שביט

תישאר עם האוטו, וכשתדע מה אתה רוצה לקנות , תחליף. אל תחפש "להרוויח" או "משתלם" כשמדובר בלהחזיק אוטו.

כבעלים אני לא תמיד רואה יתרון או הכרח לטיפול במורשה, אבל כקונה אני רואה בזה יתרון, nice tio have ולא מעבר. את שתי המכונית האחרונות שלי קניתי מהיד הראשונה, שניהם טיפלו לאורך חיי האוטו (אלטו בן 5 וחצי וג'ימני בן 15) במוסך מורשה היבואן. בעיניי זה מראה על חוסר התפשרות של הבעלים, טיפוס שלא מתקמצן על האוטו ולא חוסך. כל פיפס- הולכים למוסך יבואן עושים מה שהוא יגיד. מצד שני, זה לא בהכרח מעיד על רמת הטיפול של המוסך... אבל על היחס של הבעלים לאוטו- בעיני בהחלט כן.

מסכים, לצערי. כל הפתרונות האלה יפים מאוד, אבל מראש אדם שעושה את זה וממשיך להתעלם עלול להיות בריון שלא נעים להתעסק איתו. בהחלט שווה לנסות הכל, אבל בקטנה ובטפטופים, כי קיים הסיכוי שהוא כלב נובח שלא נושך. בהצלחה ובזהירות

וטוב שכך. לדעתי זו הייתה שיטה מפגרת, וטוב שהפסיקו אותה. החל משנת 2009, אין דבר כזה "שנת ייצור ברישיון" אלא רק תאריך עלייה לכביש. אתה לא צריך לשבור את הראש "רגע, האוטו שלי נובמבר 2005 אבל מודל 2006, מתי אני צריך אישור כזה ומתי אישור כזה.." כשאתה צריך אישור מסויים או משהו שקשור בגיל הרכב , לא ממש מעניין אותך אם היצרן קרא לו "הדגם החדש של השנה הבאה" אלא תכלס בן כמה הוא ומתי התחיל לנסוע על הכביש. הייתה לי מאזדה 3 "מודל 2008" כשהתאריך רישום היה 4/2007 🥴 הנשמה יצאה לי כדי להסביר לקונים פוטנציאלים איזה מודל האוטו ומתי עלה לכביש ולמה אני מבקש ככה ולמה ככה ולמה ולמה...

משום מה, בשנה הראשונה ההערה הזאת לא כתובה ברישיון, אך אתה עדיין נדרש. יש מצב שהאוטו בן 20 (נרשם בספטמבר 2003) אבל שנת הייצור היא 2004, ורק בשנה הבאה ימלאו לשנת הייצור 20 שנה. שיטה מפגרת אך זו השיטה. לדעתי שווה לך להוציא אישור מיושן ולגשת לטסט, "הכי גרוע" הפסדת את עלות הנפקת האישור. בהצלחה

מה חשבת? לאישתו?

אם אין ריח , מה אכפת לי מה עשו באוטו?

כמשתמש פרטי, מן הסתם אתה לעולם לא תקבל בחזרה כסף ששמת על האוטו (או על כל דבר אחר בחיים, לצורך העניין). הג'ימני ברשותי קצת יותר משנתיים, וסכום הכסף שהוא עלה לי עבר במעט את סכום הקנייה, אבל כשמחלקים את זה לעלות חודשית, או לקילומטר, היחס סביר בהחלט. לכן הפרמטרים שלפיהם אתה מודד את "החזר ההשקעה" הם לרוב יהיו כללים, אמורפיים ושונים מאדם לאדם. אני מודד את זה לפי זמן שאני מרוויח בהשוואה לתחב"צ (לא השכר שלי לשעה אלא התחושה של "הגעתי לעבודה בחצי שעה במקום בשעה"), ההנאה והחיוך שהאוטו מעלה על פניי והיחס בין שקל לקילומטר/ עלות חודשית ממוצעת, סתם כדי לדעת "כמה זה עולה לי". כשאני בטיול בדרום עם החבר'ה, או כשהילדים אומרים "אבא בוא ניסע בג'יפ" או כששני חבר'ה צועקים לי ברמזור "אחלה ג'ימני יש לך אח'שלי"- אילו רגעים שמבחינתי "מחזירים את ההשקעה".

למקרים בהם השעות שצריך לשלם שונות, למשל פארק הרצליה או פארק רעננה, שם צריך לשלם גם בשבתות, 24/7, לעומת איזורים אחרים בערים האלה.

לאון דור ראשון? (נראה לי שרק 5 דלתות) קוראדו (למרות שמיעוט האקזמפלרים בעייתי והן קרובות לאספנות/ חלקן כבר בנות 30) אאודי tt? (וואו, נראה לי שאני vagיסט עמוק בארון 🤔) בהצלחה

לסרג'יו פנית- ג'ריקנית כל אוקטן - מלמיליאן מאוקטן ועד גדול- נפט פה בזול

בטח כי להשוות מים לקולה זה ממש כמו להשוות את רמת התחבצ בארץ לאוטו פרטי... הגזמת לגמרי. לי לוקחת חצי שעה להגיע מהבית לעבודה בראש העין, ו25 דק הפוך. רוצה לחשב לי כמה זמן זה בתחבצ?

