הכל התחיל לפני כ-7 שנים....
האוטו הראשון שלי היה ידני - והחזקתי אותו שנה.
האוטו השני שלי היה אוטומטי - והחזקתי אותו שנה וחצי.
האוטו השלישי שלי היה ידני - והחזקתי אותו כמעט 3 שנים.
האוטו הרביעי שלי (הנוכחי) הינו אוטומטי - ואני מחזיק בו כבר מעל שנה ואין לי שום מחשבה להפטר ממנו בשנתיים הקרובות.
מאוטו לאוטו עליתי בנפח המנוע (ביחס לגיר); הראשון היה 1300 ידני, השני 1800 אוטומטי, השלישי 1600 ידני והרביעי (הנוכחי) 2000 אוטומטי.
מכל הנ"ל נהנתי באותה המידה.
ה 2000 האוטומטי מאפשר לי להנות מביצועים טובים יותר ביחס ל-1600 ידנית ותצרוכת דלק דומה ל 1600 אוטומטי וכמובן זמינות כח מצויינת ותצרוכת דלק שפויה לחלוטין.
למרות שכשהחזקתי את האוטו השלישי שלי הייתי בטוח שהבא אחריו יהיה גם כן ידני, בסופו של דבר דיי נשברתי. כל שנה 20,000 ק"מ שמתוכם 80% בנסיעות בלב גוש דן (הרבה מאוד רמזורים, תנועה צפופה ולעיתים פקקים) אין שום יתרון לגיר ידני, זה הופך למטרד אחרי תקופה מסויימת ותצרוכת הדלק זה הדבר האחרון שמטריד אותך.
בחודש יוני נהגתי על הרכב הנ"ל 3,500 ק"מ (!!!), 70% מהם מחוץ לעיר (אילת, טבריה, ישובי הצפון וכד') ולא הרגשתי או הצטערתי לרגע על ה"מחסור" בגיר הידני. לא הרגשתי שום מחסור בכח - לא צריך לכבות את המזגן בעליות של סדום וגם לא מפחד לצאת לעקיפה של שיירת מכוניות עם נהגי שבת... כל הכח נמצא מרחק לחיצה קלה על הגז והוא זמין בהחלט, בלי הרבה רעש ובלגן.
אני אוהב לנהוג. אם היתה לי אפשרות להחזיק 2 כלי רכב בהחלט הייתי מחזיק אחד ידני ואחד אוטומטי - אבל נכון לרגע זה אני נשאר באוטומטי (שבאופן יחסי זריז בהחלט) מאחר ואופי הנסיעות שלי פשוט דורש את זה.
איציק