קורן בן אשר

כן. פותח את הכרטיס דרך האתר לשלוש שעות וזה תופס גם בבית מרקחת. נוסה לאחרונה ע"י זוגתי. לא יודע לגבי יפוי כוח וכדומה.

זה בדיוק מתחבר לאחד מחוקי פרקינסון (לא ההוא מהמחלה) הידועים מהספרון הנפלא שאני ממליץ עליו בכל פה. משהו בסגנון, לאשר תקציב של 2500 ש"ח לסככת אופניים חדשה לוקח שלוש ישיבות כולל ויכוחים וצעקות. לאשר תקציב של חמישה מיליארד דולר לכור גרעיני חדש לוקח עשרים דקות שבסופן כולם מצביעים פה אחד בעד. אני רואה שהתחלת את הקריירה שלך בתחום מאוד מוקדם.😁

מילא מכונית שלא קיימת, אתה יכול לצלם עיר שלמה שלא קיימת 😁.

"צדק" במרכאות כפולות ומכופלות. כמובן שאני לא מייחס לו איזו חשיבה עניינית כלשהי. פשוט תוצאתית אני חושב שרכש המסוקים למטרה זו אינו הפתרון הנכון. אני לא אומר שלא היה צריך לעשות כלום במקום - ההפך, לבטל תוכניות בלי אלטרנטיבות זה הדבר הכי גרוע. לצד מטוסי כיבוי, מטריד שאין מערך זיהוי וגילוי שמאפשר סגירת מעגל מהירה מאוד כשהשריפה עוד קטנה. היה אפשר לחשוב שאפשר בתקציב לא גדול לפרוס מערך חיישנים קרקעיים + להפעיל כטב"מים בזמנים מועדים לפורענות + בשכבה אחת מתחת להפעיל רחפנים למטרות תצפית ותגובה מהירה בטווחים קרובים מאוד. ואפילו להשתמש ברחפנים לכיבוי שריפות קטנות שרק נולדו - יש הרי כלים מסחריים שמשמשים לריסוס חקלאי ויכולים לסחוב עשרות ליטרים של מים. סה"כ זה לא שיש לנו יערות כמו בקנדה.

גוגל אומר שזה מיקרולינו. מעין גירסה מודרנית של האיזטה. https://microlino-car.com/en-ch/microlino

לעניין המסוקים. בן גביר צדק הפעם, אמנם מאותה הסיבה ששעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביממה, אבל עדיין צדק. מסוק זה לא הכלי האידיאלי למשימות כיבוי. זה כלי שמאוד לא אוהב לטוס בתנאים של עומס גבוה, מהירות נמוכה וטמפרטורות גבוהות - בדיוק המתאר של כיבוי שריפות. מעבר לכך יש לו מגבלות משמעותיות מבחינת מהירות, כושר הרמה וטווח עם מטען כבד בנשיאה על מתלה המטען. מן הסתם הרעיון היה לקנות "אולר שוויצרי" שניתן לעשות איתו דברים אחרים בימי שגרה ועל הדרך להשתמש בו גם לכיבוי שריפות, במקום לקנות כלי ייעודי כמו ה- CL415. לצערי זה דפוס רוחבי בחשיבה הישראלית, במקום להביא את הכלי הייעודי למשימה שיכול לבצע אותה על הצד הטוב ביותר, תמיד מחפשים כל מיני פתרונות פלסטר, קיצורי דרך וקומבינות, ומנסים את כל הפתרונות הלא-מתאימים לפני שמגיעים לפתרון הנכון ביותר. אתמול ניסינו לאכול מרק עם סכין, היום עם מזלג, מחר ננסה עם תרווד, מחרתיים עם מקצפת ביצים - אולי בסוף נביא את הכף.

