BoazB11

תשמע, אותו חבר עבר מהסובארו לרכב גדול SUV. חצי שנה חיפשנו, ראינו מאות בלוח ויותר מ-10 נסענו לראות. אין לך מושג איזה נבלות אנשים מפרסמים כ'במצב מעולה כמו חדש' עאלק. עם בוץ שחור במקום שמן, ואפילו אחד שכנראה טבע מתישהו... ה'אמבטיה' של הגלגל ספייר הייתה חלודה לגמרי ועוד כמה סימנים נסתרים. בסוף הגענו לאאוטלנדר, 3 שעות אחרי שעלתה המודעה. בטלפון הם נשמעו סבבה, אנשים מהיישוב וכבר סגרו עם מישהו על בדיקה למחרת בבוקר. נסענו בלילה לראות את האוטו. לא היה לי שום דבר רע להגיד עליו. הכל פיקס. יד 1 עם טיפולים מתועדים מיומו הראשון במוסך מיצובישי גדול. האינטואיציה שלי הייתה שזה זה, ואכן... חטפנו. שמנו מקדמה ולמחרת בבוקר העברת בעלות. אני יודע שזה הימור מסויים לוותר על בדיקה, אבל אז היינו שניים בתור וכנראה שלא היה יוצא לפועל. אז כן - ברגע שמוצאים משהו טוב צריך לחטוף, אבל עד אז - יש הרבה כיתות רגליים וטלפונים. חחח... אם זה היית אתה - התנצלותי זה המשחק...

צודק. אהבתי מאוד את הקוואזרים. אני זוכר גם שבטיולים הם וה-Xמקס היו בורחים לי בעליות כשהייתי עם הונדה ג'אז 250. לאחד הבנים שלי היה X8 250 שהחזיק קרוב ל-100K ק"מ כמעט ללא בעיות, טיפולים מרווחים כל 10K ק"מ וחלפים זולים. אבל כשהחליף לבוורלי 300 (גם קוואזר) - נפל על קטנוע לימון שהתקלקל כל פעם מכיוון אחר. אחרי הבוורלי הוא עבר לדאונטאון 250 חדש שהיה באמת אחלה, אבל הלך בתאונה טוטאל לוס אחרי שנה וחצי. הבא אחריו הוא (כמה משעמם...) הונדה פורזה 250 ולדבריו הוא מרגיש הרבה יותר טוב מהדאונטאון. חלק, חזק, איכותי ומאובזר יותר מהקימקו. כבר שנתיים איתו ומרוצה מאוד.

חחח... צודק טריבל ש'סגידה' ליצרן מסויים היא די מעצבנת ומקוממת. סה"כ גם לסוזוקי יש מנועים אמינים מאוד, גם לימאהה וקוואסאקי ואפילו לפיאג'ו מאיטליה רחמנא לצלן... ובכל זאת שתי נקודות למחשבה: 1. המנוע של הקימקו מובי שנתת כדוגמא, כמו גם של סימ דיוק זצ"ל, מאוד אמינים ושלא כ"כ במפתיע כמעט זהים (ומופיעים בעוד לא מעט דגמים טייוואנים) מבוססים במקור על הנדסה של... הונדה. זכר לימים בהם 2 הטייוואנים האלה ייצרו ברישיון רפליקות של הונדה. כשהתחילו לפתח דגמים משלהם (מקוררי נוזל) האמינות כבר לא הייתה כ"כ גבוהה, אבל המחיר היה זול משמעותית מהונדה. 2. יש להונדה עקרון הנדסי שמיושם בהמון דגמים, מאז ה-CN וה-CH והוא נקרא under-stressed design. כלומר מנוע לא 'מתוח' שגם אם אתה סוחט ממנו את המקסימום על בסיס קבוע, הוא עדיין נמצא עמוק בתוך מעטפת האמינות שלו. מה שאי אפשר להגיד על רבי המכר של הטייוואנים כמו ג'וירייד/מקס והדינקים המקבילים. ובהיבט האישי - היה לי XADV מ-2017, ולפני כחצי שנה החלטתי להתקדם. הוא היה עם מעט ק"מ יחסית והרגיש מעולה, אבל התפתיתי לדוקאטי מולטיסטראדה 950 יפיוף. למזלי היבואן ואנשיו היו על גבול האנטיפטים, אז לא קנתי אימפולסיבית כפי שהייתי קרוב לזה. בדקתי וחקרתי לגבי הדגם הזה ובכלל, והגעתי למסקנה שהתחזוקה תהיה כבדה עלי כלכלית, והחלטתי 'להישאר בבית', חזרתי להונדה והזמנתי XADV חדש... תגיד משעמם ואולי אפילו פאתטי לחזור לאותו יצרן ודגם, אבל אני מבסוט אש על הכלי והבחירה. חוץ מהחשק - חשוב גם ראש שקט בכדי באמת ליהנות מהרכיבה. לסיום - מבחינת היבואן, ממש עונה לסלוגן מהעבר: you meet the nicest people on a honda תמיד קיבלתי יחס טוב והוגן, ובמצב אמת - עם וואראדרו משומש בעייתי שקניתי מהם, הם עמדו במאה אחוז באחריות שנתנו, ובמהלך התיקון נתנו קטנוע חלופי סביר SW600, אז אני לקוח חוזר, וחוזר וחוזר... וגם שני בנים שלי רוכבים על הונדה. כשאהיה עשיר יותר ואוכל להרשות לעצמי - כנראה שזה יהיה דוקאטי. אז לפעמים, בפרפראזה - זה שאתה פרנואיד, לא אומר שלא רודפים אחריך...

