BoazB11

בדיוק לפני שנה עשיתי עם אחותי נסיעות מבחן על המיני האלה. היה לה i10 2011 ידני, היתה מרוצה ממנו ורצתה באופן טבעי לקנות כזה חדש, אבל אוטומטי הפעם. אין לה שום מושג באיזה אוטומט היא נוהגת, אבל היונדאי 10 החדש הרגיש לה חלשלוש (למרות שבפועל הוא חזק יותר מזה שהיה לה) וההשהיות בהחלפות הילוכים הרגישו לה כאילו משהו לא בסדר באוטו "אני שמה גז והאוטו לא מגיב..." הספארק אמנם אפרורית יותר מבפנים, אבל הנסיעה מרגישה שתי ליגות מעל היונדאי. היא קנתה בסוף את הספארק (חדש) ומרוצה ממנו מאוד.

אמור להיות בחלק העליון של המשענת או קצת מאחור, נגיש בהושטת יד מהדלת. אם יש לך ריפודים תמצאי בעזרת חוש המישוש, ואם לא מצאת - צלמי שנראה מה פה קורה פה

אתה מתכוון לפירוק ממש של כל המושב האחורי או לקיפול משענות? למשענות יש קליפס קפיצי בחלק העליון מאחור, למיטב זכרוני מהסיד 2010 שהיתה לנו. את המושב עצמו מעולם לא פירקתי, אבל כאן יש הסבר מפורט = http://www.kceed.com/rear_seat_assembly_repair_procedures-1478.html

הסתדר. יופי! תודה רבה על העצות הטובות. בדיוק כמו שאמרתם!

תודה. אבדוק. אבל במצב של סירקולציה חיצונית לא אמור להיכנס אויר קר מבחוץ?

בקיץ לא הרגשתי את זה, עם מזגן כבוי וחלונות פתוחים, אבל דווקא עכשיו בחורף זה נהיה מעיק, כי אני לא אוהב חימום... מתג הב"א במצב OFF, ועדיין יש הבל רציני של אויר חם מפתחי המזגן, שממש מאלץ לפתוח חלון מדי פעם. יש למישהו נסיון עם מצב כזה? אפשר לסגור את פתחי האוורור עם התריסים, וזה די עוזר, אבל אני לא חושב שזה בריא 'לכלוא' את החום בצנרת.

בשנים האחרונות נפרדתי משתי מכוניות בתקציב נמוך משלך בעיקר בגלל שהגיעו לגיל 20 ונזקקו לטסט פעמיים בשנה. קורולה שהיתה במצב מכני מצוין עם 250K ק"מ נמכרה ב-4000₪ וניסאן אלמרה שכבר התקרבה ל-400K ק"מ, עם כמה בעיות קטנות שכבר לא היה שווה לתקן, נמכרה לפירוק ב-1500₪ ועלתה לגרר בכוחות עצמה עם מזגן עובד... שתיהן שימשו בנאמנות לא מעט שנים, ללא תקלות מעבר לתחזוקה שוטפת. השבוע עזרתי לחבר למכור סובארו B3 2008 במצב מצוין ב- 10 אלף ש"ח, ובלוחות ראיתי שאפשר למצוא כאלה גם במחיר נמוך יותר. כמובן לבדוק היטב את המצב, אבל אלה מכוניות פשוטות, אמינות וזולות לתחזוקה. מה שכן, קח בחשבון שלמצוא משהו טוב בתקציב הזה דורש חיפוש ארוך וגם מזל ועדיף להיעזר בחבר/קרוב שמבין קצת ויכול לפסול או לאשר על סמך בדיקה בעין ונסיעה קצרה. אני הייתי מחפש יותר רוחבי בגזרת המחיר, ופחות דגם מסוים - ומחליט לפי המצב של אותו רכב .

