד) ובדיגומים הכבדים גם נוסף בלם חניה משופר (מופעל אוויר). יכול להיות שהיו דגמים שהוסיפו להם גם בלמנוע? אסף.

אכן, ריאו קאמינס כמו בצה"ל, אבל לא של צה"ל.. אבל בלם מנוע? לחצן באזור הדוושות? אין כזה דבר, והאמת אני לא זוכר שראיתי דברים כאלו גם בכלים הצה"ליים שנהגתי בהם. אני מצרף איור מספר הנהג. אסף.

יעקב, בלם מנוע??? אתה בטוח? אסף.

לאט לאט... חדש בדרכי המושב- אסף.

אותה פרוצדורה רק שאין קבלת קהל. ובנוסף הם יכולים לשלוח אותך להביא כל מיני אישורים. לכן אני ממליץ לך - את הניירת תכין באופן מדוקדק, עם צילומים של קטלוגים שם רואים שהחלק שהזמנת מיועד לרכב שלך, כולל להדגיש במרקר את המק"טים בקטלוג ובחשבונית. כדאי לטרוח מראש על אישור ממוסך שהחלק מיועד לרכב שלך, ושיהיה כתוב באישור מק"ט החלק ומספר שלדה של הרכב. מי שטורח בערב שבת וגו'. (בנושא הספציפי של בולמים, כיוון שאני יודע שזה כאב ראש מיוחד מעבר לכל החלקים האחרים, כי ברחוב המלאכה בטוחים שכל מי שמייבא בולמים או קפיצים עושה זאת כדי "לשפר" את הרכב, רחמנא ליצלן, הזמנתי דרך היבואן בולמים של קוני מסדרת ה"קלאסיק". פחות כאב ראש. עולה יותר - אבל ההפרש היה פחות ממחיר יום עבודה בשבילי) אסף.

אל תחכה לזה ש"בסוף" תתרגל. כי בין "עכשיו" ל"סוף", אני לא רוצה להיות מאחוריך כשאתה בעליה מנסה להוריד להילוך ראשון ולא מצליח. יש עליך אחריות בתור נהג משאית. עשה לעצמך טובה, תעה שני שיעורי נהיגה עם מורה לנהיגה - על משאית עם הילוכים. עד אז - אתה מסוכן כשאתה על הכביש. כשלמדת נהיגה - זה היה בצבא? זה בטח היה על המשאיות של המורים לנהיגה שמה שאתה לא עושה ההילוך נכנס והמשית נוסעת. אחרי זה נהגת רק באוטומטי, איזה כיף. נהיגה עם 8 הילוכים כפולים שונה מהעברת הילוכים אחרת שאתה מכיר. צריך ללמוד את זה. אסף.

כאמור, נסה אצל היבואן. אם לא ילך - תיאלץ לנסות לדבר עם האדון הנכבד ראובן ברדה. לא קל. הוא אמור להסתפק באישור של מוסך מורשה, אבל אני ממליץ להבא כדי להקל על התהליך, לצרף לכל הבקשות לאישורים דף קטלוגי של המוצר, שבו מצויין שהוא מיועד לרכב הספציפי, ושרטוט או תמונה. הכי חשוב - וזה בד"כ הדבר שבפניו אין להם תשובה - הוא שיהיה מצויין בבירור בדף הקטלוגי התקן האירופי שהאביזר עומד בו (חייב להיות כזה לכל חלק בטיחותי לרכב). זה בד"כ סימון של E או של e בתוך עיגול. וזה מתוך הרבה מאוד נסיון עם החברים במשרד התחבורע. הוא רוצה להגן על הציבור מפני פורעי חוק שמביאים כל מיני חגורות ואביזרים "משופרים" רמנא ליצלן, חגורות ארבע נקודות ודברים איומים כאלו. אסף.

וגם זה יצא לשוק בשנת 1982... אסף.

גולף 1300 שנת 92. לפירוק. שלמה ותקינה באופן כללי, יש הכל חוץ ממושבים קדמיים ועוד כמה חלקים קטנים. 2000 ש"ח. פרטים בה"פ. אסף.

כמו כל ספר, מתחילים בהקדמה, וכורכים בכריכה (קשה). :roll: אני יכול לקשר אתכם למי שמוציא (בהוצאה עצמית, שזה מה שאתם רוצים אם אני מבין נכון) את האלבומים של ליגות הספורט המוטורי בשנתיים האחרונות, אם זה מעניין. אסף.

אל תשאל אותי, אני לא מבין בזה כלום - רק אחראי על הקישורים. יענה מי שכן מבין. אסף.

