pooh-bear

אם יש לך אפשרות להשתמש באופניים חשמליות (כלומר, אתה לא צריך לנסוע בכביש מהיר / עליות תלולות) זה פיתרון כל כך יותר פשוט וזול ל-4 ק"מ ביום, שאפילו בצחוק לא הייתי חושב על אופנוע. אם לא, יכול להיות שלפחות מבחינת עלויות, רכב מיני ידני פשוט בנניח 15k עדיין יהיה זול יותר מאופנוע, ויפתח הרבה יותר אפשרויות. אם סתם בא לך אופנוע וזה רק תירוץ - זה כבר עניין אחר לגמרי.

לא אישור, מתווה. ככה קוראים לזה היום. תרים טלפון לאיתמר, יחתום גם לך.

אם אתה מחפש אותו, תתרכז במאכל אהוב (מטוגן, עם פירורים, ביצה, וקמח)

הם כבר בדלת, לא משנה מה יגידו לך, אל תודה! אל תודה!!!! או שכבר מאוחר מדי?

בהנחה שיש עוד קליינטים לקורונה בשרשור הזה, ראיתם את הציוץ האחרון של טראמפ? זה אמיתי, הדבר הזה? כבר עדיף את גילה גמליאל...

או שתתחיל לשמור, מה יש לך להפסיד? היום ה' כבר השתדרג ל-SMS, מחר הוא יתחיל לרגל אחריך בפייס, לך תדע מה יקרה עוד שבוע... או שפשוט תעשה בלוק, ותגמור את הסיפור הזה.

308 מ-2017*, במחיר כזה, עם ק"מ מכובד. * שים לב לרצועת התזמון. עם קצת מזל, תוכל למצוא אחת שכבר הגיעה עם הרצועה המשופרת. אם לא - לבחון טוב טוב הסטוריית טיפולים, ולא לוותר על בדיקה והחלפה במידת הצורך.

Valar Dohaeris

אתה בוודאי זוכר שבסוף הוא קפץ (אחרי שאור הגיע לשוודיה).

עוד לא ראית אף אחד מהרכבים, חכה, אתה רותם את הסוסים עוד לפני שהמצאת את הגלגל. לרכבים משומשים יש נטיה להפוך מ"רכב מעולה, מוכר רק כי אני משתדרג, יד ראשונה בלי שום תאונות" ל"אמרתי יד ראשונה? התכוונתי שבן דוד דרגה שלישית שלי היה יד ראשונה מליסינג ואני בעצם שלישית, אין תאונות רק מצד שמאל, נראה לך אני פראייר? אומר למוסך אל תוציא חשבונית והוא עושה לי הנחה, אבל תאמין לי אח'שלי, כל שלוש שנים החליפו לאוטו שמן כי הוא בכלל לא נסע ותראה איזה יופי של ספריי מגעיל השפרצתי אתמול על הדשבורד", וכל זה רק מהרגע שהתקשרת ועד שבאת לראות את הרכב. גם אם שניהם במצב טוב (ואני, כאמור, די בספק), תעשה סיבוב על שניהם, יכול מאוד להיות שלא תתחבר לאחד מהם.

זה שכולם מדברים על שניצלים, זה מראה שהתייאשנו באופן סופי ומוחלט? איפה מחלקים פה ויזות עבודה לניו זילנד?

הסוויפט בבסיס רכב מוצלח יותר וקצת חזק יותר. ועדיין, ארבע שנים לא הולכות ברגל. אם אתה יכול להסתפק בספייס סטאר יש סיכוי שזו הבחירה שתעלה לך (קצת) פחות (בדלק ותחזוקה).