יש עלויות (יקרות...) ל MP3-400 במבחן שעלה היום בפולגז http://fullgaz.co.il/רכיבה-ראשונה-פיאגו-mp3-400-hpe/ ויש שם גם קישורים למבחני דרכים והשוואתיים. ה-MP3-300 נחמד וזריז כל עוד בינעירוני ארוך לא בתפריט שלך. המהירות המרבית די מוגבלת (120 בקושי למיטב זכרוני) אבל עד לשם הוא סבבה לגמרי. ה-400 לפי המבחן פותר את הבעייה הזו עם עוד קצת כוח ומהירות בקצה.

רק טריסיטי קיים בתל"ג 125 בשנים האחרונות (היה פעם גם פיאג'ו) אבל באמת לא מופיע באתר של מטרו. כדאי להתקשר לשאול מתי יהיה

אני בעד לשים את הטובים מאחור, ומלפנים את... החדשים, בדיוק בגלל מה שציינו למעלה - הנעה, בלימה, משקל. ואם יש זוג צמיגים שנראים לי לא מספיק טובים - אז אני מעדיף שיהיו בערימת הצמיגים מאחורי הפנצ'ריה ולא מאחורי הילדים או הנכדים שלי. בהחלפה האחרונה החלפתי 4 צמיגים, למרות ששניים היו במצב סביר לגמרי אבל לעומת החדשים הם כבר נראו לא משהו, כלומר לא היו מספיק טובים עבורי.

עם כל השכלולים האלה נראה לי שפיספסו דבר אחד חשוב... איזה חיווי לנהג שהוא נוהג בלילה ללא אורות, ויש כל כך הרבה כאלה בשנים האחרונות. פעם לוח השעונים היה מואר רק כשהאורות ברכב דלקו, אינדיקציה פרימיטיבית לגמרי, אבל סופר יעילה. היום הלוח מואר באופן אוטומטי בלי קשר, וכאילו להוסיף חטא על פשע - ה-DRL מסנוור בלילה, ומאחור אין בכלל אור... וכל מחשבי המטריקס וכל החיישנים, לא מבחינים במחדל המוזר הזה.

בשלב ראשון כמו שאמרו הייתי בודק טעינה. אח"כ את המצבר. איכותי? בן פחות משנתיים? אם יש לך אפשרות לכבל מאריך עד הקטנוע - יש מטענים קטנים (CTECK וכדו') שאפשר לשים בלילה מתחת למושב ולהטעין בלי לנתק את המצבר. אני משכתי ככה מצבר יואסה (איכותי) 4 שנים

נסה את צמיגי מגן ברמת השרון. יוחאי מקצועי הגון ומנוסה. בצד השני של ה'בלוק' יש עוד צמיגיה. גם איתם יש לי נסיון טוב.

446 + 465 + 450 ו/או גוש שילה/ דרך אלון = תענוג צרוף! ושפע מסלולי ביניים, ולמי שיקפוץ "שומרון, שטחים, פלסטינים..." אז קודם כל - נכון. שנית - אז מה? אני מעדיף לחלוק כביש עם נהגי עולם שלישי שלפחות רואים אותי מאשר עם נהגים 'משלנו' שרואים רק את מסך הסלולר שלהם. אני משתעשע שם עם אופנוע, אבל גם עם רכב סבבה לגמרי. המשטרה שם לא משמעותית מבחינה תחבורתית, העומסים לרוב לא גדולים, והכבישים סלולים היטב לרוב ומתפתלים בתענוגות. אפשר בקלות להרכיב מסלול של 150 ק"מ ללא הרבה ישורות.

היה לי פעם סיפור כזה עם אופנוע. במקביל גם צריכת הדלק (בחישוב ליטר במשאבה מול ק"מ במד) היתה מוגזמת בעליל... בסוף הסתבר שלוח המחוונים היה מכוון על מיילים במקום ק"מ.

מצב אידיאלי. שים מודעה ביד2, תחליט מה המחיר שאתה רוצה וחכה למי שישלם. 'שוק של מוכרים' ובינתיים יש לך אוטו. מה רע?

