אורי מ.

חוץ מהמובן מאליו שציין falou במחשבים ישנים יש עוד שני דברים שצריך לקחת בחשבון: 1. הצטברות אבק ולכלוך שסותמים את מערכת הקירור ופוגעים ביכולת הסעת החום הרחק מהמעבד ורכיבים אחרים. 2. התייבשות המשחה הטרמית שבין גוף הקירור והמעבד. שני הגורמים האלו מבטיחים ירידה משמעותית בביצועים.

לא מכיר את הנתב של שיומי ולכן לא יכול לעזור לך למצוא איפה הוא מציג את השעון שלו.

בדקת שהשעון בנתב מכוון (מסתנכרן ב-NTP?)?

אם הפנל הסולרי חיצוני אז צריך לוודא שיש לו יציאה במתח שמתאים להטענת ה-PB. רוב הפנלים הסולארים, בהספקים נמוכים, הם עבור הטענה של מצברי 12V דרך בקר טעינה. זה אומר שהמתח ביציאה של הפנל הוא כ-18-20V.

ובכל זאת אתה מתעקש לחפש PB שהוא גם וגם. אם תוריד את הסולארי מפילטר החיפוש תקבל יותר תוצאות כולל דגמים מחברות ידועות ולא רק מוצרים עלומי שם אצל הדוד מסין.

מצטרף לאנטי המלצה על מכשיר עלום שם רק בגלל טעינה סולארית. פאנל סולארי בגודל כזה מספק בערך 1W, בתנאים אופטימליים, שזה כ-200mA (ב-5V, מתח ההטענה של רוב המוצרים האלו). זה שאומר שבשביל לטעון PB של 5000mAh תצטרך כ-30 שעות טעינה.

לא מכיר את המיכון עם כל הטכנולוגיה הדיגיטלית אבל להערכתי הלימוד הוא לא של מאות שעות. ברור שצריך לימוד ונסיון אבל בזמני כל נער מתבגר כבר עשה לא מעט מהעבודות האלו (לפני גיל הרשיון ואחריו). בהחלט צריך להכיר את המיכון, בשביל לתקן כמה שיותר בעצמך וזה, כמובן, דורש היכרות טובה והרבה נסיון, אבל בשביל תפעול שוטף אפשר להסתפק בהרבה פחות. גם לורה מזעיקה את אבא שלה לא פעם. מה שאני בהחלט תוהה לגביו הוא הכדאיות הכלכלית של חוואי בודד להחזיק חלק מהכלים היקרים כמו קומביין. טרקטורים עובדים הרבה אבל קומביין עובד לרוב במשך כחודש של קטיף/קציר וזהו. אני כבר שנים לא בקיבוץ ולא יודע איך העסק עובד עכשיו אבל לחלק מהגידולים היו קבלנים שהיו מגיעים לעשות את הקציר, כמו למשל בתירס. בקיבוצים הגד"ש היה חלק ממערכת כלכלית גדולה יותר, שלהערכתי תמכה ברכש חלק מהציוד היקר ומן הסתם הקיבוץ לקח הלוואות מימון כמו בעסקים אחרים. אבל לחקלאי בודד נראה שגם מימון חיצוני בשביל קומביין אחד או כלים יקרים אחרים זה המון.

התחלתי לאחרונה לצפות בערוץ של לורה. בעיקר מסיבות נוסטלגיות שמחזירות אותי כ-35 שנים לימי העבודה בשדות הפלחה (כותנה בעיקר) של הקיבוץ. מאוד הרשים אותי לראות אותה יושבת ומצלמת את הסרטון והטרקטור שומר על קו נסיעה, אבל, גם היא אומרת שבינתיים אין תחליף למפעיל מיומן בכיסא הנהג כי כל רגע יכול משהו להשתבש וצריך מי שיפקח על המערכת וגם יעצור לתקן, אם צריך. מה שלא ראיתי אצלה בסרטונים זה עיבודים כבדים כגון חריש, משתת, דיסק כבד וכד'. אני חושב שאיתם נהיגה אוטונומית פחות טרוויאלית, אבל אולי אני טועה.

המיסי פרגוסון הותיקים היו בלתי ניתנים לחיסול. חוץ מזה שהיה להם גיר עם סידור הילוכים נוראי, למצוא את המיקום של השלישי אחרי שיצאת משני היה משימה לטום קרוז.

או במילים אחרות, כל המיסים האלו יורדים לטמיון.

