לא מדוייק - במנוע הזרקה ישירה מערכת ניהול המנוע מבקרת בצורה רציפה מספר רב של פרמטרים ובהתאם משנה את תצורת הבעירה בצילנידר (בפועל אין מצערת). התאור של dorki נכון למצב פעולה מסויים של תערובת ענייה בעומס נמוך (היכולה להגיע עד יחס תערובת אויר/דלק של 1/65). מצב זה מתרחש בד"כ בשיוט רגוע במהירות קבועה (בכביש מהיר למשל במהירות של 90 קמ"ש). במצב זה (ובמצב זה בלבד!) ההזרקה מתבצעת כמו בתאור של dorki, והרגישות למספר האוקטן זניחה.
אולם כאשר נדרשת האצה בעומס משתנה, הדלק מוזרק בלחץ גבוה מאד גם במהלך פעולת היניקה לטובת תערובת הומוגנית (ביחס תערובת משתנה, עד יחס של 1/15 לערך בעומס מלא), כך שבזמן פעולת הדחיסה (המתרחשת הטמפ' גבוהה מאד) עלול להתרחש פיצוץ לא מבוקר של התערובת אם משתמשים בדלק לא מתאים.
מערכת ניהול המנוע לרב מתוכננת לעבוד בטווח רחב ככל האפשר של אוקטן (בהתבסס על חיישן הנקישות), תחת מגבלות פיזקאליות של איחור מקסימאלי אפשרי של ההצתה. למשל במנועי 1.2 ו-1.4 TSI המיפוי האופטימאלי של תזמוני הזרקה ויחס תערובת תוכנן עבור אוקטן 98, אך המחשב יכול להתמודד עם דלק באוקטן 95 ע"י איחור ההצתה ו/או העשרת תערובת הדלק אשר בין היתר מצננת את טמפ' האויר הדחוס (אך מגדילה את תצרוכת דלק...) וכך מקטינה הסיכוי לנקישות ("צלצולים").
ככל שיחס הדחיסה גבוה יותר, גם מספר האוקטן חייב לעלות כדי לאפשר עבודה תקינה של המנוע גם בהאצות תחת עומס משתנה אשר מחייבות תזמון משתנה של הזרקת הדלק. אין ארוחות חינם!