חלק מהאנשים עדיין לא השכילו להבין כמה כיף לנסוע ברכב שהוא לא אספנות, אבל כבר לא נמצא בכמות גדולה על הכביש, מתוחזק במצב טוב, חיצונית, פנימית ומכאנית כאחד.
הרכב לא חייב להיות עם ביצועים מרשימים. אני אישיתי יכול להתוודות שלוקח לרכב שלי 15 שניות להגיע מ0-100, שהוא מקבל זוויות גלגול מטורפות בפניות חדות (יטופל) והבידוד בנסיעה לא כזה טוב, אפשר להרגיש את המנוע.
העצירה הזו ליד בנק דיסקונט ברחוב רוטשילד בת"א (שהושאר חבר בתוך הרכב על תקן דחליל נגד פקחים), ועוד לא הספקת לצאת והשומר בכניסה, שבעיני רבים הוא דמות אפורה וחסרת אישיות, שנוטים להתעלם ממנה בבוז, אומר לך "סחטיין אחינו, אחרי צביעה אה? כל הכבוד!"
הנסיעות הליליות האלו ב120-130 קמ"ש, שאתה חולף בסמוך ליד רכב נהוג עם צעירים, שאחרי החליפה אתה רואה לפחות מישהו אחד במראה האחורית מצביע על הרכב שלך. מעניין מה הם חושבים על "רכב הדודות" הזה...
המפגשים ברמזור (שכבר הופכים להיות נדירים) עם רכב זהה, ואומנם אני שם משקפי שמש וכאילו "לא רואה", אבל אני רואה טוב טוב בזווית העין את בעל הפיאסטה 85 הלבנה והחבוטה שמתחוזקת ב"תחזוקת שבר" סוקר את הרכב מג'אנט לג'אנט.
"המוכר?" שהוא בגדר חובה לפחות פעם בשבועים...? זה עושה משהו...
ואחרון חביב - לצאת מהמפרסת, ולראות, שבלי עין הרע, ברחוב שלך לא חסר משנות ה80' - DLים, 205 צבאית לשעבר, סוויפט ושרייד, ואונו שמעשנת בטירוף, אבל הרכב שלך נראה הכי טוב שיש באיזור.
כל רכב, שמתחוזק בצורה מקצועית ואסטטית, נראה טוב. על אחת כמה וכמה שהוא מגרד או נמצא בעשור השלישי לחייו. 2-3 מדבקות או ג'אנטים צבועים זה לא מה שהורס את זה.