omerkot

1. יש גם מקסי סקוטרים של 125 סמ״ק שיתאימו לך מבחינת המימדים (למשל הפורזה 125 של הונדה) אבל מנוע 125 סמ״ק קצת יסבול מהמשקל שלך... 2. החשמלי היחיד שעולה לי בראש ומתאים למה שאתה מגדיר זה הבליץ : https://blitzmotors.co.il/private (מותג ישראלי שמייבא/מייצר בסין ולכן יהיה קשה/בלתי אפשרי למצוא רפרנסים מהעולם). המנוע שלו חלש (6000 ואט = 8 כ״ס לעומת 15 כ״ס מקסימליים ברשיון A2) ולכן על פניו, אתה כנראה יכול לרכב עליו עם רשיון A2. הוא כנראה ירגיש בסדר במהירות נמוכה אבל יציג נחיתות משמעותית במהירויות גבוהות יותר. 3. בA2 אין מינימום שיעורים ואתה נדרש לעשות רק מבחן שליטה במגרש. בA1 יש מספר מינימלי ואתה עושה טסט מלא. יש אפשרות להוציא רשיון A1 על אוטומט (בA2 הרשיון הוא רק אוטומט! רוצה A2 ידני? מותר לך אבל אף אחד לא ילמד אותך איך). 4. ביטוח לקטנוע חשמלי צריך להיות נמוך יחסית (בדגש על מילה יחסית) - אתה יכול לבדוק בקלות באתר של הפול : https://calc.pool.org.il/offer/motorcycle/step-offer-details. גם ככה אין שום תחרות - אתה יכול לקנות ביטוח חובה רק בפול ומה שתקבל במחשבון הזה יהיה המחיר בפועל. אגרה צריכה לעלות מעט מאוד (אני משלם משהו כמו 300 שקל על אופנוע כבד עם מנוע של 900 סמ״ק). גם צד ג׳ לא יקר אבל מקיף עולה סדר גודל של 10% ממחיר הכלי. 5. צורת הטעינה תלויה בכלי - לרוב אפשר להטעין גם משקע ביתי (בעיה קטנה יחסית כי הסוללות קטנות). חלק מהכלים מאפשרים להוציא סוללות ולהטעין בבית - מצריך בדיקה פרטנית. 6. ראש בריא במיטה חולה? אין לי מושג. אני כן יודע שקשה לי לדמיין את עצמי מסתובב בתוך העיר עם רכב וקורקינט מרגיש לי מסוכן עוד יותר. ואחרי כל זה, אם אתה אוהב נהיגה (ונראה שכן כי אתה נמצא פה כל הזמן במשך שנים) אז הייתי ממליץ לך לעשות רשיון A1 (ואפילו על גיר רגיל). זה לא מאוד מסובך, ארוך או יקר, זה יכין אותך מעט יותר טוב לירידה לכביש, הוא יפתח לך המון אופציות הרבה יותר מתאימות ולא פחות חשוב מזה, זה ממש כיף (ואני הוצאתי רשיון רק בגיל 40)

כפרה, הבן אדם נכשל בטסט אחד ומזה הפכת אותו להלן קלר דו גלגלית. אני הוצאתי את הרשיון בגיל 40 ואת שלושת הרשיונות (A2, A1 וA כעבור שנה) עברתי בטסט ראשון. כבר שנים על אופנועים כבדים אבל אני? מה אני יודע... הייתי ג׳ובניק ולא מוביל צנטוריון. ואיך זה רלוונטי לעצם טיעון? לא רלוונטי בכלום אבל אנחנו בקארספורום ופה כל אבטיח מלמיליאן עם סיפורים על המנדט ועל האנגלים ועל הנסיעות שעשית עם אגו מביירות ועד קנטרה.