לא בטוח שזה כזה מציאה. אולי הרכב הספציפי באמת אחלה, אבל המחיר... לפני קצת פחות משנה חבר מכר B3 הצ'בק 1.5RX 2008 עם 120K ק"מ מטופל ובמצב אחלה ב-9500₪. הוא ביקש 12K, והתפשר בגלל שריטות ומשאבת הגה שבבדיקה הסתבר שהיא בלויה וחורקת (מחלה מוכרת של הדגם). יכול להיות ששוק המשומשות היום 'חם' יותר, אבל בטוח שאפשר למצוא משהו טוב בסביבות ה- 15,000₪

עוד אופציה - סובארו. B3 אימפרזה על נגזרותיה וגם B4 הגדולה נכנסת בתקציב שלך. אמינות מצויינת, חלפים זמינים ולא יקרים, ונוחות לא רעה בכלל. תוכל למצוא שנתון חדש יותר מטויוטה והונדה. בכל מקרה - קח בחשבון שעם תקציב נמוך צריך לחפש הרבה עד שמוצאים רכב שמור ומטופל עם נתונים סבירים של ק"מ וידיים. https://www.yad2.co.il/vehicles/cars?manufacturer=35&model=1210,1588,891,235,2379,1430&year=2009--1&price=4000-16000

שנתיים זה כלום. רוב הקטנועים בני שנתיים בשימוש פרטי מרגישים חדשים. הונדה במיוחד. וולט?! אלה סתם משתינים על חוקי התנועה. קטנוע בשימוש של שליח 'אמיתי' יהיה עם ק"מ גבוה ועם בלאי חיצוני ניכר בד"כ בגלל נפילות פה ושם. גם אני כמו Ido12 מחזיק XADV750, ואני מסכים איתו לגבי התחזוקה. לבן שלי יש הונדה פורזה 250 2019 (בן 3 שנים) פרטי עם 23K ק"מ והוא מרגיש ונראה מעולה, וגם התחזוקה שלו לא יקרה בכלל. למעשה ביטוח החובה הוא ההוצאה הכבדה בדו"ג שהוא לא ספורט (כביש או שטח)

נראה לי שאתה מגזים קצת... קטנוע קטן שנוסע בעיקר בעיר יצטרך טיפול שמן פעם בשנה, עלות של כ-200 שח בהגזמה, הצמיגים של ה-125ים הקטנים זולים יחסית, ויחזיקו לפחות שנתיים-שלוש ובכל מקרה - העלות של הצמיגים והבלמים לא תהיה שונה משל קטנוע חשמלי. תוסיף את המרכיב של זמן ושל חנייה - והכף נוטה חד משמעית לקטנוע. ואז שוב חוזרים לשאלה מרכזית - עם רישוי או בלי, ואם כן - אז חשמלי או בנזין. כלכלית ברור שכלי ללא רישוי עדיף משמעותית. טכנית ובטיחותית - ברור שהכלים המרושיינים עדיפים על מיני הקורקינטים והאופניים החשמליים, ואת דעתי על קטנוע חשמלי מול בנזין בהקשר של פות"ש כבר אמרתי קודם

הכל נכון. חשמלי לא מרושיין גם גניב בטירוף. חתיכת מטרד... תכלס - לטעמי אין פתרון חשמלי ראוי באמת, לכן שאלתי קודם למה הוא שולל קטנוע בנזין.

