Nemesis

ממש ממש חולק על דעתך. להיפך. דווקא למשרד מומלץ על מחשב נייח ממותג. אתה מקבל מערכת סגורה, בדוקה עם 3 שנות שירות עד המשרד. כאשר משקללים גם מחיר מערכת הפעלה, זה גם לרוב זול יותר. זה לא שאין בכלל, אבל קשה למשל למצוא מחשב נייח עם מפרט דומה, מערכת הפעלה חוקית באמת, לא איזה מפתח בשקל תשעים מאיביי, במחיר דומה: https://www.pc365.co.il/product/lenovo-thinkcentre-neo-50t-gen-4-12jd003piv/ וזה לפני ששיקללנו שירות ואחריות.

מעבדים שנמצאים במחשבים ניידים, הם החלשים. במיני פיסי הקטנים ממש לרוב מדובר בכאלה. מעבד שמסתיים ב T הוא די דומה מבחינת המפרט למעבד שלא מסתיים ב T, אבל מגבלות ההספק שלו נמוכות בהרבה. למשל 13400 בעל הספק מקסימלי של 65 וואט בעוד אחיו עם ה T 35 וואט בלבד. במהירות טורבו המעבד בלי ה T יכול להגיע ל 148 וואט בעוד אחיו עם ה T רק 82 וואט. זה אומר שלדגם עם ה T יש מרווח נשימה קצר יותר לפני שהוא צריך להוריד ביצועים בגלל שהגיע למגבלות הספק. לשימוש משרדי שניהם יעשו את העבודה. אבל אם אין סיבה ספציפית לבחור במחשב הקטן, אז למה? הדגם עם ה T בדכ עולה יותר.

במחשבי מיני עם מעבדים של מחשבים ניידים לא הייתי נוגע. אם אין בעיה של מקום/נראות, למה לך לקחת משהו שהוא מראש בעל ביצועים נמוכים יותר? באופן כללי הייתי מעדיף מארזי Micro Tower / Mini Tower עם מעבדים שולחניים רגילים. גם האלה שמסתיימים ב- T ו- TE הם בסדר במגבלות הספק נמוך יותר, אבל עדיין - למה?

הרבה פעמים מחיר הרכישה מוגדר בחוזה. אצלי היה מחירון לא משוקלל פחות 12 אחוז

בעניין השאלה המקורית הייתי קודם כל בודק מה תקופת האחריות לכל אפשרות. לאחר מכן הייתי הולך רואה בעיניים את האפשרויות כדי לראות האם יש הבדלי איכות חומרים משמעותיים בין השלושה. בהינתן פרמטרים דומים הייתי לוקח את הזול.

אין זכות סירוב כל עוד מדובר בסעיף הדדי. אם בחוזה כתוב כי המשכיר יכול לסיים את החוזה ללא הפרה של השוכר תוך 90 יום, ומצד שני לא כתוב כי לשוכר גם אפשרות לסיים את החוזה הזכות של המשכיר בטלה.

כפי שכבר כתבתי, גם זה לא תקף אלא אם כן יש סעיף סיום חוזה הדדי לטובת השוכר. אחרת הסעיף הזה בטל.

בוודאי שיורשים דיירים בשכירות, החוק אומר זאת מפורשות. מה עניין הניסיון לחוק ברור מאוד? החוק אומר שגם אם הרוכש לא ידע מכך, הוא מחוייב לקיים את החוזה מול השוכר. אם הרוכש הופתע מכך והמוכר לא גילה את הפרט שהדירה מושכרת - למרות שזה די מופרך, יכול לבוא בדין וחשבון עם המוכר ולא עם השוכר.

לא מתווכח. אם יש משהו פלוס מינוס מקביל בלי כאבי ראש, ייתכן ועדיף. השאלה באמת איזה אלטרנטיבות יש.

אם מתאים להם לעבור והם לא מפסידים משהו מהותי, סבבה. אם זה איזור שכמו אצלי, בשכונה של 18 אלף תושבים יש רק שתי דירות להשכרה בתקופה הזו, ולא בטוח שהן רלוונטיות, לא הייתי מתחייב לצאת לפני הזמן. רוב האנשים לא מתלהבים להגיע לבית משפט, בטח כאשר עורך דין יסביר לו שהוא אינו צודק

@zaf תקף ועוד איך. סעיף 21ב בחוק השכירות והשאילה. הבעלים החדש מחוייב לחוזה השכירות כלשונו.

