Buki

הכרתי 8 מתוך 10, לא הכרת את היונדאי גנסיס ואת IX55. בשנים הרלוונטיות הייתי מגיע לא פעם במסגרת העבודה למתחם כלמוביל בראש העין ושם ראיתי את הקולטים ואת ה IX20 שהיו מכוניות צמודות של עובדים או של המחלקותת במתחם.

אין זמן. אבל כמו שכתבתי מקודם, זה מכניס אותך למסגרת. בדרך כלל לא הייתי יוצא מעבודה לפני 7:30 - 8:00 בערב, בימים של הקורס הייתי יוצא ב 4. עושה בדיוק את אותה העבודה, פשוט עובד יותר ממוקד ופחות מתפזר, בסוף מגיע הביתה באותה שעה או מקסימום חצי שעה מאוחר יותר.

כמובן בדקתי, עובד מצויין. יש זרם מים טוב בליטר - שניים הראשונים , אחרי זה נחלש אבל זה נראה לי תקין וככה זה אמור להיות, לא?

לא מתכוון בשום מקרה לחבר את זה לתמי 4. אם אשאיר את זה יהיה שימוש בנפרד.

לא החלטית גם אחרי קריאת התשובות אם אני מתכוון להשאיר אותה. האם בכל פעם, פעם בשנה מחליפים סט של 4 סננים גם אם השימוש במערכת מועט מאוד? לגבי פיצול מ 6 ל 8 מ"מ לתמי 4 אני יודע כמובן, חיברתי כבר את תמי 4 עם כזה מפצל לצינורית של אוסמוזה רק לפני המערכת ולא אחריה. חושב איזה שימוש יכול להיות לי בזה...

תודה על התגובות. זה מה שיש לי:

זו מטרה מספר 6

קיימים אצלם קורסים לבעלי ניסיון ולחסרי ניסיון, הלכתי על דרג 2 לחסרי ניסיון. מחיר הקורס 11.500 ש"ח. המחיר לא קשיח, יתכן שאפשר בשיחה עם היועץ הלימודי לקבל הנחה מסויימת. לפי הלו"ז הקוס היה אמור להיארך כ 10 חודשים, בפועל בגלל כל מיני אילוצים כמו מרצים חולים או בחופשה וביטולי שיעורים פה ושם, ארך כמעט שנה. 350 שעות לימוד, שני מפגשים בשבוע 16:30 עד 20:30. בסוף שני מבחנים: מבחן עיוני - 50 שאלות אמריקאיות, ציון עובר 60. את המבחן אפשר לבצע בכמה אתרים בארץ, קובעים דרך אפליקציה My Visit תור וניגשים למבחן. את התוצאה מקבלים ב SMS כ 3 שעות אחרי סיום המבחן. מבחן מעשי - בוחן מטעם משרד העבודה מגיע למכללה. נבחנים מולו אחד אחד, משך הבחינה כ 20 דקות - חצי שעה. גם כאן ציון עובר 60. האוכלוסיה שמגיעה לקרוסים האלו מגוונת ביותר. היו כמה חשמלאים פעילים שרצו להרחיב את מגוון השרותים שהם נותים, כמה אנשים שעובדים במקצועת מיזוג ורצו הסמכה, כמה אנשים שלא קשורים לתחום בכלל 0 ניסיון. כ 15 תלמידים בקורס. גם מנעד הגילאים רחב מאוד 20-60. הקורס מתחיל בפרקים עיוניים - תורת המיזוג, טרמודינמיקה, הולכת חום בחומרים וכו'. אחד לכמה שיעורים היו מבחנים פנימיים של המרצה. זה מפגש אחד בשבוע. המפגש השבועי השני - חשמל, עם מרצה אחר. מכיוון שיש לי "חשמלא מוסמך" הייתי פטור משיעירי חשמל אבל עדיין הגעתי לרוב השיעורים. הרמה הנלמדת נמוכה יותר ממה שלומדים בחשמלאי מוסמך, ממש עקרונות בסיסיים ותרגילים פשוטים. פה צריך לציין שטכנאי מיזוג הוא לא חשמלאי ולא רשאי לבצע עבודות חשמל מעבר לעבודות בתוך המזגן עצמו. התקנת תשתית חשמל למזגן - זה לחשמלאי ולא לטכנאי מיזוג. אחרי סיום הפרקים העיוניים (משהו כמו 60% מסך השעות) עוברים ללמוד במעבדה, לחלק המעשי, עם מרצה אחר. כמה שעירים לומדים עבודת צנרת - חיתוך, כיפוף, הלחמות עם ברנר, אחרי זה כללי זהירות עם קררים, הרבה שיעורים על מדחסים, מבנה ועקרון פעולה של מזגן ושל מקרר בייתי ותעשייתי, אחרי זה ביצוע וואקום, ריקון ומילוי קרר, כיוון פרסוסטטים, בדקית לחצים וטמפרטורות - כל זה היה די מעניין ולמדתי לא מעט דברים חדשים. היו כ 4 שיעורים על מערכות VRF - רק עיוני ולא מקבלים מזה שום יכולת לעבוד עם מערכות VRF מעבר להבנה בסיסית מה זה ואיך זה עובד. שתי הסמכות נוספות במסגרת הקורס - עזרה ראשונה ועבודה בגובה, מתבצעות על ידי אנשי מקצוע חיצוניים. השתתפות חובה כתנאי לקבלת תעודה. בשביל כל החומר הזה לא הווה בעיה, עברתי את שני המבחנים בלי שהייתי צריך לשבת ללמוד קודם, עיוני 84, מעשי 90. היו אנשים שקיבלו ציונים דומים , היו אנשים שהתקשו אבל עברו והיו אנשים שנכשלו. סה"כ חוויה חיובית למדי אבל חייבים להבין שהקורס הזה הוא כמו רישיון נהיגה. אחרי שעברים טסט ומקבלים רישיון, יודעים לתפעל את האוטו ומכירים את חוקי התנועה, רשאים לנהוג. אבל זה לא אומר שיודעים לנהוג, זה מגיע אחרי תקופת ניסיון. פה זה אותו דבר בדיוק. חיתוך, הרחבה, כיפוף, הפשלת צנרת נחושת. הלחמה בלהבה. הלחמת ונטיל שרות. ביצוע וואקום ובדיקות לחצים. בסוף יוצאים עם זה, אפשר לעבוד עם זה כבר עכשיו. אחרי שמערכת הרשיונות תעלה אפשר יהיה להוציא רישיון על סמך התעודה הזו. ציטוט מתוך האתר הממשלתי, זה הסטטוס היום: הליך הנפקת הרישיון יחל עם כניסת החוק לתוקף ב- 14.4.25 או במועד כניסתן לתוקף של תקנות האגרות. בשלב זה תקנות האגרות טרם אושרו בוועדת העבודה והרווחה ולפיכך, החוק אינו נכנס לתוקפו. פרטים מלאים אודות דרכי הגשת הבקשה לקבלת רישיון ותשלומי האגרה, כמו גם מועד כניסת החוק לתוקף, יפורסמו בעמוד זה בסמוך לתאריך. חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכות קירור ומיזוג אוויר, התשפ"ה–2025, נועד להסדיר את הפעילות המקצועית בתחום זה, להבטיח את בטיחותם של העוסקים ושל הציבור ולהגן על הסביבה.

יש כמה מטרות: 1. רוצה לדעת דברים חדשים. 2. משעמם לי בשגרת העבודה הרגילה. 3. רוצה להיות מסוגל לעשות כל דבר לבד ולא להרגיש עבריין או חאפר. 4. עובד בתחום שנמצא בנסיגה ויש לי עוד הרבה שנים עד הפנסיה אז רוצה שיהיו דברים לגיבוי 5. מסגרת לימודית זה יכול להיות דבר טוב לפעמים. זה כמו רישיון על אופנוע. כל דרגה גבוהה יותר כוללת בתוכה את הנמוכות.