זה לוח השעונים עד 86. ב87 כבר היה לוח אחר. לאבי הייתה 89 RS ידנית ממקום עבודתו. בתור ילד בן 9 נגנבתי על האוטו הזה ויש לי רק זכרונות טובים ממנו. בימיה הראשונים של מלחמת המפרץ איילון היה ריק, ואבי נסע מבתינו בהרצליה לסבתי ברמת גן. הכביש היה רק ואבי הגיע לזמן קצר ל160-170 קמ"ש, נדהם מכמה הרכב יציב על הכביש. BX ידנית ותקינה היא אחת המכוניות שהייתי מאוד רוצה לנהוג בהן.

וההמשך- כן שמעתי על מישהו שהתהפך כי הוא לחץ על הבלם הקדמי בלבד/ שנייה לפני האחורי. בלם טורפדו אולי לא ממש אינטואיטיבי אבל הרבה יותר בטיחותי ויעיל.

אני נעזרתי בשיטה של להחזיק את האופנים מקדימה, לעזוב אותם ושהילד יוריד את הרגל של הכיוון אליו הוא נופל. כמו כן- רולרבליידס. הילד מדווש ומתחיל עם שיווי המשקל שלך, וככל שממשיכים, אפשר לעזוב למקטעי זמן יותר ארוכים. קניתי בזמנו ביד 2 זוג ב100 ש"ח. מבחינתי החזיר את ההשקעה אחרי הניסיון הראשון 😀 מחזק את החשיבות של שטח ישר, פצוח ובלי גירויים ומסיחי תשומת לב.

מה עם ארז סנטו? הוא בעיקר בסוזוקים אבל אולי שווה לשאול אם הוא מכיר את הal4 ‎0544434580 יושב בכניסה לטירה

אני מסכים איתך... המדינה רוצה כמה שיותר מכוניות פרטיות על הכביש- שבעליהן שילמו עליהם מס, משלמים עליהם אגרה ומס בלו. היא גם מעדיפה שהן תהיינה כמה שיותר חדשות. אמנם צורכות פחות דלק (יחסית) אבל האגרה יותר גבוהה וכמה שיותר מכוניות חדשות על הכביש- יותר מיסוי.

שוב תעשו את ההפרדה בין משפחת האבל וחבריו הקרובים, לבין רוב המנחמים, שזה בד"כ בני כיתה בבית הספר/ מחלקה בצבא/ מקום עבודה וכו' וכו', שפינו שעה מחייהם (לטובת מצווה חשובה מאוד) וממשיכים אח"כ בחייהם. ניחוש פרוע שלי הוא שמדובר בעיקר באוכלוסיה הזאת שמרשה לעצמה להשתמש בשבעה כסיבה (מתאפק לא לכתוב תירוץ) לחנות איפה שבא להם כי "אנחנו מנחמים אצל מספר 24, תודה על ההתחשבות..."

בגדול- להמשיך להתמיד בשגרת השינה שהייתה נכונה לו עד עכשיו. ביום הראשון זה ייקח שעה ביום השני חצי שעה ביום השלישי 10 דקות ביום הרביעי תשכחו שזה היה זו עצתי, ובכל פעם שהרגשנו שחל שינוי ששגרת ההרדמות של הילדים, ושהיא כבר לא "כתמול שלשום", עשינו סטופ וחזרנו לשגרה בהצלחה

חבר מהמשרד/ חבר מהמסייעת/ בת דודה מדרגה שנייה שבא לשעה לבית האבלים הוא לא קדוש ואין לו שום זכות לחסום חנייה של מישהו אחר, ושימוש בסיבה הזאת זה להשתין על אנשים אחרים. בכוונה נתתי דוגמא של אלה שבאים לשעה, ולא אלה שיותר קרובים למנוח ולמשפחתו הקרובה. בשבעה של סבתי חניתי ליד ביתה בכחול לבן והפעלתי פנגו כל היום, אז גם מי שבא לשעה יכול לעשות את זה.

כי היא הגולף שהייתה של אייל

כי אתה המיעוט שמטפל ברכבו ושומר על חייו, ללא קשר לגיל של הרכב שלך. וכי יש לך אוטו בן 27 , ישן, מזהם ולא בטיחותי, ולמדינה יש אינטרס שתעיף אותו ותקנה משהו יותר חדש, פחות מזהם ויותר בטיחותי, כדי שזה שמכר לך יקנה אוטו חדש יותר, וכדי שזה שמכר לו יקנה אוטו חדש מהניילונים.

נצפתה אתמול בכניסה להרצליה נראית יד ראשונה מרופא פתולוג ויד שנייה מבנקאי 😆

ממש לא!! רק בוקים. בבטיחות לא מחפפים כפי שכתבו, אם תקנה עכשיו זוג בוקים, זה יעלה לך כמו העבודה, אבל ישמש אותך גם בעתיד, כך שזה מחזיר את עצמו אחרי הטיפול הראשון. בפעם הבאה תקנה ג'ק עגלה 😀