אבל זה גם כי הם מבינים שאם הם ילכו להיות מורים, ישקיעו את הנשמה ויהפכו את העולם בשביל התלמידים שלהם הם יקבלו... בדיוק אותו דבר כמו המורה בכיתה ממול שלא עשה כלום כל השנה, והרבה פחות מהמורה השחוקה בשכבה אחרת שלא מוכנה לעזור לאף אחד ורק עסוקה בלהתלונן על התלמידים שלה, אבל עושה את זה כבר עשור שלם. אני חושב שיש פי אי הבנה: לא טענתי שאני בעד לאפשר להורים לבחור בי"ס (או לפחות, יש טיעונים לכאן ולכאן, אני לא בטוח שצד אחד עדיף באופן מוחלט), טענתי שצריך לאפשר למנהלים לגייס ולפטר מורים ולתגמל אותם באופן דיפרנציאלי. אלו שתי טענות שונות לגמרי. אני אפילו אזרום איתך ואציע שבתי ספר חלשים יקבלו תקציב גדול יותר פר תלמיד / כיתה כדי לאפשר להם לגייס מורים טובים יותר, בשם ההעדפה המתקנת. אגב העדפה מתקנת: זה משהו שצריך להמדד, כלומר, אם אתה זורק כסף בשם "העדפה מתקנת" ומקבל יריקה בפרצוף (במקרה הטוב) מהאוכלוסיה שעליה זרקת את הכסף, יכול להיות שזה פשוט חסר טעם ועדיף להשקיע את הכסף באוכלוסיה שתעשה איתו משהו חיובי. זה לא משהו שצריך להינתן באופן אבסולוטי.

א. אני לא בטוח ש"שוויוניות" בפני עצמו הוא ערך שהייתי רוצה לחזק. יותר בכיוון של "שוויון הזדמנויות", אם כבר. ב. כפי שציינת, שוויון הזדמנויות אמיתי גם ככה ממש לא קיים היום. אני גם לא לגמרי בטוח שמורים "טובים" יעדיפו בתי ספר טובים: אולי הם יעדיפו בתי ספר מאתגרים? אולי אפשר לתת העדפה מתקנת בתקציב לבתי ספר בעייתיים? אולי הם בכלל יעדיפו את בית הספר שקרוב להם לבית? אולי בבית הספר שקרוב להם לבית הם יהיו ראש לשועלים ויתוגמלו טוב יותר מבית ספר שגם יהיה רחוק להם להגיע אליו והם גם יהיו בו זנב לאריות ויתוגמלו פחות טוב? ובכלל, מה זה "מורה טוב"? האם יכול להיות שמורה שיצליח בכיתה קשה דוקא יכשל בכיתה מוצלחת, ולהיפך? אולי זה סקיל סט שונה לגמרי? ג. אז בשם ה "שוויוניות" אתה מוכן לקבל מורים בינוניים לכל היותר שאולי היו דווקא פורחים במקום אחר ובמקצוע אחר אבל לא עוזבים כי "קביעות"? גם אם הם שבוזים מהתחת כבר עשור ועושים את המינימום הנדרש? זה באמת שווה את זה? ד. עד לאן ה"שוויוניות" הזו מגיעה? האם ילדים בחינוך הממלכתי לא צריכים ללמוד מקצועות ליבה כי המקבילים שלהם בחינוך החרדי העצמאי לא לומדים? הרי מדובר בחוסר שוויון מובהק לגמרי! האם צריך לאסור על שיעורים פרטיים? האם צריך לאסור על הורה שסיים 5 יח' מתמטיקה לעזור לילדים שלו בחשבון כי יש הורים שלא יודעים איך לחשב אחוזים או שברים? האם צריך לאסור על חוגים? אני (בגדול) בעד שוייון הזדמנויות ואפילו בעד אפליה מתקנת, איפה שזה עוזר. Having said that, אני נגד לירות לעצמי ברגל כדי להשאיר את עצמי מאחור רק כדי שכולם ישארו מאחור באותה מידה.

למה ירדת מהיאריס החדשה? לפחות על הנייר (או יותר נכון, על ה-HTML) היא נשמעת מעניינת ולגמרי מתאימה למה שאתה מחפש. הגולף ארוכה יותר (גם אם בגלל הפורפורציות היא לא נראית כזו). אם אתה כבר מחפש קומפקטית, הייתי מסתכל גם על הפוקוס שמוצעת באפס ק"מ במחירים מאוד אטרקטיביים (ואין שום צורך לחכות לה).

מה אומרים על שדה הקרב החדש? זה נראה שעד שלא יגיע ההרוג הראשון זה לא יגמר... מה יהיה? כל כך קשה (לכולם, גם לצד השני) לשבת חודש בבית עד שכל החרא הזה יעבור? זה כל כך מורכב?

