חולה רכב#1

פעם, איזה רשות החזיקה לנו ערבות טיב ביצוע בגובה 50 א' ש"ח (מהחשבון הסופי). העבודה בוצעה, עברה שנת בדק, למעשה שנה וחצי. אחרי שנה הלכנו לגבות את הערבות, התחילו סיפורי אלף לילה ולילה. עד שבאחד מהמכרזים שרצו להוציא, הלכתי לסיור, שמעתי מה הם רוצים לעשות וכל שניה ברצף שאלתי "יש לכם כסף ?" "איפה הכסף שלי ?", "איך תשלמו להם מיליונים כשאתם לא מסוגלים לשלם לי 50 אלף עלובים ?". יום למחרת קיבלתי 50 אלף לחשבון. רמת ה מניאקיות של הרשויות היא בלתי נסבלת. הם רואים בן אדם מגיש חשבון בסכום גדול וחושבים שכל זה יוצא מהכיס שלהם והולך אליו אישית. רבאק, יש התחייבויות, שחררו. בסיפור שני, איזה גזבר לא ענה לפלאפונים של אבא שלי, הקבלן. הלכתי אליו למשרד, עם בגדי עבודה וצידנית מלאה באוכל ל 2 אנשים. אמרתי לו מהיום, כל יום וכל היום אני צמוד אליך, עד שתעביר את הכסף. 5 דקות אחרי זה הוא דיבר עם אבא. אחר הצהריים יצאנו עם צ'ק מזומן שמן. לא פשוט להיות קבלן.

אם אתה ספק אז אתה מלך. העברות בנקאיות או צ'קים מגובים ב ERN וסלאמאת חביבי. ברגע שתפתח אשראי תיפול מהר וחזק.

1. מכרז מתפרסם 2. סיור (לפעמים חובה, לפעמים לא) 3. אם העבודה מתאימה - רוכשים את פרטי המכרז 4. קוראים את תקנון המכרז, ערבות מכרז, תנאי תשלום וכו'.... 5. מגישים הצעה. 6. זוכים, מתחילים לעבוד. 7. נתקלים באלף ואחד בעיות על ההתחלה כי המתכנן דפוק, ולך תתחיל ויכוחים שהשיפוע לא נכון ובמקום שהחרא יזרום למטה הוא עולה 🙂. משלמים לספקים, לא משלמים לקבלן. פשיטת רגל. מזה כמה שנים שהשם הנכון של הקבלן זה "כלבן". ** מחירון משתנה בהתאם לדרישת המזמין. ישנם מספר מחירונים שונים.

צר לי, אך אני לא מסכים. שיטת התמחור היא לא הבעיה, אין אף אחד שמוכן לעבוד בהפסד, חוץ ממי שמתגלגל. אני לא עבדנו כדי להתגלגל. עבדנו כדי להביא פרנסה, אבל תאוות הבצע של האנשים עושקת אותך לרמה שגם מחירים פנטסטיים הופכים להיות חרא. יש כסף בענף, הרבה כסף, אבל הוא פשוט לא מגיע לקבלן המשנה.

זה חוויה על הבשר, בגלל זה קח זאת כעובדה. אין עתיד לקבלנים בארץ.

אבא היה קבלן, ראיתי מה זה עושה. לא חיים קלים.

