amir74

זו מדיניות של בת יענה. דוחף את הראש לאדמה ועכשיו הכול בסדר.

בגלל שלאחרונה חלה הפתחות במגזר החרדי ישנם לא מעט חרדים שלא יביאו הרבה ילדים בגלל שאין להם כסף. מערכת הנתינה החרדית כוללת משלוחים עד הדלת ביום חמישי לקראת הערב של כל מוצרי המזון כדי שלאנשים יהיה מה לאכול בשבת. מעבר לבושה הטבעית של המקבל/הנצרך, הבעיה היא שזה נתפס כתקין כי החינוך שמקבלים אומר שזה בסדר להיות עני (ראה ערך סיפורי רבי עקיבא).

שום תיאוריה. במו אוזניי שמעתי לא מעט אנשים אומרים שהם סומכים על כספי ביטוח לאומי על מנת לפרנס את ילדיהם. האנשים שאותם שמעתי מגיעים מהאוכלוסיה החרדית ומאוכלוסיה חילונית חלשה.

אני מנחש שאתה שוקל הרבה. הסיבה לדעתי היא שאתה לא אוכל כמעט בכלל ירקות.

http://www.שירותלקוחות.co.il/%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%91%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D/

תענה במספרים בבקשה. כמה כאלה יש ? 100, 200, 500. זה הרי כאין וכאפס לעומת אוכלוסיות שמביאה ילדים מבורות/ רצון לנצל את ביטוח לאומי=בדואים. או אוכלוסיה שמביאה ילדים בגלל אמונה/ רצון לנצל את ביטוח לאומי= חרדים. צריכים לעזור לילדים הללו, אסור לעזור להורים.

כל עוד האוכלסיות חלשות בגלל שהן חלשות זו פחות בעיה. הבעיה מתחילה מזה שהן חלשות בעידוד המדיניות/ממשלה/ש"ס שדואגת שיישארו לה מצביעים.

וכמה מקרים כאלה יש שפתאום ביום בהיר המצב הכלכלי השתנה? תסכים איתי שאלו מקרים בודדים לעומת אוכלוסיות שלמות שמביאות ילדים ללא אחריות אישית. את המקרים הבודדים הללו אין שום בעיה לסחוב על הגב של משלמי המיסים - אוכלוסיות שלמות שפועלות כך מתוך בורות או אמונה הן בעיה שלא ניתן להתעלם ממנה וכולנו משלמים את המחיר.

איך דואגים לילדים בלי לעזור להורים בכסף ?

אם יורשה לי לצטט את הגברת. ""אנשים ישאלו למה עשינו כל כך הרבה ילדים? התשובה שלי שזה לא היה מתוכנן, אבל יש כאן ילדים שהם מציאות". מה לא היה מתוכנן ? מה לא ידעת שאם תקיימי סקס לא מוגן יש סיכוי שתיכנסי להריון ? ועכשיו כשיש ילדים היא דורשת מהמדינה לקחת אחריות על הטעויות שלה. חוצפה ישראלית במיטבה. קר ואכזר אבל מגיע לה לסבול ואם היא לא תסבול היא לא תוכל להסביר לילדים שלה שלא לחזור על הטעויות שלה. אם נמשיך לממן אוכלוסיות כאלה אנחנו (משלמי המיסים) נקרוס והם לא יבינו שהם עושים משהו שגוי. אני לא אתפלא בכלל אם הבעל המציא את מחלת הלב בשביל לא ללכת לעבוד כי הרי אנשים מהאוכלוסיות האלה גם ככה מרוויחים בעבודה את מה שהם מקבלים בביטוח הלאומי אז בשביל מה ללכת לעבוד.

אני בצד של דריש. לא משאיר טיפים בחתונות, אם הנדיב/פזרן התורן רוצה להרגיש טוב ולהשאיר בשבילי שיהיה לו לבריאות.

