daniel.asu

אתה תמיד יכול לנסות, אבל קשה לי לראות איך זה יעזור ויגרום למישהו להתאמץ שם (הלוואי שאני טועה בזה). מן הסתם, זו דעתי האישית (והצינית), אפשר שאני טועה לחלוטין. אם יורשה לי לשאול - מדוע זה כל כך חשוב לך? כנראה שגם אם הם יעדכנו את זה, אני לא חושב שהם ממש ישנו את החישוב של ערך הרכב. בכל מקרה, הסחירות של הרכבים האלה מנותקת לחלוטין מהמחירון (ברמה של הפרשים של 10,000 ויותר מהמחירון), אז לא רואה איך זה יעזור במשהו. דרך אגב, יש כבר מחירונים אלטרנטיביים (יד2 ומחירון משרד התחבורה), אבל הם לא ממש רלוונטיים מול חברות הביטוח כי כנראה שיש להן סיבות מגוונות לדבוק בלוי יצחק ולא באחרות.

זה הולך לפי הרישיון (= מה שמעודכן במשרד הרישוי). אתה גם יכול לבדוק, דרך אגב, באתר 'משומשת' או באפליקציה 'רכבי ישראל' - שמושכות נתונים מהמאגר הפתוח של משרד הרישוי (לפי מה שאני מבין לפחות). אם תחפש, תראה שאין 508 עם 165 כ'ס בלוי יצחק. בכלל. זה גם לא הרכב היחיד שיש בו בעיה כזו, זכור לי בחיפושיי שנתקלתי בעוד דגם שלא מעודכן בהתאם למשרד הרישוי (3008 צורה ישנה מהשנים האלו אני חושב). בכל מקרה, לאור זאת שמשרד הרישוי הוא מי שאחראי על רישוי רכבים בארץ ולוי יצחק הוא סתם מחירון שנוח לחברות הביטוח, ברור מי יודע טוב יותר. רק שים לב שבמקרה של התעסקות עם הביטוח, אתה כמובן תקבל כסף בהתאם למה שמחירון לוי יצחק פולט עבור מספר הרישוי של הרכב, את אף אחד לא יעניין שהערך של הרכב בפועל אמור להיות גבוה יותר כי מדובר במנוע עדיף. עוד נקודה - אם אתה ממש נחוש, אני מניח שאתה יכול לבדוק את זה מול מוסך יבואן לפי מספר המנוע.

בעיני, שניהם גרועים, אבל אם אני מקדים בטעות זה הרבה יותר טוב מלאחר בטעות. והכי גרוע זה לאחר בחצי שעה אחרי שניסיתי להקדים בחצי שעה (!), כי ידעתי שייקח לי יותר זמן ממה שהווייז הצהיר. בסופש האחרון השתמשנו בווייז בחיפה (שאני מכיר בה ממש כלום), ואחרי שהוא בירבר את נשמתנו ונתן הוראות שגויות ואז התחרט עליהן - עברנו למאפס. ואז בכלל נהיה בלאגן... לפני כמה שבועות נסענו בפעם הראשונה למקום כלשהו בפתח תקווה. בניגוד למנהגי, אשכרה ניסיתי להקשיב לווייז, אז בהתאם להנחיות הקוליות - נעמדתי ברמזור כדי לפנות שמאלה. בעודי עומד ברמזור, זה מה שראיתי במקרה במסך: וידאתי עם חברה שלי, ובאמת בשום שלב ווייז לא הורתה לפנות ימינה (מעבר לירידה מהמחלף), וגם בהנחייה שמאלה היא לא אמרה 'בעוד 2 וחצי קמ, פנה שמאלה' כפי שהיא עושה בדרך כלל ובהתאם להוראה הכתובה. זה קרה לי מספר פעמים, וזה התחיל לקרות רק בחודשים האחרונים, כשהוצאתי אותה ממצב 'תרעות בלבד'. פשוט מכל הפעמים, זו הייתה הפעם היחידה שחברה שלי הייתה איתי כדי לאשש את זה שאני לא כל כך סתום - זה הווייז שעושה לי קטעים.

עד היום התרגלנו שחברות רכב חולקות ביניהן פלטפורמות וחלקים. מהיום - גם עם חברות תעופה. העתיד כבר פה.

