oryo

איזה... היא כבר לא איתי, אחרי שנתיים נפרדו דרכינו - חזרה לחיק הבעלים שלה 😭 😭 😭 אבל זה לסיפור אחר

במחילה, הרשה לי לדייק אותך: זה לא אצל "בני אדם", יש די והותר חברות ותרבויות שמקיאות התנהגות בריונית החוצה (כמו מה שתיארת בפוסט). זה דיוק חשוב, כי בלי ההבנה וההפנמה שזו לא גזירת גורל, אי אפשר לשנות כלום. אפשר להשלים עם המצב, אפשר לנסות להשפיע על הסביבה, ואפשר לשנות את הסביבה. בכל מקרה חשוב להבין שאפשר אחרת, ומשם להחליט באיזו דרך לבחור.

בסדר, אתה יכול להתייחס לדוגמא השניה שהבאתי תחת ההנחה שאת זו פחות תאהב ואני לגמרי מסכים איתך שאין יותר מדי מה לעשות עם סוציומטים, סיטואציה מבאסת שגוררת את כולם מטה. מרקם חברתי יוצא מנק׳ הנחה שהפרטים במערכת מנסים לעבוד יחד, כשאחד הפרטים מחליט להיות שמוק מופגן אז דברים מתחילים להיות מאעפנים.

חה, חה, חה. אתה מגיע משום מקום, unprovoked, קורא שאני עובר משהו לא נעים עם המשפחה - ובוחר לכתוב שקרים על דברים שלא נאמרו. אני בסדר עם זה שאתה שמח לאיד, אם אתה צריך את זה אז זה שלך, אלו השקרים שאני לא מבין. אין לך כבוד עצמי? כשאתה משקר, בצורה מובהקת, אתה מעיד על עצמך יותר מאשר אתה מעיד עלי או על כל אדם אחר. אלו המילים שלך ששוות, ובכן, מה שהן שוות. לאחר מכן אתה עוד מדבר על סטיגמות, התנשאות, עצים עקומים ושאר מרעין בישין... קטעים אני לא רמזתי שום דבר לגבי השיוך הפוליטי שלך, כמו שימוש בסימני פיסוק - גם את ההלצה ניכר שלא הבנת אסביר לך לאט יותר: ההלצה היא שאף נציג לא יכול להעביר חוק שיהפוך אותך לשליו, הממשלה לא תעזור לך בזה, ממש כמו שהיא לא תעזור לאף אחד אם היא תחליט עבורנו מה המחיר של שרברב. שרברב נוכל יהיה נוכל גם אם הממשלה תגדיר לו מחירון, הוא פשוט יעשה את זה בצורה אחרת. בזבוז אנרגיה על מה? אתה בא לשרשור בנושא אחר רק בשביל לשמוח לאיד ולהפיץ שקרים שלוקח פסקה להפריך, לאן בדיוק אתה עוד מתכנן לתעל את האנרגיה שלך? את ההטרלה כבר ביצעת, תשובות ענייניות אין לך כי אתה, ובכן, אתה, מה עוד? סע בזהירות ושיהיה בכיף

להצדיק עוולה אחת ע״י עוולה דמיונית אחרת, זה מפלטם של אלו שמחפשים להכשיר את השרץ שהוא הפעולות שלהם. העיקר ״לא לצאת פראייר״. לשאלתך: כשאני רואה מישהו גונב בסופר כשאף אחד לא מסתכל, אני לא מרגיש טמבל/פראייר שלא גנבתי בעצמי. אני מאמין שגם אתה ככה, יחד עם רוב האנשים הנורמטיביים בעולם. ואם לא אהבת את ההקבלה כי אסור לגנוב בסופר (גם לא אמורים להשתמש בחניה ציבורית לנכים בתור חניה פרטית, אבל ניחא): כשאני רואה גברת שמרוקנת בבית הקפה את כל שקיות הסוכר/זית לתוך הארנק שלה (...)

ברמה העובדתית: אתה משקר, פעמיים, בפחות ממשפט. תשקול פוליטיקה אם הגיג של המוניות לא עובד לך א. אף פעם לא טענתי שאני נגד רגולציה באופן קטגורי. ב. בטח שלא טענתי שהממשלה צריכה להתערב ולשלוט במחירי השרברבים, השרברב זכאי לתמחר את השירות איך שבא לו ואני אבחר האם לשכור את שירותיו. נשמע שאתה עדיין ממורמר - אז אני מקווה שתמצא שלווה יום אחד, או שהנציג שלך בכנסת יעביר חוק שיחייב אותך להיות שליו. מה שהכי מצחיק שהמשך הסיפור הוא ממש הוכחה ישירה על כמה שהתזה של שוק חופשי סייעה לי, אבל אתה עדיין לא יודע את זה. אל תדאג מוט׳קה, אולי אני אדרס מתישהו ע״י נהג אובר ואז תוכל למצוא מזור למה שכ״כ כואב לך. בינתיים מציע שתנסה את פרוקטו אובליפיחה, גוגל אומרים שיש את זה בסופרפארם.

