eyalzo

אני לא מתקרב יותר ליונדאי בעשור הקרוב, בגלל עניין הדלק. גם בדגם הקודם הם לא חשפו את בעיית הצריכה, אלא רק צרכנים עירניים. כל החברות שרצו וקנו, נדפקו בחשבון הסופי בדיוק בגלל זה. אני מקווה שגם הן יידעו לבוא חשבון עם היצרן/יבואן, אם כי אני בספק רב שזה יקרה. הטענה שהמנוע החדש מודרני ולא יצרוך הרבה דלק זקוקה לניסוי בשטח. אני אישית המלצתי לדוד שלי על אלנטרה, בעקבות התנסות טובה עם דגם 99, והיום הוא תקוע עם רכב עם "מנוע מודרני" ששותה לו 1-8 ביום טוב. כיוון שהוא פנסיונר, אז הוא טרח וביקר אינספור פעמים במוסך מורשה, ולא הצליחו לפתור לו את הבעייה. לטענתם הכל תקין, ורק יש בעיה קטנה שהדלק נעלם... אני נסעתי מספר פעמים עם הגטס הישנה בנסיעות ארוכות, והזדעזעתי לגלות שהסקסו הישנה שלי נמרצת יותר ושותה כמעט חצי מהדלק. מדהים. עכשיו אתם מוזמנים לבדוק מה מפורסם לגבי הגטס החדשה, ולראות שצריכת הדלק שלה גבוהה ב- 10% לפחות לעומת מתחרות שהוזכרו כאן. אפילו אם נהיה אופטימיים לטובת הגטס, ונניח שהפעם הנתונים לא שקריים, אז ההפרש השנתי למי שנוסע 20 אלף בשנה הוא 1000-2000 ש"ח.

מזל טוב. בחירה מצוינת. אבל לגבי הצבע - יש בזה משהו. היתה לי מכונית שחורה שסבלה משריטות של ילדים מפגרים, וזה מאד בלט. מאז יש לי שתי סיטרואן כסופות, שזה הצבע שהכי מתאים לכל סיטרואן שראיתי עד היום. מוזר, אבל איכשהו זה תמיד יוצא ככה. וגם הסי4 של אחותי כסופה, וזה תפור עליה בול. וכולם עדיין מסובבים את הראש ברחוב. ודרך אגב, אין כמעט הבדל בשמש הישראלית בין צבעי המכוניות השונים. זו בעיקר אגדה. פעם במגזין אוטו אפילו בדקו זאת באופן מלא, במצב עמידה. בנסיעה זה בכלל לא חשוב, כי הרוח והמזגן מקזזים הכל.

בדיוק הייתי עם הסי5 בים-המלח ובחזרה, ולא נדלק לי כלום. הנסיעה היתה תענוג, דרך אגב. קשה לי להאמין שפה בפורום תמצא תשובה. כדאי להרים טלפון למוסך. סיבה אפשרית, כמו רוב הנורות שנדלקו לי עד היום, היא מתכנת צרפתי שיכור ו/או טיפש...

מהיכרות עם שתיהן, וסיפורים של חברים, אז המזדה לא חפה מתקלות, ואילו הסיטרואן לא שותה דלק כמו שתיאר כאן מישהו. אולי מי שדיווח שתרשם ממה שכתוב במחשב הרכב, שהוא מאד לא מדויק בכל הנודע לצריכה. לאחרונה גם נתקלתי בבעלים של מזדה שמתקשה למכור בגלל היצף המזדות שיוצאות מליסינג במחירים נמוכים, אז גם עניין הסחירות עשוי להתברר כבעייתי בסוף. את המבצע של לובינסקי הייתי זורק לפח. מהיכרות אישית עם אנשי הטרייד-אין שלהם, אני מציע להימנע מכל מגע איתם. אין לי ספק שהם יעשו כל טריק אפשרי כדי להתחמק מטרייד-אין עתידי, פשוט כי זו יחידת רווח עצמאית בלובינסקי, שמנסה להרוויח כמה שיותר בלי חשבון. האותיות הקטנות יהפכו גדולות כשתרצה להחזיר להם את הרכב. וחבילת הטיפולים לשלוש שנים שווה רק 3600 שח לטענתם, ולדעתי אפילו פחות. אני הוצאתי פחות מזה על סי5 בשלוש השנים הראשונות. הרכב הרי באחריות מלאה, והחלפים לא יקרים. אישית הייתי קונה את הסיטרואן, אבל סוחט הנחה בקנייה במקום התחייבות עתידית לטרייד-אין, לפחות כמו שקיבלו לקוחות מועדון חבר לפני זמן קצר. משהו כמו חמש-שש מתחת למחיר הרשמי.