אכן, צריך סעיף מקביל של סיום החוזה ללא תנאי, ואילו כאן מדובר סהכ בשוכר חלופי. אם זו לא מציאה גדולה ביחס למה שיש בשוק, אולי באמת עדיף לעבור למרות שגם למעבר יש עלויות. צריך לבדוק טוב שאכן יש אלטרנטיבות - למשל אצלי בשכונה, 17,000 תושבים, יש שתי דירות חמישה פלוס חדרים להשכרה בלבד בכל השכונה. בקיץ המבחר גדול יותר. גם כל סיכום צריך שיהיה ברור ושיעשה בכתב. שלא יבוא אחר כך וגם יבקש שוכר חלופי פתאום אחרי שחתמו בדירה חדשה.

הסעיף הזה בטל ומבוטל כאשר לא היתה לשוכרים אפשרות מקבילה של פינוי הדירה ללא עילה, וכאמור אין. על פניו, ומבלי שזה יהווה יעוץ משפטי - צריך לראות את מכלול הדברים, אין למשכיר החדש אפשרות לפנות אותו לפני תום החוזה אלא אם הפר השוכר את החוזה הפרה יסודית.

אבל זכות הפינוי בטלה אם אין זכות מקבילה לשוכר ולכן צריך לבדוק האם יש זכות מקבילה לשוכר או אין.

סעיף 21ב לחוק השכירות והשאילה. בעל הדירה החדש נכנס בנעלי המשכיר ועליו לכבד את זכויות השוכר בהתאם לחוזה השכירות. אם יש משהו מתאים אחר, אחלה - אבל גם אז עם משכיר כזה הייתי מחתים אותו על מועד פינוי חדש ולא מסתפק במשהו בעל פה - פן יתהפך עליו שוב.

למה לחפש דירה אחרת אם ייתכן וסעיף הפינוי תוך 90 יום אינו תקף?

חשוב להבין בדיוק כיצד הסעיף הזה מנוסח, והאם יש אפשרות מקבילה לשוכר. אם אין, ניתן לטעון כי אין תוקף לסעיף.

סייעת שעושה משהו אחר לא יכולה לשים לב ולהיות זמינה עבור הילד מתי שהוא כן צריך.

מהם התנאים שהמשכיר החדש מנסה להוסיף לחוזה, ואיך בדיוק מנוסח החוזה שמאפשר למשכיר לפנות אותם תוך 90 יום?

ועדות השמה ושילוב אני פחות מכיר כי חלפו מן העולם ב 2019 הוחלפו בוועדות אפיון וזכאות וועדות פילוח שאני מכיר. אבל אני לא מתפלא בכלל, זה מתכתב לחלוטין עם מה שאני מכיר.

