עידן ב.מ

פיאט 124, בצבע ירוק של שנות ה70', עם מדבקת "אל הנחל" מקורית על השמשה האחורית נצפתה ביום שישי בצהרים חותכת משדרות משה-דיין ונכנס לרמת אליהו. הרכב במצב מושלם, ואיזה כיף היה לנסוע אחריו (הוא היה כ"כ מונמך מקדימה שיכולתי לראות את הבקאקס מאחורה)

פעם אחרונה שאני מציל אותך יא "לב?נה"

משה, חסר לך שאין תמונה של הסייסטה שלי... איך העמדתי אותה בפוזה קרבית בחנייה, מי שהפתיע אותי יותר היה אלדד עם הCL 88 המשופצת.

אתה לא צריך ללמד אותי איך לומר את זה. הרי לי יש קרבורטור שלהם... "כי ב-וובר שמנו מבטחנו"

אודי על פורד... פעם אחרונה שדיברתי איתו יצא לו מהפה: "מ-מו-מוט-מוטוקראפט"

תצילו את האופל המסכנה הזו! דיווחתי עליה לפני חודש, אולי קצת יותר - ומאז לא קרה כלום. איפה כל חובבי האופלים למינהם?

פעם נסיעות ברכב המשפחתי היו חוויה. אני זוכר עד היום את הנסיעה לטבריה בגיל 5 בקורטינה 74 של אבא שלי. הריח של הסקאי והפלסטיק הישן, ומערכת האוורור שלא הייתה כ"כ אפקטיבית. נסענו בשיירה ביחד עם הפיג'ו 104 של הסנדק שלי, מנוחתו עדן, ועם הרכב ה"חדש" - רנו 5 שנת 90 אפורה ואטומטית, שנשמרת בקפדנות עד היום, יד ראשונה. פעם שרכב לא היה נחלת הכלל, ורבים החזיקו רכב אחד אם בכלל - נסיעות היו חוויה. לכל מכונית היה יחוד, רעש של אלפא, רעש של פולקסוואגן, רעש של סובארו, רעש של פורד... היום אין את זה. היום בכל בית יש שלושה רכבים - אבל, עולם כמנהגו נוהג המשחק אותו משחק - אלה השחקנים שמפנים את הבמה לרכש הצעיר. עוד 15-20 שנה הדור שלי יתגעגע לנסיעות במאזדה שאבא קיבל מהעבודה, ניזכר בנסיעה ממוזגת, וברעש שבקע מנוע 16 שסתומים DOHC שנשמע בדיוק כמו ההונדה, היונדאי והטויוטה בעת לחיצה על הדוושה...

לחיות בניו זילנד ולשמוע תותח רק ביום ההולדת של המלכה... http://mp3music.gpg.co.il/lyrics/5365.html

אתמול חזרתי מבילוי בשעת לילה מאוחרת, ובדרך חזרה ראיתי במרכז ראשון-לציון סוסיתא, ככול הנראה רום-כרמל (שייכת לחבר מהפורום?) מה שהפתיע אותי שהיה לה מפשיר אדים אחורי - האם בשנים אלו היה מפשיר אדים או שזו תוספת קאסטום במשך השנים של אחד הבעלים? תודה ושבת שלום, עידן.

צביקה - הסוסיתא שלך מדהימה!

לבעלי הפורדים - תזכורת

עצה לי אליך - רגע לפני שאתה מכניס את הרכב, תעשה רשימה של כל הדברים שאתה מעוניין ליישר/להחליף/לרתך וכיו"ב. בעבודות כלליות לפעמים שוכחים לסדר את הדברים הקטנים האלו. אני נפלתי חזק עם הפחח שלי. רק אחרי המון ניג'וסים וחזרות למוסך הגעתי למצב של "בסדר" וגם עכשיו אני לא כ"כ מרוצה: בועות של נזילות, אזורים שלא נצבעו, יישורי קווים וכיו"ב. אני מאחל לו שימשיך להנות עם התשלומים שלי. כי יותר הוא לא יראה אותי. אין לי כוח להכנס לסרט הזה שוב, ואם חס וחלילה אני אזדקק לפחחות שוב - אני הולך רק לערבי (וסליחה עם כל הפטריוטיות).