בנוגע לשאלתך, מדוע הרבה קבלנים פושטי רגל: החוק בארץ מחייב כי על מנת לקחת עבודה, על קבלן להיות בעל סיווג. משמע, עליו להיות רשום בפנקס הקבלנים ולעמוד בכל התנאים המינימליים לאופי והיקף העבודה (אופי עבודה: תשתיות/פיתוח/בנייה. עלות כספית). הרבה קבלני ביצוע הם ללא רישיון מתאים, והם משתמשים בקבלנים בעלי סיווג בתור מטרייה בכדי שיוכלו לגשת בשמם לעבודה בתמורה לאחוזים נכבדים. זו תופעה מוכרת ונפוצה מאוד בארץ. מה הבעיה ? 1. עבודות מבוצעות בהתאם לפרט של מזמין העבודה, עוברות אישור של גורמי הפיקוח וההנדסה הנדרשים. ז"א צריך להעביר לאגף הגזברות כדי לשלם, והלה לא משלמים במועד הקרוב. תמיד יש בעיות שצצות כמו פטריות לאחר הגשם, כמו למשל ברשויות מקומיות שפתאום אין להם תקציב לעבודה שהם הוציאו. בלגנים. או שמורחים את הקבלן הרבה זמן כדי להגיע לפשרה ולשלם סכום נמוך מאוד. 2. אם בנס הכסף עובר, אז הוא עובר ראשית לקבלן הראשי. אשר מנכה ממנו ישירות את אחוזי עמלת הקבלן הראשי. מנכה תשלומים אשר שילם במקום קבלן המשנה (קבלן הביצוע) במכה אחת. האבסורד הוא, שהקבלן הראשי משלם כפי שבא לו, למשל בפריסה לתשלומים ומנכה ישירות מהקבלן את הסכום ששילם, ולא פועל בהגינות ומבקש שיקים בטחון למשל. ** הרבה מהקבלנים הראשיים גם גובים ריבית גבוהה על החומרים שהם רכשו ואשר קיבלו את תמורתם במלואה עם קבלת הכסף לפני קבלן המשנה. כך יוצא שאם קבלן ראשי רכש חומרים ב 100 א' ש"ח, הוא יגבה את ה 100 א' ש"ח האלו עם קבלת הכספים וגם ריבית שיכולה להגיע אפילו ל 5% לחודש (עד קבלת הכסף). וכאשר הקבלן הראשי לחוץ בכסף הוא לוקח את החשבון המאושר (וטרם שולם) מנכה אותו אצל חברה חיצונית, מתגלגל על חשבון הקבלן ביצוע ומחייב את המסכן בריבית על העסקאות + עמלת קבלן ראשי על כל הכסף שנכנס. קבלני הביצוע הם הזונה של שוק הכסף הישראלי. כל הקבלנים הגדולים עם סיווגים גבוהים כבר מזמן לא משמנים טרקטורים. ועכשיו נשאלת השאלה: אם קבלן ראשי כל כך גרוע, למה ממשיכים איתו ולא חותכים באמצע הפרוייקט ? כאשר קבלן משנה משתמש בשמו של קבלן ראשי הוא נוטל על עצמו גם את האחריות לדאוג לטיב שמו של הקבלן הראשי, אשר עבודה לא טובה עלולה לפגוע בסיכויי קבלתו לפרוייקטים עתידיים. בכדי לכסות עצמם, הקבלנים הראשיים דואגים לשים סעיפים המבטחים אותם, לדוגמה: באם קבלן הביצוע יעזוב את העבודה בטרם השלמתה לשביעות רצונם של המזמין ו/או הקבלן הראשי, יהיה רשאי הקבלן הראשי לבצע "סילוק יד" מאתר העבודה הנ"ל וקבלן הביצוע לא יהיה זכאי לתשלומים עבור עבודה שאותה ביצע. אלו היו 2 סיבות עיקריות ממש. סיבה 3 - הבנקים לא נותנים מימון לקבלן המשנה כי הוא לא אוחז בהגה, ואז הוא הופך להיות בן ערובה של הקבלן הראשי. סיבה 4 וחשובה לא פחות, קבלנים גדלים בקצב מהיר ונאלצים להתגלגל כדי לשרוד, לא להרוויח. עד שהם קורסים. הכי טוב היום אלה עבודות פרטיות קטנות, עם מקדמה מראש. או להיות שכיר. אופציה שרבים מהקבלנים נאלצים לשקול בכובד ראש היום.

במלוא הכבוד וההערכה, אינני מסכים איתך. תמיד תהיה סכנה ליהודים בכל אשר ילכו. שאר הקבוצות שהזכרת אינם חווים בריונות ברמה של יהודים. כאשר ישנה כמות גבוהה של תלמידים ממוצא מוסלמי בלונדון, בעת הזו אינני רואה לנכון כי לשלוח ילד יהודי לבתי ספר משותפים יהיה המעשה הבטוח. בד בבד כאשר ההפגנות וגילויי השנאה נגד ישראל והיהודים בפרט אינם נשמרים בסתר. לגבי המערכת החינוכית, זה לא מהחיבה של ההורים לילד, אלא רצונם להרחיק אותו ממוקדים בעייתיים.

מה הבעיה בזה ?

ייצור עצמי, יש לנו כמה עצי זית. וכשזה נגמר, פונים לחברים.

