menir1

מצמדים זה בלאי. כמו שתגיד שייפול עליו רכב ידני שצריך להחליף מצמד. וגם מכאטרוניק לא משהו ששונה מהותית מרכב משומש עם גיר פלנטרי שצריך שיפוץ גיר (החלפת מכאטרוניק לרוב זולה יותר)

במיוחד אם בדגם מצוייד ב--Auto Hold, אין בעיה עם DSG גם בתוואי עירוני. כל דגמי הקונצרן מציינים.

ליצרן הזה מוניטין מחורבן, במידה רבה של צדק, בעיקר בגלל אי הרצון שלו לטפל בכשלים תכנוניים. יש לו לא מעט דגמים בעייתים . ה-508 הספציפית הזאת, היא מהדגמים המוצלחים.

ה-508 הגיעה רק עם מנוע בנזין 1.6 בהספקים של 180 כ"ס (פרמיום) או 225 כ"ס (GT). מנוע מצויין, חזק וחסכוני עם אמינות בסיסית טובה. הגיר יפני מצויין אם כי עצל מעט בנהיגה נמרצת. מכונית מעולה וייחודית. המחלה הכי יקרה זה הקטליזטור שנוטה למות באזור ה-120k ק"מ. הוא יקר, ורק מקורי מחזיק מעמד. חוץ מזה, אין דברים מהותיים. הקפדה על טיפולים בזמן (מומלץ להחליף שמן כל 10k ק"מ או פעם בשנה) תבטיח חיים ארוכים וטובים. תבדוק היסטוריית טיפולים.

לחמי יש רצף היסטורי של מכוניות אמריקאיות מבית GM. כיום עם XT5 בת 3. המנוע הגדול הוא המוצלח יותר בכל הקשור לאמינות, אך צריכת הדלק היא לא מנקודות החוזקה שלו, בעיקר בתוואי עירוני.

מי שהשכילה לבנות אסטרטגיה מוצלחת היא טויוטה שהימרה בענק על הטכנולוגיה ההיברידית, מה שגרם לה להתבסס כיצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם ללא עוררין (עד לפני חמש שנים VAG נתנה לה פייט צמוד). הקוראנים למדו מטויוטה ואימצו אסטרטגיה דומה.

אני חושב שהמסקנה של אותם מנהלים שגוייה. העניין יותר מורכב כי האיחוד הארופאי הכניס תקנות זיהום שבמקור הנחו על איסור שימוש במנועי בעירה פנימית החל מ-2030. זה דחף הרבה יצרניות להפסיק לתכנן דגמים מבוססי ICE ולתכנן דגמים חשמליים בלבד. זאת הייתה טעות קולוסאלית, כי מכונית חשמלית היא לא מוצר שמתאים לכולם, והלקוחות פשוט לא קנו. כתוצאה מכך, הרבה דגמים חדשים התבררו ככשלון מהדהד, ולא מעט יצרנים ביטלו תוכניות של השקת דגמים חדשים חשמליים. בסיכומו של דבר, תעשיית הרכב הארופאית מחקה כ-80 מיליארד דולר כתוצאה מההתנהלות הנ״ל. מספר יצרנים מועט כמו BMW שהשכילו להמשיך לפתח דגמים חשמליים במקביל לפיתוח של דגמי ICE הם היחידים שצלחו את הסערה הנ״ל בצורה טובה יחסית. ההנהלה הבכירה של BMW היא גם זאת שהובילה את הלחץ על האיחוד הארופאי לשנות את התקנות ההזויות שלהם.

כן, כמובן שהמפלס היה על המקסימום שהחלפתי את הרפידות. הקרדיט לצלמים מוכשרים - Yuval Levy ו-Olesya Sich

אני והברז היינו 3 פעמים בפצאל בחודשיים האחרונים - אני מאד אוהב את המסלול הזה, כי התוואי שלו מגוון ומעניין יותר משני המסלולים האחרים. בינואר (הפעם הראשונה שחזרתי למסלול מאז 2024 - שנה שעברה שיפצנו את הבית בדיוק בעונה), הברז הבהירה לי כמה היא מכונית לנהג. באחד המקצים, שהרגשתי שאני חוזר לעניינים והקצב עלה, התלהבתי ביציאה מהתוואי הטכני ולחצתי קצת יותר מדי והזנב טס לי בסנאפ מהיר. עם תגובה מאוחרת ופחות מדי היגוי נגדי מצאתי את עצמי מסתובב ב-˚180 - זה קרה בקטע הכי פחות מתאים בגלל הקרבה היחסית לחומת הבטון שמפרידה בין המסלול לפיטס. חוויה מעניינת שהורידה לי את הלב לתחתונים 🙃. בכללי, התחת יוצא לי בצורה מאד מדודה בכל פנייה הדוקה ובתיקון מאד קל היא חוזרת תוך כדי היציאה, הפעם זאת הייתה יציאה אלימה... מעבר לכך, הסט של טארוקס נותן המון ביטחון בבלימה ואני מאד מרוצה ממנו. בסוף יום המסלול האחרון הרגשתי שהדוושה שוקעת, בדיקה של מפלס נוזל הבלמים הראתה שהוא ירד למינימום (לאחר 3 ימי מסלול). הצמיגים גם נתנו את שלהם (נהג אחר שנהג אחרי באחד המקצים אמר לי שאני כאילו נוסע על קרח...) המנוע צורך מעט שמן, כך שחשוב מאד להקפיד על בדיקת של המפלס לפני כל יום מסלול - אצלי הצריכה היא כ-0.4 ליטר ב-6500-7000 ק״מ לערך, ובעלים אחרים מדווחים על צריכה דומה.