אם אתה מתחיל טיפול פסיכולוגי תיקח בחשבון שיכול להיות שלא תראה שיפור או שהוא יגיע לאחר שנים . למיטב ידיעתי פסיכולוג לא רושם תרופות אלא רק פסיכיאטר. היות ומפגש עם פסיכיאטר דרך הקופה עולה הרבה פחות ולפסיכיאטר יש גם אפשרות לרשום כדורים הייתי ממליץ להתחיל משם ולא מטיפולים פסיכולוגיים יקרים מאוד. אם הוא יפנה אותך לפסיכולוג אז כנראה שזה מה שאתה צריך ואם אני לא טועה ישנם כ-12 מפגשים בתשלום נמוך יותר עם פסיכולוג של הקופה שיעזרו לך לקבל תמונת מצב ולהחליט אם להמשיך הלאה בטיפול. במידה ויירשמו לך כדורים זה גם לא הסוף מכיוון שלא כל הכדורים משפיעים על כולם במידה שווה ויש להם לא מעט תופעות לוואי והכי חשוב זה למצוא את המינון הנכון. מינון לא נכון יגרום לך להתייאש ולהפסיק לקחת את הכדורים וזה משהוא שאסור שיקרה. ההמלצה שלי היא להתחיל מהמינון הכי נמוך שיש ולהגביר אותו לאט לאט במידה ואין שינוי. בהצלחה ותפסיק לקחת דברים ללב, חיים פעם אחת ואין טעם לסבול.

גשם באמצע מאי קצת הזוי אבל כיף.

58 חברים נכון לעכשיו שעוברים סינון תמידי. מי שאני לא בקשר איתו ביום יום יכול להיעלב מזה שלא הוספתי אותו לפייסבוק. לא סתם קוראים לזה חברים ולא "אנשים שהכרתי לשנייה וחצי מתי שהוא". חוץ מזה, גם ככה הכמות הזו של האנשים מייצרת כל כך הרבה תוכן שרובו זבל, איך אפשר לעקוב ? כל היום להיות מחוברים לעמוד המטומטם הזה? מתחבר בבוקר או בערב ל- 5 דקות לראות מה חדש ולמי יש יום הולדת וזהו.

זה שהאיביזה שלך סוחבת נחמד בעלייה ויש לה צמיגים טיפה רחבים לא הופך אותה ל- "רכב עם יותר כוח ואחיזת כביש מאחוז גדול מאוד של הרכבים על הכביש". אתה מבסס את האמירה שלך על התחושה האישית שלך שהרכב מרגיש לך חזק ואוחז.

למניעת דלקות בגוף רצוי לאכול הרבה סלט ובעיקר כל העלים הירוקים. להמנע מיותר ממנת בשר בשבוע ולאכול את האוכל כמה שיותר קרוב למקור. לדוגמא אורז שלא יהיה לבן אלא מלא, לחם מקמח מלא (אמיתי) ולא מקמח לבן, וכו'. לעניין העכבר, אני אוהב עכברים כמה שיותר שטוחים. יש דגם של A4TECH שמגיע עם לחצן דאבל קליק ואם אני לא טועה הדגם הוא OP-620D, זול (30-40 ש"ח).

יש נקודת אור בהפגנות נגד התקציב/לפיד, הן לא יתנו לו להירדם בשמירה.

אם אני הייתי ממונה למנכ"ל בטר פלייס מחר בבוקר הייתי משכנע את אדון עופר לסתום את הגולל על הפרויקט. במידה והניסיוןן לא יצליח הייתי מסביר לו שעל מנת שהפרויקט יתפוס תאוצה הרכב חייב לעלות חצי מהעלות של אחזקת רנו פלואנס דיזל. אין שום פתרון אחר למצב בו נמצאת החברה.

אתה זה שלא קורא.

מעמד הביניים הוא סקטור ? מעמד הביניים הוא 70 אחוז מהאוכלוסיה אם אני לא טועה. אלה האנשים שקמים בבוקר לעבוד ומשתמשים בכל המשכורת שלהם לצריכה כי המחיר לכל מוצר עלה בהמון אחוזים בשנים האחרונות. סוף סוף קמה ממשלה שלפחות מדברת על הריכוזיות, על ההטבות לסקטורים נבחרים, על המיסים הנמוכים לחברות הגדולות, על הצורך לעזור למי שקם בבוקר להתפרנס (לשים את האדם העובד במרכז). אם זה לא טוב לנו מה כן ? ממשלה עם חרדים/ערבים שרוב הציבור לא רוצה ?- ראה תוצאות הבחירות האחרונות. נראה לי שיבגניפ כועס על זה שלפיד אישיות כריזמטית וב"פח" שלו נפלו המון אנשים בעוד הגברת יחמוביץ' פחות כריזמטית ולכן קיבלה פחות קולות בבחירות. במקום לכעוס עלינו לך תחליף את מנהיגת המפלגה שלך ושל העבודה (לא שזה יעזור לגוש השמאל). אי אפשר לעזור לעניים לפני שעוזרים למעמד הביניים כי הוא זה שמשלם את החשבונות במדינה.