כל מה שצריך זה מגיפה עולמית, עוצרת פעילות. מחיר הדלק באפריל 2020:

היום ההתנהלות של היצרנים היא לתת לכל פריט סיסמא יחודית ולרשום אותה על המדבקה שנמצאת על הנתב. במקרה כזה סביר להשאיר את הסיסמא של היצרן. בעבר הלא ממש רחוק, מוצרים של יצרן מסויים, הגיעו עם סיסמת ברירת מחדל אחידה לכל המוצרים מאותו הדגם ולפעמים לכל המוצרים שאותו יצרן מייצר. במקרה כזה זאת טעות קשה לא לשנות את הסיסמא ורצוי גם את שם המשתמש.

לא ברור מה חסר לך. הסיסמא להתחברות לרשת האלחוטית או סיסמת הגישה לעמוד הניהול של הנתב. את הראשון אפשר למצוא בכל מיני דרכים, תלוי במכשיר ומערכת ההפעלה של המכשיר איתו אתה מתחבר. השני זה כבר בעיה קשה יותר ולהבנתי רק איפוס הנתב להגדרות ברירת מחדל יעזור.

קניתי לאחד הבנים לפני חודש את הפיקסל 5A, הגרסה היפנית, מ-GoMobile, שאני מניח שאליהם התכוונת. עובד מצויין גם בלי שמאכילים אותו סושי. אם הייתי צריך לבחור מכשיר לעצמי היום, ולא הייתה לי אפשרות לחכות ל-6A, זה המכשיר שהייתי קונה.

היו לנו כאלו בכמה מרכבי העבודה ומדובר במוצר שרצוי שיאסר השימוש בו. כפי שאמר sperial, מראה היא אמצעי בטיחות חיוני ברכב ורצוי מאוד לא לבצע בו שינויים.

התייחסתי למחיר הנתב שציינת - 280 ש"ח. אם אין לך כוונה ללמוד איך להגדיר נתב אז כמובן שרצוי שתשאר עם נתב שכור, כך שיהיה מי שיתן לך שירות, במידה ותצטרך. עבור אדם בודד, בדירה קטנה, אין צורך בנתב עם יכולות מיוחדות, פחות או יותר כל נתב יעשה את העבודה. אגב, נתב ב-400 ש"ח זה לא ממש נתב יקר. הנתבים המובילים של Asus/Netgear/Linksys עולים באיזור ה-1000 ש"ח ודגמי הקצה מגיעים לאיזור ה-2000.

מנסיון ארוך שנים, אם יש לך ידע מספיק אז אין בעיה להסתדר מול בזק גם במקרה של תקלה. היו לי תקלות וקיבלתי מבזק שירות בסדר גמור לפתרון שלהם, עם נתב פרטי, כולל ביקור של טכנאי שלהם שסידר את חיבור החוטים של קו הטלפון בארון התקשורת בכניסה לבית והתקין פילטר על קו הכניסה במקום לשים אחד על השקע של הטלפון. אם הנתב של בזק מספק, מבחינתך את הסחורה, דהיינו שהכיסוי האלחוטי בבית מספק ואין בעיות כלשהן עם משתמשים ברשת הביתית אז המחיר שבזק מציעים נשמע אטרקטיבי, לעומת האלטרנטיבות. עוד נקודות שאולי כדאי לקחת בחשבון זה יכולות של הנתב כמו למשל בתחום של "בקרת הורים", שאולי רלוונטיות לגביך. כמו למשל סינון אתרים בעלי אופי מסויים וכד' או פתיחה וסגירה של החיבור האינטרנטי למשתמש מסויים לפי שעות, למשל סגירה של האינטרנט לטאבלט של הילד משעה 20:30 עד 8:00 בבוקר. כמובן שגם זה דורש ידע מסויים בתפעול הנתב, אבל לרוב התפעול של אפשרויות כאלו, אם הן קיימות, הוא די פשוט.

מתוך ויקיפדיה: Since 2001, the variant commonly in use is the Category 5e specification (Cat 5e). The cable standard provides performance of up to 100 MHz and is suitable for most varieties of Ethernet over twisted pair up to 2.5GBASE-T[1][2][3][4] but more commonly runs at 1000BASE-T (Gigabit Ethernet) speeds לא רק שיכול להעביר קצב של 1Gb הוא יכול גם 2.5Gb.