יכול להיות שקרה לך מה שקרה לי באונו 88. נסעתי עם כפפות שנה, עד שגיליתי שהקירור מגיע מפתחים באמצע והחימום רק מלמעלה ולמטה. אז בקיצור, סגרתי את פתחי הקירור ופתחתי את אלו של החימום, והכל הסתדר...

עשיתי פעם טיימינג לבד לאונו שלי, מתחתי בדיוק לפי ההוראות, וזה נגמר רע מאד. בדיעבד מסתבר שצריך למתוח קצת יותר, כי רצועה חדשה עוד נמתחת קצת בהמשך. אז בסוף זה עלה 1800 שקל, ועוד כמה צרות בהמשך.

יורופאסיסטנס - פעם ראשונה ואחרונה. חיכיתי לגרר, ובא טכנאי, למרות שאמרתי שיש בעיה בהצתה ואני רוצה לגרור למוסך. אחרי הטכנאי, הגרר מאד איחר, וגם הודיע שלא יהיה לו מקום בשבילי אלא רק לאוטו. הוא בכלל רצה להמשיך לנקודת איסוף ולעשות שתי נסיעות יחד. ביררתי עם סוכנת הביטוח, שאמרה שמותר להם לעשות המון טריקים, וחבל שלא הודעתי לה קודם. כדי ללמד אותם לקח, החלטתי שאני דורש את חלק הגרירה של הביטוח בחזרה, או שאני עובר לחברה אחרת. הם לא התרגשו, אז מאז אני לא מבטח יותר במגדל. בפעם השנייה, אחרי תאונה קלה, התקשרתי ישירות לסוכנת. היא דאגה שהגרר יגיע תוך פחות משעה. הפעם החברה היתה מאסטרו, אם כי הגרר היה קבלן עצמאי לחלוטין. ודרך אגב, בהקשר זה, כדאי מאד-מאד-מאד לצלם את הרכב מכל הכיוונים לפני שהגרר מגיע. את הסיפורים הכי גרועים שמעתי בהקשר הזה, של רכב שנדפק בגרירה, והגורר הקבלן (לרוב) מכחיש כל קשר לעניין. מצב מאד מסובך.

אשמח לשמוע איך קוראים למוסך.

אני מציע שתקשיב כאן רק למי שהתנסה עם רכבים אלו, ולא למי שקרא מה שיש לכתב עיתון ספורטיבי לומר. אז כמי שמתנסה בכל יום עם סי5, אני יכול להגיד שהיא תפורה למידותיי. נסיעה יומית של 300 קילומטרים עוברת בכיף. את הגשם והסופה היא מעלימה כלא היו, ההגבהה בשטח מסדרת לי טיולי שבת מעולים, מבנה ההצבק מאפשר להעמיס את הכלבה מאחור יחד עם המון ציוד, וגיהוץ הכביש תענוג. בערך רבע אחוז מהזמן אני נמצא בכביש בו ניתן להפגין יכולת ספורטיבית, שלא לדבר על הפקקים שלא מאפשרים להשתעשע, אז עם יד הלב, גם למבורגיני לא היתה מגיעה יותר מהר או מהנה יותר בנסיעה הממוצעת היומית. מישהו פה המליץ על מזדה חמש, ואני חייב להגיד ממש לא. לגיסי יש כזו, והיא ללא ספק מכונית השישה-מקומות הכי צפופה שיש. בנופש האחרון בו נפגשנו, גילינו שבאוטו שלנו נכנס הרבה יותר ציוד. בתכלס הם נאלצו לוותר על המקום השישי בשביל התיקים של הילדים. ובנושא אמינות - נכון שיש בעיות, וגם בדגם 2003 שלי, אבל לא שום דבר שתקע אותי בדרך. ואני מדבר על 90 אלף קילומטרים מהנים. ודווקא יוצא לי לא פעם לחלוף בחיוך איזו מזדה או סובארו נוצצת שנתקעת סתם כך בצד הדרך. בתור רכב ליסינג, אין בכלל מה להתלבט. אמינות היא לא שיקול. אה, וה- 407. אצלי היא נפסלת בגלל מרווח ונוחות נחותים, וגם כי היא תשתפשף בכניסה לחניה שלי, שנמצאת על מדרכה. מרוב פוזה ובטיחות שכחו להשאיר שם מקום לאנשים ומרווח גחון ליותר מנהיגה על מסלול משובח.

