שביט

טוב, את החלק האחרון אני לא מצליח להעלות משום מה, אבל אין שם שום דבר מעניין.

סרקתי כתבה של ניר קיפניס מ"בלייזר"- בעקבות החומוס המושלם (גיליון ינואר 2004) לקרוא לפי סדר המספרים מקווה שתהנו!

המשפט הזה "עם בעייתיים לא מתעסקים" פשוט מגעיל אותי אדם ש"משחק אותה בעייתי" בשירותו הצבאי הוא אדם שיעשה בעיות בכל מצב שלא מתאים לו, ולכל אחד שלא מתאים לו. מה שאתם אומרים בעצם, בין השורות, זה "כולם על הזין שלי ואני אעשה פה מה שבא לי, וזין על כולכם" גועל נפש

אף אחד לא מכפיש, אבל שוב- היתרונות של לדרמן הם ברורים, אבל לדעתי ולדעת כמה אחרים (שזכותם להביע את דעתם שהכלי מיותר), מיותר להסתובב עם לדרמן כשרוב העבודה שלך היא במשרד קבוע. על זה נאמר- בוא נסכים שאנחנו לא מסכימים

1. כשאשתך שומעת אותך צוחק בקולי קולות מול המחשב (לרוב זה משרשורים מוצלחים במיוחד שאתה קורא בפעם האלף), היא שואלת אותך מה מצחיק ואתה מסביר לה שהיא לא תבין. פעם אחת גם טרחת להסביר לה ו"להפתעתך" היא לא הבינה... 2. כשאתה קורא שרשורים מוצלחים במיוחד בפעם האלף 3. כשאתה יודע למצוא שרשורים מסויימים בחיפוש של מלה אחת (דוגמא- את השרשור הזה אני יודע למצוא לפי המלה טג'יקי {דפדפו במורד העמוד ותמצאו את המלה} כי תמיד מצחיק אותי לקרוא על מעלליו של נמרוד והפיאטים שהיו לו)

ועל כן השאלה- למה בנאדם צריך לדרמן צמוד אליו ביום יום? אם הוא יצטרך להדליק מדורה ברחוב הראשי של כפר סבא? כל אחד כאן מבין את יתרונותיו של הלדרמן אבל קצת הגיון חבר'ה

http://www.youtube.com/watch?v=MN1KiqEhNSQ דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. 0:50

יובל, היום נצפתה בר"ג פג'ו 505 SL, עם סיומת מספר של יבוא אישי (שנת 89, עם כיתוב 59)

שרשור קצת מוזר, שלא לדבר על הדברים שאנשים מסתובבים איתם. האמת שאין לי מה לחדש, אבל אני זורם עם השרשור. לי יש תיק צד קטן, ובתוכו ארנק, עט, קופסאת מסטיקים, שפריצר מרענן נשימה, רב קו לאוטובוס, כרטיס עובד, מפתח לבית ולאוטו ו3-4 אקמול. בנוסף- משקפי שמש כשצריך, טלפון נייד ושעון (בעיקר בקיץ. בחורף הוא משוחרר מידי על פרק היד). וזהו...

לא ברור מה הקשר בין טיפולים תקופתיים להחלפת פילטרים, נוזלים ומצתים, לבין הטסט. העובדה שהרכב מבקר במוסך? אם חשוב לך שהרכב יעבור טסט בלי חרטוטים של מכוני בדיקה, קח אותו למוסך יום- יומיים לפני, לבדיקת המערכות שנבדקות בטסט.

:mm_yeah: הייתי ממלא את כל המסך אם היה אפשר... מוסר את הרכב בבוקר, מקבל אותו בסוף היום עם מדבקה על החלון, ושמכוני הטסטים ימשיכו לחפש איתות בווספה שנת 68 או לוחית שהתקלף לה מילימטר מרובע של צבע בפינה השמאלית העליונה

תתחדש, הרכב נראה שיגעון. יחד עם זאת לא ברור קצב קניית הרכבים שלך, ועוד כשאתה עומד לחלק את חייך בין הארץ לבין חו"ל... משליפה מהזיכרון אתה מחזיק בבעלותך 4 מכוניות (טמפרה, טווינגו, וולבו ו156, כמובן אולי אני טועה). הביטוח לכל אחת מהן זה 2000 ש"ח בשנה לפחות, טסטים, טיפולים ויישורי קו אין סופיים, רק כדי לא למכור אותן אחרי שהן שפכו לאגר, מהסיבה הלא הגיונית בעליל של "אחרי כל הכסף ששפכתי על האוטו חבל לי למכור אותו". אתה באמת לא חושב שהגיע הזמן לנקות את האורווה ולהתמקד רק ברכב אחד? בריאות ואושר, זה מה שנותר לאחל

