BEEKER

נשמע מעניין, אשמח לשמוע את השילוב הלא שגרתי הנ"ל. דרך אגב, יש סיכוי שזה טויטר ריבון מסוג amt (נראה כמו אקורדיון) ולא ריבון חלק? מכיוון שטויטר ריבון נחשב לירגיש לרכב. נ.ב שמח שיש עוד מישהו שמאמין בקרוסים פאסיביים ולא בdsp, כבר חשבתי שזה זן נכחד

גרף שטוח הוא לא ערובה למערכת איכותית או מערכת שמצליחה לייצר תחושה של האזנה טבעית, לכן מתחרים בתחרויות sq בארה"ב היו מגיעים עם 2 פריסטים שונים, אחד למדידת גרף שטוח ברכב, והשני להשמעה לשופטים.

מצטרף 1+. זה מזכיר תיקון של הסימפטום ולא טיפול בבעיה עצמה. "תיקון" מסוג שכזה מתאים בתור טיפול אינסטנט למערכת צורמת למאזין אני בעד סטים כאלה שנותנים תמורה למחיר, בוודאי כשהם כוללים פוד למיד וטויטר שחוסך הרבה זמן וכסף לחובב אודיו

הסט בפרופיל עדיין קיים אצלך? זה סט מעניין לשמיעה. אם אני לא טועה, המידבאסים של סקאן ספיק הגיעו תחת מיתוגים שונים: הראשון - מיתוג של f1 של אלפיין (טענו שציפו אותם בחומר נוגד לחות). מיתוג שני היה של ג'נסיס, גורדון טען לשינויים אך לא פירט מהם, וכמובן עם תג מחיר גבוה יותר. כשבמקביל הם נמכרו גם תחת סקאן ספיק במדיסאונד. כמובן שכל אודיופיל טען שאופציה אחרת מבין השלוש הנ"ל נשמעת טוב יותר

מצטרף 1+ אבל לדעתי רוב האנשים כיום יעדיפו dsp בגלל הקלות, הנוחות והמחירים הסבירים (לדוגמה dsp של דייטון או טאראמפס מאמזון) קשה לראות איך מוותרים על "כל הטוב הזה" גם אם זה בא עם חסרון משמעותי שהוא צליל לא טבעי, או כפי שקראת לזה: "צליל פלסטיק" זה שחוסכים המרות זה מצויין, אבל זה לא משנה את העובדה שעיבוד הצליל הסופי בdsp הוא עדיין דיגיטלי ואם הבחירה במערכת sq היא בין קרוס דיגיטלי לקרוס אנלוגי (פאסיבי או אקטיבי), אז התשובה לדעתי היא ברורה והעדיפות תהא למערכת עם קרוס אנלוגי פשוט בתצורה של פאסיבי/אקטיבי, ולא dsp

השאלה היא אם הרצועה המתפוררת היא התופעה היחידה של ערבוב דלק בשמן? מצב של דלק שלא נשרף בחלל הבעירה, הוא מצב בעייתי (אני מכיר ממנועי דיזל) רסיסי הדלק עלולים גם להוריד את ציפוי השמן מהצילינדרים וטבעות הבוכנה (חיכוך ושחיקה מוגברים), וכן להוריד צמיגות של שמן

נקודה מתה עליונה או TDC נ.מ.ת זו הנקודה התחתונה (נקודה מתה תחתונה)

לדעתי במנוע אטמוספרי (בנקודה שהיא טרום הצתת התערובת) הלחץ בצילינדר גבוה יותר מלחץ העוקה. נקודה שהיא טרום הצתת התערובת: בתהליך הדחיסה, הבוכנה עולה לכיוון נ.מ.ע, הלחץ בחלל הצילינדר גבוה יותר מהלחץ בעוקה. גם אם מדובר במנוע אטמוספרי מדוע יש שינוי במומנט? הרצועה במנוע מוגדש מפעילה יותר רכיבים? יותר שסתומים?