כמו שציינתי קודם, אני כתבתי לדורי מנור ישירות. הוא אמנם לא מטפל בזה, ומעולם לא זכיתי לתשובה למכתב, אבל באותו היום התקשר אליי גיל, מנהל השירות. פעם אחת לפני זה, שלחתי אימייל לסיטרואן בצרפת. אחרי כמה ימים ביקשו ממני מספר שילדה, ואחרי עוד כמה ימים התקשר אליי מנהל שירות איזורי. כבר הפכתי מומחה לשיטות העבודה שלהם. לזכותם ייאמר שנעשה מאמץ להוציא אותך מרוצה, והם משקיעים בזה המון כסף. רק המשכורות של כל אלו שתפקידם לסרב לך כל הזמן... המגבלה שלהם היא שלעתים נדירות הם מוכנים לממן משהו יקר באמת, ובעיה קשה יותר היא שהם לא מוכנים להחליף חלק שהם לא בטוחים במאה אחוז שהוא תקול. בגלל זה הקלטתי את כל השיחות שלי איתם, ויש לי כבר שעתיים של חומר שאפשר לעשות ממנו תוכנית שלמה של אמנון לוי. אפשר לשמוע שם בדיוק מה חושבים אנשי השירות של סיטרואן על איכות הרכבים ושווי השוק שלהם. בסוף יצא שאני אוהב סיטרואן יותר מהם. כל הסבל הזה לא מנע ממני להכריח את אחותי לקנות סי4. היום עשיתי סיבוב ראשון. בכל אופן, שיהיה לך בהצלחה.

התקלה הזו הופיעה אצלי בסי-5 עוד לפני שהרכב סגר עשרים-אלף, ולמרבה המזל תוקנה באחריות. הטופס שביקשו ממך לחתום עליו הוא סטנדרטי לחלוטין. מיקי דרש ממני דבר דומה, אז הוספתי בכתב יד הסתייגות מסוימת, והוא בכלל לא קרא את זה. אבל האמת היא שהחתימה שלך לא ממש מחייבת משפטית, כי הכריחו אותך לחתום כדי שהתיקון יוזל. הניסוח בטופס כל-כך כולל ומפגר שאף בר-דעת לא ייקח אותו ברצינות. ולגבי מיקי לא הייתי מכביר במילים. הכרתי טוב את שלמה שהיה לפניו, שהיה פשוט נחמד וסימפטי. מיקי, לעומת זאת, הוא ילד קטן. בשיחה הראשונה איתו הוא התלוצץ על חשבוני, זרק תפוח על חבר לעבודה, והיה מאד מבסוט מעצמו. אחר כך כתב לי מכתב עילג, שגם הוא לא הצליח להסביר למה הוא התכוון בו. אז עברתי לדבר רק עם גיל, המנהל שלו. ודרך אגב, אין דבר כזה שלא מוכנים לדבר איתך. אני כתבתי לסיטרואן בצרפת, וגם לדורי מנור המנכל, ופתאום גיל התקשר בעצמו. צריך קצת ללחוץ לפעמים. וכשלא תמיד חזרו אליי מהר, ביקשתי ממנהל המוסך שלי להתקשר לגיל. יש לו זכות קדימה שם, כי הם צריכים לקבל אישורי תיקון בזריזות. ודרך אגב, יש בחיפה ארבעה מוסכים מורשים ברדיוס של חמישה קילומטרים. תבחר טוב...

לי היו כבר כמה תקלות שונות שקשורות לתופעה דומה בסי-5. הוחלפו שסתומי בלוק תיבת הילוכים, וגם חיישן כלשהו באיזור הפליטה. והתקלה שהכי דומה לזו שציינת, נמשכה כמעט שנתיים. בסוף התברר בביקור השביעי במוסך שזו תקלה בחיישן של טורים בסרק. הוא תמיד היה דפוק, אבל המחשב לא מצא את זה עד שעבר הרבה זמן, ואני כמעט כבר החניתי את הרכב בתוך איזו ויטרינה שכתוב עליה לובינסקי למעלה. אז אין לי ממש מסקנה בשבילך. מצד אחד, המחשב לא ממש מוצא את כל התקלות תמיד. מצד שני, בלעדיו לא יחליפו לך כלום באוטו.