הנחתי שאין תמיכה, אבל אתה יכול לבדוק את זה יחסית בקלות - האם יש לך מקור ברסיבר שנקרא TV Out או משהו דומה? רוצה לומר, כשאתה עובר בין הsources, הוא עובר בין כל הhdmi, tuner ומגיע מתישהו למשהו שקשור לפלט מהטלויזיה? אם כן, נסה לעבור לזה, ואז לנסות לנגן משהו עם סאונד דרך אחת האפליקציות בטלויזיה (יוטיוב או מה שיש, בהנחה שהיא בכלל חכמה). אם הצליל מועבר מהרסיבר לרמקולים, אז אפשר ללכת עם arc כמו שliviur הציע. שים לב שאם אתה מנגן משהו מהטלויזיה, הכבל בינה לבין הרסיבר צריך להיות מחובר ליציאת hdmi שתומכת בarc (בדרך כלל כתוב עליה).

אני לא מוצא בהגדרות של הרסיבר התייחסות לcec, שזה קצת מוזר כי הוא לא כזה ישן: https://manuals.denon.com/avrx520bt/eu/en/download.php?filename=/AVRX520BT/EU/EN/pdf/AVRX520BT_EU_EN.pdf אולי שווה לעקוב אחרי ההוראות בסרטון הבא: אם גם זה לא הולך, אולי לנסות לעשות עדכון לfirmware של הרסיבר ואז לנסות שוב את הסרטון (קשה לי להאמין שיעזור, אבל אולי). דבר אחרון, אם כלום לא עובד, בדוק אם יש אפשרות לחבר את הסטרימר לטלויזיה עם hdmi ולרסיבר עם כבל אופטי או משהו דומה. כך, ברגע שגם הטלויזיה וגם הסטרימר יהיו עם cec, הדלקה/כיבוי של האחד תשלוט בשני, והרסיבר יקבל רק את הסאונד ויהיה כמו שהוא היה עד עכשיו. כמובן, לפני שאתה רץ לקנות כבל, כדאי לבדוק שהטלויזיה והסטרימר באמת עובדים ביחד על-ידי חיבור ישיר ביניהם, כי ממה שאני זוכר cec זה לא פורמט מאוד אחיד ויש צירופי מכשירים שהוא לא עובד בהם מדהים (כך היה אצלי עד איזה עדכון גרסה לרסיבר).

מה הדגם של הרסיבר ושל הטלויזיה?

אני אענה מהזיכרון שלי כשהייתי באותו המצב: בעקרון גם לרסיברים יחסית חדשים יש cec. נסה לחפש בהגדרות של הרסיבר הפעלה של הפונקציה הזו. כמובן, יכול להיות שזה יופיע תחת שם אחר מcec, אז אם לא מוצא - כדאי לחפש במדריך המשתמש איך זה נקרא. בנוסף, הcec אמור להיות מופעל גם בטלויזיה. יש לי איזה זכרון מעורפל שהייתי צריך לחבר את הרסיבר ליציאה שתומכת ב-hdmi arc בטלויזיה, אבל יש מצב שאני מבלבל וזה לא היה קשור.

כרגע כבר לא רלוונטי.

למסירה - מחשב נייד acer aspire 5750-6589, עתיק אך עובד בסדר. מעבד i3-2310M, עם 4 גיגה זיכרון ומסך 15.6 אינץ' (מקלדת מלאה עם numpad). כונן SSD בנפח 64 גיגה, שבזמנו הפך את המחשב מגוסס לזריז למדי. נמצא רוב החיים בבאר-שבע, אבל מגיע לא מעט לראשלצ, ולעתים גם לעמק יזרעאל.

ניסיתי כמה פעמים לחפש חנויות יד שנייה לבגדי גברים, וזה לא פשוט. גם אם יש אזור לגברים - הוא בדרך כלל מצומצם למדי. אז לא הייתי בונה על חנות אחת ששווה ללכת אליה במיוחד, אלא מנסה חנויות מזדמנות במקומות שאני מגיע אליהם.