תתחדש אדי, זה בהחלט פרוססור עם יכולות מרשימות. הגמישות של 8 ערוצי ההגברה מספיקה למערכת מלאה: סנטר קדמי, 2 ערוצים אחוריים (לשמיעה היקפית או שימוש למילוי אחורי), 2 מידים קדמיים ו-2 טויטרים. כדאי לבדוק את הטווח שבו הוא אמור לעבוד, אם אני לא טועה, אז תדרי העבודה לפי הנקודות קרוסאובר הם 500Hz/6.5kHz אולם FS הוא 635 הרץ

שמח שאתה מרוצה דני. עצם השיפור האחרון שחווית במערכת, הוא נטו תוצאה של תשומת לב, עבודת מתקין וכמובן הוספה של חומרי איטום במקומות ספציפיים זו בדיוק הנקודה שבה ההתקנה וחומרי האיטום נותנים יחד תמורה יותר גדולה מסך חלקיהם. מכיוון שאפילו החלפה של dsp למכשיר הייאנד, לא היתה עוזרת לדלת מזמזת. תתחדש!

אפשר לקנות חומרי בידוד בחנויות גבס, תשים לב לבטיחות כשאתה עובד ואמצעי מיגון כגון מסיכה, משקפי מגן וכפפות. גם אם החומר שעשוי מסיבי זכוכית או מינרלים, הוא לא מסרטן, זה לא אומר שכדאי לשאוף סיבים.

600 שח לסאב+קומפוננט jbl

כשמשלמים לפי שיקלול מחיר, יד קילומטראז' וכו', זה נקרא "לשלם מעל למחירון"?

מצטרף 1+ זו עבודה סיזיפית וקשה למצוא את נקודות החיתוך הנכונות, אך ניתן להגיע לתוצאות מדהימות גם עם רכיבים פשוטים יחסית, גם ללא dsp. היתרון הגדול של dsp הוא בגמישות (ניתן לשנות נקודות חיתוך וסלופים) ובמהירות של השינוי, האופציה שלו להיות מנחת, או כניסה דיגיטלית וbt. יחד עם זאת, גם אם יש dsp וגם אם יתווסף בהמשך, מומלץ להשקיע בבדיקות מקדימות לפני התקנה, גרפים של אלמנטים (תגובה באון ואוף אקסיס) ומיקומים של רמקולים, מכיוון שהתקנה טובה תחסוך את הצורך בתיקוני צליל "אגרסיביים" בהמשך.

המוצרים חדשים לחלוטין, לא הורכבו ולא הוצאו מהאריזה 600 שח לשניהם יחד

מקווה שתצליח להתכנס לתוך התקציב הזה. נראה שזה נמוך מדי ביחס לדרישות

מגנטים מנאודימיום קיימים כבר שנים, ברמקולים וקומפוננטים לרכב מחברות שונות, היתרון המשמעותי הוא הכוח המגנטי (בערך פי 2 ממגנט פריט) ביחס לגודל הפיסי. זו לא טכנולוגיה חדשה, היא פחות נפוצה כנראה בגלל עלות כספית, ואפילו בחברות תקציביות כמו Boss http://www.hifi-forum.de/themen/produkte/boss/neo-60 או סקאר https://www.amazon.com/Skar-Audio-Neodymium-MID-Range-Loudspeaker/dp/B07QWH931L

Begins to decrease at 80`c זה אומר שכוח מתחיל לרדת ב80 מעלות. באיזה תרחיש בעולם הרמקול הזה מגיע בדלת של רכב ל80 מעלות צלסיוס? כלומר גם המגנט נאודימיום+הניקל המגן+הבאסקט של הרמקול - כולם מגיעים ל80 מעלות? רק מזכיר לך שסילבר של סקאןספיק הוא רמקול מאוורר שזה אומר שהוא מתקרר בזמן עבודה, כלומר הקירור עובד על כל חלקי "המנוע" של הרמקול (המנוע מורכב מ5 חלקים) שכמובן גם הוא מאוורר.