לעניין השפה, לפני הכל פה זה פשוט עניין של צורך מעשי, כדאי מאוד להשתלט על השפה (ואני עוד לא שם) אחרת די קשה להסתדר פה. מעבר לבועות מאוד מצומצמות, הספרדים לא יודעים אנגלית בשיט (ואין לי טענות אליהם, הם חלק מאקו-סיסטם של כמעט 500 מיליון דוברי ספרדית כשפת אם). ייאמר לזכותם שבגדול הם מסבירי פנים וגם אם הם יודעים רק שתי מילים הם ייצאו מגדרם כדי לעזור, כולל נפנופי ידיים ושירבוטים על מפית אם צריך (בניגוד לשכניהם אוכלי הצפרדעים מצפון-מזרח). לגבי נושא ההטמעות מול בדלנות. זה משפט המפתח. גבולות הגזרה שלו. בין "בדלנות אתנוצנטרית" לבין הטמעות מוחלטת יש מנעד רחב מאוד. לכל אחד, יחיד או משפחה, יש נסיבות אישיות ושיקולים משלו. בחירת בי"ס, למשל, זו סוגיה מהותית מאוד. לשלוח את הילדים לבי"ס פרטי בינלאומי זו בחירה לגיטימית ויש שיקולים שלא קשורים בכלל לבדלנות, התנשאות או אליטיזם אמיתיים או מדומים. זו סוגיה מאוד סובטילית ואני חושב שכדאי להיות פחות שיפוטי בעניין זה. לי נראה שמי שמראה ניסיון כלשהו ללמוד את השפה (ולא להשאר רק בבועה שלו לאורך שנים), לא כופה את עצמו והנורמות שלו על הסביבה בחיי היומיום אלא פותח עיניים ואוזניים ומנסה ברמה הפרקטית להתאים את עצמו, משלם מיסים כחוק ולא מתחמק מחובות חוקיות בסיסיות, ובמקרה של ספרד - יש לו אוסף שקי מרקדונה ירוקים בבית, יצא ידי חובתו.

כשאני חושב על זה, באמת כל מי שאני מכיר שגר ב"ברצלונה" למעשה גר בכלל בסנט קוגט. אז יש בזה משהו. לגבי מדריד, לא שאני מומחוי גדול לעיר הזו, אבל ככל שהתרשמתי, מעבר לכך שמדריד פרופר הרבה יותר גדולה מתל אביב פרופר, היא גם הרבה יותר "שטוחה", במובן הזה, שבעוד שבתל אביב אם אתה יוצא קצת החוצה אתה כבר בסוג של פתח תקווה כזה או אחר, במדריד יש אזורים גדולים מאוד שהם העיר לכל דבר ובני תמותה יכולים לגור שם (כמובן לצד זה יש גם פתח תקווה ובת ים וחולון). אני יודע כי בליל הפסקת החשמל כל מי שחזר לו החשמל הודיע בוואטסאפ "בשכונה x יש חשמל" וככה יכולתי לראות בגדול איפה אנשים גרים. מה שאתה מציין כנראה נכון לצנטרום התיירותי ממש של העיר - האזור של גראן ויה ואיפה שכל הטוריסטים מסתובבים - שם באמת כנראה התיאור מדוייק מאוד. אני גם לא מגיע לשם בשגרה בכלל, הייתי שם כמה פעמים רק כי סניף הבנק שלי שם. אני הייתי נמנע משפעקולציות בשלב זה. הלינקדאין מלא בכל מיני חבר'ה שמנסים את כוחם בניתוחים מלומדים עם בטחון עצמי מופרז, חלקם בכלל לא מה"סביבה" ובלי שום הכרות עם המערכת פה. קל וחומר עיתונאים שאתה יודע מה הקשר בין מה שהם כותבים לאמת. כפי שכתבתי, הנושא מאוד קרוב לתחום עיסוקי, אם כי אני בכלל לא מהצד של החשמלציה אז היכרותי עם אספקטים אלה מוגבלת. אבל הנושא נמצא בפוקוס גבוה אצלנו בעבודה ואני מניח שבקרוב אדע יותר.

לפי חברים פה, להבנתי התהליך הוא בערך כזה. אתה צריך להפגין יכולת לשיר שירי עם בסקיים תוך כדי שאתה לובש חולצה של ריאל מדריד, רוקד פלמנקו, מקלל בוולנסיאנית וחובט בפיניאטה שלובשת את החולצה של מסי. אם הצלחת (כולל לפוצץ את הפיניאטה), אתה נכנס לשורט-ליסט של בעל הבית, שמקנה לך זכות לבוא לראות את הדירה יחד עם 30 אנשים נוספים באותה השעה. האמת היא שנוכחותי ספיציפית פה במדריד התבררה בדיעבד כדי מיותרת. אני מעשית עובד ברימוט. הצוות המקצועי שלי פזור כולו ברחבי אירופה ומעבר לה, כולל מנהלים ובוסים ישירים, וכל הקולגות במשרד (אחלה אנשים) למעשה לא קשורים אליי בכלל מקצועית. כרגע אני לא רוצה לנדנד את הסירה, אבל אם ארגיש שקשה, יש מצב שננסה לזרום לכיוון ערים יותר ידידותיות לכיס ועם שוק נדל"ן פחות משוגע (אם נשאר כזה בספרד).

