BEEKER

מאחל לך רק בריאות, והמעט שנוכל לעשות זה לעזור כחברי פורום. אני אישית מתנדב לעזור לך בכיוון המערכת עם מיקרופון umik1 (בהמלצת המקצוענים לאנוספורוס וkalamangar). הכיוון ועזרה הם כמובן בחינם (אני חובב אודיו ולא עוסק בתחום) ומכל הלב. מה שצריך כרגע זה לחכות בסבלנות ולסיים את ההתקנה ולתת לרמקולים להתרכך (בארן אין או break in) לדעתי תחזיר את הdsp של רזולוט לחנות, ותישאר עם הdsp של הליקס. כמו שלאנוספורס כתב, להליקס יש יתרון עצום של תוכנה שהיא פשוט מבריקה ובנוסף לזה זה מותג של אודיו-טק פישר. בהצלחה

קרוס פאסיבי של פוקל, מתאים לטויטר של פוקל, ומיד של פוקל. אם החלפת את המיד של פוקל, במיד מתוצרת חברה אחרת כמו הליקס, אז צריך לבדוק את ההתנגדויות של הרמקולים. מכיוון שיש סיכוי טוב שכרגע הקרוס של הפוקל חותך בצורה לא נכונה את המידריינג של הליקס. יכול להיות שתדרים "חופפים" בין מידריינג לטויטר או שתדרים פשוט"חסרים" משמע, יש בור בין מיד לטויטר זה דבר שדורש בדיקה. דבר נוסף, בשלב הראשוני כדאי לכוון מערכת ללא הסנטר ולא האחוריים, מכיוון שסנטר ואחוריים עלולים לגרום לעיוות של במה הקדמית שיוצרים הקומפוננטים הקדמיים. לכן המלצתי היא להתחיל מאיזון של סט קדמי המורכב ממידבאס+מידריינג'+טויטר ליצור במה קדמית טובה, ואז לשלב את שאר האלמנטים כמו רמקולים אחורים וסנטר בהצלחה

ניתן לעבוד אקטיבי גם עם קרוס אנלוגי אקטיבי. יש כאלה במחירים נמוכים מאוד ביד 2 (עד 100 שח) צריך רק לוודא תקינות. קרוס כזה יאפשר לך להישאר עם הגברה קיימת דא מה הדגם של וופר? לטאנגבאנג יש אלמנטים מעולים

מה הכיוון של המערכת? 3way קדמי? ולמה משמש המידוופר האחורי?

זה משפט המפתח. איך מאזין יכול להחליט בין שני מכשירי DSP כשאחד מהם לא מכוון? זה כמו תחרות ריצה כשאחד מהמתמודדים עם רגליים קשורות. מה שצריך לעשות זה דבר פשוט צריך לכוון את הDSP של הליקס בצורה טובה ורק אז להשוות מבחינת שמע, ולעשות השוואה נוספת שהיא השוואה טכנית בין שני מעבדים של DSP, אחרת זו פשוט השוואה לא רצינית. נ.ב לדעתי עדיף לבחור בDSP של HELIX מכיוון שזו חברה מוכרת עם מוניטין של שנים בתחום האודיו לרכב. בהצלחה .

כיוון ראשוני של dsp אמור להיות מהיר. כיוון מקצועי של dsp זה סיפור אחר, ומומלץ מאוד להשתמש במיקרופון ומחשב

חיתוך HPF תלוי בווליום של המערכת, בסוג מוסיקה שאתה שומע. קשה לתת ייעוץ שמיעתי על סמך תמונה של קרוסאובר. אני ממליץ שתכוון לפי האוזן ותשים לב שבאס נשאר נקי ואין רעשים או זמזומים מיותרים. זה אמור לתת לך תוצאה טובה וגם לשמור על הרמקול בהצלחה

יצא לך אולי להפעיל את הTC? זה יכול להיות גם תחת השם ta לדוגמה time corection או time alignment השהיית הזמן נועדה לעקוף את הבעיה שנוצרת כאשר המאזין יושב במרחקים שונים מהרמקולים. אפשר לכוון את ה tc או ta על ידי מדידת מרחקים ב2 שיטות עיקריות. יש שיטה של נקודה במרחב, כמו ראש סיכה. ויש כאלה שמבצעים מדידות מרחק לאוזן של המאזין. לדוגמה בלון שמוצמד למשענת הראש, יכול לדמות את ראשו של המאזין ומהבלון ניתן למדוד את המרחק לכל רמקול בצורה נפרדת. בכל מקרה כיוון סופי כדי שייעשה על ידי שמיעה.