זה נגזר מזה שכל המערכת של מיסוי הכנסות משכירות דפוקה מכל הכיוונים. אם אתה רוצה להשתמש בפרמטר מקולקל שהמדינה הציבה כדי להגדיר "משקיע נדלן", למה שלא תשתמש בפרמטרים שהיא הציבה כדי לקבוע למי מגיע דיור מוזל ולמי לא? זה נובע מזה שאם המחירים בת אביב יירדו ויתאזנו עם המעגלים החיצוניים, מן הסתם הם יחזרו לעלות כי למה שמישהו ייקנה בחולון אם הוא יכול כבר להרשות לעצמו לקנות בת"א? אבל אם המחירים יירדו בראשלצ, למה שהם בהכרח יירדו בת"א? הרי הנדל"ן התל-אביבי נחשב יותר איכותי ופונה לקהל אחר, סביר שיהיה הפרש בין המחירים (וההפרשים לא קטנים בכלל בין ת"א לשכנותיה בגוש דן). מה שאני מנסה לומר זה שאין פה סימטריה ואין פה הכרח, יש כיוונים מסוימים שאם תהיה בהם תנועה - היא תעבור גם למעגלים אחרים, ובכיוונים אחרים לא בהכרח. בנוסף, קצב השינוי במחירים גם הוא לא אחיד בכלל בין מקומות שונים, מן הסתם, וזה גם מעיד על קשר פחות חזק בין המעגלים השונים.

לגבי קבצי השפה - אני מציע פשוט לפנות לNavNGo, פניתי אליהם לפני כשנה לגבי עדכונים למפות והם ענו מהר למדי. https://navngo.co.il/contact-us/

בזמנו כשעשיתי את העדכון ושאלתי במוסך, הם אמרו שאין שום אחריות מעבר לכמה ימים (אם יש באגים בעקבות העדכון). אבל אם מחר יוצא עדכון חדש - אתה צריך לשלם עליו בנפרד. עם זאת, אם אני זוכר נכון יש לך בוודאי את הגרסה עם האנדרואיד אוטו או אפל קאר פליי, ואז העדכונים הבאים זולים משמעותית כי אין החלפה של רכיב חומרה (סדר גודל של מאות בודדות לעומת 1500-1600 כשזה כולל את ההחלפה של החיבורים). לגבי שינוי שפת ממשק, מן הזכור לי לא ראיתי הגדרה כזו אבל גם לא ממש חיפשתי. הניחוש שלי זה שמדובר בקובץ קול שיש להוסיף. נסי לחפש לפי זה אולי בפורומים באנגלית. יש גם פה איזה שרשור בנושא.

מכר של הרוצח מחולון העיד במשטרה שהוא אמר לו שהוא "מת לדוקר מישהו". זה לא סתם ילד שעושה שטויות בכביש, זה רוצח שמחפש תירוץ - ומצא אותו בכביש. רוצה לאמר, במקרה הספציפי הזה, אני חושב שאכיפה פלילית וענישה ראויות של הפשעים הקודמים של הרוצח, היו מרחיקות אותו מהחברה ומונעת רצח מיותר.

לפי אותו הגיון, גם הדוב חי ומשגשג על חשבון הדג. כולם חשובים למערכת האקולוגית, גם פטריות טפיליות עושות שירות לצמחייה - על ידי ויסות האוכלוסיה ומניעת צריכת יתר של חומרים מזינים. אכן בהרבה מקומות במזרח אירופה אנשים יודעים ללקט פטריות מקומיות וזה חלק מהתרבות ומהתפריט הקולינרי. אבל זה לא אומר שהם יודעים להבחין בין המינים המקומיים בארץ, מה שעלול להיות מסוכן (כפי שהדגים @motior ). בסופו של דבר, אין חוקיות לגבי סממנים מזהים שמתאימים לכל מיני הפטריות הקיימים, אז זה פשוט עניין של היכרות עם המינים הרלוונטיים.

לא בקטע מכבה, אבל אל תאכל אותה. לא כי היא בוודאות רעילה - אלא כי אתה לא יודע, ועצות שתקבל פה בנושא עלולות להיות מסוכנות. ליקוט פטריות זו מומחיות, צריך להכיר מגוון רחב מאוד של פטריות מקומיות כדי לדעת מה רעיל ומה לא. שתי פטריות שייראו לך זהות יכולות להיבדל בניואנס מאוד קטן באזור שלא רואים בתמונה, ואז מין אחד יהיה אכיל והשני - רעיל. חבל על הסיכון. או כמו ששמעתי מיקולוג (חוקר פטריות) ישראלי אומר פעם: "המקום היחיד שאני מלקט בו פטריות זה הסופר".