אין ממש קאץ'. דרשו לראות ניירות (דרכונים, אשרות, חוזה עבודה וכו'), פקדון של חודש, ורצו גם הוכחה לאיתנות כלכלית, מכתב מהרו"ח שלי בארץ עשה את העבודה. מניח שהיה איזה תהליך KYC קצר ברקע. העניין הוא שברגע שזה גוף עסקי יש להם אינטרס ברור להחתים אותך כמה שיותר מהר בלי בלבולי מוח מיותרים, וכך היה, נדמה לי שמרגע המגע הראשון איתם עד לחתימה עברו יומיים לכל היותר. יש חסרון מסויים והוא שהמקומות האלה נמצאים בדרך כלל בקיביניפיני, מן הסתם על זה המודל העסקי שלהם בנוי, את הקרקע הם מקבלים כנראה בפרוטות, וככה הם יכולים להציע מחירים אטרקטיביים ועדיין להרוויח. אני במרחק 10 דקות הליכה מתחנת מטרו, ויש מרקדונה במרחק קצת יותר גדול אבל עדיין בר-הליכה, ובשלב הנוכחי זה כל מה שמעניין אותי, אבל אין ספק שזה לא מקום אידיאלי למשפחות, למשל, וזו הסיבה שכנראה אזוז מפה לקראת הסתיו. סביר בהחלט שמקומיים או אנשים עם מעות בכיסם אינם עיקר הקליינטורה של המקומות האלה, יש פה סטודנטים וגם אנשים שנשלחים לכמה שבועות/חודשים מטעמי עבודה/עסקים, כך הוסבר לי. מבחינתי המקום הזה נפל לי משמיים, הם פתחו בקיץ האחרון, זמן קצר לפני שהגעתי, ועוד היה פה חצי ריק, אז הם היו להוטים להחתים אותי והמחיר היה די אטרקטיבי. מעבר לכביש יש מקום דומה, של Livensa , שם רצו 300 יורו יותר וגם הייתה רשימת המתנה של חודשיים. אמרתי מויחל טויבעס וחציתי את הכביש לצד השני.

למען האמת זה מאוד קרוב למה ש- adi89 מתאר. זה קומפלקס של Be Casa (אם אתה מכיר, דריש) בפרבר של מדריד, למעשה כמו מלון רק לתקופות ארוכות. יש עוד כמה כאלה ברחבי העיר, של חברות אחרות, ויש גם ברחבי ספרד, מסתבר שזה נהיה פופולרי. משלמים שכ"ד פעם אחת בחודש, וזהו. מרוהט ומצוייד מלא, הכל כלול, אפילו הוויפיי. אפילו יש ניקיון פעם בשבועיים. וכביסיה ובריכה והכל. זה חוסך כאב ראש ענק, כולל התמודדות עם שוק השכירות פה שלדברי קולגות מטורף ברמה תל-אביבית שלפני המלחמה. והשוס: אם חותמים חוזה למספיק חודשים, אפשר לקבל על סמך זה את הפדרון, וזה פותר את בעיית הביצה והתרנגולת של לפתוח חשבון בנק-להראות x משכורות-לשכור דירה-להרשם בעיריה ולקבל פדרון-לפתוח חשבון בנק... מה שפורץ את הדרך להמשך ההתקדמות מול האינקויזיציה הביורוקרטיה הספרדית. זה סידור זמני שאיפשר לי לשים בצד ענייני ביורוקרטיה לכמה חודשים ולהתרכז בדברים חשובים אחרים, כנראה לקראת הסתיו אעבור מפה.