צודק לגבי קורקינט vs קטנוע. לגבי האופניים - אני איתך. אפילו נמנע מ-וולט בגללם. אבל יש עוד אופציה - הרים חשמליים. אלה אופניים גדולים אמיתיים ואיכותיים עם תגבור חשמלי לפידול. כלומר ידרשו ממך מאמץ מסוים, לא יהיו מהירים כמו החשמליים הפשוטים, יקרים הרבה יותר - אבל יהיה לך בונוס של כושר... מצד שני - מה יש לך נגד קטנועי בנזין?

זה לא מעוד שנה, אלא שנתיים. עד הטסט של השנה ה-20 זה כל שנה כרגיל, למעט הצורך באישור בלמים לטסט. כלומר רק בגיל 20 וחצי הרכב נכנס לטסט כל חצי שנה, וכן - זה מטרד. עם הרכבים הישנים שהיו לי זה סימן לי את הזמן להתקדם.

אני אומר שאם אתה יכול להסתפק בקורקינט/אופניים חשמליים אז עדיף מאשר קטנוע חשמלי, מבחינת ההוצאות והבירוקרטיה. אם בכל זאת קטנוע - אז בנזין. לאור מימדיך המכובדים - אז מינימום 250/300. הקטנועים החשמליים מפגרים אחרי עולם הרכב בעיקר בגלל משקל הסוללה. היצע כרגע כולל בעיקר כלים סיניים כאלה ואחרים (כולל בליץ ה'ישראלי') והם עדיין לא בשלים מספיק. רובם גם יהיו קטנים עליך. היצרנים הגדולים עובדים על דו"ג חשמליים אבל עדיין לא יצאו עם כלים שיעמדו בסטנדרטים הנדרשים, עם חריד אחד לדעתי - הווספה החשמלית של פיאג'ו.

קודם כל - הוא לא היה רמאי. אני הייתי פזיז. כך גם זה שקנה ממני... בחיפה אני לא מכיר, וללוות בקנייה אני כבר לא עושה את זה יותר. סורי. הבן הצעיר שלי התחיל לרכב לפני כשנתיים, פחות או יותר בשאיפות כמו שלך - מנהלתי + טיולים + קצת שטח. הלכנו על הונדה CRF250L - דו"ש חמוד ואמין, ומעולה להתחלה. יש את הדגם הרגיל, ויש 'ראלי' עם מגן רוח ועוד קצת אבזור נוחות ובשנתונים המאוחרים יותר הוא גדל קצת בנפח ונקרא CRF300L. יכול מאוד להיות שאתה מכיר אותו מלימודי הרכיבה - מאוד פופולרי אצל המורים. https://www.yad2.co.il/vehicles/motorcycles?manufacturer=115&model=2661 תגדיר תקציב, עם קצת רזרבה ליישור קו אם צריך, צמיגים, בלמים וכדו' ועוד בסביבות ה-1500 שח לקסדה/מעיל/כפפות. הייתי מחפש כלי מפרטי, עם נתונים טובים של ק"מ וידיים, ובניגוד לרכב - עם כמה שפחות שיפורים ושינויים, והכי חשוב, עם היסטוריית טיפולים מסודרת. לא 'חבר סידר לי בחצר' וכאלה. במקביל תתקשר לטרייד אין של הונדה, תברר אם יש להם משהו בכיוון. כשתמצא אחד ראוי, קח אותו לבדיקה במורשה הונדה. אוכל לברר לך על מוסך מומלץ בחיפה, אם תרצה. אגב, המדינה קטנה וזו הוצאה גדולה - אז אל תגביל את עצמך דווקא לצפון. אם יש משהו ראוי במרכז - שווה לפנות חצי יום ולנסוע לראות. דבר אחרון - אל תתפתה למודעות של כל מיני 'אופנועי הכי זול אצלנו", חלקם מומחים בלפנפן נבלות ולהציג אותם כאופנוע 'שמור ומטופל'...