וזה מבוסס על ?

למה שלא ניתן לאיש (לפיד) לענות בעצמו. "ימים סוערים עברו על כולנו לאחר הגשת התקציב, עם המון אינפורמציה (נכונה ומוטעית) שהסתובבה בתקשורת וברשתות החברתיות. אני רוצה להודות לכם על ההתגייסות שעזרה ליותר ויותר אנשים להבין שהתקציב שנגיש השבוע לממשלה הוא חיוני להצלת המשק הישראלי. ועדיין, הרוחות בחוץ סוערות והטון מאשים. לצד אלה שמרגישים עליהם את השמחה-לאיד, יש את אלו שבכנות לא מבינים מה קורה פה. מדוע דווקא אני, שהלכתי לבחירות על נושא מעמד הביניים, פוגע במצביעים שלי? מה קרה להבטחות? אלו שאלות הוגנות שאני רוצה לענות עליהן, אבל לפני זה מגיעה לכם התנצלות. בשבועות האחרונים לא באמת סיפקתי לכם תשובות. שקעתי – רובי ככולי – במשימה החשובה והמורכבת של הכנת התקציב, והזנחתי את הזירה התקשורתית והפוליטית. החוק הראשון בתקשורת אומר שאם אתה שותק, מישהו אחר ידבר. העובדה שנעדרתי, איפשרה לקולות אחרים להשתלט על המרחב. והקולות האלו מדברים רק על הקיצוץ בתקציב. אבל הקיצוץ הזה, שהוא הכרחי, הוא רק הצעד הראשון, והוא יעבור מהר. אחריו יתחילו הרפורמות. כל הדברים שנעשה כדי להוריד את יוקר המחייה ולשפר את חייו של האדם העובד. בינתיים, הנה התשובות לשאלות ששאלתם וששואלים אתכם בנוגע לקיצוצים: הבטחת לעזור למעמד הביניים, למה אתה פוגע דווקא בו? איני פוגע דווקא בו. למעשה, זו הפעם הראשונה מזה שנים שמעמד הביניים מחלק את הנטל גם עם ציבורים אחרים. החרדים, שהיו עד עכשיו חסינים פוליטית, ייאלצו להשתתף במאמץ ולצאת לעבודה, קיצצנו את תקציב הישיבות, וגם העשירים יתנו יותר. הם לא יקבלו קצבת ילדים כלל וישלמו הרבה יותר מס על כל מה שהוא מותרות כמו מכוניות יוקרה. למעשה, מעולם לא היה פה נסיון מרוכז יותר לצדק חלוקתי. העלינו את מס החברות, העלינו את המס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, העברנו את חוק הריכוזיות שלא יאפשר לחברות הפירמידה להמשיך לשלוט במשק, הקמנו ועדה אחת לבחינת הסדרי החוב של הטייקונים ועוד אחת לבחינת התמלוגים שמקבלת המדינה על משאבי טבע, התחלתי מו"מ עם החברות הגדולות על הרווחים הכלואים ועל הטבות המס המופרזות שלהם. אז כן, מעמד הביניים נפגע, אני לא כופר בזה לרגע, אבל לפחות הפעם הוא לא היחיד שהולכים לכיס שלו. אבל כל מערכת הבחירות שלך היתה הבטחה אחת מתמשכת לעזור למעמד הביניים, אתה מתפלא שקוראים לך שקרן? אני כנראה כבר לא אתפלא על כלום, אולי חוץ מאשר על חוסר הסבלנות. הבטחתי לעזור למעמד הביניים וזה בדיוק מה שאעשה. אני אקיים את ההתחייבויות שלי, אבל אני שר האוצר חודש וחצי, שבהם הייתי צריך להכין תקציב שסוגר גירעון מפלצתי של 35 מיליארד שקלים. כבר לתוך ספר התקציב הנוכחי יצקנו שורה של תוכניות שישנו את הכלכלה מהיסוד. תהיה פה מהפיכה בדיור, בשוק העבודה, ביוקר המחיה. האם את כל זה אפשר לעשות בששה שבועות? ברור שלא. בשלב ראשון עשינו פעולת חירום כדי לעצור את הדימום, תוך כדי כך התחלנו לעשות את השינויים שיהפכו את חייו של מעמד הביניים לטובים הרבה יותר. ומתי נראה את השינוי הזה? הרבה יותר מהר ממה שכולם חושבים. קחו שנה