קורן בן אשר

בהחלט תמשיך! זה מה שהיה חסר לי, שהתמונה הייתה הפוכה. "הסתובבתי" אתמול שעה על הכביש מצומת חנניה למעלה לכיוון מירון, היה ברור לי שזה שם באזור, אבל משהו לא הסתדר לי, התמונה לא "התלבשה" לי כמו שצריך. @yohai71 שים לב שזה נפוץ מאוד בתמונות שסרוקות משקופית.

גריצ'ו העלה פה נקודה חשובה, אנשים ללא ניסיון קודם עם הגירה/רילוקיישן בדרך כלל לא ערים לדקויות האלה. מי שמתכנן רילוקיישן צריך להיות ער לנקודה הזו, בפרט ישראלים שנוטים להתלהב מכל מיני חורים קטנים ופסטורליים. בעיר הגדולה יש יותר סובלנות לזרים מעצם זה שיש שם יותר זרים; באופן פרדוקסלי, ברגע שאתה זר בין זרים, אתה (כמעט) מרגיש בבית. בעיירות וכפרים אין כמעט זרים, וכזר הזרות שלך בולטת שם מאוד. בפרט כיודן. יש הבדל של שמיים וארץ בין להעביר חופשה של שבועיים בכפר ציורי בספרד/צרפת/הולנד/יו ניים איט, לבין ממש לגור שם. לרוב מהגרים ובפרט ישראלים לא יכולים לשרוד במקום כזה לאורך זמן.

מחייב, בטח מחייב. אז מה? שנתחיל לעשות רשימה של דברים שהחוק/תקן מחייב, ובפועל שמים את האות השביעית? בטח יבוא מקביל מתחת לרדאר.

אני משער ש-90% מהנייג'ל-מנסלים פה היו עוברים דוך דרך השולחן. (אין לי טויוטה ולא הייתי בירושלים מאז 7/10/23.)

שלום וברכה לשוכני העוף במרינדה. לכבוד רה-ארגון מסויים במחשביזציה המשפחתית, נעשו שני דברים: 1. פתחתי חשבון מיקרוסופט נפרד עבור זוגתי. 2. נרכש מחשב מיני Win11 שהגיע לפני יומיים, ואמור בעוד כחודש להפוך למחשב שלה. את 1 ביצעתי על הלפטופ שלי שמריץ Win10. פתחתי את החשבון, ולאחר מכן הוספתי אותו לקבוצה המשפחתית שלנו ב-family safety, כ-organizer, ועם הרשאות לעשות sign in. עד פה הכל טוב. לאחר מכן הלכתי ללפטופ העתיק של הילדים, גם כן Win10, שעליו אני אדמין, ואכן אוטומטית החשבון של זוגתי נוסף לרשימת היוזרים, שיניתי את ההרשאה כך שיהיה אפשר לעשות sign in גם על מחשב זה, גם עד פה הכל טוב ועובד כמו שעון. בשלב השלישי, נכנסתי קודם כל כאדמין למחשב מיני החדש, גם כאן היוזר של זוגתי מופיע כבר אוטומטית. אבל... לא ניתן לעשות sign in. פשוט לא ניתן. המחשב חושב לרגע, וזהו, אי אפשר, זבביר. מפה התחילה סאגה, כאשר עשיתי רוב מה שגוגל וג'בטה ידעו להציע ורלוונטי, כולל מחיקה של החשבון של הזוגה מהקבוצה המשפחתית, יציאה מה-family safety, אתחול, הכנסה חזרה שלה לקבוצה, שוב מחיקה, הוספה שלה על המחשב המקומי כיוזר חדש שלא במסגרת המשפחה... ועוד ניסיונות כהנה וכהנה. בינתיים שום דבר לא עזר. אם יש למישהו עצות מועילות, אשמח לשמוע, כי הצעד הבא זה פשוט לפרמט למצב מפעל ולהתקין את אשתי כאדמינית - תכל'ס לא מסובך מדי כי המחשב חדש ולא הספקתי להתקין עליו יותר מדי דברים בינתיים.

לדעתי נסיעה פעם בשבוע (למשך עשרים דקות לפחות, כדי שהמנוע יגיע לטמפרטורת עבודה) היא הפתרון האופטימלי. אם לא אפשרי: לעמוד עם האוטו 10 דקות בסרק פעם בשבוע זה אמנם לא נורא אם עושים זאת כמה פעמים, אבל חצי שנה זה כבר יותר מדי לדעתי, שכרך יוצא בהפסדך (נזק מצטבר לרכב). במצב זה, הייתי מעדיף ניתוק מצבר. לפני כן: לנסוע לפחות חצי שעה של נסיעה בריאה כדי לטעון את המצבר במלואו לפני הניתוק. לנפח את הצמיגים בחניה ללחץ של 40 PSI לפחות. לכסות את הרכב. מיכל דלק מלא, רצוי להוסיף תוסף מייצב דלק אם מצליחים להשיג כזה. *** אזהרה: רכבים מודרניים עלולים להיות רגישים לניתוק מצבר, כמו כן מערכות הגנה עלולות להשתגע. יש להתייעץ מראש עם מוסך מורשה יבואן, ואם יש אישור שניתן לעשות זאת בלי חשש, מומלץ לבצע תרגיל רטוב לפני העמדת הרכב כדי להמנע מהפתעות.