רשיון A2 מתבצע על קטנוע. הוא לא מלמד אותך לתפעל הילוכים וקלאץ׳ ולמרות שבתיאוריה מותר לך לעלות איתו גם על אופנועי 125 סמ״ק, אתה פשוט לא מוכן לזה. הייתי שם, זה בדיוק מה שאני עשיתי ואחרי שהוצאתי את הA2, הלכתי להסתכל על אופנועים, נבהלתי וחזרתי למורה כעבור מספר ימים בשביל להוציא A1. הבן אדם לא מחפש לרכב בעיר על קטנוע קטן, הוא לא מחפש לרכב על קטנוע בכלל והוא כבר במצב שהוא מוכן לטסט על A1. עדיף שיסיים את מה שהתחיל.

ברמת גן יש את גדי ל׳ מאו-קיי, אם הוא עדיין מתפקד. הnk250 דווקא אופנוע שצריך להיות די סבבה ללימוד רכיבה.

אין דרישה למספר מינימלי של שיעורים. אם יש לך כבר נסיון מרכיבה בחו״ל, סביר שזה עניין של שניים/שלושה שיעורים בשביל להכיר את הכלי ואז מבחן שליטה במגרש. דבר עם המורה.

אופנוע זה כיף ואני מאוד נהנתי גם מהתהליך של הוצאת הרשיון אבל רשיון A1 לא מכין אותך לנסיעה לאילת ואפילו לא מלמד אותך לקחת פניות במהירות בינעירונית. לא על אופנוע קטן, בטח שלא על אופנוע כבד ובטח ובטח שלא על אופנוע כבד מהשכרה שאתה לא מכיר. גם אחרי שתקנה אופנוע ותשקיע את מה שצריך בשביל ללמוד לתפעל אותו בצורה מספקת (עניין של לא מעט שבועות), נסיעה לאילת על אופנוע תהיה תענוג מאוד מפוקפק, שאני אישית לא מוכן לעשות אפילו עם נסיון של שנים ובעלות על אופנוע אדוונצ׳ר כבד ונוח (החום, היובש המתיש, שלוליות הזיעה, השעות הארוכות והמשעממות, האבק והרוח...). אני מאמין שאבא שלך אהב אותך לפחות כמו שאתה אוהב אותו ולכן חראם.

אני גם יכול להמליץ על שדרוג של dual z axis שפותר את בעיית ההשמנה של המודלים בשכבות הראשונות (elephant foot).

בודאי שסוג החומר משנה מאוד אבל נשים את זה בצד. חיפשתי מאמר שבדק את ריכוז החלקיקים האלה בפרמטרים המקובלים של מיקרוגרם למטר מעוקב אויר ומצאתי את זה. לפיו, נראה לי שהריכוז המקסימלי בתוך מדפסת סגורה עומד על כ80 מיקרוגרם למטר מעוקב (כשאתה ממש מחזיק את הראש בתוך מדפסת סגורה) וגם זה רק למשך שלב החימום (כמה דקות ראשונות). בזמן ההדפסה עצמה, הריכוז יורד לעשירית מזה. כשמדובר במדפסת פתוחה, כמובן שהחלקיקים האלה מתפזרים בנפח גדול בהרבה והריכוז שלהם יורד בהתאם. כרפרנס, ריכוז חלקיקי הpm2.5 באויר הפתוח של מדינת ישראל עומד בממוצע על כ60 מיקרוגרם למטר מעוקב (https://www.iqair.com/israel) ולכן אני לא ממש בטוח לגבי האוורור החוצה בהקשר הזה...

מדובר בחומר אורגני, מתכלה בגוף ללא תוצרים מסוכנים, שבין היתר משמש בתעשיית הפארמה כמעטפת לתרופות בשחרור איטי, כולל כאלה שניתנות בשאיפה לריאות כאירוסול של חלקיקים בציפוי pla...