אחד הטובים שאפו

מסכים איתך יחד עם זאת לדעתי החוויה האישית שלך מאוד מושפעת מכיוונים, וכנראה שאם תשים מגבר מול מגבר במבחן ניטרלי (מבחן של חובבי אודיו) סביר להניח שתגלה ששני המגברים מצויינים, גם הליקס וגם הזאפקו. אם חשקה נפשך למכור את המגבר? זו בחירה שלך. אם אתה מוכר את המגבר בגלל אכזבה? לדעתי אפשר לבדוק כיוונים אחרים.

תודה דני, הכוונה שלי היא שמערכות זה דבר טריקי, יכול להיות שגם במקרה הנ"ל ההבדל השמיע נובע בסה"כ מכיוונים. ככה פשוט

אתה מבין שיכול להיות שההבדל ששמעת הוא בסך הכל כיוון שונה?

זה שאתה מרוצה זה מצויין, אבל זאפקו הם מגברים מעולים עם שליטה מצויינת ברמקולים ונתונים מדוייקים. זה שבחוויה האישית שלך המגבר של הליקס נשמע חזק, זה סבבה, אבל זו לא בדיקה רצינית. מול זאפקו.

תתחדש, יש לך מגבר זאפקו מאוד מרשים 1+, כיף לשמוע על אנשים כמו KALMANGAR שעוזר תמיד ביעוץ והדרכה מניסיונו האישי.

התקנת לבד? נשמעת מערכת טובה, הסאב נחשב למסיבי

מסכים שלקוח צריך לראות ולשמוע מערכות לפני שהוא מוציא סכומים בסדר גודל שכזה. מצד שני, לא תמיד יש רכב תצוגה זמין ליבואן או למתקין, כך שחייבים לשמוע מערכות של חברים, או במפגשים. דרך אגב, לא תמיד המערכות היקרות, הן אלו שגם נשמעות הכי טוב. לפעמים המציאות מוכיחה שמערכות זולות ומכוונות היטב, מתעלות בקלות על פני מערכות בעשרות אלפי ש"ח

הספיידר ספיידר שומר על תזוזה לינארית של ממברנה. כשמתכננים ספיידר, צריך לעשות פשרה בין חוזק לבין איכות צליל. ספיידר גדול זה דבר טוב שנותן תזוזה ישרה. אבל מצד שני יש לו חסרונות: הוא מגדיל משקל של חלקים זזים, מגדיל רעידות ומגדיל עיוות של גל אחורי (מאחורי הספיידר) לחלק מהרמקולים יש זו רשת איוורור מתחת לספיידר עוזרת להקטין עיוות של גל אחורי חלק מהרמקולים השתמשו אפילו בספיידר כפול לשמירה על תזוזה לינארית במיוחד בעוצמות צליל גבוהות כמו הסטרוקר של סרווין וגה וסרטון של חובב אודיו שמייצר ספיידרים צריך לשים לב למהלך ממברנה מקסימלי שהוא Xlim או Xmax. אם עוברים את הנתון הזה, אז יש סיכוי לנזק מיכני לסליל, ממברנה, מובילים וכו' לכן ככל שעולים בווליום, כדאי לעלות בנקודת חיתוך hpf, להעלות סלופ וכו'