זהו פרק נוסף בסדרה שנמשכת כבר כמה שנים. בפרקים הקודמים דיברנו על הוצאת רישיון נהיגה C1, על הוצאת היתר נהיגה למלגזה, על הוצאת היתר נהיגה למכונה ניידת ועל קבלת רישיון חשמלאי מוסמך. בפרק זה נעסוק בהוצאת תעודת הסמכה לטכנאי קירור ומיזוג אוויר, נדבר על סוגי ההסמכות, על מצב רישוי הטכנאים בענף ונשתף חוויות מקורס ערב בן 350 שעות לימוד שסיימתי לאחרונה. כעת אני רשאי ומוסמך לטפל במערכות מיזוג הקפאה וקירור עד 20 טון קירור או 240000BTU. בשביל שהפוסט הזה לא יהיה משהו באוויר אלא יהיה בו תוכן אמיתי ומהימן, נרשמתי בתחילת השנה שעברה לקורס טכנאי מיזוג אוויר וקירור דרג 2 במכללת אינטק בפתח תקווה. אינטק זו מכללה שקיימת כשש שנים ומלמדת אך ורק מקצועות מיזוג אוויר וקירור פלוס קיים בה קורס חימום תת רצפתי. מכללה קטנה עם שתי מעבדות ומספר כיתות לימוד. למה בחרתי באינטק? פשוט מאוד, עובד בפתח תקווה וזה קרוב לי למקום עבודה. כמו כן נמצא הרבה בתל אביב והמכללה קורבה לרק"ל "תחנה מרכזית פתח תקווה" הרק"ל זה מה שאיפשר לי להגיע ללימודים בסוף יום עבודה. הייתי משאיר את האוטו בתל אביב, עולה על רק"ל ותוך חצי שעה אני בכיתה. משהו שברכב היה לוקח שעה וחצי פלוס. סוף הלומדים בשמונה וחצי חוזר ברק"ל לתל אביב ומשם הביתה ברכב. סידור מטורף שעד לפני פתיחת הרק"ל בכלל לא היה אפשרי. פה אני חייב לציין דבר שכנראה יפתיע אנשים רבים: במדינה שלנו עם עודף רגולציה בהרבה תחומים ודרישה גבוהה מאוד למיזוג אוויר, עד שנת 2025 לא היה שום חוק שמגדיר רישוי טכנאים בתחום המיזוג ולא הייתה שום דרישה רשמית לרישיון לעוסקים בתחום. זאת אומרת בן אדם יכול היה להיות טכנאי מוסמך אלקטרה, טכנאי מוסמך תדיראן, טכנאי מוסמך טורנדו וכדומה. אלו הסמכות פנימיות שניתנו על ידי אותן חברות אבל לא משהו ברמת החוק שנקבע על ידי המדינה. רק לאחרונה ממש בחודש אפריל 2025 נכנס לתוקף חוק המיזוג שמגדיר 3 דרגות רישוי. דרג 1 עד 5 טון קירור (מיזוג בייתי). דרג 2 עד 20 טון קירור (מיזוג בייתי ומסחרי קטן עד בינוני). דרג 3 - כל מתקני המיזוג והקירור באשר הם. כמו כן הוכנסה דרישה להסמכה לקררים דליקים, אלו קררים אקולוגיים שנכנסים לשימוש לאחרונה. נכון לנקודת זמן זו, למרות שהחוק נכנס כבר לתוקף עדיין אין מערכת רישוי לטכנאיי קירור ומיזוג אוויר. המערכת הזו אמורה לעלות בתקופה הקרובה (אם תשאלו אותי מה זה תקופה קרובה? כמה חודשים? כמה שנים? – אין לי מושג ). *מאמין פוסטים קצרים לכן המשך בהודעות הבאות.

שלום, עברתי דירה לפני כמה זמן, בדירה שעברתי אליה נשארה מהבעלים הקודמים מערכת סינון מים אוסמוזה הפוכה, מותקנת מתחת לכיור. לא משתמש בה, לא כזה נוח כי זה רק מים בלי חימום/קירור. שמתי תמי 4 ומשתמש בו. לפרק את האוסמוזה ולזרוק? יש טעם להשאיר את זה מותקן (המקום שזה תופס לא נגיש ולא כזה חשוב שיהיה פנוי). בגדול לא אוהב שיהיו דברים מותקנים שאין בהם שימוש אבל אולי יש איזה הגיון להשאיר את זה... מה אומרים? תודה.