לפני שנים היציאה ממתחם הלחי בבני ברק היתה כמו משפך ענק שמגיעים אליו מכל הכיוונים ומתנקז לנתיב אחד, שממנו צריכים להשתלב בתנועה העמוסה שבאה מכיוון צ'מפיון והסביבה. מי שלא שועל דרכים יכול היה להישאר שם שעות... אני במסחרית גבוהה קולט ביריון מצוי שנדחף ומצפצף, ועוד שנייה הוא מכניס את הטמבון שלו בסנטימטר שביני לבין הרכב שלפני. התחיל לצאת לי עשן מהאוזניים, ושנייה לפני שיצאתי מהרכב "לטפל" בו איכשהו, קלטתי את הבחור המגודל שהסתובב בתוך הפקק הזה וניקה חלונות מבלי שהתבקש ואז ברוב חוצפתו דרש 5 או 10 שקלים. עוד אחד שיכול להפוך לי את הראש לקומקום חשמלי עם מכסה פתוח... פתחתי חלון וקראתי לו. נתתי לו 5 שקלים והצבעתי על הבריון שנדחף לידי. הוא מיד קלט את הסיטואציה, ותוך שנייה החלון הקדמי של הבריון היה מלא מים מטונפים ובריון אחר מורח לו את זה עם מגב קרוע, ואגב כך לא נותן לו להתקדם. את הצפצופים והצרחות שלו אני לא אשכח, ועדיין אחרי שנים זה מעלה לי חיוך גדול. ומכיוון אחר - עם האופנוע מעלים לי את הסעיף הנהגים הסלולאריים, שמסכנים אותי בצורה מוחשית כמעט בכל רכיבה. אבל ברכיבה אני לא יכול להרשות לעצמי את הלוקסוס הזה של להתעצבן. אני צריך 100 אחוז ריכוז לקראת האידיוט הבא. סיגלתי לעצמי מנטרה: "שכח! שכח!! שכח!!!" - מסכל את הסיכון וברגע שעברתי אותו - מדחיק בשנייה שבכלל קרה כאן משהו. קצת תרגול מנטלי וזה עובד ביעילות מדהימה!

כן. אם הבוכנה עולה (ויורדת) 200 פעמים, אז 100 פעמים לכל פעולה. 12,000 סל"ד אני מכיר רק במנועים של אופנועים ספורטיביים 4 ציל' (או מכוניות מירוץ) בהם הבוכנות קלות במיוחד והמהלך קצר מאוד. אלה מנועים ספורטיביים שמתוכננים לעבודה במהירות כזו מבחינת חומרים ותכנון מבני. מנועים קטנים של טיסנים מגיעים למעל 20K סל"ד (מתנול 2 פעימות) מגדשי טורבו של רכב עובדים במעל 100K סל"ד ובפרסומות של דייסון הם מתגאים ב-120K סל"ד במנוע הוואקום. כדור הארץ מסתובב ב- 0.0007 סל"ד...

מצחיק... בדיוק הרגע ראיתי את הפרק הזה. ניחוש לא כ"כ פרוע: לרכב במקור יש לוחית אספנות, וזה לא בא להם טוב בצילומים - אז החליפו ללוחית שלקחו מפיג'ו של מישהו מההפקה. אבל מה זה פיג'ו-איטליה? J5/בוקסר?

היי מאי (או האיוש מאיוש... ) שאלת שאלות טובות וקיבלת תשובות נאות. יש לי שאלה קטנה אחת: נסעת על הרכב הזה? (או על אחד אחר מקביל?) אם לא - אז ממש כדאי. אם כן - איך הרגיש לך? מבחינת רעש, נוחות, והרגשה כללית? כלומר, האם החסרונות שציינו למעלה הם אכן חסרונות מבחינתך. לדעתי כרכב ראשון לצעירה בתחילת הדרך, יש משקל גדול לאמינות. יש רכבים מצויינים (כמו אופל אסטרה למשל...) שיסחבו אותך לביקורים תכופים במוסך ואז מה שווה כל הנוחות, האיכות והביצועים, אם האוטו מבריז לך במקום לשרת אותך. בקיצור - תעשי נסיעת התרשמות באותה סביבה שאת מתכוונת לנסוע בה ביום יום, בעיר ומחוצה לה, ותראי מה החיבור האישי שלך לרכב הזה. אני מצטרף להמלצה על השברולט ספארק, תעשי סיבוב גם עליה, ואז יהיה לך בסיס טוב להשוואה ולהחלטה. בהצלחה!