כנראה ספציפית לבניין שלנו. היו מים אבל נגמרו די מהר, מן הסתם המאגר התרוקן ומשאבות אין כשאין חשמל. בניין 20 קומות, אני קומה 17 וגם מעלית לא הייתה. נכון יותר הייתה אחת שעבדה על הגנרטור. מישהו בקבלה שם על הדלת שלה פתק נייר no utilizar! יעני לא להשתמש. אז כמו ישראלי טוב עליתי שתי קומות ברגל ושם לא היה פתק, אז עליתי במעלית משם... מקסימום הייתי מושך בכתפיים ומתרץ בספרדית של "עולה חדש" שאני לא יודע לקרוא והגוגל לנס לא עובד לי (מה שנכון). אני מפחד אפילו לבדוק אם כבר התחילו, למען האמת 🥴.

התכוונתי למדריד, אם לא היה ברור ככה נראה שוק החשמל באירופה, מחירים למחר: https://www.epexspot.com/en/market-results?market_area=&auction=MRC&trading_date=2025-04-29&delivery_date=2025-04-30&underlying_year=&modality=Auction&sub_modality=DayAhead&technology=&data_mode=map&period=&production_period= (לא סגור למה ספרד לא שם, ואולי יש יותר משוק חשמל אחד, אני לא חי את עולם המסחר בחשמל אבל שאלתי קולגות ששוחים בחומר, מחכה לתשובה.) וזה בספרד: https://www.omie.es/en/market-results/daily/daily-market/day-ahead-price (אז אולי בסופו של דבר אלון מזרחי לא טעה?) מחיר ביום אחד יכול להיות 100 יורו ל-MWh ולמחרת לצנוח לאפס. יש גם מחירים שליליים. הכניסה המאסיבית של אנרגיות מתחדשות גורמת למסחר להיות מאוד דינמי בזמן ובמרחב. בהתאמה, הנושא של אגירת אנרגיה סופר חם עכשיו.

חוויה דומה בנמסיס הגדולה של דריש, אני אישית לקחתי את זה בקלות, אבל יש הרבה אנשים שאכלו הרבה חרא (נתקעו במטרו\ברכבות, חלקם בלי יכולת להגיע הביתה, בלי יכולת להחזיר ילדים ממסגרות וכו'). לנו חזר החשמל סביבות 21:30 אבל יש אנשים שחזר להם החשמל רק לפנות בוקר. מבחינתי לפחות, העדר תקשורת היה יותר מעצבן. התקשורת הסלולרית הייתה משובשת מאוד רוב היום (פה ושם הצלחתי להשחיל כמה מסרים בודדים בוואטסאפ) והתחילה לחזור לעצמה רק סביבות שש בערב. סה"כ לא נורא, אבל אם זה היה נמשך עוד יום זה כבר היה מלחיץ (מחסור במים ומזון - גם אצלי נגמרו המים בבניין די מהר ולמזלי הספקתי לאגור כמה ליטרים לפני כן.) הרגע הייתה פגישת מחלקה עם מור"קים ולקחים. התאפקתי לא לספר להם שכמעט שנה היו לנו שתי מזוודות בממ"ד, אחת עם בגדים לכולם לשלושה ימים ושנייה עם מים+אוכל+מסמכים וחפצים חיוניים, בכוננות שתי דקות לתזוזה החוצה. אין עדיין, או לפחות לא מפרסמים. אני עובד בחברה שאנרגיה זה ביזנס מרכזי שלה, מן הסתם זה בפוקוס של כולם כעניין אישי. יש מפעיל רשת אחד אבל הרבה יצרני חשמל. שוק החשמל באירופה שונה לחלוטין ממה שמכירים בארץ. קודם כל הרשתות מחוברות בין מדינות. שנית, אין תעריפים קבועים, יש בורסת חשמל וחשמל נסחר בחוזים עתידיים ל-24 שעות עם תעריפים משתנים במשך היום. זו סחורה לכל דבר, עם מאות שחקנים, יצרני חשמל וספקי חשמל שמוכרים וקונים חשמל בהתאם להיצע וביקוש. נכון שיש הרבה יצרני חשמל פרטיים אבל רשת יש אחת של מפעיל אחד - REE. זה שלא נפלה תחנת כוח ספציפית או תחנת משנה ספציפית אלא כל המערכת קרסה מייד - זה מרמז שהתקלה הייתה ברמת מערכת הניהול - וכך גם שמעתי שמועות. וזה לא מבשר טובות. אגב להבנתי מערכת הניהול של REE נחשבת סופר מתוחכמת ומתקדמת.