תודה לכולם על המענה. אחרית דבר: פניתי עוד בתחילת השבוע לסוכן הביטוח והעברתי לו את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. הוא בדק מול מי שאחראית על החיתום אצלם, ולשיטתה אכן הסרטן של אבי לא רלוונטי כי אין לו מתאם עם גנטיקה. המוטציה שאני נושא גם היא לא רלוונטית מכיוון שהחולים במשפחה שלי בסרטן הזה לא היו מדרגה ראשונה, והרגולציה לא מתירה להם להשתמש במידע הגנטי שלי - אז למעשה אני מכוסה ומבוטח עדיין (מילותיו של הסוכן). דרך אגב, התשובה הזו הגיעה במייל רשמי מכתובת המייל של הסוכן בחברה (הוא עובד של חברת הביטוח), אז שמרתי בצד ליום גשום שאקווה שלא יגיע. שוב, תודה רבה לכולם.

מסכים עם כל (רוב?) מה שכתבת חוץ מעם זה. מחיפוש זריז בנושא, חברות הפארמה משקיעות סביב ה-20-25% מההכנסות במחקר. אם סוכמים את שבע החברות הגדולות, מגיעים לכ-62.5 מיליארד דולר שמושקעים במחקר ופיתוח. תקציב ה-NIH האמריקאי הוא כ-45 מיליארד דולר, שרובם (מעל 84% לטענתם) הולכים למחקר. וזו ארה"ב לבדה, יש עוד כמה פרוטות באיחוד האירופי ובכל מדינה בעולם בפני עצמה. למעשה, המחקר הרפואי עובד כך שהמדע הבסיסי (basic science) נחקר באקדמיה ולא בחברות התרופות. מן המדע הבסיסי והבנת המנגנון הביולוגי (בדרך כלל באופן די חלקי אך מספק) חברת התרופות תפתח פתרונות וטיפולים. אז הלכה למעשה, בחלק ניכר מהמקרים הן רק מכיילות מולקולות\פתרונות כלשהם שהתגלו באקדמיה לשימוש בטוח בבני אדם - קרי השמשה של הידע האקדמי (אין לזלזל בזה. יש הערכה שכ-70% מהתרופות שעובדות בבע"ח לא עובדות בבני אדם, וחלק מתפקיד חברות התרופות זה למצוא את מה שכן יעבוד). אז פריצות הדרך הן של האקדמיה, אך האפליקטיביות היא של החברות המסחריות. ולמה חשוב להבין שהאקדמיה עושה את רוב עבודת המחקר הבסיסית? כי רוב רובו של המחקר האקדמי ממומן ע"י ממשלות - גם אם החוקר שייך למדינה אחרת (למשל שיתופי פעולה בין חוקרים ממדינות שונות או קרנות של האיחוד האירופי המממנות מחקר בישראל וכו'). קיים גם חלק לא מבוטל של קרנות פילנטרופיות שמשקיעות כסף בתחום העניין שלהן, אבל גם הן לא חברות תרופות מסחריות - מה שמצמצם עוד יותר את השפעת החברות על הפיתוח. אם כן, בלי האקדמיה חברות התרופות תצטרכנה לשאת בעלות כל הפיתוח וסביר שזה כלל לא רווחי (במיוחד עם חוקי הפטנטים). מנסיוני האישי, בדרך כלל הרופא יציע גם פתרונות אחרים. אם מדובר בכאבים אורתופדיים, ידברו עם החולה על פיזיותרפיה ופעילות גופנית, וכשהוא יגיע לפיזיותרפיה סביר שיוצע לו "קורס" או סדרת מפגשים למניעת כאב עתידי והדרדרות המצב. אבל עד הפיזיותרפיה - שייקח כמה כדורים כדי שיוכל לחזור לתפקד. אישית, בכל אינטראקציה שהייתה לי עם רופא דיברו איתי על בדיקות נוספות שכדאי שאעשה לפני שהמצב יידרדר - וזה מן הסתם מניעתי. בנוסף, דוגמה טובה לראיה רחבה היא השמנת יתר - הרבה פעמים פציינט מגיע עם תלונה א', והרופא מדבר איתו על השמנת יתר או עודף סוכר - כי כדי למנוע את מצב א', מספיק לשנות את התזונה ולאמץ אורח חיים קצת יותר בריא. ברור שלדחוף כדור על כל דבר זה לא פתרון וואו, אבל כפי שנאמר פה כבר איזה 400 פעם - זה פתרון סביר במסגרת הזמן, התקציב והמגבלות של המערכת. במיוחד כשרוב האנשים מתמידים בשינוי אורח חיים בדיוק עד שעובר הכאב (וכמות האנשים שלא מצליחים להקפיד על דיאטה או פעילות גופנית לאורך שנים הן דוגמה לא רעה לזה). לגבי הקשר בין רופאים וחברות התרופות - איך לנתק את הקשר ביניהם ישפר את המצב? הרופאים לא יהיו חשופים לפתרונות עדכניים, לא יגיעו להשתלמויות ולחברות התרופות לא יהיה את האיש בשטח לעבוד מולו (כפי ש-@sperialהטיב לתאר). אם זה יקרה, בסוף יהיה פקיד שיקבל את החלטות המיקרו והמאקרו במערכת הבריאות, וכולנו נתלונן אחר כך ש"מה פתאום איזה פקיד יושב במגדל השן שלו ומחליט אילו תרופות ואילו טיפולים להכניס לבתי החולים? איך ייתכן שזה לא אנשי השטח שמחליטים מה יתאים לחולים?". ברור שצריך להיות איזון כלשהו ושחברות התרופות לא יכולות להחזיק את הרופאים בכיס שלהן, אבל אני נוטה להאמין שמי ששורד את מערכת הבריאות הציבורית - יש בו לפחות מידה מסוימת של שליחות והגינות לא לפגוע בחולים שלו. או שאני תמים מדי.