מול "המדביק" בבית אלפא פינת טברסקי יש חנות ברגים מצויינת. אסף.

http://www.jeepolog.com/forums/content.php?r=2362 אסף.

שנת 61 זה כבר סדרה 2, התמונה היא של סדרה 1 (שהיתה עד 1958 ). אם אכן זה המועמד, תציץ כאן: http://www.jeepolog.com/UserFiles/downloads/48_58_workshop_manual.pdf (ספר טיפולים של סדרה 1 עד שנת 58 ). וכאמור, גם בארץ מכורתו, שיפוץ של לנדרובר כזה הוא דבר יקר, גם יחסית לכלים אחרים - לא רק בגלל הבודי, אלא גם בגלל המכלולים המכניים. החלקים יקרים ונדירים... ממש כמו הרכבים עצמם. סדרה 2 זה כבר סיפור אחר - הרבה יותר פשוט גם בזכות זה שיש הרבה חלקים מכלי חדשים יותר שניתנים לאימוץ לדגמי שנות ה 60 המוקדמות. אסף.

ככה וככה (מי סופר? ) לא... אסף.

אגב - לגבי השיפטר - מעולה. פשוט מעולה. נוח, ברור, חד. ולגבי המושבים המשופצים - למה לא עשיתי את זה קודם...?? אסף.

הזמן רץ, והמדבקות על החלון מתחלפות עם העונות, מבשרות שנה חדשה, עונה חדשה. עוד בדיקת חורף (ושוב תודה לצוות "דרך השטח בשרון" ). לכבוד זה החלפתי תפוחים, את השניים האחרונים שעוד לא החלפתי. אבל יותר חשוב - עודד הבוחן, על הליפט, גילה שאכן יש בריחה מהפלאנג'ים של ה 180 מעלות באגזוז, בשני הצדדים. האטמים שקניתי בזמנו התחילו להישרף בקצוות, וזו התוצאה. אז השתמשתי במישחה של אגזוזנים (תודה, מיכה! ), פירקתי את שני ה U-turn של האגזוז, אטמתי היטב את הפלאנג'ים והרכבתי חזרה. והכל בסדר - אפשר לנסוע לדרום, לחניון הלילה המדברי. בדרך עוד שמעתי צפצופים מהברגים של האגזוז שמתיישבים במקום ומשתתקים לאט לאט. בכביש שש תאונה. שעה בפקק. מילא תאונה - היא קרתה בסוף עליה ארוכה מאוד - אי אפשר להתחשב? יש כאן אנשים עם הילוכים ידניים וקלאץ' של מכונית מסחרית... בכל מקרה הנסיעה דרומה עברה בנעימים, האוויר קר ואפשר ללחוץ. תוך כדי הנסיעה אני מתחיל לשמוע רעש חדש-ישן, ומתחת למנוע אני מגלה ש... מרוב משחקי האגזוז, בורחים עכשיו גזים מהחיבור של הסעפת לראש. זה רע. כלומר - אני יודע שכל המשקל של האגזוז פחות או יותר יושב על ארבעה ברגים בכל צד, שמוברגים לתוך האלומיניום הזקן של הראשים. אני גם יודע שלפחות שניים מהברגים מוברגים לתוך חורים במצב לא משהו, וכבר הוחלפו עם אילתורים. וזה שבורחים משם גזים - אומר שמשהו השתחרר, ואני מקווה שהמשמעות היא רק הידוק קטן, ולא שאין הברגות. לא בא לי להוריד מנוע שוב. אולי אם יהיה צורך - זה יוכל להיגמר בקינסרטים או הליקוילים, שנוכל להתקין על ליפט. אבל ממש לא בא לי להתחיל להתעסק עם זה. בכל מקרה, הלילה בדרום היה קר, אבל לא מדי, ולמחרת מסלול שבילים לא מאתגר, טיול רגוע. הפרנציפ בעליות הארוכות והמדורדרות הוא לשמור על מומנטום באמצע הילוך שני או סוף הראשון, מה שדרוש בשביל לא לקפוץ ולאבד אחיזה - אנחנו נוטים לשכוח את הכלל של הג'יפים של פעם - לאט ככל שאפשר, מהר ככל שחייבים. הורדתי מעט אוויר מהגלגלים האחוריים בשביל האחיזה, ובגדול אני יכול לומר שהמתלים של פולקסווגן הם אכן מהנוחים ביותר שיש לנסיעה בשבילי המדבר. גם על ההדורים וגם על האבנים הקטנות והחריצים בשביל - כמעט ולא הזדעזענו בתוך הקמפר, ולא שמענו את כלי המטבח מיטלטלים בארון. ובמוצ"ש שוב הביתה, הפעם כבר ממש קר בחוץ, ואת הילדים אני מכסה בשמיכת פליס, שלא יקפאו. אין חימום, כזכור. אבל הקור נותן לי לשמור על מהירות קבועה של 110 ואפילו טיפה יותר ב6, מה שהיה מחמם את המנוע בכל הזדמנות אחרת. ואולי הוא לא מתחמם כי כבר לא בורחים גזים מהאגזוז? ככה או ככה, בטיול הזה הקמפר שלנו היה גיבור אמיתי. הלוך וחזור, ובשטח, וגם מקום לישון, לקרוא ולשחק. איזה כיף. אסף.