חדש ועיוני כן, אבל תורם לבטיחות ומיומנויות הלמידה לא כל כך. למרות שלדעתי, גם כשלומדים לעשות J טרנים וU טרנים, שלכאורה זה סתם בשביל הפאן, זה מחזק את הביטחון ואת ההרגשה של מהן המגבלות והיכולות של הרכב שלי ומהן המגבלות והיכולות שלי. הכותב עבר את הקורס הראשון ואת הקורס הספורטיבי באלטרנתיבי (ודיבר היום עם נדב כדי לברר את הסוגייה הזו בדיוק )

לא הצליח לך כי לא הכנת לפי הרצף: מכינים ג'חנון מהשאריות של הבצק מכינים מלאווח מהשאריות מכינים קובנה ורק מהשאריות האלה מכינים לחוח

אני אהבתי את הבחורה, ובמיוחד כשהיא הייתה עולה ומפנה אלי את.. הגב, כן, את הגב שלה לפני שנה הייתי במילואים בצאלים (ד"א, מדד הזקנה הוא השם שאתה נותן לבסיס הזה. הכי מבוגר זה צאלים, אח"כ באלי"ש (בתקופתי) והיום הילדודס קוראים לו מל"י). בקיצור, אנחנו יושבים באיזה תדריך או משהו ופתאום נכנסת פמליית אנשי הבסיס, בינהם אחד גבוה שקשה לפספס, שנראה לי מוכר- הוא בן מחזור שלי מהטירונות. על כתפיו החסונות מונחות דרגות רב סרן... רציתי לבכות.

היה זה ארנון שכתב בזמנו על הפיג'ו 605, ועל העובדה שחלק נכבד מחוסר הצלחתה נבע מהדמיון הרב שלה ל405, ושלקוחותיה הפוטנציאלים "פשוט לא יכלו להרשות לעצמם להיראות בפג'ו 405 מגודלת". לדעתי חלק נכבד מאי הצלחת הסקורפיו נובע מאותה הסיבה- היותה "סיירה מגודלת" שצריכה להתחרות במרצדס, BMW ואאודי. עד כאן דברי התביעה. אני קורא לדוכן את יובל, AKA משה והרפורמים לדברי ההגנה

אני לא רואה בזה שום דבר רע. אפשר לאהוב ספורט מוטורי, לדעת לנהוג נכון, לעבור קורסי נהיגה, לפנטז על מכונית חלומותיך, ולהמשיך להתנייד בפורד פוקוס אוטומטי. מה שמשתמע מדבריך הוא שאם אין לי 911 או מורצ'ילאגו בחנייה, הדעה שלי לא נחשבת... במה כבודו נוהג אם מותר לשאול?

לפחד להיכנס למעבר שפחות מ2 מטר רוחב (כשרוחב הרכב הוא 1.60 מקסימום) תנוחת ישיבה בנסיעה לאחור