הבנתי איפה הבעיה. הנושא סטה לכיוון מסוים כדוגמה ששאל @Night Driver , אם גרמתי למישהו בלבול, אני מתנצל. אכן, גלשתי לתחום הפלת"ד שזה נושא בפני עצמו, כדי לענות על שאלתו של המשתמש המכובד. לגבי השאר, ברור שישנו קש"ס ברשלנות, אחרת אין רשלנות, ומבחן האלמלא הוא המבחן העיקרי בקש"ס עובדתי. ועל נושא זה כתבתי בהתחלה. לגבי הרמת הכיסאות, מעולם אך מעולם, לא שמעתי על מורה שהרים בעצמו את הכיסאות. ואני בא ממשפחה של 7 נפשות עם פערי גילאים, כך שמערכת החינוך עודנה כמו שהייתה לפני 20 שנה.

אם תעשה משהו במכוון, אז לא תהיה לך עילה לפיצויים. אבל אם נהג ונוסע ישבו ברכב, ורכב אחר נכנס בהם, אז הנהג שנפגע ישא באחריות נזיקית, קרי תשלום פיצויים לנוסע.

ביטוח מבטח נזק. לא משנה אם אתה גרמת לכך, או אם נגרם לך. תבדוק שנית. השאלה המהותית פה היא: "מה סדר הפעולות שהמורה מבצעת בכל פעם שהיא שמה את הכיסא על השולחן ?"

לדעתך חברת הביטוח משלמת בכל פעם ?

1. בנזיקין יש משהו שנקרא מבחן האלמלא. "אם הילד היה עושה את השיעורים שלו כראוי בעבר, לא היה צורך בצילום שיעורי הבית כדי לספק הוכחה להורים" - זו רשלנות ממך ומהילד. 2. "אלמלא שם הילד את הטלפון על השולחן, הנזק לא היה קורה" - בעיה של הילד שלך. 3. בית הספר נהג באיפוק עם הילד בכך שאפשר לו לשאת טלפון בכדי לצלם, למרות שאין חובה זו וזאת ככל הנראה בקשה שלכם ההורים. 4. שים עצמך במקום המורה, תסבול 30 ילדים קטנים מעצבנים במשך כל היום, ואז כשהם טועים את ההורים שלהם. תעשה טובה ותשלם מהכיס שלך.

פח מרובע יהיה לא נוח, ותמצא את עצמך מחליף שקיות זבל בתדירות גבוהה. פח עגול יהיה הכי טוב.

כל הפחים שציינת על הפנים. ניסינו את כולם, בסוף חזרנו לנוסחה המוכרת והטובה של פח פשוט עם פתיחה ידנית. בלי מכאניקה מיותרת, והכל עובד פיקס. כמו זה :

מסכים ב 1,000%. היה לי מפעיל בובקט שביקש לצאת מוקדם, ב 14:30 במקום 15:30 כדי ללכת לבדיקה אצל הרופא. אמרתי לו בסדר, יום העבודה היה הנחת מצעים ויישור בתוך שכונה, כביש סגור. לא משהו מסובך. חוק מרפי הגיח לו כרגיל, וב 14:20 הבחור פגע בקו מים של כל השכונה. למותר לציין כי הבדיקה שלו בוטלה, והוא נשאר במקומו עד שהתאגיד הגיע ותיקן. וביקשתי ממנו ספציפית לצלם סרטון בסוף יום עם קול, לוודא שהוא לא ברח מוקדם. הבחור צילם את הסרטון ולא חזר לעבודה לאחר מכן....

יש לנו 2 איוניק בבית, ועוד 2 של חברים. כולן ללא בעיות. אחת עשתה עכשיו 125,000 ק"מ השנייה 196,000 ק"מ השלישית 223,000 ק"מ הרביעית 240,000 ק"מ. הארכת אחריות מתבצעת פעם בשנה או כל טיפול, עולה בסביבות 500 ש"ח. כאשר הק"מ חצה את 150,000 ק"מ או יותר מ 8 שנים על הכביש, המוקדם מביניהם. איוניק מטופלת בזמן, וע"י מורשה תביא נחת לבעלים. הבעיות היחידות שהיו: מולטימדיה עשתה בעיות - עדכון גרסה פתר את זה. חלון לא נסגר, טריקת הדלק בעוצמת סידרה את זה (טריק ידוע).

יונדאי איוניק משמעותית טובה יותר מהאלנטרה, בכל פרמטר. יש לי איוניק, והיתה לי אלנטרה לכמה ימים בודדים (שהיו יותר מדי). האיוניק יותר חזקה, יותר חסכונית, יותר נעימה לנהיגה, תא מטען טוב יותר.