קדימה וכולכם תתחילו להרגיש את התהליכים שיצאו עכשיו לדרך. איך אמר שמעון פרס אחרי שהצגנו לו את התקציב, "זה לא גזירות, זו רפואה." למה לא הלכת למלחמה עם הוועדים הגדולים? מפני שהמטרה היא לא לנהל מלחמות בשביל לקבל מחיאות כפיים, אלא לשנות את המצב. כל יום של שביתה כללית עולה למשק מעל 2 מיליארד שקל, ואני לא חושב שבתקופה של גירעון כל כך גדול אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להפסיד עוד ועוד כסף. במקום זה הלכתי להסכם עם עופר עיני שהבטיח לנו שקט תעשייתי בתקופה קשה. מלבד העובדה שגם ציבור העובדים ישלם כמו כולם את המיסים שעלו, הם גם ויתרו על 1.5 מיליארד שקל שיוזרמו לקופת המדינה. לתוך ההסכם בינינו הכנסנו גם את הסעיף החשוב של שיפור התנאים של עובדי הקבלן, שהם ציבור העובדים הכי חלש במדינה (מוזר שאף אחד מהאנשים שתוקפים אותנו בשם הדאגה לחלשים לא הזכיר את זה...). אז כן, נצטרך לטפל בחברת החשמל. וכן, נצטרך לטפל בנמלים. אנחנו לא מתחמקים מזה לרגע, אבל האם לא יותר הגיוני לבדוק קודם אם אפשר לעשות את זה בהידברות ובלי לשתק את המשק הישראלי? כל המתלהמים מחפשים מלחמה, אבל לא הם אלה שיצטרכו לשלם את מחירה אלא הציבור הישראלי. אז קח מהחברות הגדולות, מהטייקונים, מהרווחים הכלואים, תשנה את חוקי המשחק. ביום שישי הזמנתי לפגישה את ג'רמי לוין, נשיא ומנכ"ל טבע, וסיכמנו על הליך מזורז לבחינה מחדש של הרווחים הכלואים והטבות המס. למה? כי כולם יודעים שמשהו לא תקין בחוקים הקיימים. מצד שני, כל מי שאומר, "פשוט תקחו מהם!" הוא פשוט חסר אחריות. מדינת ישראל לא רוצה להפוך לאוייבת של המגזר העיסקי, מפני שאז לא יעשו איתנו עסקים. האם אתם יודעים שחברת "אינטל" שקלה להקים פה עוד מפעל גדול, דוגמת המפעל שיש לה בקריית-גת, אבל בסוף היא לקחה אותו לאירלנד? הפסדנו מקומות עבודה, הכנסות, שיפור תשתיות, התקדמות טכנולוגית. למה? כי באירלנד קיבלו הטבות מס גדולות יותר. תשאלו את ראש עיריית ערד מה הוא היה מוכן לעשות בשביל שמפעל כזה יגיע אליו, או את ראש עיריית בית שאן. מעבר לזה, יש גם את השאלה החוקית. הטבות המס של החברות הגדולות לא נקבעו במחשכים או בחדרים אחוריים. אלה חוקים שעברו בכנסת באור מלא (אני לא הייתי שם, אבל רבים מאלה שצועקים עכשיו דווקא כן) וברוב גדול. בעקבות החוקים האלה המדינה עשתה הסכמים עם חברות בינלאומיות גדולות והבטיחה להן הבטחות. גם מבחינה משפטית וגם מבחינת מעמדנו הבינלאומי הפרה של הבטחות כאלה היא עסק מסוכן ומסובך. אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, ואנחנו הראשונים שהכניסו את הידיים לבוץ והחלו לטפל בנושא, אבל זה תהליך ארוך, ומורכב, והוא ייקח זמן. ואי אפשר היה למתן קצת את הגזירות? זה לא מוגזם? איפה הלב שלכם? לאף אחד אין זכויות יוצרים על הלב. למה אתם חושבים נאבקתי ומנעתי כל קיצוץ בתקציבי הנכים, הקשישים, פגועי הנפש? למה בתקופה קשה כל כך דאגתי להעלאת התקציבים לסיוע לניצולי השואה ב-500 מיליון שקל? וגם את מה שבכל זאת גזרנו אתם באמת חושבים שלא רציתי למתן אילו היתה לנו ברירה? ובאמת אין ברירה? ברור שלא. אני