במנועים שאין להם בעיות מובנות כמו הפיורטק לדוגמא, זה 90% תלוי במשתמש/מוסך שמטפל. מנוע נהרס כי נקרע טיימניג שלא החליפו בזמן כי לא בדקו שמן ונסעו עם מפלס שמן נמוך. כי לא החליפו שמן בזמן והמנוע מלא בוצה. כי שמו פילטר אוויר לא מתאים והמנוע יונק אוויר לא מסונן וכדומה. נדיר שזה בלאי טבעי של המנוע ללא "סיוע" של המשתמש.

אתה מבין שזה תלוי במשתמש ולא במנוע? ברוב המקרים מנועי דיזל האלו נמצאים ברכב עבודה ומי שנוהג עליהם לא איכפת לו מכלום, והחל מהיד השניה גם הטיפול בדרך כלל מינימלי. קח כזה אוטו חדש, שנמצא אצל בעלים פרטי או בעסק שכן יודע שצריך לטפל באוטו, תחליף שמן בזמן, אל תמלא שמן זבל, אל תשים חלקי חילוף זבל, אל תמלא נוזל קירור "משהו סוג טוב צבע ירוק" אלא מקורי, תקפיד לבדוק שמן כל שבוע ולעשות טיימניג בזמן, תנהג כמו בן אדם ואתה מגיע ל 500 אלף ק"מ. ואם הרכב יתעייף לפני זה, זה לא יהיה בגלל המנוע.

תודה. זה באופן מפתיע נמצא כמה מטרים ליד מקום שאני מבקר קבוע בעבודה. עברתי ליד עשרות פעמים, אף פעם לא שמתי לב לעסק הזה. קניתי אצלם היום כל שאני צריך - ערמה של שלות, גלגלות, סוגרים, צירים. אנשים נחמדים, מחיר נראה לי בסדר גמור למרות שלא מתמצא במחירים.

יש היום כ 40 אלף טרבנטים על הכביש, רובם כנראה במזרח גרמניה. זו כמות יפה מאוד לרכב שהיצור שלו הופסק ב 1991, למרות שנבנו בכל השנים מעל 3 מיליון טרבנטים, עדיין כמות יפה. אני דווקא מבין הייטב "למה". זו פיסת היסטוריה מקומית, סמל תקופה, רכב שהיה הרכב של אבא כשהיית ילד וכדומה. הוא גם זול ופשוט לאחזקה ולא כל אחד יכול להחזיק רכב אספנות "שווה" ויקר. אבל "טראבי" כן אפשר להחזיק יחסית בכלום כסף. הפופולריות שלהם באמת גבוהה מאוד היום. לך אולי קשה להבין כי לא גדלת על זה. לא מספיק ישנה עדיין, גרסאות מאוחרות יוצרו עד 2008 אז ברור שאצל הרבה אנשים שם זה רכב יומיומי רגיל ולא אספנות. אלו שעל הכביש רובן מאוחרות יחסית מהעשור שקדם לסיום הייצור ולא משנות ה 80.

בחריגה קטנה של כמה אלפי ק"מ לא קורה כלום, בהמשך אחרי כמה עשרות אלפי ק"מ חריגה הפילטר יסתם ברמה שתשפיע על הסחיבה של האוטו בצורה מורגשת. גם צריכה סולר תעלה כי תצטרך לנסוע בסל"ד יותר גבוה ולמשוך יותר הילוכים בשביל להגיע לאותם ביצועים.

רק לא ידעתי שהיה XV בדור הזה.

רכב שלא ידעתי שקיים. סובארו XV דור ראשון בגוף אימפרזה, זו מודל 2010, יש 22 יחידות בארץ.

אתה מבין שעל מנת שזה יעבוד צריך להשאיר את מפתח ההתנעה קבוע בסוויץ'? אחרת ההגה יהיה נעול והאוטו לא יניע כי במפתח יש את הצ'יפ של האימובילייזר.