קוטר סליל רמקול או כפי שמופיע בנתונים speaker voice coil diameter נניח ואני חובב אודיו סקרן, האם קוטר סליל של רמקול זה נתון חשוב? או שאפשר לדלג? ככלל אצבע, אפשר להשוות בין רמקולים מאותה קטגוריה, לפי קוטר הסליל של רמקול. נניח מורל מול פוקל שניהם בגודל "6.5. החיסרון של סליל קטן, הוא שליטה פחות טובה על הממברנה של הרמקול, אך הרמקול יישמע חזק יותר בחלק מהמקרים. כלומר, רמקול עם סליל קטן יכול להישמע יותר נציל, אבל זה יקרה בצליל מסויים, כמו קיק או רזוננט בתדר של באס. לעומת זאת, בצלילים אחרים, דוקא הרמקול עם סליל גדול יעבוד טוב יותר. יש יצרנים שיודעים שזה טוב, ובונים רמקולים עם סלילים ענקיים, ואז רמקול מקבל אופי אחר, צליל חם, טוב ומדוייק. אבל חלק מהמאזינים יתארו את הבאס כ"קצת פחות פאנצ'י" (כי רמקול עם סליל גדול לא "רועד" בתדר נמוך כמו רמקול עם סליל קטן. אם המסקנה היא שסליל גדול זה דבר שנחשב טוב לרמקול SQ. מהי הסיבה שרמקולים כאלו נחשבים לפחות שכיחים? הסיבה היא כלכלית. כסף. סליל גדול מסובך יותר לייצור ולהרכבה, יש גם צורות שונות של הסליל, שטוח, משושה, עגול וכו'. אפילו המרווחים והטולרנסים בתוך רמקול יותר בעייתיים ליצרן וזה רמקול שבנוי להגיע לאיכות הכי גבוהה, ממש לקצה. ובסופו של דבר, כל חובבן, יכול לבדוק באופן ראשוני את אופי הרמקול. בדיקה זו לא תחליף את האוזניים שלנו, אך לפחות תיתן כלל אצבע שיקל על השוואה בין שני מידבאסים. לדוגמה, מידבאס נציל בתחום מסויים, ואז מאזין ירגיש קיק חזק. אבל כדאי לשים לב במקביל, שאותו רמקול עם סליל קטן, שאכן תוכנן היטב לקיק, לא מתקשה לנגן צלילים יותר גבוהים. זו דוגמה מצויינת לנתון טכני של רמקול, שנראה לכאורה פשוט, אבל בעל השפעה גדולה על איך הרמקול עובד ומה הוא מסוגל לעשות. הדיון הוא סליל גדול מול סליל קטן. אז הנה יתרונות של סליל גדול:. The larger the voice coil the better the control over the cone, and therefore improved damping and linearity. Large voice coils are expensive to make (limit approx 4in 100mm). Assembling the speaker is also more difficult, tolerances taken to greater accuracy. The larger the voice coil diameter - the larger the area of the magnetic gap. To keep the flux density of the magnetic energy (per unit area) in the gap the same (for the speaker to retain the same efficiency) magnet size and therefore mass of the speaker must be increased. The major advantage of larger voice coils is greater power-handling. והנה חסרונות של סליל קטן (רמקול עם פחות שליטה וגם 'בומי') On the same diameter speaker a small voice coil has less control over the cone compared to a large voice coil. With a small voice coil the cone is able to be more resonant compared to the same size cone with a large voice coil. Some small voice coil speakers may appear to be more efficient but this extra efficiency may be only at the one resonant bass note. At frequencies above this resonant bass note the speaker may be less efficient compared to the same cone with a larger voice coil. Cost and performance of speakers increase with voice coil size כשההמלצה היא סליל גדול שיגרום לרמקול יהיה יותר מדוייק, פחות צורם ויותר לינארי (נשמע טוב בכל הצלילים, לא רק בקיק) The larger the voice coil the better the control over the cone, and therefore improved damping and linearity. הנתון הבא הוא אורך סליל כלומר האם עדיף רמקול עם סליל קצר או דווקא רמקול עם סליל ארוך? יש שתי גישות עיקריות ולכל אחת יש אוהדים רבים. יש כאלו שמעדיפים סליל קצר וקוטב ארוך, לעומתם יש כאלה שמאמינים בכל ליבם שעדיף רמקול עם סליל ארוך וקוטב קצר. כמובן שגם באינטרנט יש דעות שונות The voice coil can be long and the pole plate thin or the voice coil short and the pole plate thick to achieve the same outcome. There are argued advantages and disadvantages both ways הכוונה היא: סליל קצר - אנדרהאנג underhung סליל ארוך - אוברהאנג overhung כדאי לשים לב שזה לא נתון של אורך סליל נחושת מבחינת מטרים מלופפים.

אדי סיכם את זה היטב, בכל מקרה, כדאי תמיד להסתכל על נתוני TS שחברה מספקת, וכמובן על גרף הענות של רמקול. נניח וחובב אודיו (כמוני) סקרן לדעת אם טויטר עובד טוב ב2.6khz? צריך לבדוק נתונים והתנהגות של רמקול בגרף ולהיעזר גם באתר יצרן. בודקים תדר של fc או תדר עבודה מינימלי וסלופ לפני שמחברים. דוגמה כללית לטויטר כולל נתוני חברה ונקודת חיתוך מינימלי https://www.madisoundspeakerstore.com/ring-radiator-tweeters/scanspeak-revelator-r2904/7000-00-tweeter-silver-face-silver-plug/ גרף נמצא בלינק

