amir74

אני לא צריך לרשום.

איך יכול להיות שמנוע של יפנית התקלקל

קרש ארוך עם פחית חתוכה ממוסמרת אליו. אתה נוסע למסובים ועושה פרסה חזרה לרמת גן. מצד ימין לאחר 50-100 מטר יש פנייה לדרך עפר, תיכנס, תקטוף וסע לשלום. לא לשכוח דלי וכפפות.

הבעיה עם העצה הזו היא שאתה תמיד מסיים באוף טופיק של קארספורום.

אתה מטיל על מישהו אחר את האחריות לפתוח שרשור שיעילותו מוטלת בספק רב וכשאתה נענה בשלילה אתה חוזר למנטרה הישנה שלך. כנראה שלא הפנמת את המסר אחרי 9 עמודים של דיון- מהירות לא הורגת, טעויות שאנשים עושים, כן.

למה כל כך יקר עם מיסוי שעומד על כמעט 0 אחוזים ?

על מנת "לעבור באדום" צריך להכנס לצומת באדום. כמובן שלמען הבטיחות האישית מומלץ שלא לבצע מה שעשית.

תיקנתי לך. המשמעות של המילה פן היא כמעט הפוכה ממה שהתכוונת לרשום.

אין שום היגיון במחיקת רכבים שנכנסו למאגר. רכב שעבר תאונה לא הופך להיות פתאום לרכב שלא עבר תאונה.

אני לא חושב שכתיבת אמת יכולה להוביל לתביעה. כתיבת שקר לעומת זאת... למען הסר ספק אינני עורך דין ולא מתכנן להיות.

I am in favor (אני בעד).

הילוך ראשון מכניסים רק בעמידה מוחלטת של הרכב.

האפקטיביות אפסית כי בגיל 16-18 אתה (לא אתה ספציפית כמובן) יודע יותר טוב מכולם.

אפילו אדון אבואב הבין שהמיקום של המצלמות לא בסדר. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/477/658.html?hp=1&cat=673&loc=7 "יש להציב את המצלמות בכבישים ובצמתים הבעייתיים והמסוכנים. בנוסף, בכדי למנוע מצב שבו המצלמות הופכות להיות מסחטת כספים מהציבור, יש להקים ועדה בראשות שופט, אשר תבחן את המיקומים המתאימים למיקום המצלמות".

הוא עבר על החוק 500 פעמים והוא עדיין חי ? הרי "מהירות הורגת" איך יכול להיות שהוא חי ? אם הנהג המדובר עובר את המהירות המותרת ב-10 קמ"ש ולא קיבל דו"ח מדוע הוא נחשב עבריין ? זה לא משנה אם נהג אחד עשה את כל ה-1.1 מיליון עבירות תנועה או 1.1 מיליון נהגים עשו כל אחד עבירת תנועה אחת, מה שחשוב הוא שעברו על החוק 1.1 מיליון פעמים ב-4 חודשים בלבד וזה מוכיח שהחוק לא מציאותי.

אם עברו על החוק 1.1 מיליון פעמים ב-4 חודשים מול 19 מצלמות בלבד הרי שזה ממש לא משנה כמה נהגים עברו על החוק. תכפיל את החודשים ב-3 = שנה. תכפיל את המצלמות ב-3 כי רוצים להגיע לפריסה של 60 מצלמות עד סוף השנה. בחישוב שתבצע תגיע למספרים דימיוניים שאומרים דבר אחד פשוט, החוק לא מעודכן למציאות של היום.

ממש לא. לגרמני מותר 140 והוא נוהג במהירות הזו כי היא הגיונית. לישראלי מותר 110 על אותו כביש והוא נוהג 130 כי זו המהירות שמתאימה לתנאי הכביש, הגיע הזמן שהמחוקק יעלה את המהירות המותרת.