היום כן. אני מכיר את המקום בתור כפר גבירול, שהתחיל בתור מעברת קוביבה.

תצפית מכיוון גבעת קומי (מעל עין חרוד) לכיוון גבעת המורה.

אכן. הייתה תקופה בחיי שהייתי נוסע משם באופן קבוע לכיוון שכונת רחובות ההולנדית. זיהיתי לפי מגדל המים שעל הגבעה.

שרידים של הכפר קוביבה, כפר גבירול של היום.

אלוהים מחלק מקלארנים לאנשים בלי מוח.

יש לי גרספר לפרוסקופי (אל תשאל איך ולמה) שאפשר להחדיר בין התריסים ולנסות למשוך את הקרטון החוצה. יכול להשאיל לך אם תרצה. אם הקרטון עצמו קשיח מדי, אפשר לנסות להרטיב אותו קודם ולקוות שייתרכך מספיק כדי שיהיה אפשר לשלוף אותו.

דווקא לגבי הניתוח הספציפי הזה אני קצת סקפטי, זה לא צילום אור נראה ולכן לא ברור בכלל מה רואים שם.

ראיתי מספר סרטונים של האירוע הזה שצולמו מנקודות שונות, רואים בבירור שהם מצולמים מהפזורה הבדואית באזור שסביב נבטים, באחד מהם רואים שורה של לנדקרוזרים עם לוחיות ישראליות. אז אני לא רואה סיבה לחשוד באמינות של הסרטונים הספציפיים האלה.

המטוסים הספציפיים האלה מן הסתם היו באויר כבר שעות לפני המתקפה, עסוקים מאוד במשימות שלהם. אלה לא מטוסי קרב ואני לא יודע אם פיזיבילי בכלל למקם אותם בדירים עקב גודלם. אני לא חושב שיש למסוקים מה לחפש בהאנגרים האלה. הם מיועדים לכלים אחרים. זה נכון לרקטות, לכטב"מים פשוטים ולרחפנים, ששם אכן שם המשחק הוא כמות במקום איכות - הכמות הופכת לאיכות בפני עצמה. זה לא נכון במקרה של טילים בליסטיים ארוכי טווח - מערכת נשק מורכבת ויקרה לייצור ולתחזוקה, הדורשת מיומנות גבוהה בכל שלבי התפעול, וקיימת במספר מוגבל. המטרה של כל מערכת נשק היא לשחוק את יכולות האוייב, במקרה הספציפי הזה ההישג של האירנים מבחינת חשיבות מבצעית קרוב לאפס. דווקא מבחינת השימוש כנשק טרור נגד ריכוזי אוכלוסיה אזרחית הם הצליחו הפעם יותר. אין סיבה להאמין שירו טילים עם רש"ק ריק. יעידו המכתשים המכובדים שהטילים השאירו + הפיצוצים בפגיעה בסרטונים השונים. שוב, טיל בליסטי זו מערכת יקרה ומורכבת, ולא משנה כמה תנסה לפשט אותה, אתה לא יכול לרבע את המעגל בנושא זה, כמו שאתה לא יכול לפשט מטוס או צוללת. לפשט טיל בליסטי = בדיוק אותו כטב"מ בוכנתי שמטרטר עשר שעות עם כמה עשרות קילוגרמים של חומר נפץ עד ליעד, עולה בערך 20K דולר לייצר, ואז באמת לא אכפת לך לשלוח מאה כאלה על מטרה רכה לא מוגנת, בתקווה שאחד או שניים יפגעו ויעשו את העבודה. מעבר לזה, המומחיות שלהם היא לאו דווקא בפישוט המערכות, אלא בזיהוי מוקדם ונכון של המגמות ורכיבה עליהן... יאמר בהחלט לזכותם. (ראה ערך כטב"מים מתאבדים זולים ופשוטים לטווח ארוך - הכלים האלה בגדול מבוססים על האקו-סיסטם של עולם הטיסנאות שעבר מהפכה טכנולוגית בעשרים השנים האחרונות, האיראנים למדו ויישמו.) הרצף הזה של פגיעות בזו אחר זו תוך פרק זמן קצר מאוד, גורם לי לחשוב שאולי אחת מסוללות היירוט לא תפקדה 100% באירוע הספציפי הזה.