החוק קשה ומקשה. הוא מיועד לכלי רכב מודרניים, ולכן מהווה פעמים רבות אבן נגף רצינית בפני רכבי אספנות. מיכל דלק - כן, משרד התחבורה מעדיף שתשתמש במיכל ישן ומתפורר, רקוב או מתוקן בתיקונים מאולתרים, כי אין שום דרך להשיג חדש וישן אסור לייבא. חגורות בטיחות - אותו דבר. מבחינת משרד התחבורה עדיף אילתור לא בטיחותי על חלק בטיחותי מקורי. שימו לב ש(כמעט) רק בישראל הפיקוח הוא בנקודת הכניסה לארץ ולא כשהפריט מותקן על הרכב.. (ברוב העולם מה שחשוב הוא שהרכב יהיה בטיחותי, ולא מאיפה ואיך הגיעו הפריטים שהופכים אותו לכזה או לא). כך נוצר מצב שעל ייצור מקומי אין פיקוח אפקטיבי, ואיש כישר בעיניו יאלתר ויחפף. האם לזה התכוון המחוקק כשקבע את התקנות הללו? אלו שאלות שהתשובה להן היא אכן בבית המשפט. אסף.

בהצלחה. לפני כשנה היתה התארגנות נסיונית עם הצלחה חלקית ומינימלית. עכשיו הגיע תורך להתרגז. אגב, שלא תחשוב שרק ליבואן פרטי קורעים את האריזות והורסים חלקים. גם לייבוא מסחרי. ואז לפעמים אלו חלקים שקשה מאוד למכור אחר כך... ולך תוכיח שהרסו לך את האריזה בבדיקה של משרד התחבורה... בקיצור - הם לא מפלים. הם אוכלים את הכבד לכולם. אסף.

לגבי השיפטר - מנסיעה של חצי שעה כל כיוון, השיפטר עובד טוב מאוד. יש טיפה חריקה מהמנגנון עצמו, אבל כמעט לא מורגש. המהלך ימינה-שמאלה מאוד קצר, וזה טוב, המהלך קדימה-אחורה מאוד מדוייק. הרוורס נכנס כמו שצריך. אין שום עירפול באף הילוך. בגלל שהמהלך מאוד קצר, וזה שהידית לא יוצאת מהילוך לניוטרל עם קליק, קשה לדעת אם הידית בניוטרל או לא. אסף.

למה להתנשא? הבנאדם אוהב ללחוץ על הדוושה ולראות את המחוג מגיע לאדום. אז הוא נוסע במזדה, אז מה? יום אחד הוא יהיה בוגר וחכם ובעל מכוניות על כמו שלכם. בינתיים הוא אוהב לעשות רעש. גם אני, כשאני נוסע במשפחתומטיות 1600 לא מניח להן עד שהמחוג על 6000. רק ככה זה זז. קצת. אז מה? אני יודע שבעיניכם זה נראה מגוחך. תתגברו. אולי במקום להתנשא עליו תענו תגובה עניינית? ולפותח השרשור - אין שום בעיה חוקית תאורטית. אבל כאמור, מעשית, נהיגה בקלות דעת זה משהו ששוטרים אוהבים. עדיין הם צריכים להסביר למה הם חושבים שנהגת בקלות דעת. וזה לא תמיד קל. תתמקד בלהרעיש כשאין שוטרים בסביבה. אסף.