שלומות לכולם, הצצתי היום בהצהרת הבריאות של ביטוח הבריאות שלי (נחתמה ב-2019), ולתדהמתי הופיע שאין היסטוריה של מחלות קשות במשפחה. זה הפתיע אותי, כי אבי נפטר מסרטן בשנות ה-90 ובכל שיחה עם רופא או מבטח או מישהו ששואל על היסטוריה משפחתית אני מקפיד לציין את זה. בשיחה עם הסוכן (שעשה לי את הביטוח ב-2019) הוא טען שסוג הסרטן המדובר לא מעניין את הביטוח, ועל כן אין לי מה לדאוג (אני מניח שזו הסיבה שהוא לא ציין את זה גם בהצהרה). הוו, הנחת רווחה. או שמא?.. נוסף על הסרטן הזה (שאינו תורשתי ואינו מדאיג), אבי הוריש לי מוטציה של סרטן אחר - כלומר משהו שמאוד מעניין את הביטוח. המוטציה הזו מתועדת אצלי מ-1999 (כשהייתי גור בן 9), ועשיתי בדיקות הקשורות אליה לפני הגיוס לצבא. משנתקבלו תוצאות שליליות ( = אין גידול או הכנה לגידול), הבנתי מהרופא שהכל בסדר ואפשר לשכוח מזה (היום אני יכול להגיד שאו שלא הבנתי נכון, או שהוא דיבר על משהו אחר). על כל פנים, שכחתי מזה עד 2020 (בדיוק שנה אחרי הצהרת הבריאות של ביטוח הבריאות), כשרופא המשפחה ציין על אישור רפואי כלשהו את אותה המוטציה (שהגיחה לחיי מתהום הנשיה). סוכם שאלך לעשות ייעוץ גנטי נוסף כדי לראות מה סדרת הבדיקות להמשך (קרה ב-2021). הדאגה שלי כעת היא שחברת הביטוח תבחר לבטל את הביטוח לחלוטין, או להחריג לי את כל מה שקשור במוטציה. הטענה שלי, היא שהתגלית של המוטציה צריכה להיחשב כמשהו שלא ידעתי עליו בעת הביטוח. כמובן, כל ההתנהלות בנושא המוטציה לפני הצהרת הבריאות הייתה כשהייתי ממש צעיר ולא ממש הבנתי כלום בנושא תורשה של מחלות (לראיה - עברו 13 שנה בין בדיקות שעשיתי, שהייתי אמור לעשות אחת לשנתיים). על כל פנים, ביטול הפוליסה ומעבר לחברה אחרת בהכרח יגרור החרגה של הסרטן המדובר, שכן אני כבר יודע עליו וגם כך העבר הרפואי שלי התלכלך בשלוש השנים האחרונות. אני יודע שהסיכויים שהביטוח יחליק את זה לא לטובתי, אבל אם יש למישהו פה ידע על החלטות של הביטוח במקרים דומים, אשמח לשמוע תובנות כלשהן. תודה מראש לעוזרים וערב רוווי קסם לכל.