תפרט בבקשה על איזה ערכים בדיוק לא ניתן לשמור כשמתגמלים מורים מוצלחים, אני לא מצליח לחשוב אפילו על אחד כזה. אי אפשר לתגמל מורים מוצלחים כי משרד החינוך (וארגוני המורים) לא מאפשרים, לא כי אנחנו חושבים עליהם כל מיני דברים כאלה ואחרים.

אף אחד לא רוצה לנהל את משרד החינוך, רוצים לקבל חוויה סבירה של למידה מרחוק כי זה מה יש כרגע. הבעיה היא לא נקודתית היכולת לכתוב עמוד או שניים בוורד, או להכין מצגת בפאוור פוינט. הבעיה היא שחוסר היכולת לבצע אפילו את המשימות האלו (שלא לדבר על להקליד שתי שורות) יותר מרומז על חוסר הבנה מוחלט של כל מה שיש לו כפתורים, עכבר ומסך (או מסך מגע). כשאין לך שום גישה לחוויה דיגיטלית סבירה, אתה פשוט לא מבין את העולם ב-2020, ואני באמת לא רואה איך אתה יכול לקבל החלטות סבירות כשחלק נכבד מהתחום שלך עובר מטמורפוזה למשהו שאתה בכלל לא מבין בו. בכלל, קצב השינוי היום כל כך גדול שהדבר היחידי שנשאר קבוע הוא השינוי עצמו. זה כל כך רחוק מהגישה שהוצגה פה של "אני עושה מה שעשיתי בארבעת העשורים האחרונים, אם צריך ללחוץ על כמה כפתורים חדשים אז שאיזה מנהל יחליט בשבילי איך בדיוק ויעביר לי הדרכה והסמכה על הכפתורים האלו, אחרת אני לא מסוגל" שזה כמעט בלתי נתפס. ודי ברור שמי שמשתמש במחשב על בסיס יומיומי יכול להפעיל זום כמו שצריך ב-10 דקות, ומי שלא כנראה יצטרך הדרכה של שבועיים. המערכת מלאה במורים בינוניים (במקרה הטוב) גם מלפני הקורונה, אבל מורה בינוני שעשרים שנה מעביר שיעורים פרונטליים ועכשיו מבזבז חצי שיעור על להפעיל זום הופך בקלות למורה גרוע, אפילו ממש גרוע. ומורה כזה פשוט לא מצליח לתפקד בצורה בסיסית במצב הנוכחי. לדעתי, מינימום אולימפי של קיום שיעור מרחוק הוא לתת לתלמידים מראש את הלינק המתאים, ולהכין סביבה סבירה, עם חיבור אינטרנט מספק, עם תאורה סבירה וסאונד סביר. מורה שמגיע בלי זה לשיעור פשוט לא יכול להעביר שיעור, ואני חושב שהגיע הזמן שהוא לא יסתתר מאחורי "לא קיבלתי הדרכה" על תוכנה שילד בן 10 מפעיל אחרי כמה דקות. סרטון יוטיוב הוא לא תחליף למורה. הוא עוד דרך להסביר דברים. אחד היתרונות העצומים של למידה מרחוק הוא היכולת של המשתתפים ללמוד באופן דיפרנציאלי. כששלושים ומשהו ילדים יושבים בשיעור, אז כמה מהם מבינים אחרי חמש דקות את החומר וכמה לא מבינים בכלל. במקום להצמד להוראה פרונטלית שפוגעת בשני הצדדים האלו, אפשר לתת לתלמידים היותר מוכשרים ללמוד בעצמם ולהתקדם מהר יותר, ולתלמידים המתקשים יותר זמן עם המורה ובעומס פחות בהרבה. זה רק יקדם את כולם. ויגרום לכולם להנות יותר מהלמידה (או לפחות לסבול פחות).

מיצובישי ספייס סטאר תתאים? נראית לי קצת קטנה מדי. הונדה ג'אז גם יכולה להתאים, אם תוכל להעלות את התקציב תוכל לחפש אחת מ-2015 (הדור הקודם) שכבר מגיעה עם בטיחות אקטיבית. לגבי רכישה מליסינג יש מגוון דעות. היתרונות הם זמינות של הרבה רכבים במקום אחד, אחריות (חלקית ומוגבלת, אבל עדיין) ואפשרויות מימון נוחות (אבל לאו דוקא מאוד זולות). החסרונות הם שהרבה רכבים נשמרו וטופלו בצורה פחות טובה, הדגמים הנפוצים בליסינג יכולים להיות פחות מאובזרים מאלו של השוק הפרטי, ובתקציב שלך תמצא רק מכוניות מיני (או דגמים פחות פופולאריים). השאר כנראה יהיו יקרות מדי.