מזכיר לי קטע שהיה לי איתם לפני חודשיים בערך. רציתי שמן, והמחיר נראה לי מוגזם. אז הסתובבתי לרכב ורציתי להיכנס בחזרה. אז פתאום המתדלק נזכר שאם קונים אחד, מקבלים עוד אחד. זה לא היה כתוב בשום מקום בתחנה, אלא רק בחוברת מבצעים. אני מהמר שהוא רצה לעשות עליי קופה, ולקוות שלא אקח את השמן השני... תחשבו - זה רווח נקי אישי שלו. הוא יכול לקחת את השמן אליו בלי שאף-אחד יידע.

אופן הרכבת הדלקן תלוי בסוג המדויק. יש כיום דלקנים שלא מודדים מרחק. לי יש כזה בסקסו, כי הדלקן הוא פרטי. ההרכבה מאד פשוטה, כי הטבעת סביב פתח המילוי מחוברת לרכיב זעיר סמוך אליה, וזה הכל. אם הדלקן שלך זקוק גם למד-מרחק, זה סיפור אחר.

יש לי ניסיון עשיר בדיוק במה שתיארת כאן, אז אני יכול להרגיע אותך שזה לא בדיוק כמו שאתה חושב. המוסך לא מרוויח כלום מזה שרכב אינו באחריות. זה בדיוק להיפך !!! אם במוסך מוצאים דברים להחליף, ומחלקת השירות מאשרת להם, אז קדימה. לי החליפו חלק גם אחרי תקופת האחריות, כי התלונה המקורית היתה מתועדת במוסך, ורק לקח שנה וחצי לאתר את התקלה... נדרשתי רק לחתום על טופס פשוט בו אני מודיע שאני מודע לכך שהם עושים לי טובה מלפנים משורת הדין. ורציתי גם כן למחות על ההערה המפגרת-אינפנטילית-גזענית על ערבים. במוסך שלי, לדוגמה, יש הנדסאי ערבי עם ידי זהב, שאם רק היה יהודי, אז בטח הוא היה מהנדס ועובד באלביט, ולא מסתפק במשכורת דלה במוסך. ועוד פרה קדושה אחת - הטיפול במוסך מורשה אינו יקר בהכרח מטיפול אצל כל חאפר כלשהו. נכוויתי פעמיים בהחלפת חלקים מרושלת עד כדי פושעת במוסכים "זולים", שהסתיימו בטיפול נוסף אצל המוסך המורשה, לתיקון התיקון.

כשתרצה למכור את הרכב, יום אחד, תגלה שזה מאד קשה, ולפי לוי יצחק אתה מפסיד הרבה יותר ממה שהרווחת בקניה. הוא פשוט אוהב את חברות הליסינג.

אותי סידרו בטרייד-אין לובינסקי. נשמע מקום מכובד ? זהו, שלא. הם גם צריכים להיפטר מזבל. התרגיל שעשו לי הוא שבשנייה האחרונה טענו שאין להם רישיונות של הרכב, ובגלל שהוא לא בבעלותם אסור לי לנסוע איתו. אם אני מתעקש, הם מוכנים שעובד שלהם יקפיץ את הרכב למוסך סמוך, שהצביעו עליו. זו היתה טעות גדולה. אם הייתי יכול לקחת את הרכב לבדיקה במוסך שאני סומך עליו, לא הייתי נוגע באוטו. היו בו תקלות שהם ידעו עליהן, ובגללן זרק אותו הבעלים הקודם.

כמי שצופה בסדרות וסרטים אמריקאיים, תהיתי לא פעם מה אומר כאן החוק. בעיקר מעניין לגלות שחוץ מתלונה אין מה לעשות, כי עקרון הפרי-המורעל אינו קיים כאן. כלומר, כל ראיה המושגת באמצעות חיפוש אסור, היא לגיטימית. כך שאם שוטר החליט לחפש בניגוד לרצונכם, אבל מצא משהו, אכלתם אותה...