נשמע שכל הרשת מחוברת לכבל אחד מהנתב הראשי. אולי הכבל הזה תקול, גיד אחד מתוך השמונה מנותק, ואז אתה מקבל דרכו רק מהירות 100

כיוון שחיברנו את הטאבון לצינור הגז של הבית (מבצע לא קטן , בפני עצמו) להזיז אותו לא כל כך פשוט. אם נראה שעניין הרוח זאת בעיה של ממש אולי נשקול לשנות את המיקום. וכן, גם המנגל, שעומד ליד הטאבון, סובל מהרוח. את הנפח הגדול של הטאבון אנחנו מקווים לנצל לשימושים נוספים, אנחנו עוד בשלבי למידה. המבער מיועד למערכת ביתית והוא צריךלחץ גז של 30mBar. אני לא יודע אם ניתן היה לבנות אותו אחרת, כך שלא היה צריך את השליטה המורכבת של גז ואוויר בנפרד. כמו שנראה לי מהתפעול עד עכשיו לא חושב שאפשר לעשות את זה אחרת. אולי יש מערכות מתוחכמות (וכנראה גם יקרות) יותר, שיודעות לשנות את אספקת האויר בהתאם למצב הלהבה.

הטאבון לגמרי לא תעשייתי (הוא הדגם הקטן ביותר שיש ליצרן, שעשוי אבני שמוט). אולי התמונות מטעות, כי נראה שהפיצה מאוד קטנה ביחס לנפח, אבל בפועל הרוחב של הפתח הוא כשל תנור בייתי ורק העומק גדול יותר. בגלל שאנחנו עדיין בתהליך למידה, של התפעול שלו, אנחנו עושים את הפיצות קטנות, שקל יותר לתפעל אותן עם המרדה.

מנסיון עד עכשיו נדרש הרבה יותר מ-20 דקות. בימים עם רוחות לוקח כשעה-שעה ועשרים עד שרצפת הטאבון מגיע לכ-350-400 מעלות. כשאין רוח אז לוקח בערך 40 דקות. הדלת שיש לא חוסמת את הפתח לגמרי ויש כס"מ רווח מכל צד, מה שמאפשר לרוח לחדור פנימה. בשבת שעברה ניסינו להכין פיתות והאש כבתה מס' פעמים, בגלל שהרוח נשבה בדיוק בכיוון של הפתח. כשהפעלנו את הטאבון היום הייתה רוח, אבל היא לא הייתה בדיוק מול הפתח אז התפעול היה טוב יותר.

התחדשנו בטאבון עשוי אבני שמוט לגינה. התפעול שלו לא אינטואיטיבי ויש עקומת למידה, בעיקר בכל הקשור לתפעול הלהבה ותהליך החימום שלו. השליטה על החום נעשית באמצאות שליטה משולבת על אספקת הגז ועל אספקת האויר, שנכנס דרך מפוח חשמלי מחור ברצפת הטאבון. כנראה בגלל המיקום אצלנו, שחשוף לרוחות וכיוון הפתח שפונה לכיוון ממנו נושבת הרוח, לוקח לו זמן להגיע לטמפ' מספיק גבוהה. למזלנו, המוכר צרף, כמתנה, אקדח חום אינפרא אדום וזה מאוד עוזר להבין מה מצב החום בפנים. בתמונות מתוך הטאבון אפשר לראות שהלהבה כתומה, שזה לא המצב הרצוי, אבל לפחות בינתיים עוד לא הצלחתי להמנע מכך, כשיש רוח. ויש גם פוקצ'ה

להבנתי, לפחות בבזק לא תשלם דמי התקנה ברגע שכבר יש לך חיבור סיבים שהם יכולים לעשות בו שימוש. התשלום הוא רק למקרה שהם צריכים לבצע פריסה בפועל לדירה.

לא מדוייק. היה מי ששרד שהות ממושכת במקום בו רבים נרצחו או מתו בעקבות התנאים הנוראיים שבהם הם חיו, במשך שנים. אבל, היו מי שניצלו, כמו אבא שלי, שלא היה שורד אם בנות ברית לא היו מגיעות לדכאו בזמן. המשקל שלו בזמן השחרור היה 28 ק"ג, ולא, הוא לא היה ילד בן 10 הוא היה בן 18. אם הוא לא היה מת מתת תזונה יש להניח שהנאצים היו מחסלים אותו כי כח להמשיך לעבוד כבר לא ממש היה לו. מי שרוצה להאזין לתכנית ששודרה לפני 10 שנים בגל"צ, שמבוססת על ראיון שעשה איתו עומר בן רובי, מוזמן (כחצי שעה): https://drive.google.com/file/d/0BwnL88Dh_JLHN1JkLUlYcFluY0E/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-ztUZu_y9gX7PXCWCV-YOOA