צברתי לא מעט מיילג׳ בהדפסות תלת מימד, גם בfdm וגם בdlp. זה כיף גדול ולא רק לצרכי נוי. הדפסתי בעבר חלקים לא מעט חלקים פונקציונליים כמו תחליף לחלק שנשבר בדלת המדיח, מחזיק למצלמת אבטחה שמציב אותה בזוית שאני צריך (ולא יכולתי להשיג עם הכיוונון המובנה שלה), תחליף לחלק שנשבר ברשת בחלון ועוד. משום שאין לך כוונות מסחריות אז לא הייתי הולך על מדפסות יקרות. ender 3 v2 עולה מעט מאוד ועושה יופי של עבודה. כמו כולם, תתחיל עם PLA. קל יחסית להדפיס איתו והוא לא מסוכן (בבסיס, פולימר של חומצה לקטית - חומר אורגני שהגוף שלנו מייצר והפילמנטים שלו מופקים מתירס/קני סוכר). לרעתו, הוא עמיד רק עד 60 מעלות ו״פריך״ יחסית (למרות שהקשיחות היחסית שלו היא גם יתרון במצבים מסוימים). אם תצטרך עמידות טובה יותר לחום אתה תוכל להדפיס בPETG שעמידה יותר לחום (כ80 מעלות). אם וכאשר תלך להדפיס בpetg, אני ממליץ להחליף את הbowden לקפריקורן ואת משטח ההדפסה לפיברגלס/גרולייט - זה לא מסובך, העלות די נמוכה וזה יחסוך לך צרות כי petg מחייב הדפסה בטמפרטורות גבוהות יחסית (מגרד את הסף של bowden טפלון רגיל) ונדבק חזק מאוד למשטחים מפלסטיק או זכוכית (עד כדי גרימת שברים בזמן התקררות החומר). עשיתי גם לא מעט הדפסות בABS. החומר נוטה להתכווצויות שגורמות לעיוותים/שברים/התנתקויות בזמן ההדפסה. בשביל שההדפסות יצאו תקין אתה חייב מדפסת סגורה ואלה עולות יותר. ABS עמיד בטמפרטורות גבוהות יותר (כ100 מעלות) ופחות קשיח.

התקן הרציני שרלוונטי לישראל הוא הECE האירופאי. הרשויות גם מכירות בDOT האמריקאי (למרות שמדובר בתקן ישן להחריד ונחות מאוד) ולמיטב זכרוני גם בתקן היפני לקסדות. SNELL זה לא תקן מוכר אלא תו בטיחות שניתן על ידי ארגון אמריקאי פרטי ורלוונטי בעיקר למירוצים.

כמה מונשמים? כמה מחוברים לאקמו? אם יש כרגע תמותה עודפת, צריך לחפש את המקורות שלה במקומות אחרים.

כנ״ל. הוצאתי A2 בשביל אופנוע 125 (לא קטנוע) אבל הרשיון לא הכין אותי לתפעול של אופנוע ולכן הוצאתי A1. את שניהם עברתי בטסט ראשון אבל זה היה מיותר ולא חסך כלום.

אני יודע את רמת המובהקות הסטטיסטית של הנתון וממנה שולל לחלוטין את הטיעון שהקורונה קטלנית פי שישה יותר משפעת. החיסונים לשפעת הם ותיקים מאוד (שנות ה40 של המאה הקודמת. חיסוני הפוליו פותחו בשנות ה50. חצבת, חזרת ואדמת בשנות ה60) אבל ההמלצה לחסן ילדים לשפעת היא המלצה חדשה למדי. למרות ההמלצה, אחוז הילדים שמתחסנים בפועל לשפעת הוא חד ספרתי. רוב עצום סבור ששפעת היא לא מחלה ברמת סיכון שמצדיקה התחסנות ואני אפילו לא מניח שההורה הממוצע מכיר את נתוני היעילות המאוד נמוכים של החיסונים האלה (דוחות שנתיים של הCDC).

לפחות התקדמנו מהנתון של 442 מול 78. אין 442 מול 78. לעניין המאמר של הcdc, הנתון המדובר הרי חסר מובהקות סטטיסטית (p=0.28 מול אלפא של 0.05) והסיבה היא כמות אפסית של ילדים מתים (גם מקורונה וגם משפעת). כי קורונה היא לא מחלת ילדים.