איש עשיר איבד את כל ממונו עד הפרוטה האחרונה והפך לקבצן. אנשים רבים עברו לידו והציעו לו אוכל ממה שיכלו להציע, הוא התעקש כי זה מפתה אבל מחר יבוא אוכל טוב יותר, לכן העדיף לחכות. וכך כל יום עד שבסוף מת מרעב. באשר לשאלה עצמה, אודי SQ7. מרצדס ו ב.מ.וו מקבילים נראים וולגרים בעיניי, בנוסף ה G-Class לא קוסם לי. קאדילאק אסקלייד גדול מדי לתנועה וחניות בארץ ומבחינת איכות הפנים הוא נופל מהאודי, נא ראו וגעו בפלסטיקה של חלון הגג בקדילאק רופף, באודי מוצק. JEEP גם לא מתחבר, לשמחתי נסעתי רק פעם 1 ויחידה בגרנד צ'ירוקי 2016, המושב היה כמו קרש. לקסוס RX הקפדה על פרטים אך לא מרגש מדי בעיניי, רוצה את הגרגור והשאגה של V8. לקסוס LX לנד קרוזר יותר יוקרתי, בהחלט בחירה גבוהה וטובה מאוד אך אני אקח את האודי מפני שאינני חיית שטח. רפטור ו TRX עושים לי שמח בלב כשאני רואה אותם אך זה לא רכב מספיק מעודן לנסיעה יומיומית. האודי עונה על כלל הצרכים שלי, נראה מכובד ללא תדמית בעייתית, גבוה ונוח לכניסה ויציאה (מכונית פרייבט לא נוחה לי בקטע הזה) חזק, מעודן, טכנולוגי, נוח, איכותי, תא מטען גדול, 7 מושבים כאשר בשורה השנייה כל מושב נע על מסילה נפרדת. מערכת הנעה לכל הגלגלים בשילוב עם מתלי אוויר, חימום ומסאג' בכיסאות לא צריך יותר לדעתי. הדגשים היחידים: 1. להרכיב צמיג עם חתך נורמלי ולא חתך נמוך. 2. בלי להדביק מדבקות שחורות על חלקי הכרום.

אכן, אני מכיר מפעילים שהם בני 23 ו 10 שנות ניסיון בזרוע האחורית של מחפרון. אחד יגיד זה עדיף ואחד יעזוב את אתר העבודה אם תגיד לו ש JCB מסורבל, קרה גם קרה. היו לי באתר 2 מפעילים וכל אחד עם מחפרון ממותג אחר. מרוב שרבו איזה כלי עדיף, היו עושים דווקא אחד לשני. פעם אחד שכח אצבע גריז כדי לשמן את המחפרון והשני לא נתן לו וגרם לו לנסוע חצי שעה לחנות הקרובה. אם חשבתם שמכוניות גורמות לבעיות, חכו חכו לא ראיתם מה קורה בעולם הצמ"ה. אבל כולם מסכימים שמחפרון של וולוו זה חרא.

יפה, אני לא יודע איך ההפעלה של הבום (הזרוע במחפרון) הוא ב MST אבל ב JCB הוא מסורבל לדעתי ולוקח זמן להבין אותו. מחפרון CAT הוא נוח מאוד מהבחינה הזאת. למדתם גם על בובקט (יעה אופני זעיר) ? כי מבחינת הכלים, ככל שהכלי קטן יותר כך הוא מסוכן יותר. אם בבובקט הרמת את הכף למעלה ונתת פול גז אז אתה עושה Wheelie כך למשל. * BOBCAT הינו מותג בפני עצמו, אך המילה גם משמשת ליעה אופני זעיר. זו המילה הנפוצה ביותר כיום לכך. בכל אופן חוויה לא פחות ממדהימה לשלוט בכלים חזקים כאלו, אני שמח שניסית את זה.

אני לא בקיא בנושא, אך יכול להיות כי בעת שינוי מבנה תצטרך לשקול את הרכב עם הריהוט הקבוע, כדי לוודא שהוא עומד במשקל הכולל שהגדיר היצרן. הפיאט דוקאטו מאוד גבולית במשקל הכולל.

מה שעולה לי לראש זה פיאט דוקאטו. אבל, אם תוכל להקדיש חודש לרישיון c1, תוכל לקנות רכבים כמו מרצדס ספרינטר שמגיע עם אמינות מוכחת.