החוק אמור לפנות לנורמה. מי שנוסע ברכב כבד יותר/ גבוה יותר/ מוגבל, צריך להבין לבד שהמהירות המותרת אינה בשבילו. נהג צריך לנהוג בהתאם לתנאי הדרך ועיוות המציאות הזו גורם לאנשים להרדם על ההגה או להפוך ל"עברייני" תנועה.

אם המהירות המותרת תעלה ב-1 קמ"ש יהיו פחות "עבריינים" כי הסף עולה וכמות עבירות המהירות תפחת. אם המהירות המותרת תעלה ב-20 קמ"ש רוב העבירות הללו בכלל לא יהיו עבירות וזו המהירות שבה נוסעים רוב ציבור הנהגים.

1.1 מיליון עבירות תנועה ב-4 חודשים מ-19 מצלמות מביא אותי למסקנה אחת בלבד- החוק אינו הגיוני ולכן הציבור "הורגל" לעבור על החוק כדרך חיים.

אני מאמין שפותח השרשור קנה רכב עם מנוע 3 ליטר והנעה אחורית כי הוא לא רצה להתפשר על פחות מזה. מה שהניע אותו לקנות את הרכב יגרום לו להמשיך להחזיק בו עד שהוא יוכל להשתדרג למשהו טוב יותר. היתרון שלו הוא שהוא מחזיק עוד רכב סטנדרטי והוא יכול "להקפיא" את הרכב החזק ולנסוע בנתיים ברכב הסטנדרטי ולראות אם זה אפשרי מבחינתו להתפשר.

זו האפשרות היחידה שעולה על דעתי ונראית לי הגיונית. השלוש נקודות נועדו כדי לתת במה למי שיש לו רעיון.

1.1 מיליון עבירות תנועה ב-4 חודשים בלבד, ברור שמשהו לא תקין. או שהמהירות המותרת נמוכה מדי או... http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4387953,00.html

משרד הרישוי. אם המורה היה יכול הוא היה מגיש כל תלמיד כל יום לטסט- הוא מרוויח על זה כסף. בתקופות חגים הפער בין טסטים יכול להיות עוד יותר גדול. אסור להתקמצן על שיעורי נהיגה בין טסטים כי אח"כ ההתקמצנות הזו עולה הרבה יותר ביוקר עקב איבוד המיומנות שנרכשה כבר ועלויות הטסט הבא.

יש שני אפשרויות. הראשונה- למכור את הרכב ולגלות לאחר כמה זמן שאתה פשוט לא מסוגל להתנייד ברכב סטנדרטי ולא משנה מה הסיבה. התוצאה של מכירה כזו היא קניית רכב אחר ויישור קו כואב עד אכזרי כלכלית כי אתה קונה רכב יחסית ישן ואתה לא מעוניין לספוג ירידת ערך. השנייה- להשאר עם הרכב שאתה מכיר ואוהב כל עוד הוא כואב אבל לא יותר מדי מבחינה כלכלית. הניסיון שלי- היו לי הרבה רכבים לפני התמה וכל שנה הייתי מחליף כי תמיד היה חסר לי משהו. כשהגיעה התמה היא החזיקה 8 שנים. מחירי הדלק עלו והאחזקה נהייתה בלתי אפשרית (אבטלה וכו') והיא נמכרה. אחריה הגיעה פונטו כי "ההיגיון" אמר שמחירי הדלק יקרים ואני גם ככה לא רוצה שלילה בגלל כל המצלמות הנפרשות וכו', היא החזיקה אצלי פחות משנה ועפה כי היא שעממה אותי למוות והרגה על הדרך את הרצון שלי לנהוג ולהנות מנהיגה. ואז באה הקאפה, אני מוציא עליה הרבה יותר ממה שאני אמור להוציא על רכב, אני נוסע איתה פעם בשבוע אולי פעמיים ועדיין בכל פעם שאני מציץ מהחלון ורואה את הרכב בחנייה הוא מחזיר לי את החיוך לפנים. עכשיו השאלה היא עד כמה אתה "חולה" ?.