עידן ב.מ

סליחה על ההקפצה, אבל מאז שהפיאסטה בפחחות משעמם לי רצח וחזרתי לראות טלויזיה כדי להפיג את השעמום, אתמול בארץ ההיסטוריה היה תוכנית תחקיר על חייו של לאפטי רוזנטל, שעליו מבוסס הסרט "קזינו" שהזכרתי. הרכב המדובר (לפחות במציאות) הוא קאדילק אלדוראדו 81.

ברחוב הרמב"ם בחולון (בהצטלבות עם רחוב המעפילים) עומדת ב.מ.וו 518I שנת 86, ללא טסט כחצי שנה. יד ראשונה. שייכת לבעל המכולת הסמוכה. מחיר נדרש: 6,000 שקל.

אבי, בזמן שירוני עושה פוזות למצלמה, למטה, בביה"ס הולץ סובלים מאות שוחרים יום יום ואוכלים את הלוקשים שמוכרים להם. איפה העולם הנאור? איפה?!

מזל טוב לאיש שנתן לי צ'אפחה בפעם הראשונה שנפגשנו (אפילו לא ידעתי מי זה) ואמר לי שאני אצטער על מכירת האסקורט, וכמעט דרס אותי ואת זוגתי באירוע באשדוד.. כל פעם שאתה מתקרב אלי אני עומד "להחזיר ציוד", אז הפעם אני אאחל לך מזל טוב מרחוק מזל טוב, שתזכה להרבה שנים והתעסקות בדברים שאתה אוהב. עידן.

לא יודע מה קרה לך, יכול להיות שהתברגנת (סביר להניח) או התבלגנת (לא משתקף לפי מצבה של הקסארה) אבל בפעם הבאה שאתה פוגש אותי בנסיבות חברתיות בפעם הראשונה מזה כמעט שלושה חודשים ומציע לי לשדרג את הפלאפון - אתה יכול ללכת לישון על הספה. מה זו ההודעה הקולית הזו, אה?! נציגי שירות - נמאסתם!

לא סיכמנו על זה שתביא קאדילק קברנים? עם הטרנזיט אתה מקסימום תוכל להיות חברה קדישא (וגם אז - של בני-ברק)

רכב מדהים - אבל עדיין הייתי מעדיף 504 4 דלתות עם פרסטילה על המראה, ושטיח על הדש... איזה אוטו עם קלאסה בלי באסה.. אחת המכוניות הצרפתיות היחידות שיכולות להעביר שיעור באמינות ליפניות...

זה בדיוק מה שאני עושה. וגם אז זה לא מזיז להם. כנראה שאין הרבה מה לפרק ולכן הם לא קופצים על המציאה. לא הייתה לי כוונה לפגוע, ואם כן - אז אני מתנצל מראש

רב"ט יקר, חבל שלא קראת עד הסוף והחלטת "לחתוך" הנה הודעה שרשמתי לפני קצת יותר מחודש, אני מאמין שאחריה תבין את גודל הפדנטיות שלי, בעיקר בשיפוץ חלקי פנים. הכוונה שלי הייתה לפרק את כל האינטרייה: דיפונים, ידיות, מתגים, סוככי שמש, מושבים, חגורות, חלקים של הדשבורד, לוח שעונים ומדפי חגורות אחוריים. תהיה לי בעיה לאחסן את זה, אבל אני מעדיף לריב קצת עם אמא ולשמוע אותה אומרת לי כל יום שישי: "רק החלקים של האוטו שלך חסרים לי פה עכשיו" מאשר להגיע לפחח, להכנס לרכב, מסטול מריח הצבע ולראות שהדיפונים נהרסו, הלוח השעונים נותר עם נקודות של צבע, והמצחייה של הדשבורד שאני שומר עליה מכל משמר נסדקה בגלל פירוק לא נכון. את פסי הקישוט, הפנסים והטמבונים, אני משאיר לפחח - אלה חלקים דיי שרידיים, חלקם דורשים החלפה (פנסים אחוריים ופנס קדמי צד נוסע) ואין בעיה להשיג חדשים. גילי - יש חתיכת עבודה ברצפה של הבגאז', כל הרצפה צריכה להחתך, וטלאי חדש אמור לבוא שם. אני לא חושב שאני אוכל לעמוד בזה, מה עוד, שאני בנאדם שעובד בעבודה פיזית קשה יחסית (גם אם זה לא נראה ככה ) ולא נראה לי שיהיה לי הכוח להתחיל לפחח את האוטו לפני/אחרי יום עבודה. וזה עוד לפני שדיברנו על הכלים והחומרים שצריך לקנות.

כמובן שמתוכנן גם צבע. (לבן) תודה.