המון (בעיקר ידיות ודשבורד) לפיאסטה S ו-CL דור שני (84-89) חלק מהחלקים גם מתאימים לדגמים היותר פשוטים של הפיאסטה. אפשרות לרכוש לוח שעונים שלם לדגם CL לא להסס להתקשר, אני צריך להעיף את הכל ואני גמיש מאוד במחירים! 052-3535006

רן, אני מציע לשלב את המפגשים. להגיע עם האימפרזה וסופי מאחורה בתא המטען או שוכבת לה במושב האחורי. זה באמת חתיכת אתגר לנסוע בכביש הסואן הזה עם סופי.

יא אללה איך עברו שנתיים... בלי נדר - אגיע.

הפונטיאק הזו לא הייתה המכונית שהייתה נשרפת? (ולא, אני לא מתבלבל עם הפינטו "הלוהטת")

"גרוטי" (המצאה של חברה שלי, התחלתי לצאת איתה זמן קצר לאחר שרכשתי את הרכב, לא היה דשבורד, לא היה מפסקים, תאורה בפנים הרכב היה הרבה חלודה, כיפופים, תאונות, לחות, איטום על הפנים בקיצור - כמו שפיאסטה Mk2 צריכה באמת להיות ) אגב, עד היום היא קוראת לה ככה. היום אני קורא לה: "פ?אזה" (שאני נמצא איתה לבד בחנייה), "פ?אזאצטה" שהיא דורשת כסף (תיקונים, חלקים, שפצו"רים וסתם תחזוקה שוטפת) או שסתם "פאזיי" - כינוי בפורומים (בהשראת www.XRtwo.com קרדיט לצביקה-פיקה על התמונה הראשונה. וקרדיט לחן (chenk) על התמונה השניה.

אתמול במהלך נסיעה בכביש 44 לכיוון רמלה במונית שירות, בשיא של הגשם נצפו כלי הרכב הבאים: אלפא סוד בצבע בז' ללא חלודות (טפו טפו טפו!) יוצאת מאחת היציאות של אזור, במושב הנהג ישב ככל הנראה מעצב תעשייתי העונה לשם איתי-סמוראי. כ6-7 קילומטרים מאוחר יותר, קצת אחרי צריפין, נצפה בחור רוסי עם רעמת שיער שטנית שנוהג בליילנד ענקית ומגושמת משנות ה70, היה חיוך על פניו של הנהג, ונראה כי הוא נהנה ממשאית גדולה ללא הגה כוח. שני הנהגים נראו מסוכנים והם חמושים ברצון לנהוג במכוניות לא שגרתיות לכבישי ישראל. כל הרואה אותם מבקש לעבור לנתיב הימני ולמחוא כפים.

אל דוראדו קבריולט משנות ה70 לדעתי תהיה הכי מתאימה לעבודה. אגב, לחתונה שלי - כבר שיבצתי את הקורטינה של לירון... רק בגלל שההורים שלי התחתנו בקורטינה.

"תמות נפשי עם פלשיתים"... אולי בעל הרכב הספיציפי לא כזה, אבל רבים מאלה שמוכרים רכבים לפירוק / על סף גריטה (עמדו הרבה זמן ללא שימוש ואין שום עילה או הצדקה כלכלית להחזירם לכביש) נוקטים בעמדה כזו. לא משנה כמה תבהיר להם שאת הברזלן או קונה המכוניות לא מעניין ששמת צמיגים חדשים ושיפצת אלטרנטור לפני שהרכב עמד, הוא עדיין ייתן לך מחיר זנות, וזה עוד לפני שקיזז את ההובלה, ככה שלפעמים הרכב נלקח ללא כל תמורה. ככה הפסדתי לפני מספר חודשים פיאסטה S 88 ליד מקום מגורי, עם מגנזיום, ריפודים מקוריים חדשים וסלון חדש(!) שעמדה כמעט שנתיים לא תזוזה, ובגלל עקשנות של הבעלים הרכב נמצא כיום בתור פיגום בביג'ין. הוא פשוט העדיף למכור את הרכב לברזלן עם "מאן" שנתן לו 200 שקל על האוטו,ומעך אותו באכזריות עם השופל. וסתם לצורך השוואה - אני הייתי מוכן לתת פי 4 (תוך כדי שאני מתחייב שאני מוריד את הרכב מהכביש ומביא לו את ההסמכתא לכך...) הזוי.