לא רוצה לתת יותר מדי דוגמאות עם מספרים, אבל אתן דוגמא אחת: אם לא היינו עושים עכשיו את כל צעדי הייצוב האלה, דירוג האשראי שלנו היה יורד. הבעיה היא שהמילים "דירוג אשראי" נשמעות לאנשים משעממות מאוד, כי הם לא מכירים את הסיפור מאחוריהן. מה הסיפור? אם יורידו לנו את דירוג האשראי לרמה שהיתה בישראל לפני עשר שנים, נצטרך לשלם הרבה יותר ריבית על החוב הלאומי. כמה יותר? 37 מיליארד שקל יותר. מה זה אומר? מה זה אומר? זה אומר שהיינו צריכים להכפיל (להכפיל!) את כל הגזירות. השירותים החברתיים היו קורסים, עסקים היו בורחים, חברות בינלאומיות לא היו מגיעות, האבטלה היתה מזנקת. אני לא מוכן שזה יקרה במשמרת שלי. נכון שלאדם העובד יהיה יותר קשה עכשיו, אבל לפחות הוא בטוח שתהיה לו עבודה. אתה נשמע כמו שטייניץ, שמדבר על יוון וספרד.... בזה הוא צדק. היו אצלי נציגי משרד התיירות, כדי לשכנע אותי לא לבטל את הפטור על מע"מ התיירות. אמרתי להם שהם צודקים בכל, חוץ מדבר אחד: אף אחד לא נוסע ליוון. במדינות שיש בהן התפוררות כלכלית אין תיירות בכלל. עדיף לשלם עכשיו קצת, במקום לשלם בעוד שנה הרבה יותר. ואם המצב ישתפר, תחזירו את ההקלות? תפסיקו עם ה"אם", המצב ישתפר. הרי הנתונים הכלכליים שלנו טובים – יש צמיחה, האבטלה נמוכה – עכשיו נתכווץ קצת, ואחר כך נוכל להרחיב, וברור שאז נתחיל להחזיר לאנשים. זה הרי הכסף שלהם. כל מה שצריך הוא סבלנות, ואפילו לא המון סבלנות. היתה לי שיחה על זה עם השגריר הגרמני, אנדריאס מיכאליס. שאלתי אותו, "איך זה שגרמניה צלחה בשלום את המשבר הכלכלי?" והוא ענה: "פשוט מפני שהאזרחים אצלנו הבינו שיש תקופות שבהן צריך להוציא פחות ולעבוד קשה יותר." המדינות שהתפרקו הן אלה שבהן התושבים אמרו לעצמם, "זו בעיה של המדינה, לא שלי." יש גזירות שעוד ישתנו? ברור. זה תמיד התהליך מול תקציב, והוא יימשך מול הכנסת גם אחרי האישור שלו בממשלה. זו אגב הסיבה שאתם שומעים עכשיו כל כך הרבה זעקות וטענות. כי הפוליטיקאים רוצים לוודא שאם יבטלו משהו הם יוכלו לטעון שזה רק בזכותם והם הטובים (למי שלא הבין, הרעים זה אני). צריך לציין למען ההגינות שאני לא חושב שכל השכל הוא במשרד האוצר, ותמיד צריך להקשיב. התקציב הוכן בזמן קצר (מדי), ואנחנו תמיד צריכים להיות מסוגלים להגיד "טעינו". אתן לכם דוגמא: בספר התקציב היה סעיף של השתתפות עצמית בטיפולים בקופות החולים. גם אחרי שהתקציב הוגש, יעל גרמן ואני עדיין לא אהבנו את הסעיף הזה. המשכנו לשבת על תקציב הבריאות בלילות, עד שמצאנו פתרונות אחרים וביטלנו את ההשתתפות העצמית. הכל נשמע כל כך הגיוני, ובכל זאת האנשים כועסים. הם כועסים מפני שהם פוחדים. ככל שיעברו השבועות, הם יפחדו פחות. הם יפתחו את התלוש ויגלו שירד להם מהנטו הרבה פחות ממה שאמרו להם. הם יילכו לקניות ויגלו שהמחירים יורדים. הם יבינו שתקציב החינוך לא קוצץ אלא עלה ב-6 מיליארד שקל. הם יראו שהרכבת לכרמיאל מתקדמת. הם יגלו שתוכניות הדיור שלנו אפקטיביות והדירה נראית פתאום בהישג יד. ובעיקר, הם יגלו שיש חזון ויש מצפן ויש משרד אוצר שמבין שהאדם העובד הוא מרכז החברה הישראלית."