בכל מוסך קטנועים, או בצמיגיות שמורשות גם לדו"ג. תבקש של החברות הגדולות והמוכרות: פירלי, מישלן וכדו' למשל כאן: https://orenzeitunitires.com/product/100-90-10-56j-s83-tl-tt/

בחישוב כלכלי צריך להכניס גם את עלות הזמן שתיקון לוקח, את כל ההתעסקות עם להשיג חלפים זולים בארץ או בחו"ל וגם את הגרירה ואת עלות הרכב החלופי. וגם פרמטרים שאי אפשר להעריך כלכלית, כמו שקט נפשי כשאתה נוסע ברכב תקין וצעיר יחסית, לעומת החרדה מהבלתי נודע כשאתה יוצא לדרך עם גרוטאה. כמובן שאם אתה מכונאי שמכיר את הגרוטאה על בוריה ויודע לתקן בדרך מה שצריך, וממילא יש לך רכב נוסף לגיבוי, ולגרוטאה יש ערך סנטימנטלי כלשהו - אז הכל נראה אחרת.

כן. בהחלט. מבחינתי לא הגיוני לשים עשירייה על רכב ששווה חמישית מזה ועדיין להישאר עם רכב שמיצה כבר את מכסת האמינות שלו ובהמשך עלול (למה עלול? בטוח! רק שלא ידוע מתי) להכין לי עוד 'הפתעות'... ו"בזבזתי" 46K בתשלום חודשי ידוע על אחלה רכב שאני אוהב ומשרת אותי נאמנה. ומצרף (שוב..) קישור לדוגמה קלאסית למקרה הפוך, מה שנקרא 'שכר לימוד' : https://www.doogigim.co.il/k-איכס/

אני הייתי שואל את עצמי 2 שאלות: 1. האם אני מספיק עשיר בכדי לקנות רכב ככ זול? 2. האם באמת אני רוצה לקנות צרור של צרות ממישהו אחר? ותשובות חלקיות שאני הייתי עונה לעצמי: 1. גם למסנגרים בפיג'ו הזה ברור שהרכב הזה צריך השקעה של אלפי שקלים שלא יחזרו ובהמשך תחזוקה אינטנסיבית, מוקפדת ויקרה, כלומר חתונה קתולית עם מוסך כזה או אחר, ו(סוג של..) הוראת קבע בסכום בלתי ידוע מראש. לפני כשנה העפתי אלמרה במצב נסיעה שדרשה השקעה של כמה אלפים בתור התחלה ולפי מה שראיתי כשהעלו אותה על הליפט במוסך - בהחלט עוד לא מעט אלפים בהמשך. אמרתי לה סלאמאת ביי ביי, הלכה לפירוק, וקניתי סובארו בהלוואת מימון שאני י-ו-ד-ע כמה אני משלם כל חודש. שנה וחצי אחרי אני סופר-מרוצה מההחלטה ומהתוצאה בפועל. 2. לא תודה. יש לי מספיק משלי. לא מוכן לקנות רכב שברור שיתקע אותי איפושהו מתישהו, ומעבר להוצאות ישבש לי את שיגרת החיים ויחייב אותי להתייחס אליו כאל חיית מחמד בעייתית במקרה הטוב, או שיינשך אותי במקרה הפחות טוב.

מוסך אופנועים. מוסכים של רכב לא מתעסקים עם אופנועים. יש הרבה מוסכים שמתמחים בקטנועים, במקרה של אופנוע, רצוי וכדאי לגשת למוסך שמתמחה באופנועים. אם אתה קונה מהטרייד-אין של הונדה למשל, אתה מקבל מהם שקיפות לגבי המצב של הכלי הספציפי, ואחריות של 3 חודשים. לי יש ניסיון ארוך שנים איתם. ניסיון טוב מאוד, לכן אני ממליץ. לגבי סוזוקי אני פחות מכיר ויודע, אבל אם אתה מאיזור תל אביב אני יכול לגשש אצל מכרים מי מומלץ ואמין. לגבי עלות, זה לא כמו ברכב שיש מכוני בדיקה ומחירונים, אבל אני מעריך שבדיקה מקיפה תעלה כמה מאות שקלים, לכן רצוי לראות אופנוע משומש יחד עם מישהו שמבין קצת, רק על מנת לשלול על הסף 'נבלות' וכלים מוזנחים, ולקחת לבדיקה משהו שבאמת נראה שווה. ככל שהתקציב נמוך יותר, רבים הסיכויים ליפול על נבלה, ולכן תידרש יותר השקעה של זמן בחיפוש. אני מצרף לך קישור לכתבה על 'איך ל-א קונים אופנוע' שכתבתי על מקרה שהיה לי בעבר הרחוק https://www.doogigim.co.il/k-איכס/