אני לא לוקח חלק בדיון, אבל בתור מישהו שאסור להתווכח איתו כי הוא בדוק ונעול... רק תבדוק את עצמך - באירופה יש קטגוריה של QUADCYCLES. רוצה לבדוק מה זה אומר? אני אעזור למי שאין לו כוח לחפש - זה אומר טרקטורונים חוקיים לכביש (תהליך הומלוגציה די פשוט של צמיגים עם תקן מתאים לכביש ומערכת תאורה). הקטגוריה הזו נפתחה באיחוד האירופי לפני כמעט 10 שנים (אני לא זוכר בדיוק מתי). דוגמה, בשליפה מהירה מגוגל: http://www.atvmagonline.com/2010/06/riding-quads-germany/ (אפשר לעשות חיפוש Street legal quads ) שוב - אל תכניסו אותי לויכוח, רק אל תהיו נחרצים בעובדות. (ולא חייתי במדינות האלו, אז אני מבין שאין לי זכות להתווכח איתך, אז אני לא. רק תורם מידע שאולי הוא בכלל לא נכון כי לא חייתי שם) אסף.

הדבר המטריד, כמו שאומי ציין, הוא שבפורום של חובבי רכב, מתייחסים לרכב עומד כמו לכלב משוטט עם סימנים לכלבת. אם זה היה עולה בפורום אימהות מניקות באופן טבעי הייתי פחות מוטרד. "חייה ותן לחיות" אסף.

שכן שלי, בחור צעיר, קנה באמת במיטב כספו המועט מאוד מכונית חלומות - פז'ו 205 אדומה. סיפור של פחות מ 10000 שקל, אני יודע, בשביל רבין מכם מדובר בגרוטאה, אבל זה היה האוטו שלו, פיסת הרכוש הגדולה ביותר שהיתה לו. הוא החנה, כמו כולם, את הרכב ברחוב. טיפל בו, שמר עליו, נסע בו יום יום. בקיצור - המכונית שלו. ואז הוא עשה טעות איומה. הוא נסע לחו"ל לשלושה חודשים. טיול. קורה. אנשים טועים. כשהוא חזר לא היה אוטו. מתברר שאיזה שכן שחושב שהוא הסדרן של מקומות החניה ברחוב, התקשר לעיריה והודיע שיש גרוטאה. מתברר שלרכב היה טסט בתוקף, ואפילו תו חניה בתוקף. אבל זה לא הפריע. מתברר גם שהשכן ידע של מי הרכב, אבל לא התאים לו ללכת 40 מטר, לדפוק בדלת, לנסות לדבר עם הבנאדם (אולי הוא היה מגלה שהוא נסע לחו"ל). יותר פשוט לעשות 106 בטלפון ולהתלונן. קבלו עוד סיפור. יום אחד, אני רואה את אחד השכנים הולך מסביב לאוטו ירוק שחונה אצלנו ברחוב, מסתכל, כאילו בודק משהו. "מה? " אני שואל, "מחכה לפקח" הוא עונה. "איזה פקח? " אני מקשה "של העיריה, התלננתי על הגרוטאה שיקחו אותה". אבל זה לא גרוטאה, תראה, יש מדבקה של טסט, יש תו חניה, למה שיקחו? ". "לא יודע, התקשרתי לעיריה, לא נראה לי, יותר מדי זמן האוטו הזה חונה בלי לזוז". "ניסית לברר של מי זה? ". "לא, למה? " הוא מושך בכתפיים. "הבנתי אותך." אמרתי, הוצאתי את המפתח מהכיס, פתחתי את הדלת, נכנסתי, הנעתי ונסעתי. כי הקמפר שלי, האוטו שאני די משקיע בו הרבה מהזמן הפנוי שלי, היה חונה ליד הבית, ברחוב. רכב אספנות, באופן טבעי, לא נוסע כל יום. ורכב שלא נוסע כל יום, תוך שבוע בעירנו המאובקת, כבר מאובק, ובעירנו צפופת הפיקוסים, אחרי שבועיים גם מכוסה בגולגולים של פיקוס ולשלשת עטלפים. ואני? בערך פעם בשבוע-שבועיים הייתי מניע, נוסע עם הילדים, נוסע למפגש של החיפושיות, נוסעים לים, נוסעים לקמפינג - זה היה האוטו של סופי השבוע. הילדים מתים על זה, אני נהנה מזה. כיף. בשביל הסופי שבוע האלה שווה להחזיק רכב אספנות. עכשיו אני לא נוסע בו כמעט בכלל. עצוב לי וחבל לי, אבל נאלצתי להחנות אותו רחוק. עכשיו זה לוגיסטיקה להביא אותו כדי להנות ממנו. אני לא יכול להחנות אותו בעיר, ליד הבית, בגלל כל מיני נבלות צרי עין שלא מוכנים לקבל משהו שונה מהם. אסף.

יש שיפור מורגש. אבל חוו"ד אמיתית מובטחת אחרי הנסיעה הארוכה הבאה (בעוד שבוע וקצת, נוסעים בחנוכה לקמפינג מדברי) אסף.