סבלנות. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4378642,00.html

דמגוגיה - מתוך ויקיפדיה: "שיטה לשכנוע והשגת כוח פוליטי המתבססת על פנייה לדעות קדומות, פחדים, אמונות תפלות וציפיות הציבור הרחב - לרוב באמצעות שימוש ברטוריקה ותעמולה מתלהמות ורגשניות, ולעתים קרובות תוך שימוש במוטיבים לאומיים או פופוליסטיים, ואזכור סלקטיבי של עובדות." אתה בפירוש האשמת את לפיד בחוסר היכולת לצמצם את טיסותיו של יושב ראש נמל אשדוד. אתה מצפה באמת שתוך חודש וחצי הוא ירד לרזולוציה של "כמה יו"ר נמל אשדוד טס לחו"ל" ועוד כאלה שנעשו בעבר? צא מהסרט שאתה חי בו. הבן אדם רץ בבחירות עם השאלה "איפה הכסף". הוא לקח על עצמו את התפקיד הכי כפוי טובה בממשלה על מנת לעזור למעמד הביניים (לפחות כך הוא מצהיר). זרקו אותו לגרעון של 40 מיליארד שקל, תהיה סבלני ותן לו לנסות לשנות סדרי עולם ולא ישר לשפוט אותו. עובדה שהוא עשה כמה שינויים בתקציב שמפחיתים הטבות לאלה שרגילים להיות קרובים לצלחת. ודי כבר עם הסרטון של פנדוב, אז הבן אדם טעה- מה קרה ? אין לכם משהו אחר להיתלות בו? אני בדרך כלל ממש לא מתעניין בפוליטיקה. מאז שהוא הודיע שהוא רץ אני עוקב אחר ההתנהלות שלו כי הוא נראה לי כמו התקווה היחידה כרגע להביא שפיות לחיינו, עד עכשיו אני לא מאוכזב. סבלנות!

אתה מאשים את לפיד בטיסות של יו"ר נמל אשדוד שנעשו בין השנים 2008-2011 ושנבדקו על ידי מבקר המדינה ונמצא שאין פגם בהתנהלותו ? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4376972,00.html מתוך הכתבה: "רז ל-ynet: "לא נמצא כל פגם בהתנהלותי" בשיחה עם ynet הגיב רז בעצמו לדו"ח המבקר וטען כי "אני שמח על בדיקת המבקר שבה נטען, בפרק המסקנות, כי לא נמצא כל פגם בהתנהלותי האישית. המבקר העיר כי על חברת הנמל לשנות בעתיד את הנהלים לאישור נסיעות כאלו, אך מצא כי כל הנסיעות שלי אושרו על ידי הדירקטוריון כחוק ולאחר בדיקה של עלותן ואופיין". " אם זה לא דמגוגיה אז מה כן ?