שלום לכולם. כידוע לחלק מכם, הפיאסטה שלי זקוקה נואשות לפחחות. המון נקודות חלודה חלודה במסגרת שמסביב לחלון דלת תא המטען רקבון ברצפה טמבונים עקומים וחלודים שזקוקים ליישור וצביעה ועוד כמה דברים קטנים שוליים שצריך לסדר. במהלך עשרת החודשים שהיא אצלי, למדתי לפרק אותה, וביצעתי זאת עשרות פעמים, כל חלק שפורק, תוקן במידת הצורך וחוזק מחדש (אפילו יותר טוב ממפעל היצרן - כדוגמת הדשבורד) קראתי באבטומוביל את סדרת הכתבות של נמרוד רחמימוב על שיפוץ האסקורט העממי, ובשלב טרום הפחחות סופר על הפירוק של הרכב, שנועד להוזיל עלות, ולהכיר יותר טוב את מצב הרכב. חשבתי שברגע שאציין לפחח את העובדה שאני מביא לו רכב מפורק לגמרי (כבר למדתי להגיד באופן שוטף: "אני מביא לך את הרכב מפורק לגמרי, ישארו עליו רק ההגה, הדשבורד ללא המצחייה השחורה, מוט הילוכים, בלם יד, כיסא הנהג והחגורה") הפחח יקפוץ עלי, ינשק אותי ויציע לי את בתו תוך כדי שהוא מקזז מהמחיר... הכל הבל-הבלים (תמיד רציתי לומר את זה ), לפחות בפחחיות שאני הסתובבתי בהן. אין שום הוזלה במחיר, ואם יש - מדובר על כמה מאות שקלים (100-300 ש"ח) וגם זה לאחר שכנוע מסיבי.. אז אני אשאיר לפחח את פירוק הרכב. מה שכן, את פירוק האינטרייה אני לוקח על עצמי. אני לא מוכן שיד זרה תיגע בה. אם משהו יקרה לפלסטיקה העדינה שמסביב לדש, אני אמלא את הפחח בחומר פחחים. תודה לכולם. מקווה שעוד זמן מה אני אכניס את הרכב ואביא רשמים. עידן.

אודי, שכחת לספר להם שנוריד את האצבע לכל מי שיביע הסתייגות...

מי שמחפש רכב "נוסע" שלא יקנה אסקורט 1.1 ויתחיל לקונן על מר גורלו בראש חוצות

האסקורט מעולם לא נועדה להיות ספורטיבית. גם הגרסאות החזקות שלה היו בעלי הסרן-אחורי הפרמיטיבי, מה שהיה עקב האכילס שלה, ועל כך אין ויכוח. זה ששמו לה מנוע חזק, חזקו והקשיחו פה ושם - עדיין לא יהפוך אותה לספורטיבית מהשורה הראושנה. אי אפשר להשוות אסקורט או פיאסטה לספרינט או מנטה, כמו שאי אפשר להשוות פורד פינטו למוסטאנג מאך 1. סה-טו! האסקורט בשעתו, נועדה להיות רכב לאיש המשפחה, מה שהיה בשנות ה70, והסובארו לאונה שאחריה על שלל דורותיה והמאזדה לאנטיס/3 של ימינו. הסיבה שחלקנו (אם בצדק, ואם לא) מסתכלים בערגה אחורה ורואים את הרכב הזה כקלאסי, טמון בסיבה שהיום, בין ים הפלסטיק והמחשבים האסקורט היא עוף מוזר שנכחד. שמחזיר חלק מהאנשים לימים אחרים. לא לכולם היה מנטה מאובזרת משהו-משהו, ולא הרבה משפחות החזיקו בספרינט, אבל כמעט כל אחד בן 35+ היום עבר באיזשהו שלב בחיים על האסקורט, לגנאדי זה היה הרכב הראשון, מקס הוא אספן של אסקורטים, מישהו אחר עשה את כל הדרך בנסיעה מסיני לת"א עם הרכב העגלה הזה, שלא זז, לא נוח - אבל הוא הגיע. וכאן בעצם טמון הסוד של האסקורט - היא לא הכזיבה את הבעלים שלה שביקש כלי נסיעה אמין, שריד, קשיח וספרטני במינימום הוצאות תחזוקה שוטפות. זו הסיבה שאנשים קנו את האסקורט, החיפושית, ה404 וגם הקדאט. אחרי זה קנו את הסובארו, המיצובישי המאזדה והטויוטה - כולם הוכיחו את עצמן במבחן השנים, חלקן אפילו בידיים דיי מתעללות (מה שקשה להגיד על מותגים אחרים). עד שפשוט פינו את מקומן לשחקניות החדשות והצעירות. אז אולי זה לא קלאסי, אבל אני מעדיף אסקורט עגלתית בחנייה, שהיא לא נוחה, שמזכירה פחית, עם פח חשוף בכל מיני חלקים בתוך הרכב, שהורכבה בארץ ושייכת לתקופה בארץ שלנו שהייתי שמח לחזור אליה - מאשר רכב קופה גרמני שכל חלק (בעיקר קוסמטי) דורש ייבוא מיוחד מחו"ל. מי שלא נוח לו לראות אסקורט דור ראשון, שיסובב את הראש. עידן.