תופעה אנושית מוכרת מאוד. אם תכנס לחנות ותרצה לקנות מוצר מסויים, שעולה נניח 20 ש"ח, ואז יגידו לך שבחנות במרחק 200 מטר משם אותו מוצר נמכר ב-10 ש"ח, אתה תצא מייד החוצה בכעס, נכון? אבל אם אתה צריך מכונת כביסה, בחנות הראשונה מוכרים מכונת כביסה נניח ב-1500 ש"ח, ובשניה ב-1490 ש"ח, מה הסיכוי שתצא ותלך לחנות השנייה? רוב הסכויים שתגיד "סעמק" ותקנה בראשונה. למרות שהעשרה שקלים הם אותם עשרה שקלים. מעבר לזה יש גם את מה שאני קורא "צריך" מול "רוצה". פסטה, אורז, לחם קונים על פי רוב כי "צריך". ואז אתה תשקיע הרבה מאמץ בלשלם את המינימום. לעומת זאת: תכשיטים, בגדים, רכב, אופניים ושאר אביזרי מותרות בד"כ קונים כי "רוצה". ובדרך כלל, ברגע שהמוצר הוא בקטגוריית ה"רוצה", השמיים הם הגבול, הארנק נפתח והכסף זורם בלי מעצורים. המטרה של כל איש שיווק ופרסומאי בעולם היא להעביר את המוצר מקטגוריית "צריך" לקטגוריית "רוצה".

היה, בטח היה, דוגמית בלי שחיפשתי יותר מדי. https://apnews.com/article/iran-attack-nevatim-base-israel-satellite-photo-c8bea9f43967457bd49b60a6fe1dcd42 לקנות צילום לווין מסחרי ברזולוציה טובה זה גרעינים עבור כלי תקשורת, רק צריך לשלם כמה מאות או אלפי דולרים ולהזמין צילום. זה בד"כ לוקח כמה ימים כי צריך לחכות שהלווין יעבור מעל אזור הצילום.

הוצאת לי את המילים מהפה. לפני שניגשים לירקות הקפואים והפסטות, צריך קודם כל לטפל בגנבי הכסף הגדולים, ורק אח"כ להתפנות לקטנים. אנחנו יצורים לא רציונליים; יכולים לעמוד חמש דקות תמימות ולהתלבט בין פסטה בשישה ש"ח לבין פסטה בשמונה ש"ח, ואז ביום שישי לשבת בקפה ולפוצץ 150 ש"ח על פעמיים קפה דלוח וטוסט גבנ"צ מסכן. הזיה.

אין צורך בספקולציות. בעוד יום או יומיים יהיו צילומי לווין בעיתונות הזרה, אפשר יהיה לראות בדיוק מה נפגע או לא נפגע.

בהחלט. נכנסתי לחנות נוחות בהלסינקי ורציתי לשלם עם שטר יחסית גדול, קיבלתי מבטים מוזרים וכמעט שיחת טלפון למשטרה, ורק לאחר שורת בירורים והסברים מצדי הסכימו לחזל"ש. וזה עוד היה מקום שבעלת הבית הכירה אותי כי כל כמה שבועות הייתי מגיע כדי לטעון את הסים.

ירחמיאל, אני לא רואה שום סיבה בעולם להסחב עם סטיפה של דולרים לחו"ל, משל אנחנו ב-1987. זה גם סיכון בפני עצמו, ועם חוקי הלבנת הון ההולכים ומתהדקים בעולם, יש סיכוי סביר שיהיו בעיות. בדוק באתר הבנק שלך, בדקתי עכשיו בפועלים ובלאומי. עמלת קניית מט"ח היא מסדר גודל של 0.2%, עמלת העברה בערך אותו כנ"ל (יהיה מינימום מסויים שיהיה מסדר גודל של 50-100 שח), ולא נראה לי שתקבל בצ'יינג' שער יותר טוב מבבנק. לדעתי לא שווה בשביל זה להסתכן. מילא היה מדובר ב-10 מיליון דולר שלל משוד בנק, אבל נראה שזה לא המקרה כאן.

מזל טוב! בתור התחלה הייתי ממליץ על גיחה לאיזה אגם ושחיה טובה ומרעננת, בכנרת ממש נעים בתקופה הזו של השנה (חוץ מאיזה עניין קטן).

רואים שניים על ה-CFT ועוד אחד על הפיילון, ונראה שיש עוד אחד על הנקודה המרכזית, אז בהנחה שהתצורה סימטרית יש לנו שבע (לפחות).

צריך להיות: 4-שבת בבסיס

אלוקים אדירים, מה יהיה עם היצורים הללו.