אשריך על אבא כזה שדוחף אותך קדימה. בהצלחה!

טעות, טעות, טעות... תחילת י"ב, לפני שנתיים + -, עמדה ברחוב המעפילים בחולון (על הצטלבות טמטב - רחבעם זאבי כיום) סובארו שנת 83 בצבע כסוף, 1300 ידנית. יד ראשונה, הייתה שייכת לזקן בולגרי, התחייב לי על 80,000 הק"מ שהיו רשומים בספידומטר, טיפל עד שנת שנת 1998 במוסך מורשה סובארו, היה לי אז רק כמה חודשים רישיון, אבל ידעתי שאני רוצה סובארו כזו. היה לה ספר רכב מקורי, רדיו תדיראן מקורי ומזגן. ולא היה אכפת לי שהיא עגלה... ושלא היו לה פסי הקישוט... גם החלודה כבר התחילה לדפוק על הפח מסביב למסגרות... אבל היא הייתה כ"כ יפה בעיני... וכ"כ רציתי אותה, לשים עליה מגנזיום מקורי של סובארו, לעשות לה פחחות וצבע, לשחזר את האוטו לקווים מקוריים - לחיות את העבר בהווה ואם אפשר גם לעתיד. לזקן אפילו לא היה אכפת כמה אני מוכן לשלם, הוא התנה לי את זה בתנאי שאני אשמור על הרכב מכל משמר. היו לי רק 500 בכיס, גם הוא וגם אני הבנו שזה לא עסק - לבסוף הרכב נמכר לערבי מיפו ומאז נעלמו עקבותיה. יש קסם לסובארו DL מהשנים האלו, כמו שיש קסם נצחי לטנדר הסובארו, קסם שלא יהיה לאף מאזדה/טויוטה/איסוזו. שנה מאוחר יותר, ערב סוכות 2005 - אני מחפש רכב כבר קרוב לחודש, מצאתי סובארו 1600 ידנית שהייתה שייכת לDJ, רקבונות בשלדה, מנוע גמור וגיר על סף חיים מרמזים לי שכנראה לא יהיה לי סובארו, בדרך חזרה בשדרות ההסתדרות בחולון אני רואה פיאסטה 89 עם שלט למכירה... אני כ"כ מצטער שלא קניתי את הסובארו הכסופה. ואני כ"כ מצטער שדוד שלי מכר את ה4X4 הלבן שלו... לך תמצא 4X4 שמור במחיר הגיוני. אפשר לדבר שעות על רודסטרים, קבריולט, גרסאות חמות ומיוחדות - אבל אלה הרכבים שכולנו זוכרים ובאיזשהו שלב גם הכרנו אותם מקרוב - הם יהפכו להיות קלאסיות, תנו להם שנתיים-שלוש וביינתים תדאגו שלא יעברו "פלסטניזציה"...

אישור בלמים - פעם בשנה לכל השנה, בטסט הראשון שלאחר הוצאת האישור משתמשים בטופס המקורי, בטסט החצי-שנתי השני משתמשים בצילום (לא לשכוח לצלם אותו!) בנוסף - לרכב בן 20/19 שנה ומעלה תזדקק לאישור רכב מיושן (תקינות מערכת היגוי וכיו"ב) צריך הרבה עצבי ברזל לטסט עם רכב ישן - תצטייד בהם מבעוד מועד!

קצת הגה - הרבה כוח...

מזל טוב! הרבה שנים של הנעה אחורית בווארית.