קניתי כזו 2012 לפני 3 חודשים וכל נסיעה אני מברך על הבחירה. באמת רכב נהדר. פזלתי גם לפורסטר, אבל הם יקרים יותר כמשומשים, וגם נמכרים קרוב יותר למחירון, לפעמים גם מעל. לאאוטבק יש פחות ביקוש, כנראה בגלל הפוזה הלא כל כך ג'יפאית, והמחירים בהתאם. הרכב שלי נרכש עם 175 אלף ק"מ, ב-42,000 ₪ ויישור קו של 4 צמיגים וטיפול קטן עלו עוד 2700 ₪. ראיתי עוד כמה אאוטבקים שהיו מתוחזקים פחות טוב. צריך לבדוק אם ומתי עשה טיימינג - עניין של כ-2500 שקל, כל 100K ק"מ בערך, ולשים לב לפנסים קדמיים. הקסנון המקורי מחליד ודורש החלפה יקרה - כ-3000 ₪ לכל צד. אצלי כבר הוחלף להלוגן. ספורטיבי הוא ממש לא... בעיקר בגלל ההגה הקליל (בסגנון אמריקאי של פעם) והגיר רציף, אבל הוא גם ממש לא עגלולה. המנוע סוחב יפה, משייט על 120 בכ-2000 סל"ד, וכולו רוגע ונועם ונוח ובניו. הוא מרגיש אמנם כמו יפני מבוגר, אבל אחד שכן התאמן בקראטה (או ג'יו-ג'יצו) אבל לא בתאי-בוקס... חבר שהיה לו את דגם ה-175 כ"ס אומר שאין הבדל מוחשי בביצועים. אני מבסוט עליו לגמרי. אני כיוונתי לדגמי 2010 בתקציב של כ-35 אלף, אבל אלו שראיתי דרשו במיידי השקעה של עוד כמה אלפים טובים, אז העדפתי להשקיע קצת יותר ברכב עם היסטוריית טיפולים מתועדת. לפי הקבלות של הבעלים הקודם, במשך כשלוש שנים הוא הוציא 16,000 ₪ על תחזוקה (ללא דלק,טסט,ביטוח וכו') מבחינת המנוע אין לו בעיה לעשות גם כפול ק"מ ויותר, אבל לגיר למשל יש בלאי והתיקון יקר - באיזור העשירייה פלוס לשיפוץ. ה-B4 זהה מכנית, והסטיישן כמעט 1:1 כמו האאוטבק למעט הגובה. לי זה היה חשוב... אבל אם ישיבה נמוכה ורכב נמוך לא מפריעים לך - אז ה-B4 יכול לתת אחלה תמורה בפחות כסף. היו לי עוד אופציות (ניסאן מוראנו - נפסל על עלויות אחזקה ונדירות חלפים, ומאזדה 6 סטיישן - כמו ה-B4: נמוך לי) ובסיכום אני מבסוט אש על הבחירה. בהצלחה!

האם יש הבדלים משמעותיים בצריכת דלק, תחזוקה, אמינות, עלויות שוטפות? התקציב 55K פלוס מינוס. נסועה כ-25K ק"מ בשנה, הרוב המוחלט במישור החוף, לפעמים עם 4 מבוגרים. האם יש סיבה להעדיף אחד מהם?