רק לתקן כאן. לפי הCDC האמריקאי, בטווח גילאים של 5-11 רמת הסיכון מקורונה דומה לרמת הסיכון משפעת וכשזה נוגע לילדים מתחת לגיל 5, השפעת הרבה יותר מסוכנת מהקורונה. https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2022.03.09.22271788v1. במקומות אחרים בעולם אפשר למצוא דיווחים הרבה יותר קיצוניים שמבהירים את הנקודה הזו: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/jmv.27817 הקורונה אינה מחלת ילדים.

בהמשך לדברים האלה לעניין העייפות, מדובר בתופעה מוכרת ומתועדת במשך עשרות שנים. מאפיינת מאוד אפידימיות (בלי קשר לגורם) ולצערי, קשורה באופן ישיר לצורה שבה האדם תפס את המחלה לפני/בזמן שחלה בה ולא למהלך המחלה עצמה. https://bjgp.org/content/37/298/212.abstract https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0140673694928339 במהות, איימו עליך, נבהלת מאוד, עשית מהלכי סרק שונים ברמות נואשות משתנות על מנת להמנע מהדבקות ואז, בסוף, כשנדבקת, אתה מוצא את עצמך בפאניקה מהולה בשיעול, נזלת וחום ולא להפך. כשהשיעול והנזלת עוברים, הפאניקה מתחלפת בעייפות כרונית. רק בריאות.

יש לי מכשיר דומה של דרימי (H11) ואני מאוד מרוצה ממנו. אם הספונג׳ה שלך לא כוללת את הצפת הבית וגריפת המים החוצה אלא רק העברת סמרטוט וקצת סחיטה בדלי אז המכשיר הזה עושה עבודה יותר טובה משמעותית אבל הוא לא מגיע לפינות (משאיר שוליים של 2 ס״מ). יש גם מוצר מקביל של רובורוק (dyad) שמגיע לפינות ושווה בדיקה. את השאיבה של לפני השטיפה עושה אצלי הרובוט (רובורוק S5 - הרובוטים האלה מצוינים. קניה ראשונה שהייתי עושה במקומך). אני לא מסוגל לשאוב את כל הבית עם דייסון אלחוטי (בזה שהיה לי, הייתי צריך כל הזמן ללחוץ על כפתור השאיבה וזה מעייף מהר מאוד).

למחלימים יש ספקטרום שלם של נוגדנים לחלבונים השונים של הנגיף ולמרות זאת הם עדיין נדבקים במוטציה התורנית מכאן שגם חיסון שייצר תגובה כלשהי כלפיהם (שבהכרח תהיה נחותה בעליל) לא צפוי להביא לתוצאה מעניינת. צריך לקחת בחשבון שמלכתחילה, חיסוניות כלפי חלבונים אחרים לא מנטרלת את הנגיף מלחדור לתאים (בשביל זה מטרגטים את הספייק) וגם במקרה הכי אופטימי, שאתה ממציא חיסון אפקטיבי כזה, הרי שבסה״כ יצרת לחץ אבולוציוני שיגביר את קצב המוטציות של החלבונים האחרים האלה (אותו מנגנון מייצר את המוטציות בכל חלקי הנגיף, מהספייק ועד הנוקלאוקפסיד. הקצב הוא רק תוצר של יתרונות אבולוציוניים בהתפשטות). משחק סכום אפס. למה אין לנו חיסונים אפקטיביים לוירוסים נשימתיים כאלה גם אחרי 70+ שנה של נסיונות פיתוח? אז זהו.