פייזר, האם זו דליפה גדולה שמרוקנת את מערכת המיזוג מייד, או דליפה איטית שניתן לחיות איתה ולמלא גז פעם בשנה? אם זה הסוג השני, הייתי מעדיף לשלם 250 ש"ח על מילוי גז פעם בשנה, יודע מה, אולי אפילו פעמיים בשנה. כדאי מאוד לברר את הנקודה לפני שמתחילים להשמיד את האוטו.

מי שרוצה כיסא סביר שלא מתפרק בפחות מאלף שקל צריך להתפשר על משהו. מי שלא רוצה להתפשר, יודע מה הוא צריך לעשות. אפשר ואף רצוי גם ללכת לאיקאה לנסות, למי שיש חששות בנושא.

חושב שכבר כתבתי בעבר. למי שאין כסף לדבר האמיתי, יעני "אהרון" או סטילקייס, אני ממליץ בחום לסור לאיקאה ולקנות את מרקוס. אפילו יישארו כמה שקלים עודף מ-900. לדעתי נותן את התמורה הטובה ביותר למחיר. אני יושב על אחד כזה כבר חצי שנה, לפעמים 12-14 שעות ביום, ומבחינתי הוא עומד במבחן.

כפי שכתבתי, אני לא ממש מכיר את האזור, אבל אחרי שנתת את הרמז, אני מניח שזה מאגר המים של טלמון.

בהנחה שזה ביו"ש, אני מוותר מראש, לא הסתובבתי שם מספיק כדי "לאמן את המודל".

מה שראית זה כנראה אז"מ = אוירון זעיר משקל = אולטראלייט. לכלים אלה יש הגדרה חוקית מדוייקת. הם מוגבלים לטוס בשגרה לגובה נמוך מאוד, עד כמה מאות רגל, ויש להם "בועות" מוגדרות שבתוכן הם יכולים לטוס חופשי מבלי לדבר עם אף אחד. הם לא חייבים לשאת טרנספונדר, ואני חושב שאף אסור להם לשאת ולהפעיל טרנספונדר. הם יכולים לעבור בין הבועות ב"מסדרונות" מוגדרים, למיטב זכרוני יש מסדרון כזה שעובר ממש על הגבול המזרחי של אזור הבקרה של נתב"ג, וזה מה שכנראה ראית. המנחת ליד הסופרלנד הוא המוכר ביותר, אבל יש עוד מספר רב של מנחתים ברחבי הארץ.

המשמעות של צמיג שיש לו גם כיוון סיבוב וגם צד פנימי/חיצוני היא שיש סט ימני/שמאלי, כמו זוג נעליים. כמו שאכן כתוב על המדבקות שעל הצמיגים בתמונה. מן הסתם שמור רק לרכבי ספורט או מיוחדים, ולא לרכבי נוסעים עממיים.

בפעם האחרונה שהייתי בסביבה (לפני חודשיים בערך) היו כבר פסים במצב די קרוב לסופי בדרך רפאל איתן, מצומת דרך שיבא דרומה. הנעלם הגדול מבחינתי הוא, מה הולך להיות בקטע שבין גשר אלוף שדה לצומת רפאל איתן/דרך שיבא. טרם הצלחתי להבין מה בדיוק התוכנית, גשר או מסילות במפלס הכביש.

תתיישן! דרך אגב, עיניי נחו מייד על המגב האחורי. נראה לי מועד לפורענות. במקומך הייתי דואג לארגן אחד ספייר שיישב על המדף.

את האקו-סיסטם הזה יצרו במשך עשרות שנים עשרות אלפי אנשים עם סטייט אוף מיינד די דומה לזה שלו, שרובם עונים בדיוק להגדרה של אותה אליטה ישנה ומנוונת השנואה על הימין הביביסטי. מדהים שמצד אחד אתה מנסה לנכס את הכל ל"בזכות המדינה" ובאותה נשימה מדבר על "סלאם במזרח אירופה", כאילו שזה לא מה שיהיה כאן כשהביביזם ישתלט סופית. אתה רואה אקו-סיסטם כזה ברוסיה? איראן? טורקיה? ונצואלה? במדינות דת יש סביבה שמאפשרת ליזמים ואנשים יצירתיים לפרוח?