הנה כאן, מהפורום הזה

לא יקרה. גם בגלל שלא תמיד הנהג ברכב צדיק תמים, וחקיקה כזו עלולה לדרבן נהגים מסויימים 'להוריד מהכביש' רוכבי דו"ג בכלל. מה שלדעתי צריך לעשות הוא יישור קו חוקי בכמה שלבים: 1. פיקוח על מוכרי האופניים האלה. כל מי שמסדר מצערת או פותח הגבלות - יחטוף קנס כבד, נניח 5000₪ בפעם הראשונה וכפול בשנייה. 2. חיוב במספר זיהוי כמו שהיה בשנות ה-70 לאופניים בכלל. 3. פרסום נרחב וברור של התקנות - חובת דיווש להפעלת סיוע המנוע, מגבלת וואט ומהירות, מגבלת גיל, וחובת ציות לחוקי התנועה. 4. מתן תקופת "גרייס" של כמה חודשים לכל בעלי האופניים החשמליים להחזיר את הכלי שלהם שלמצב חוקי. 5. אחרי תקופת החסד - מבצעים עירוניים (ע"י פקחי הרשויות המקומיות שיוכשרו לכך) בהם ייבדקו האופניים ותינתן התראה לתיקון. 6. במקביל - כל רוכב שקיבל התראה ולא התייחס ונתפס שוב - החרמת האופניים ותשלום קנס. 7. הסדרה של "חוק הקלנועיות" שדרכו מסתננים כל ה"טנדר אופניים" רכבי גולף, טרקטורונים חשמליים וכו'. 8. חיוב הרשויות העירוניות למצוא פתרונות תשתית לכלי ה"קילומטר האחרון" 9. אכיפה על גיל הרוכבים ע"י הסברה וקנסות/שלילת רשיון להורים שמפקירים את ילדיהם בכבישים. 10. ליווי של כל הנ"ל בקמפיין תקשורתי ברור וענייני שיבהיר לציבור שנגמרה ה"חגיגה".

הפקרות מוחלטת. ואת ההשלכות של זה אנחנו עוד נראה בעתיד. אין שום התייחסות של גורמי האכיפה לכלים החשמליים, כאילו מנוע חשמלי הוא לא באמת מנוע. הרעה החולה הראשית היא אכן האופניים החשמליים שעוד לפני שהם יוצאים מהחנות מותקנת בהם מצערת שמבטלת את הצורך בפידול שלא לדבר על האופניים החזקים יותר מ-250W שהם כבר ממש גובלים באופנוע. מעבר לזה יש את ה"טנדרים" החשמליים שמציפים את דרום ת"א ועוד מקומות. זה כלי רכב לכל דבר, אבל משום מה אין לזה רישוי ולא אכיפה, והבלגן בכבישים חוגג. עוד הצטרפו לטרנד כל מיני טרקטורונים חשמליים - שהם אשכרה כלים מוטוריים לכל דבר, וגם עליהם אין שום אכיפה. הורים חסרי בינה ודעת נותנים לילדים קטנים ממש לרכב עליהם ואם זה לא האמא של ההפקרות אז אני לא יודע מה כן... תוסיפו את שלל הכלים שנראים כמו הכלאות בין קורקינט לסקייטבורד וטרקטורון, חלקם גדולים חזקים ומסיביים, אבל היי... זה חשמלי אז זה בטח צעצוע תמים, ואף אחד לא מתעסק איתם. אני מסתכל בעיר על רוכבי האופניים החשמליים, שלומדים מההורים שלהם שבנהיגה חייבים סלולרי ביד, ובשביל להיות "קול" רצוי גם לרכב בשלל תנוחות מוזרות, וכמובן לשים 'ז' על חוקי התנועה, ואני רק חושב מה יקרה כשהם יוציאו רישיון נהיגה - איזה מין נהגים הם יהיו?!? אם הייתי מאמין הייתי אומר אלוהים ישמור... אבל אז אני רואה בפארק את ה'דורסים' - ילדים/ות קטנים על כלים חשמליים ללא השגחה הורית ומבין שגם מהגיזרה הזו לא תבוא ישועה. ההיפך. אני כבר נפגעתי כשילדה בת 10 על קורקינט חשמלי נכנסה בי כשרכבתי על אופניים בפארק. נעלה עלי מבט והעיפה אותי לקיבינימט. למזלי ולמזלה היא לא נפגעה. לא טרחתי לחפש את הוריה. פשוט ליקקתי את פצעי וסחבתי את האופניים המעוקמים ברגל הביתה. לתפארת מדינת ישראל. או שלא.