RK

בגלל זה בעלים חכמים שמריחים צרות מפקידים את הנשק. לך לכל בית מסחר, תשאל איזה אחוז מהמפקידים בהליכי גירושין. לא קטן בכלל.

זה שלימדו משהו זה אחד, אבל בכל מקרה לימוד כיוון המראות בשיעורי הנהיגה לא היה מיטבי, גם לימוד תנוחת הנהיגה וכיוון המושב. באופן כללי, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם הידע שנרכש בשיעורי הנהיגה הוא לקחת קורס נהיגה מתקדמת כמה שיותר מוקדם, כך שהנלמד בשיעורי הנהיגה לא יספיק להיטמע.

לא חובה על קור, כן חובה מדחס פועל. מה שמסלק את האדים זה האוויר היבש שיוצא מהמזגן, פחות רלוונטית הטמפרטורה שלו.

רק כדי להרחיב בעניין הזה - מקור 10/2 הוא בתקופה שלא כל כך רלוונטית לענייננו, בה ההגאים היו גדולים ולא היו הגאי כח, וסיבוב הגה במשיכה ("יד רודפת יד") היה כורח המציאות במידה מסוימת. זה לא נכון כבר בערך 30-40 שנה, לא מידת גלגלי ההגה, לא הכוח הנדרש ולא הטכניקה, ואין שום סיבה להשתמש בה, או באחיזה. כמו שכתב @itaysamurai אחיזת 3/9 מפעילה כח שווה על ההגה, וגם יותר יעילה בשימוש עם טכניקת סיבוב הגה נכונה. ולעניין השרשור - @efraimc - מעבר לענייני האמון שהוזכרו כאן, שלח את הילד לקורס נהיגה מתקדמת. יש מספיק מדריכים טובים ומוכרים בארץ, ומה שהוא ילמד בכמה שעות האלה סביר להניח יהיה יותר טוב, יעיל ובטוח מכל מה שלמד בשיעורי הנהיגה, או בנהיגה עם מלווה לחוץ ולוחץ שבטוח שמהירות מעל 80 קמ"ש היא אם כל חטאת.

בהכללה גסה כנראה כן תרוויח טיפה, אבל אכן, אימונים חשובים הרבה יותר.

קונים 43X מאותה הסיבה שקנו סובארו DL בזמנו. הוא אמין מאד, תמיד יהיו לו חלקים, ועושה את העבודה בגדול. בקטן, כמו כל סאב קומפקט, הוא דורש לא מעט אימונים כדי להגיע לרמת קליעה סבירה. אם הייתי עכשיו בראש לגלוק, בכלל הייתי מסתכל על 48, שנותן את כל היתרונות של ה-43X (גוף דק) עם קנה ארוך יותר (שפחות מפריע להסלקה, אם בכלל).

גלוק 19 עם כל השיפורים שאי פעם תרכיב עליו (וכולם בסוף נגררים לזה), רק מקורי מהמפעל, כחול-לבן, עם שירות מדהים ולא ישראלי בעליל, ובמחיר 2/3 גלוק. גם אמין, גם מאד כיפי לירי, אפילו יפה.

מחזק לגבי סמסונג, סאנדיסק לא שורדים במצלמות מהניסיון שלי.

אני רק שאלה - אם מחפשים CZ75 והמשקל מפריע, למה לא P07? אותו מנגנון, גוף פולימרי, נשמע כמו אחלה אקדח שבעולם.

ה-light tuck.

נטו לתקוע אצבע בעין. אין לזה הרי משמעות אסטרטגית, ובחזית האמיתית המצב רחוק מלהיות מזהיר. בגדול, זה כמו החיסול של הנייה.

העניין הוא אישיו אם אין לך רגש מינימאלי לרכב, ואז עולה השאלה אם אתה צריך רכב בכלל, או שעדיף תיקח איזו חשמלית, או רב-קו. לגופה של הסטוניק - הטורבו של אשתי עברה לאמא שלי אחרי 93.5K ק"מ, בתנועה פרברית בשעות העומס, כולל עליות, על מצמדים מקוריים. אשתי רחוקה מלהיות נהגת מרוצים, או קרובה לקטע מוטורי בכל היבט שהוא. זה לא באמת מסובך, רק לא לזחול על חצי קלאץ', זה הכל.

ה-Tier1 פשוט פצצה. מסתובב תמיד עם המחסנית הנוספת, היא בקושי מורגשת, המשקל מחולק ממש טוב והחיבור בין החלקים הוא עם חוט שיפצור, ולכן יש משחק ביניהם והם מתיישבים מעולה. הוא אכן יקר, אבל שלחתי לחבר שבדיוק היה אמור להגיע לארץ, והוא הביא לי. לגבי הפרדה - אפשר, אבל שוב - חוט שיפצור, לא משהו שתעשה באופן קבוע. יש דגם Agis Elite, אאל"ט, שם החיבור הוא עם כפתורי קליפסים כאלה, וניתן להפריד חופשי.