הזיכרון- אין בעיות. רק מה? שאני שוכח... ככה וככה וככה וככה קטע חזק

היום, זה סוף סוף קרה. היום, שברתי שתיקה של 12 שנה. חזרתי לעלי קראוון. בזמן הזה יצא לי לרעות בשדות זרים- אבו אדהם מכפר יאסיף, הסניף שלו באבן גבירול, עוספייה, בהדונס בצומת רעננה, אבו גוש ועוד כמה. מה אגיד ומה אומר, ייתכן והסטנדרטים שלי היו גבוהים מידי, אבל אף אחד (חוץ מבהדונס שהצליח להפתיע לטובה ונחשב בעיני למנה השנייה באיכותה) לא היה טוב כמו המקור, אף אחד לא היה קראוון. או שהחומוס קר, או שהוא כבד ומרגיש כמו יציקה, או שהוא סתם לא טעים. התחושה הזו שאי אפשר להסביר מה חסר, וההסבר היחיד שעולה הוא "זה פשוט לא זה". במשך השנים דיברתי הרבה על המקום, שיבחתי והגנתי עליו, כולל כאן בשרשור, אבל משום מה, אף פעם לא מצאתי הזדמנות לחזור לשם. היות ואשתי לא אוהבת חומוס, היה לי קשה למצוא פרטנר ראוי לחווייה, ולפנות שישי לפני צהריים לשם המשימה. השבוע קבעתי להיפגש עם חברה ותיקה לאחר זמן רב שלא התראינו. "בוא ניפגש ביום שישי, אפשר ללכת ליפו לאכול חומוס", אמרה. "יש מקום ביפו, קטן כזה, שעושה חומוס מעולה. חסה, אבו חסה?" (היא אנגליה שעלתה בקיץ ) "אבו חאסן??" שאלתי. "כן, זה המקום" כבר שלושה ימים אני חושב רק על זה. אפילו נכנסתי אתמול לשרשור הזה כדי להיכנס לאווירה הנכונה איך זה יהיה? לאיזה סניף נלך? אולי בדולפין יהיה מפוצץ? אולי ייגמר וייסגר עד 12? אולי זה לא יהיה טוב כמו שאני זוכר? אולי ואולי ואולי... הגענו. עמדנו בתור. התרגשתי, באמת שהתרגשתי. התיישבנו (יחד עם עוד 5 חבר'ה זרים, אלא מה?). "תניין חומוס מעא פול!!!" הקריאה המפורסמת שנשמעת באוזניי כמו שירת מלאכים. הצלחת מגיעה. אני מוזג את התערובת החמוצה חריפה, שרק מלכתוב את המלים האלה פי מתמלא בריר. לוקח מזלג (עדיין בלי פיתה!), טועם... בינגו. לא השתנה. אותה מחית חמה, חלקה, טעימה. כל כך פשוט ועם זאת כל כך משובח. חומוס עלי קראוון, עבורי היית ונשארת מספר אחד!

אני מאוד אוהד את השרשור הזה הגעתי אליו כשחיפשתי את השיר הזה (אל תשאלו למה ) לפני כמה שבועות היינו אצל ההורים של אשתי ורצינו להשאיל מהם מקדחה. כיוון שלאבא שלה יש שלוש, הוא נתן לנו אחת. באותו הרגע הגעתי למסקנה החד משמעית, האקסיומה שסובבת עולם ומגשרת בין עולמות, שבטים ותרבויות- הדבר שהופך אותך מילד לגבר, גבר אמיתי, הוא מקדחה.

התופעה הזו חלפה עברה לה מעולמינו. פעם "רכב משוקם" היה מקבל מספר חדש. באמצע שנות ה-80 החליטו שרכב שעבר שיקום בשווי מעל 30% מערכו יעבור רישוי מחדש ויקבל את המספר הקודם שהיה לו, רק עם הספרה 6 במקום הספרה 5 או 8 בשנת הדגם, מה שהפך רכב שנת 83 לבעל סיומת 63. בשנת 90 שיטת המספור שונתה וכל הרכבים המשוקמים קיבלו סיומת 66. כיום קשה לי להאמין שנותרו כאלה מכוניות, וכל סדרת ה60-69 היא למכוניות חדשות.

זה לא סותר את העובדה שיצרני הרכב חסכו בעלויות, זו הייתה המטרה שלהם מלכתחילה...

עדיף אמירם- אתה מקבל את התוצאה על המקום

כל אחד מגולשי הפורום הזה יודע בדיוק איזה רכב במשפחתו החל את עידן ה"מכונית חדשה מהניילונים". במשפחתי אפשר לומר שזו הייתה הפיאט טיפו. ב1989 עת הייתי בן 8, קיבל אבי ממקום עבודתו טיפו מדיה לבנה מושכרת, כרכב גישור עד שיקבל סיטרואן BX חדשה, ובזאת בעצם החל עידן החדשות מהניילון, כמו גם עידן רכבי החברה. על אף שהייתה אצלנו זמן קצר בלבד, לא יותר מחודש, משהו במכונית הזו קסם לי- בצורתה העגלגלה והשובבה וצלחות הנוי החמודות (אני דפוק, אני יודע). לאחר כמה חודשים קנה סבי טיפו DGT בורדו כדי להחזיר עטרה ליושנה