תודה אדי, אשתדל לעזור כחובב אודיו. לנתון שנקרא XMAX/XLIM מתייחסים כנתון של תזוזה לינארית, כלומר התזוזה של הדיאפגרמה בה הסליל עדיין נשאר בשדה מגנטי של המגנט. ברגע שסליל יוצא מהשדה המגנטי, מתחיל עיוות, הנה טקסט מאתר מעולה של אמיננס: Speaker output becomes non-linear when the voice coil begins to leave the magnetic gap. Although suspensions can createnon-linearity in output, the point at which the number of turns in the gap (see BL) begins to decrease is when distortion starts to increase מדוע הנתון הנ"ל חשוב במערכת? מכיוון שאנו שואפים לכך שהרמקול תמיד יעבוד בצורה נשלטת, וברגע שהסליל יוצא מהטווח של השדה המגנטי, אז מתחיל עיוות. את העיוות ניתן לעיתים לזהות בשמיעה של ניתוקים, חירחורים ואפילו קטיעות בצליל. סיבה נוספת לחשיבותו של נתון Xlim, היא נזק מיכני. מהלך ארוך מדי, שעובר את המגבלות שקבע היצרן, יכול לגרום לנזק מיכני לסליל, למובילים וכמובן לממברנה עצמה. אמיננס מגדירים 4 כשלים עיקריים כשרמקול עובר את המהלך המותר: spider crashing on top plate; Voice coil bottoming on back plate; Voice coil coming out of gap above core; or the physical limitation of cone. הם מבהירים כי רמקול שעובר את מגבלת Xlim, נמצא בסיכון לכשל מיכני A transducer exceeding the Xlim is certain to fail from one of these conditions. High pass filters, limiters, and enclosure modeling software programs are valuable tools in protecting your woofers from mechanical failure איך זה מתבטא במערכת? *תכנון תיבות לסאבוופרים בטווח המותר. *הפעלת פילטר סאבסוניק לסאבוופר, זהו למעשה פילטר hpf שמונע תדרים נמוכים מדי בזמן העבודה של הרמקול משמעותי בתיבות פורטד. *שמירה על נקודת חיתוך נכונה וסלופ למידבאסים, מומלץ מאוד להשגיח שהרמקול עובד היטב, ואם עולים בווליום, אז כדאי לחתוך את הרמקול hpf גבוה יותר ולשים לב כמובן לסלופ, מכיוון שהמטרה החשובה היא לשמור כל הזמן את הסליל של הרמקול בתוך הטווח של השדה המגנטי לגבי ההנחה שעדיף לבחור רמקול שהוא IB/FREE AIR עם QTS גבוה מעל 0.7 מכיוון שהוא "עדיף" לדלת של רכב. אז ההנחה הזו נכונה אם מתייחסים לעקומת הענות (גרף) של הרמקול בצד הנמוך, כלומר, רמקול מידבאס עם QTS גבוה עדיף על הנייר רק ברול-אוף של הטווח הנמוך. יש הרבה מאוד חברות שמייצרות רמקולים עם QTS נמוך יחסית של 0.5 ומטה, ורמקול עדיין נשמע מצויין. כך שחובב אודיו יכול לבחור להתקין רמקול עם qts של 0.45 ויש לו את האפשרות לתקן עם אקולייזר ולהגיע לאותה תוצאה (כל עוד אין עיוות). ?Now why are high Q drivers recommended for IB .....Because the low end sensitivity is more optimized in high q alignments to provide an optimally flat response That's not to say that you can't EQ that response though, which is why I don't think it's that big of a deal. I would worry more about.... the things you can't fix, like non-linear distortion. אפשר לקרוא עוד באתר המעולה של חברת אמיננס: https://www.eminence.com/support/understanding-loudspeaker-data/ ובאתר של לאונרדו http://education.lenardaudio.com/en/05_speakers_2.html

כדאי להשוות את הרמקול הזה לפי רמת המחיר שלו. אם זה עולה X אז צריך לבדוק איזה אלטרנטיבות יש באותו מחיר

איזה מגבר היה חלש למורל?

מה הדגם? זו חברה די נדירה בארץ, מקווה שתמצא מישהו שהתקין אותם, אם לא אז תנסה לבקש מהמוכר לשמוע אותם. זה לא מדוייק כמו ברכב, אבל זה נותן לפחות כיוון של גוון צליל. חבל שתקנה רמקול שלא מתאים לסוג מוזיקה שאתה שומע ברכב.

גידלנו במשפחה שיצו קטן ומתוק, להגיד עליו "רמת אנרגיה נמוכה" זה פולטיקלי קורקט 😃 זה כלב שמסוגל לעצור פתאום באמצע הרחוב, רק כי נראה לו שהטיול ארוך מדי, אם אתה יכול למצוא כזה לאמא, היא תהיה מאושרת

לא צריך לחתוך, יש קונקטור שמתחבר לצמה המקורית, אפשר להזמין מחו"ל, אבל יש גם בארץ https://www.alexsander.co.il/product/6370 תתקשר ויתאימו לך פלאג לצמה המקורית