Bravo Concealment. היה לי כשהיה לי 43, והיה נוח מאד גם בשעה 3-4, וגם (אחרי הרכבת כנף הסלקה) באפנדיקס. כבונוס גם הקליפסים שלו tuckable, להסלקה מיטבית מתחת לבגד. חבר למשרד עם זיג 365 (מקביל בגודל +/-) הולך עם Vedder באפנדיקס, וגם הוא מרוצה מאד. אני עכשיו עם Tier1Concealed Axis Elite ומרוצה עד הגג, אבל זה רק לאפנדיקס ויקר רצח. אבל מבחינתי שווה כל שקל.

כי זה מה שהיא. הדיון הזה עולה בדרך כלל בהקשר של אלפות, שלרוב נרכשות כאלטרנטיבה למכוניות ספורט בשל מחירון נמוך וביצועים והתנהגות מעל הממוצע. זה לא הופך אותן למכוניות ספורט ייעודיות, מחוץ לדגמי הקצה. וזה יותר מבסדר.

הברז לא משפחתית קומפקטית בשום קונסטלציה, אבל להשוות בין רכבים שההבדל במחיר ביניהם הוא לכל הפחות פי 2 זה באמת אבסורד.

אתה בטוח? M נגישה לכל הדיוט? האידיאליזציה שלנו את חו"ל מוגזמת לדעתי. זה רכב יקר לאחזקה, ולרכישה, בכל מקום בעולם.

זה רכב אספנות. רכב אספנות לא אמור, או לפחות לא חייב, להיות טוב אובייקטיבית במשהו. הוא אמור לנגן לך על התו הזה שמשמח אותך, ורק אותך. אם כן - תקנה. אם לא - תתבאס. חוץ ממך אף אחד לא יכול להחליט את זה.

כן, בניגוד למכירות המדשדשות בשנים האחרונות, טוב שיש את מחסום המחירים כדי לרסן. יאפ.

עד לפני כמה שנים לא היית רואה גם רוס"רים עם כוונות השלכה, או מסילות פיקטיני, או כל אביזרים שהם. עזוב, אפילו התנוחה המקובלת לאחיזת הן אקדח והן נשק ארוך השתנתה ב-20-25 השנים האחרונות. העולם זז, אין סיבה לעמוד במקום. לגבי השפעה על נשיאה יומיומית - כוונת השלכה ששוקלת על פי רוב בין 17-18 ל-25 גרם לא משפיעה על הנוחות כהוא זה, והמימדים שלה זניחים, הן בשעות 3-4 והן באפנדיקס.

השאלה כורכת בחובה הקבלה שאינה נכונה. אין פה הוביצר לצורך הגנה עצמית. יש דיון לגיטימי על כלים שכולם תוכננו ומיוצרים לטובת הגנה עצמית. זה לא דיפנדר או רנגלר לנסיעה למכולת, אלא כלים אשר נקנים בדיוק נמרץ לייעוד שלהם.

לא יכול להסכים, מכמה סיבות. לגבי סוגי אקדחים - למה שפלוני או אלמוני לא יבינו מה הם נושאים עליהם, קונים במיטב כספם וליטראלי שמים את נפשם בו? לגבי כוונות - העולם נע לכיוון כוונות ההשלכה, וזה משהו שהולך להיות רלוונטי לכל מי שקונה נשק חדש. וזה לחלוטין דבר נהדר, שתורם גם למהירות הוצאת כדור וגם לדיוק. לגבי שאר האביזרים, כגון נרתיקים - גם זה לא דיון "תחביבי", אלא די בסיסי ועקרוני למי שנושא נשק עליו יומיום, וההבדלים בין ציוד איכותי לאיכותי פחות תהומיים.

עצם זה מצביע על חוסר הבנה מסוים. גם 10 מטר בתנאי לחץ זה לא מעט, 20 כבר דורש כיוון וזמן לא קטן כדי לפגוע. אז כן, צריך להתאמן הרבה.

הרוב המוחלט יורים 50 ב-3 שנים, לא 100. מי שכותב פה ומי שאתה ואני רואים בקבוצות של האימונים הם המיעוט. אני הייתי מחייב משטר אימונים הרבה יותר נוקשה אגב, כתנאי לרישיון. קורס בסיס במתכונת של מגן/חמוש מאומן/IDPA או כל אחד מאלה, של ה-5 מפגשים +/-, וגם אחר כך לא פחות מ-100 כדור ברבעון.

לקחת מה בחשבון? הסובסידיות הן בכל רמה, לא רק מס רכישה. הן בכל שלבי הייצור. אתה פשוט לא יכול להשוות שיווק בארץ המקור לייצוא. יתרה מכך, השוו לך למחירי אותן מכוניות סיניות חשמליות באירופה, והמחירים לא שונים משמעותית (יתרון קל לזכות אירופה, לשם נתיבי השיט בעלי נפח רב יותר וככל הנראה זולים יותר במעט, וכמויות גדולות יותר).