תבדוק שאין חור או סדק באינטרקולר, תנסה לשמוע אם יש רעש אוויר מהאיזור כשנותנים גז. 250 אלף ק"מ למנוע הזה שטופל נכון זה לא הרבה ולא צריך להתרגש מזה.

הכוונה ב"יד אחרונה" היא יותר פיגורטיבית. זאת אומרת שאם עכשיו יש 250 אלף ק"מ, כשתרצה למכור יהיה משהו באיזור 280 או 300 וזה משהו שקשה מאוד למכור, אז לא תקבל מחיר סביר כלשהו. אם תפרסם ב 2000 ש"ח ויהיה טסט בתוקף אז כן תמכור. הכוונה ב"יד אחרונה" היא שאל תבנה על לקבל סכום משמעותי כלשהו במכירה בסיום תקופת שימוש. אם צריך להוריד מהכביש זה לא מסובך, תהליך פשוט. וכמו שכתבו בכזה קילומטרז' כל חלק ברכב יכול להיות שידרוש החלפה. גם חלקים שלא קשורים בשום אופן לרמת הטיפול שהאוטו קיבל, למשל מדחס מזגן או אלטרנטור שלא נוגעים בהם בטיפולים. אבל אולי זה לא יקרה והם יחזיקו עד 350 אלף ק"מ או יותר שזה בהחלט גם מצב אפשרי. פשוט צריך לקחת בחשבון ש(יכול להיות) שיהו הוצאות, ולא רק מצמדים או מכטרוניק. מניסיון שלי שימוש סביר ומתחשב ונסיעות ארוכות משפיעם (מבחינת רמת בלאי נמוכה) על כל חלק ברכב. אני נוסע באוטו עם 320 אלף ק"מ שנמצא אצלי מיום עליה לכביש וכן היו לא מעט תקלות ובעיות אבל הוא במצב סביר ועושה את העבודה עדיין.

זן המלצה לא טובה במיוחד לא לשאלות טכניות, ובכללי אם אני רואה שירשור עם 10 עמודים ו 150 הודעות אני לא נכנס לשם כי אין זמן וכוח לעבור על הכל ולך תמצא על מה מדברים שם. ומישהו ענה לשאלה שנשאלה בעמוד 3 אחרי שכבר ענו לשאלה שנשאלה בעמוד 8. בנושאים טכניים עדיף לכל תקלה שירשור נפרד. אין ברכב הזה תאורה בתא הכפפות, שחרר את הבן אדם

דוודא בדיוק באותו מפעל בסרביה שיצר פעם את Yugo, התחילו לא מזמן לייצר פיאט גרנדה פנדה שיש לה קשר עיצובי (אומנם די רחוק) לפיאט פנדה המקורית משנות ה 80. יושבת על פלטפורמה צרפתית של סיטרואן C3 דור נוכחי, יכולה להיות חשמלית או היברידית עם מנוע פיורטק.

עושה רושם שחלק מהמגיבים לא קראו את הידיעה. לא מדובר בהחזרה לייצור של YUGO 45 ידנית משנות ה 80 ושיווקה ב 4000 דולר. מדובר ביזם שרוצה לייצר YUGO גרסה 2.0 שתהיה מכונית מודרנית בעיצוב רטרו כמו פיאט 500 החדשה או מיני או רנו 5 החדשה, ותתבסס על פלטפורמה מוכרת של יצרן קיים כלשהו, תזכיר את הרכב המקורי רק עיצובית. כתוב שהיא תהיה עם מנוע בזנין ולא חשמלית, אבל מי אמר שהיא תהיה מכונית נחותה זולה וידנית בלבד?

בדיוק, היה לי סודה סטרים, השתמשתי בו זמן קצר, מחיר בלוני גז לא משתלם. אחרי זה קניתי תמי 4 באבל, אבל גם שם בלוני גז נגמרים מהר ומחיר המילוי לא משתלם. על הבלונים משלמים בנפרד, לא כלולים בשרות תחזוקה. אז חזרתי לבקבוקים, את הסודה סטרים מסרתי למישהו ובתמי 4 לא משתמש בהגזה...