1000 שח פחות גם כל מיניבר 50 ליטר ינסה להוריד אם בכלל יש ממה. 2 רכבים שמכרתי לפירוק/ברזל עמדו כמה שנים, וקיבלתי בדיוק מה שביקשתי 300 ו-700 שח בהתאם למשקל - ג'י.אמ.סי ונדורה וסוזוקי וואגוןR ניסו להוריד 100 שקל, אבל רק גיחכתי והם ירדו מהשטות הזו. האחרון היה ניסאן אלמרה במצב נסיעה, עלה לגרר בכוחות המנוע עם מזגן עובד... וגם עליו קיבלתי בדיוק מה שביקשתי - 1500 שח. הגרריסט ניסה לסחוט 'טיפ' 100-200 שקל, אבל הסברתי לו ש"אין מקום" בסכום כזה ואם בא לו טיפ שיבקש מזה ששלח אותו. עיקם קצת את האף ונסע. לא יודע אם זה מייצג במאה אחוז, אבל זה הניסיון שלי. בכל המקרים שמרתי ליתר בטחון את כל הניירת של ההורדה מהכביש, את מס' הטלפון של הקונה, וגם צילום של הגרר עם מספר הרישוי שלו כשהרכב עליו.

מה אכפת לך לאן הולך הרכב אחרי שנמכר? ממילא אין לך שום שליטה על זה. בשנים האחרונות מכרתי 3 רכבים לפירוק, אני אוהב להיות 'יד אחרונה'... פשוט התקשרתי למדבקות שהחבר'ה האלה שמים על רמזורים ורכבים מאובקים שראיתי בסביבה. דאגתי לביטול רישיון רכב, הסרת לוחיות זיהוי, וזכרון דברים קצר שהרכב לפירוק/ברזל ולא מיועד לנסיעה. בכל המקרים הם הגיעו עם גרר תוך כמה שעות או למחרת. חתימה, כסף, העמסה לגרר, וסלאמאת כל טוב. נגמר הסיפור מבחינתי.

62 תחנות. 309 דקות מב"ש לאילת

צודק. עוד אזלת יד מתמשכת של המדינה. אתה גם לא רוצה לדעת איך מתנהלים שעורי רכיבה. כמו בשנות ה-70, וגם אז לא היה להיט גדול. די מייאש בסה"כ. Darwin Rules

DRZ400 הוא דו"ש קשוח ומיושן. יכולת שטח מצויינת שבאה ע"ח נוחות יומיומית. למטרות שהגדרת דווקא ה-DR650 יותר מתאים, מתלים רכים ומפנקים, מנוע רגוע, וגובה מושב נמוך יותר. עוד אופציה מאותו בית - ויסטרום 250, אופנוע נוח ורגוע, ומודרני יותר משני הדינוזאורים הנ"ל שמקורם בשנות ה-90 של האלף הקודם. איפה קונים סוזוקי חדש? https://www.oferavnir.co.il/suzuki/

בנסיעה מת"א לאילת יש 2 עצירות של רבע שעה בתחנות עם שירותים מסודרים

מה אין לך אוזניות? שמע, עלית פה על רעיון... סתם... ברור שיש. אבל 4 שעות ברצף זה קשוח לי. גם הקיטור על הצפצופים של המוביל-איי הוא לא כזה עניין, אם לא יושבים במושבים הקדמיים בכלל לא שומעים את זה. כשאני נוסע לבד לסיני, אני מעדיף אוטובוס על רכב או אופנוע.

נסעתי כמה פעמים בשנים האחרונות לאילת באוטובוס מת"א. גם בלילה (אוטובוס חצות ) וגם בבוקר. פחות מ-5 שעות כולל 2 עצירות התרעננות של רבע שעה. סבבה לגמרי סה"כ, חוץ מהצפצופים הבלתי פוסקים של המובילאיי... כל פעם שהאוטובוס נוגע בקו ההפרדה. רכב רחב, אז קורה הרבה. בטוח יותר נוח ונעים מהמוניות של המשך הדרך בסיני