כמעט קניתי לגאסי לפני שנתיים, אבל בדיוק אז היבואן תפס-תחת והקפיץ את מחירי הסטיישן. שאר היבואנים עשו זאת הרבה לפניו. אם המחיר היה זהה, הייתי הולך על זה בטוח.

המנוי שלי עדיין זול מאד, ולכן אני ממשיך. הרמה נמוכה. בתום כל סקירת רכב אני ממשיך לדפדף , אולי פספסתי משהו, כי בעצם לא ברור מה הרכב יודע לעשות בכלל, ואיך הגיעו למסקנות הקצרות המופיעות בסוף הכתבה. מחירון החדשות שהיה שם בעבר היה פשוט מחפיר. הופיעו בו דגמים שלא נמכרים יותר, מחירונים בני שנה, ובלטה חוסר ההתאמה לכתבות ופרסומות מאותו גליון עצמו. שגיאות כתיב הופיעו בשפע, ועכשיו קצת ירדו. מספר הפרסומות גדול, וחמור מכך, אינו מסומן ככזה. המוצרים הרבים שמוצעים לקניה מופיעים כמו סתם כתבה, כמו שנהוג בעיתון השכונתי שלנו, ובשום עיתון מכובד אחר. אם תשיג בעשרה שקלים, אז למה לא.

אני גם ויתרתי. גיליתי שבשורה התחתונה הליסינג היה חוסך לי בשנה הראשונה 4000 ש"ח שנתי, אבל אני בטוח שבשנה השנייה והשלישית כבר ארוויח הרבה. וגם יש בעיה שהרבה מתעלמים ממנה כשלוקחים רכב. יש מקומות עבודה שלא משלמים הוצאות נסיעה כאשר יש לעובד רכב ליסינג, למרות שהוא משלם עליו מכיסו. זו ממש חוצפה, וכף העובד מפסיד כמה מאות שקלים בלי לשים לב...

אבל זה לא עונה לשאלה, כי קיימת אפשרות שהרכב היה בבעלות חברה והדבר לא רשום. מבין ? הבחור ששאל רוצה כך לוודא האם הרכב היה בבעלות חברה, וכיוון שייתכן שהדבר אינו רשום, הרי שזה לא יעזור לו. השיטה הכי טובה לבדוק אצל מי היה הרכב, היא לדרוש לראות תדפיס טיפולים מלא. שם ניתן לראות מי שילם עבור הטיפול, ומה מספר הטלפון של איש הקשר. זה עובד יותר טוב מכל שיטת רישום שהיא.

לשאלתך המקורית - לא. ניתן לרשום רכב חברה כרכב בבעלות פרטית. מס הכנסה לא מתעניין בפרטי הרישוי, וזה לא משנה. לכן יש חברות קטנות שמבצעות רישום פרטי כדי להסתיר את העובדה הנ"ל לחלוטין.

הנושא מוכר, אצל כל היבואנים. זה קרה לנו בחברה עם דייהו, שחטפה מעיכה בגג לפני המסירה. קצין הרכב שלנו שם לב לתיקון, ואחרי כמה איומים לא לקנות יותר, הם פיצו אותנו ב- 5000 ש"ח.

רכב מליסינג מקבל מתנה מלוי יצחק. כשאתה קונה הוא יקר, וכשאתה רוצה למכור הוא שווה פחות. משהו כמו 4 אחוז מליסינג יד ראשונה, לעומת עשרה אחוז כשהליסינג הוא "לשעבר". בנוסף, אני יכול לספר לך מניסיוני עם טרייד-אין לובינסקי, שזו חבורת שקרנים מקצוענים שתפקידם למכור בין השאר רכבים שנזרקו על-ידי ליסינג ופרטיים, כלומר משחטת רכב. אני קניתי רכב שהיה אצל ניו-קופל. בדיעבד הסתבר שהלקוח זרק את הרכב, והטרייד-אין ספג אותו. לי הם שיקרו ואמרו שניו-קופל ניצלו זכות לשדרוג. הם גם שכחו לציין שניו קופל לא טיפלו ברכבים ברשת המורשית, ולכן גם אין להם היסטורית טיפולים מלאה ותקינה. את זה כיום הם פתאום מספרים ללקוחות אחרים, כאנקדוטה.