אלעד, המנטרה הזו כבר מתחילה לשעמם. תמכור כבר.

והנה עזרתי הצנועה: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=1020325#post1020325

גם לי קרתה בעיה כזו. שהייתי מגיע לסל"ד גבוה או/ו נכנס לסיבוב במהירות גבוהה, הרכב היה נחנק, משתנק, וחוזר לחיים רק לאחר זריקת קלאץ'. איך פתרתי את הבעיה? לאחר שכבר ראיתי שחורות ודמייניתי משאבת דלק, מעברים סתומים או כל מיני הפתעות חדשות שיגמרו לי על הכסף, פשוט סובבתי את הכויל בתא שלו רבע סיבוב, ומאז הפיאסטה חזרה לתקוף פניות כמו שדה רעה!

"מעוניין לקנות את הרכב" + מספר הפלאפון שלי או: (במקרה של רכב שעומד הרבה זמן/מושבת אחרי תאונה "מעוניין לקנות את הרכב לחלקים" + מספר הפלאפון שלי זה 95% מהמקרים עובד, רק פעמים זה באמת הסתיים ברכישה (אסקורט והפיאסטה CL 88 לחלקים שממנה חילצתי דשבורד) הכי חשוב זה להביע רצינות בנוגע לקנייה, אבל לא להראות התלהבות ייתר. גם אם אין בסוף רכישה, מה זה משנה - עכשיו יש לכם את הטלפון של הבעלים והגישה יותר נוחה לברר לעיתים תכופות.

אמן! אמן! כל הכבוד!

חשבתי שרק אני נקשרתי לרכבים שקניתי לפירוק... (אפילו שלא העברתי בעלות עליהן, ואחרי כמה שעות כבר שלחתי אותן על משאית של ברזלן)

גגגגגגררררררר תומר... חכה חכה מחר בסופרלנד... אני אסגור איתך חשבון בשמן של כל הלאנטיסים LX... עידן עם הפיאסטה (והחמש הילוכים... ) רק בריאות, ושקט.

אין ספק שהמכוניות שציינת היו יותר טובות מהפיאסטה, איך איפה מוציאים היו רנו 5' (דור ראשון)? פיג'ו 104? היחידה שעוד אפשר לומר עליה שהיא בנמצא היא הפיאט 127, וגם זה לא במספרים ברי השוואה. הפיאסטה שרדה את השנים הרבה יותר טוב מכל המכוניות הללו. זה שהן נופלות לידיים מתעללות שלועסות וכותשות את הרכב בשנותיו האחרונות עד למוות בצד הדרך - זה כבר סיפור אחר לגמרי...

היום במסגרת "סיבוב עם האח קטן אחרי הקייטנה וקניית שמן שיפצה על הנזילה האיומה שיש לי" נצפו: בבת-ים: ברחוב אלי כהן, קדאט 86 (כמו הGT המדוברת כמה נושאים מטה) למכירה חיפושית אספנות שנת 74 נצפתה נוסעת ברחוב אנה-פרנק. למכירה. צבע בז', חבוטה קמעה. אולדסמוביל קאטלס סופרים לבנה עם גימורי עץ נצפה נוסעת זמן קצר אחרי החיפושית. בחולון - ליד פלאפל בריזלי בכיכר סטרומה נצפתה יגואר עם צורה של דאסטון כזו, לבנה וארוכה (קופ?ה). לא מכיר את הדגם. אבל היה לו V על הגריל. ליד הפילבוקס, עצרתי את התחפרויות שלי רק כדי לעצור ולבהות באימפלה (מקווה...) מתחילת שנות ה60, סטייל lowrider ואחריה עברה לימוזינה לבנה ולא שגרתית.

תודה רבה! נהניתי לקרוא את הקטעים שפרסמת. אני חייב לרכוש את הספר הזה.

נכון, מילוי של מיכל הדלק עד קצה הקיבולת שלו אכן עוזר למנוע חלודה ומשקעים במיכל במקרה של אכסון הרכב, אך ישנה עוד עובדה שרבים לא יודעים - הדלק, שעשוי מדינזואורים בדימוס, נרקב בסופו של דבר ויוצר בקטריות שעלולות להגיע למערכת הדלק ולהשבית את האוטו.