תודה ל @_boo על הקישור. אם הבנתי נכון, אז מדובר על ירידה 0.11% לכל מעלת צלסיוס כשהליך הפיך (כל עוד לא מגיעים ל248 מעלות). As a rule Neodymium Magnets lose 0.11% of their magnetism for every 1 degree celsius rise in temperature. This small loss is fully recoverable on cooling, providing that the maximum operating temperature is not exceeded. אז גם אם נניח שטמפרטורת המגנט עלתה מ30 מעלות ל60 מעלות, שזו עליה של 30 מעלות,. הרי שבתוצאה סופית מדובר על איבוד של פחות מ4% מכוחו של המגנט. והכוח יחזור שוב כשמגנט יתקרר. דבר נוסף, אם מישהו חושב שסקאן ספיק ישימו ברמקול סילבר, מגנט של צעצוע סיני ב2 שח, אז לדעתי הוא טועה. אני סומך על מוניטין של חברה ומקצועיות שלהם במשך עשרות שנים, שידעו לשים סוג נכון של מגנט. עוד דבר המגנט נאודימיום עטוף בשכבת הגנה של ניקל, באיזה תסריט בדיוק אנשים צופים כ הרמקול והניקל והבסקט יגיעו ל80 מעלות? סריאוסלי

חיפשתי בויקיפדיה ולא מצאתי תיעוד למה שכתבת על איבוד תכונות מגנטיות ב80 מעלות. תוכל לסמן איפה מצאת את המידע? הנה קישור לויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Neodymium_magnet . לדעתי אתה טועה. גם טמפ' מי קירור של מנוע לא מגיעה ל140-130 מעלות אז או שהמקור שלך שגוי או שיש לך בלבול עם פרנהייט

אפשר לקרוא כאן על יתרונות חסרונות של מגנטים נאודימיום מול פריט. https://www.stanfordmagnets.com/neodymium-magnets-vs-ferrite-magnets.html מדובר על טמרפרטורה של 480 פרנהייט, שזה 248 מעלות צלסיוס.

מסכים עמך שלמגנט נאודימיום יש מגבלת חום, אבל אין לה קשר למידבאסים הנ"ל. מניסיוני המועט, הרמקולים של סקאן ספיק מתאימים לכל סוגי המוסיקה דבר נוסף, המגבלה היא סביב 459 פרנהייט, שזה סדר גודל של מעל 240 מעלות צלסיוס. זאת אומרת, שכל עוד ידידנו @kalmangar לא מתכוון לאפות פיצות על המגנט ב250 מעלות, הרמקול יעבוד כמו שצריך.

לכל רמקול יש "גוון צליל" או "אופי" אחר וזה נהדר ששמעת לפני ההחלפה, כי בסוף האוזן היא זו שקובעת. רמקול סנטר בקוטר גדול יותר, יכול לעזור בבאס, אבל התקנה כזו תהיה מסובכת ותדרוש מן הסתם בניה חזקה ומבודדת בדשבורד (למניעה של רעידות וזמזומים) אז רמקול מידריינג' של "4 שקיים בפועל, הוא פשרה טובה בין ביצועים לבין עלות רמקול סנטר יכול לשמש לכמה אפקטים, הוא יכול לחזק צליל זמרת בבמה קדמית: זו אשליה שנקראת "phantom image" בשילוב של רמקולים אחוריים (שעובדים בצורה של ריר פיל rear-fill). בנוסף אפשר להיעזר בסנטר כדי לקבל שמיעה היקפית, כך שהכל תלוי בלקוח ובפריסטים שכיוון המתקין. משמח לקרוא על מערכת שמצליחה לגרום להנאה ולרתק שני אנשים וכמובן כיף לקרוא על עזרה של חבר פורום מוערך @kalmangar סאבוופר נוסף יעלה ללא ספק את עוצמת המערכת אבל מומלץ להפעיל במונו ולא סטראו, מכיוון שרוב התדרים הנמוכים ממילא מוקלטים במונו ומומלץ להפעיל את שני הסאבוופרים באותה פאזה אקוסטית כדי ליצור חיבור טוב בין שני הסאבים ולמנוע התאבכות הורסת שתגרום לעיוות ולירידה באיכות הצליל בהצלחה! .

בד"כ מגביהים את הרמקול כדי שלא ייגע בחלון זכוכית. להגבהה קשיחה יש יתרון נוסף בכך שהיא מוסיפה מאסה לפח, ומקרבת את הרמקול לדיפון, וכמובן ניתן להשתמש בטבעת ספוג דקה יותר (פסטרינגס) זה סרטון הדגמה לעיקרון החשוב של אטימה לדיפון. אין קשר לחברה בסרטון, וכמובן אפשר לקנות טבעות מכל מיני חברות אחרות

כרגע יש הבדל בין עוצמות ימין ושמאל, צריך לבדוק את הכבל rca ואת המערכת hu של הקנווד לפני שידרוג.