א. זו באמת, לדעתי, פחות בעיה של שעות ב. אם המנהל הבכיר לא יכול לתת למי שמתחתיו תגמול דיפרנציאלי או לפטר אותם, איזה אינטרס יהיה להם להשתנות? ג. אפילו אם תגמול דיפרנציאלי לא באמת יוכל לתת לאנשים משכורות בשמיים או לחלק אופציות, הבעיה העיקרית היא תחושת צדק. אם אתה רואה את העובד לידך לא עושה כלום ומרוויח בדיוק כמוך (או יותר, אם הוא נמצא שם שנתיים יותר ממך או גר עוד 50 ק"מ מהעבודה) תהיה לך מעט מאוד מוטיבציה להצטיין, או אפילו לעבוד באופן כללי. מעבר לזה, אנשים שפוחדים לאבד את העבודה שלהם לרוב ישתדלו לעשות קצת יותר.

זו לא שאלה של קריטריונים, אלא שאלה של מה עושים עם עובדים לא טובים. אם אי אפשר לפטר אותם, אתה בבעיה. ממש לא במגזר הפרטי שאני מכיר. אנשים עוברים תפקידים, עוברים בין חברות, מקודמים, מוזזים או שכל הארגון משתנה לך מתחת לרגליים. דווקא בגלל זה, לא עדיף שמי שנותן לך שירות במגזר הציבורי יהיה יעיל וימדד על השירות שהוא נותן לך? ולא על כמה שנים הוא כבר עובד שם?

באופן פלאי, המגזר הפרטי מסתדר לא רע גם בלי קביעות. נכון, זה פחות "נעים" לעובד, הוא אשכרה צריך להצדיק את המשכורת שלו, אבל בכל זאת, אנשים חיים איכשהו.

צריכת הדלק שאתה רואה היא נתוני יצרן; זה משהו שתקבל בתנאים אופטימליים++, לא משהו שאתה אפילו מתקרב אליו בתנאים יומיומיים, בטח שלא ברכב בן 10. אם אתה לא צריך רכב גדול ובהנחה שגיר ידני הוא אפשרות סבירה (ברלינגו, אחרי הכל), הייתי מחפש פיג'ו 208 ידנית, ואם לא אז פיאסטה ידנית. אלו לא רכבים מאוד מפוארים (ואני עדין פה) אבל הם עדיין נוחים יחסית, חסכוניים יחסית, ייתנו לך ראש יחסית שקט, בתקציב שיש לך. שים לב לרצועת התזמון ב-208, היא נוטה להתפורר ולסתום מעברי שמן במנוע וחייבים לבדוק את מצבה במוסך שמבין מה הוא עושה בקניה ולהחליף אם יש צורך. אמנם התופעה הזו כנראה פחות נפוצה במנוע האטמוספרי (שקיים ב-208 הידנית), אבל לא בלתי סבירה.

זה קצת (הרבה) מפספס את הרעיון, אבל נראה לי שקצת מיצינו. בכל אופן, כלכליסט מפרסם היום את הקיטור השבועי על המערכת, הפעם על למידה מהבית (יופי של תזמון). אם כי הם בעיקר מדברים (כרגיל) על "העניים מהפריפריה" שאין להם מחשב ואינטרנט, אבל יש להם שבעה ילדים. וכרגיל, אנחנו צריכים לממן להם עכשיו גם מחשב, רצוי כמה, כי מי חשב שילדים ב-2020 אשכרה יצטרכו משהו להתחבר איתו לאינטרנט כשהוא עשה אותם. וגם, מי יכול שים 2,000 ש"ח על מחשב, אחרי שהוא כבר קנה סמארטפון בפחות או יותר אותו סכום.

תבטל קביעות. תן למנהלים להעסיק ולפטר עובדים. תעבור לחוזים אישיים. בלי תגמול לפי וותק, דרגה, שעות נוספות, בעלות על רכב, מס' ילדים או מרחק מהעבודה. תגמול מבוסס ביצועים בלבד. לא צריך הרבה יותר מזה.