לעניין העומס על הרופאים, משרד הבריאות מפרסם דו״ח שבועי לתחלואה דמוית שפעת ועד לפני שבועיים, הדו״חות האלה גם הכילו נתונים השוואתיים על התפוסה במחלקות הפנימיות בבתי החולים על פני כמה שנים: כרפרנס, זה הדו״ח האחרון והוא מכיל את הגרף הרלוונטי בעמוד 12: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/flu-15012022/he/files_weekly-flu-corona_flu_he_flu-15012022.pdf. ממנו קל לראות שלאורך כל תקופת הקורונה ועד הימים האלה ממש, התפוסה היתה נמוכה בעשרות אחוזים מהממוצע בתקופה של לפני הקורונה. אני לא יודע למה הגרף הזה נעלם מהדוחות של השבועיים האחרונים. משרד הבריאות כן מפרסם נתונים רלוונטיים ב״לוח הבקרה״ של הקורונה אבל הוא משווה אותם אך ורק לשנה שעברה, בה התפוסה במחלקות היתה נמוכה מאוד.

בשלב הזה כבר היינו צריכים לראות חיסון מעודכן דלתא/בטא/גמא ושות. הניסויים בהם התחילו באוגוסט, תוצאות היו צריכות להיות מפורסמות ברבעון האחרון של 2021 אבל בוסטרים כאלה אין. הסיבה ההגיונית והסבירה - "Original antigenic sin"; כל זמן שהוריאנטים השונים מספיק דומים לוריאנט המקורי, אנחנו יכולים לעדכן את החיסונים אבל אנחנו לא נקבל ממערכת החיסון תגובה שונה. אינדיקטיבית, בדיקות אנטיגן לקורונה עובדות טוב מאוד גם על האומיקרון, מבלי שמישהו עדכן את בדיקות האנטיגן לוראינטים השונים ולכן אנחנו עדיין נמצאים עמוק בטריטוריה של מספיק דומה.

https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2774102?s=08 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7219423/ https://www.nature.com/articles/s41467-020-19802-w ... לא חסר חומר מדעי כבד משקל, שמראה שהדבקה אסימפטומוטית בטלה בשישים ביחס להדבקה סימפטומית. קונצנזוס אין כאן. לעניין בידוד החולים, החל מתחילת אפריל 2020 אנחנו יודעים, שאפילו במקרים קיצוניים של חולים מאושפזים, אין הדבקה מעבר ל8 ימים אחרי הופעת סימפטומים: https://www.nature.com/articles/s41586-020-2196-x מתי הופחת הבידוד משתי בדיקות pcr שליליות (עניין של 3-4 שבועות) לשבועיים? מתי הופחת ל10 ימים? מתי הופחת ל7 ימים ומתי ל5 ימים? מה היתה המוטיבציה? את המסקנות יסיק כל אחד לעצמו.

סוגיית ההדבקה הלא/פרה-סימפטומטית היא עניין שנוי במחלוקת מדעית. זה יתכן בנסיבות מסוימות (למשל, במגע קרוב במיוחד/החלפת נוזלי גוף) אבל ככל הנראה לא נפוץ. אישית, הייתי בסיטואציה זהה לשלך לפני שבועיים וחצי (הייתי במשך שעות אצל ההורים ולמחרת אמא שלי פיתחה תסמינים ויצאה חיובית) ולא נדבקתי למרות שישבנו ביחד ודיברנו במשך שעות.

משך הדגירה הוא כ3-4 ימים.

רבות מדובר על ספיקה/קריסה של מערכת הרפואה. בהקשר הזה, חשוב להתבונן בנתונים הרשמיים והמוצהרים של המערכת בזמן פנדמיה (https://www.health.gov.il/Subjects/emergency/preparation/DocLib/tora/BIO_TORA_PANDEMIC_FLU.pdf - סעיפים 6 ו7 בעמוד 11) ולהשוות למצב בימי הקורונה. אמ;לק: נכון ל2007, סף הקריסה של מערכת הבריאות עמד על כרבע מליון פניות לרופא ו20,000 אשפוזים נוספים בשבוע (כל אשפוז למשך שבוע בממוצע כך שבשיא מדובר על כ30,000 מאושפזים) בזמן ש35% מהצוות הרפואי נעדר מהעבודה בעקבות תחלואה שלהם או של בני משפחה שדורשים טיפול.