לגבי רופא ai - בקיץ התחילו לי כאבי ראש דרמטיים למדי. התברר לי שיש למכבי אפליקציה שעושה בדיוק את זה - נותנת אבחנה על בסיס מאגרי מידע של חולים (כמדומני שמה K health). ממה שאני זוכר, זה מאגר מידע ואפליקציה בינלאומיים. על כל פנים, האפליקציה שאלה מגוון שאלות שהיו רלוונטיות, ובסוף נתנה אבחנה שגויה למדי. האבחנה של הרופא שהגיעה אחרי אמנם לא הייתה מדויקת גם היא - אבל פייר? היא הייתה הרבה יותר סבירה, וגם הוא נתן לי טיפול במקום ששלל את אחת האפשרויות (מה שחסך עוד ביקור אחרי עוד בדיקות). על כל פנים, אני חושב שאנחנו עוד לא במקום שאפשר להחליף רופאים בתוכנה.

זה לא כל כך מדויק. א. ספציפית סרטן זה עסק מורכב מאוד. ממש מאוד. קשה מאוד לפתח תרופה או טיפול שייפגעו בסרטן בלי לפגוע קשות בחולה. אנחנו יודעים להרוג סרטן, אנחנו פשוט לא טובים בלהשאיר את החולה חי ובריא אחרי. על זה יש את הרובד שהסרטן מאוד אדפטיבי (זו גם הסיבה להתפתחות שלו). הסרת את מרבית הגידול והפצצת את החולה בתרופה כדי לחסל את השארית? יופי, הרגת את רוב הגידול הנוכחי, אבל בהרבה מקרים כבר יש תאים סרטניים שמטיילים בגוף (סרטן גרורתי), הם עלולים להתפתח לסוגי סרטן נוספים, וקשה מאוד לאתר אותם לפני שיש גידול כלשהו. וגם אם איתרת אותם - הם כבר שונים ממה שהתמודדת איתו בהתחלה ואפילו עמידים לחלק מהתרופות. מה שאני מנסה להגיד, זה שנורא נעים לשקוע במרמור על חברות התרופות, אבל בתכלס אפילו ברמה של המחקר האקדמי יש מחסור עצום בידע ולא גילינו מספיק כדי למצוא תרופות מדהימות עדיין. ב. אנחנו מדברים על סרטן כעל מחלה אחידה, אבל למעשה כל גידול שונה מרעהו, קשה למצוא משהו שיתאים לכל המקרים. המחקר מחפש משהו שיתאים למספיק חולים כדי שיהיה רלוונטי, וזה כאמור לא כל כך פשוט. ג. אני לא נביא, אבל אני נוטה להאמין שהחברה שתמצא ראשונה תרופה שתרפא לחלוטין את רוב סוגי הסרטן ברוב החולים - כנראה תעשה ארגזים של כסף. זה לא עסק רע כל כך לרפא את אחת המחלות הפחות סימפטיות שאנחנו מכירים. בחזרה לנושא המקורי - אני מסכים עם מה שנכתב לפני, זה אכן עניין של משאבים ואבחון מדויק של הבעיה. אבל אני חושב שבתור חולה, יש לי גם אחריות לנסות לחפש לעצמי פתרון כי רק אני תקוע עם עצמי כל הזמן ורק אני יכול לגלות מה מציף לי מכאוב או מה מעביר אותו. זו ציפייה קצת מוגזמת שרופא שפגש אותי לרבע שעה ובקושי יודע עלי משהו, יידע לקלוע בול לכל מקרה איזוטרי או חריג מהכלל. בהינתן המשאבים - טיפול א-ב-ג עזר למרבית החולים. לא עזר? ממשיכים לחפש. גם מערכות הגוף כל כך מורכבות וסבוכות שכל דבר משפיע על משנהו. התחילו לי כאבי ראש. זה יכול להיות כי אני יותר מדי מול מסך, כי הצוואר או הגב שלי תפוסים או בכלל כי אני לא אוכל ושותה מספיק - וכשמדובר במקרה שהוא יחסית יוצא מן הכלל, קשה לדעת מה הגורם אם לא מכירים את כל התמונה. ופה היכולת של החולה לשקף לרופא דברים רלוונטיים נכנסת לתמונה. רק למען הסר ספק, אני לא חושב שפציינט צריך להגיע לרופא עם הפתרון לבעיה שלו, אבל עם קצת מוטיבציה ועירנות אפשר לכוון אותו לפתרון שיהיה יותר רלוונטי. זה כמו לחפש משהו קטן על הרצפה באמצע הלילה - אם תרמוז לרופא לאן לכוון את הפנס, הוא כנראה יימצא מהר יותר.