אם אתה יכול לאסוף מידע בצורה טובה יותר מאשר קבוצות הורים המונות מאות משתתפים כל אחת, מוזמן להציג. אני נאלץ להסתפק בזה. סייעים / סייעות הם אספקט אחד בלבד של ילדים הזכאים לסל אישי בחינוך הרגיל וגם הוא מנוהל בצורה גרועה ביותר. סייעות מתוקצבות לשלטון המקומי עבור 12 חודשים בשנה בהתאם לזכאותו של הילד. זה מתחיל עוד בהתחלה על ידי עיגול כלפי מטה של העירייה של שעות הזכאות, למשל 24.97 שעות סייעת שבועיות יעוגלו ל 24 שעות שבועיות. לאחר מכן ילדים רבים נאלצים להיות ללא סייעת חודשים עד שמוקצית להם אחת למרות זכאותם. ממשיך בכך שהופכים סייעות צמודות לסייעות רגילות לצורך פתיחת גנים שחסרה להם גננת או סייעת. הרי לא נורא אם סייעת צמודה לילד עם תפקודי קרישה אפס תהיה עסוקה כל היום בכל ילדי הגן ולא תשגיח שהילד הספציפי לא יקבל מכה בראש. כאשר סייעת לא מגיעה מסיבה כזו או אחרת, סייעת חליפית לא תגיע כלל, וההורים כלל לא יועדכנו על ידי אף אחד כך שיוכלו להחליט אם לשלוח את הילד או לא. למה שהסייעת לא תעדכן ישירות אתה שואל? כי הסייעות מונחות תחת איום שלא לתקשר עם ההורים כלל, למרות חוזרי מנכל רבים המבהירים את העניין, אחרת יבולע להן. כך ההורים לא יוכלו לדעת שהסייעות מנוצלות בחלק משמעותי מהזמן שלהן לצרכים אחרים. כאן אני מדבר רק על בעיות מערכתיות כמו למשל דוגמא נוספת - העיריה מחליטה לא לשלוח סייעת עם הילד לקייטנות מחוץ למסגרת, למרות זכאות מפורשת ומכתבי הבהרה מאגף חינוך מיוחד, כי הן מעדיפות לסתום חורים במקומות אחרים שחסר להם צוות במקום לדאוג לצוות מספק לא על חשבון סל אישי של ילד. לעניינים של תקלות נקודתיות כלל לא התייחסתי. זה היה רק בעניין הסייעות, ללא קשר למת"י שממציא כללים בניגוד לאמור בחוק ובתקנות שילד עם לקות א' יקבל טיפול מסוג מסויים וילד עם לקות אחרת אינו זכאי למרות שהחוק מגדיר זכאות של סל מענים לפי הצורך ללא התייחסות ללקות כזו או אחרת. לדוגמה - ילד שקיבל שנה אחת קלינאית תקשורת, לא יקבל בשנה העוקבת. מציגים את זה בתור תנאי הזכאות של הילד, למרות שזה שקר מוחלט. או ילד שכבר פילחו לו שעה בשבוע ריפוי בעיסוק פרטני, ובפועל זה ריפוי בעיסוק קבוצתי שהופך להיות חירטוט אחד גדול. אפילו לא טורחים לעדכן את ניצול הסלים של הילדים להפנות למשהו אחר כמו שעות סייעת נוספת. פשוט זכאות של שלוש שעות נסגרות בשעה אחת, העיקר סימנו וי. אני כמובן מדבר על עירייה אחת ספציפית וגדולה במרכז, אין לי מושג מה קורה בערים אחרות. אבל ממה שאני שומע פה ושם, לרוב לא שונה מהותית.

בוודאי כל אחד יבצע את ניהול הסיכונים שלו אחרי שיש לו את כל המידע לגבי אותם סיכונים. סבא שלי השתמש בחלונות xp עד אתמול ולא קרה כלום - זה לא המידע לגבי הסיכונים.

לא פירטתי כי זה לא בדיוק נושא השרשור, אולם הייתי חייב להגיב כי העניין הועלה כמעין דוגמא נוספת של ניצול המערכת על ידי האזרחים, וזו דוגמא גרועה להחריד לעניין הזה. אם כבר בדיוק להיפך. עד שנה שעברה היו 'לי' 3 סייעות, השנה רק 2. אני מעורב היטב בקבוצות ההורים הרלוונטיות באחת הערים הגדולות במרכז. מה שקורה לרוב הוא גזל שיטתי של התקציבים והזכויות המגיעות לילדים האלה וניצולם לצרכי המערכת - העירייה ומוסדות החינוך. 'לחץ' על הנקודות הנכונות הוא בכלל לא פשוט כאשר כל אינסטנציה בדרך מעבירה מידע שאינו מדוייק בלשון המעטה לגבי הכללים החלים. לרוב ההורים זה לא פשוט כלל וכלל ואפילו בתמיכת קהילות הורים שעוזרות ומכווינות חלק לא קטן מוותרים על זכויות מוקנות שפשוט נגזלות.

לא חייב לספק פרנסה לבעליו, לרוב האנשים יכאב מאוד אם יכנס וירוס כופר ויצפין את כל המחשב. גם סבא שמשחק בסוליטייר וצופה ביוטיוב, לא כדאי שהמחשב שלו ישמש חלק מבוטנט או יכרה ביטקוין. השימוש המקובל היחיד במחשב חלונות 7 או xp זה אך ורק מאחורי nat ולא לגלישה באינטרנט. להפעלה לעיתים רחוקות של משהו שלא יכול לעבוד על מערכת אחרת.

מי שמתקצב זה משרד החינוך ולא העירייה. העירייה מקבלת את התקציב פרטנית לכל ילד ואמורה לדאוג לכח האדם המתאים. בפועל, כל הגורמים במורד השרשרת נהנים מהתקציב והשימוש בו הוא לא רק לטובת הילד הזקוק, והרבה פעמים בניגוד גמור לטובת הילד.