ממליץ לעקוב אחרי המלצתו של @קיורטוש אוטומוטיב - הוא מקצוען.

בגדול, זה אותו מנוע (עם הבדלים מינוריים בארכיטקטורה), כאשר בדור השני המנוע צורך מעט שמן במצב תקין - אצלי הצריכה היא כ-0.4 ליטר ב-6500 ק"מ, וגם אחרים מדווחים על צריכה דומה. זה מחייב הקפדה ייקית על גובה מפלס השמן בדור השני. כל מנוע בוקסר שלא מצוייד בעוקה יבשה רגיש מאד לגובה מפלס השמן.

לגבי הממיר, רק מקורי. ניקוי לא עוזר וחליפי עם אורך חיים מגוחך. אבל הממיר המקורי יקר.

הכשל בתכנון של רצועת התזמון הוא לא הכשל התכנוני היחיד במנוע הזה. יש כשל תכנוני נוסף בטבעות האטימה של הבוכנות. שמן מנוע שנכנס לממיר הורס אותו.

אם אתה מצפה לתשובות רציניות, תועיל בטובך לתת את מירב הפרטים שברשותך. לא ציינת דגם מנוע, לא ציינת שנתון, לא נתת שום פרט שיכול לאפשר למישהו להתייחס. אם במנוע לא הוחלף שמן לפי הוראות היצרן, אז בהחלט יש מצב שיילך מנוע.

ב-208 GTi המזגן לא גיבור גדול. אם היא חנתה שעות תחת השמש הקופחת בבקעת בית שאן בשיא הקיץ, המזגן התאמץ מאד לקרר את חלל המכונית הלא מאד גדול, ועברו מספר דו-ספרתי של דקות עד שהתחלתי להרגיש נעים. בברז למשל, המזגן הרבה יותר חזק, אם כי חלל תא הנוסעים יותר קטן משמעותית, אך החלון האחורי הענק משמש כחלון שמש מה שמאד מחמם את תא הנוסעים (ב-208 היו חלונות כהים מאחור, מקורי מהיצרן).

4 בוכנות ושרשרת, הוא לא דומה למנוע 1.0 ליטר הבעייתי.

זה לא מקביל למכונית, ששם יש מערכת קרור שמופעלת בזמן הטעינה ומטרתה לשמור את הסוללה בטווח טמפרטורה ספציפי.

רק שבסמארטפונים אין בקרת טמפרטורה לסוללה כמו לרכבים. הטמפרטורה של הסוללה היא מרכיב 'קיטי בשמירת בריאות הסוללה לאורך זמן.

לגרסאות הבנזין Euro6 ואילך (THP 165 ואילך), אין בעיות בשרשרת התזמון ו/או הצטברות משקעים על שסתומי היניקה - אלו בעיות שהיו אופייניות למנוע יורו 5 (THP 156).

ברכבי VAG בד"כ הבלמים מחזיקים עשרות אלפי קילומטרים (מניסיון של מספר רכבי סקודה שהיו ברשותי). יש מצב שהמוסך המטפל ביקש להגדיל את החשבונית...

מסכים, יחד עם זאת היצרן הזה הרוויח את הפגיעה הקטלנית במוניטין בצדק (ישראל לא ייחודית שלא במקרה). לי היו מכוניות של היצרן בעבר (האחרונה הייתה ה-208 GTi, שנרכשה בשנת הייצור האחרונה, אחרי מחקר מעמיק שמצא שהיא דגם מוצלח), אבל בכל הקשור לצד ההנדסי של יחידות ההנעה, היצרן הזה צריך להוכיח שהפעם הוא עשה עבודה כמו שצריך, לפני שאמליץ למישהו לרכוש מכונית שלו.

ב-208 GTi היה auto hold

ממה החשש? PSA = Piece of Shit Allure יצרן שהקפיד לז#ן את הלקוחות שלו בשני העשורים האחרונים, זה למה.

סך התלונות, ביחס לכמות המכוניות, כנראה מאד קטנה

האוונסיס נמכרה לאחר כמעט 4 שנים. לסיכום: מכונית מצויינת והתדמית של טויוטה בכל הקשור לאמינות ואיכות הרכבה של המכוניות שלהם בהחלט מוצדקת במקרה שלי. המכונית גמאה 148k ק"מ סה"כ, כ-43k ק"מ מאז נרכשה. מה הוחלף/תוקן: - רדיאטור: לדעתי, העובדה שלא הוחלף נוזל קרור במשך יותר מ-11 שנים, היא הסיבה העיקרית. הבחנתי באיבוד איטי אך קבוע של מפלס הנוזל. התגלה חריר קטן רדיאטור. - האלטרנטור החזיר נשמתו אחרי 13 שנה. הוחלף במשופץ שעובד יופי. חוץ מזה, כלום. טיפולים ודלק. כל השאר מקורי כפי שיצא משערי המפעל אי שם לפני כמעט 16 שנים. איכות הנסיעה טובה, גם צריכת הדלק טובה יחסית למימדים. מרווחת מאד, תא מטען ענק עם מפתח רחב ונוח להעמסה/פריקה. הסיבה למכירה: המכונית הייתה מעורבת בתאונה קלה (נהג סקודה סופרב חתך את אשתי והיא לא הספיקה לבלום)מכסה המנוע התעקם וגם הפגוש, והחלטתי שאני לא מתקן (למכונית היה ביטוח צד ג'). נמכרה בהנחה משמעותית במחיר עוד לפני שהספקתי לפרסם. המחליפה צעירה ב-9 שנים. אפתח שרשור מעקב חדש בקרוב.