כמו שאמרו, נשמע שהדברים האלו תקינים. ההחלטה האם לדומם את המנוע או לא תלויה בהרבה גורמים, לא הייתי מתרגש מזה שלפעמים לא נכבה. לגבי ההבהוב של הנורה, ממה שאני זוכר היא הייתה מהבהבת לי בצבע ירוק אם הרכב עמד אבל לא לחצתי מספיק חזק על דוושת הבלם. נסה בפעם הבאה שהנורה מהבהבת בירוק ללחוץ את הדוושה יותר ותראה שהמנוע מדומם (והנורה לא מהבהבת). אם היא מהבהבת באור כתום - כנראה שיש תקלה.

למישהו יש ניסיון עם pixel 6a או עם Nothing Phone 1? איך הם מחזיקים בשימוש יומיומי? בעיקר מדאיגה אותי הסוללה ועמידות לאורך זמן (מבחינת ביצועים). מחפש לחזור למשהו שיהיה הכי קרוב לסטוק אנדרואיד, במחיר סביר.

ככלל, חברה שלי ואני לוקחים ליום כל דבר שהוכן מראש (היא יותר אנינת טעם ממני, אז למשל ריזוטו או פסטות מסוימות היא לא מוכנה לאכול ממיקרו כי זה ממש הורס אותם לטעמה). משתדלים שיהיה מאוזן (פחמימה, שומן, חלבון וירק). אשמח להתעכב רגע על ה'לא מסובך להכנה'. בעקבות עצה של קולגה, בשבועות לחוצים שאנחנו לא מספיקים להכין אוכל מראש, אנחנו לוקחים קופסות של מרק מיסו אינסטנט בסיסי. זה סופר פשוט, טעים וזריז (בקושי 4 דקות בבוקר כשאני מעוך מת): כף גדושה של משחת מיסו, קצת שמן סומסום, שמן צ'ילי, אבקת טוגראשי, טופו חתוך לקוביות (נגיד רבע-חצי חבילה לקופסה), איטריות אורז בהכנה מהירה (שצריכות 1-3 דקות בערך), פטריות חתוכות, בצל ירוק ואצות וואקאמה (אם אני זוכר נכון). את כל הדבר הזה זורקים לקופסה וכשמגיע שעת הארוחה, פשוט מוסיפים מים רותחים, סוגרים ומנערים לפרקים, עד שמשחת המיסו נמסה לחלוטין. אפשר לחמם עוד 30-90 שניות במיקרו כדי להאציץ את הבישול או אם לא מספיק חם. לוקח לזה נגיד 5 דקות להתבשל מרגע הוספת המים החמים. אז תוך פחות מ10 דקות במצטבר אפשר להכין אחלה מנה, שכנראה תהיה יותר מזינה (שלא נאמר - פחות רעילה) מהרוב המוחלט של מה שאנחנו יכולים להשיג מסביבנו בפרק זמן דומה. אם יש למישהו עוד רעיונות למתכוני אינסטנט כאלה, אשמח לקרוא.