- שומע? מרכך המים שהתקנת לי אוכל מלח כאילו זה פופקורן בקולנוע, אתה יכול לבוא להעיף מבט? כך הסאגה התחילה, במשפט כה נאיבי, הייתי צעיר ושמח לבב - לו רק הייתי יודע... אדי מסתכל על המרכך שהתקין מס׳ חודשים טרם, ומדווח: ״הכל בסדר במרכך, והכל בסדר במים - אבל שמת לב למשהו מוזר בחשבון המים שלך?״ - אין לי חשבון מים, יש לי באר (כן, אני גר במערה) ״הא אוקיי, פשוט אתה מאבד גלון בדקה״ - WTF!??!!? מתחיל לרוץ מסביב לבית, ואין שום תיעוד של מים, עובש, ריח, רטיבות - כלום. מסתכל בתוך הבית - אותו דבר. גלון בדקה, כן? קרוב לוודאי במשך מס׳ חודשים (שמתי לב שהבאר עובדת אקסטרה, אבל חשבתי שזה בגלל הבצורת), מה ז״א אין שום תיעוד של מים בשום מקום!? נזילת רפאים. יש לי צוות אופרציה בעסק, אבל אין לי מישהו ייעודי למציאת נזילות. התקשרתי לחברה שמתמחה בכך. בטח יבואו עם ציוד תרמי, שמע, מצלמת צינורות - בטח יבינו מה קורה. הם מבקשים $59 לביקור, ומשם ממשיכים בהתאם לסיטואציה - הוגן. מגיע השרברב ומקבל ממני brief, מתחיל להסתכל מסביב, ואומר: כן, יש לך נזילה, קרוב לוודאי מתחת ליסודות של הבית. אאוץ׳ הוא ממשיך ואומר: יש לי ציוד ייעודי בשביל למצוא את זה, אנחנו דורשים $500 לשעה עם מינימום שעתיים, אני לא יודע כמה זמן זה ייקח - בהינתן הבדיקות שכבר עשית אני מניח שלא יותר מדי. דאבל אאוץ׳ אני מכיר מחירים, $500 לשעה זו שערורייה, אבל בנק׳ הנוכחית אני לא יודע מה קורה, ואם הוא ממקד אותי בנזילה אני יכול לפתור את זה מהר עם הצוות שלי - אז כמו האדם שאני (assume the best, prepare for the worst) נתתי לו אור ירוק. בקטע די מעצבן, מהרגע הזה היעילות שלו ירדה ב25% - וזה לא שהוא היה עילוי מלכתחילה כן? אבל לא משנה. מוציא איזה מיקרופון כזה ומתחיל להאזין בכל מיני מקומות, בנק׳ הזו אני כבר יודע שהנזילה נמצאת בנק׳ מסויימת בסבירות מאוד גבוהה, אבל היי הוא המומחה אז בוא נזרום איתו עם כל הבדיקות שהוא עושה בטיזנאעמה ונראה לאן זה הולך... אחרי קרוב לשעה הוא אומר ״כן, זה כנראה איפה שחשבת (במטבח), אבל כבר 4 וחצי ואני עייף, אז אחזור עוד יומיים להמשך״ והלך, כנראה לקיבינימט. אני מסתובב בבית כמו אחוז דיבוק, אין מצב אין מצב אין מצב שאני מאבד גלון מים בדקה ואין אף ראייה אחת בנמצא. ואז נופל לי האסימון! לפני חודש בערך ראיתי שבסלון שלי יש השחרה סביב העץ שמקיף את החשמל ברצפה, הייתי עייף ומרוט ולא הקדשתי לזה המון מחשבה, חשבתי שאולי איכשהו החשמל עשה את זה (כן, אני מטומטם) ולא התעמקתי בחשיבה, הייתי עסוק מדי בלקחת הפסקה של 30 דק׳ לאחר עבודה של 12 שעות. מרים את השטיח, מסתכל מקרוב, הללויה!! יש סימני רטיבות בברגים. כמו טווס אני אומר לאשתי שהנה, זה מוכיח שהנזילה בקומה הראשונה, ואמנם זה לא במטבח אבל הייתי קרוב! יום לאחר מכן אחד מאנשי הצוות מגיע אלי לבית, מתחיל לשבור את הרצפה שרק התקנו לפני חצי שנה :(((( ואז מוציא ג׳קהאמר ומתחיל לשבור את הבטון מתחתיה :(((((( החול מתחת לבטון לח - אנחנו קרובים. מתחילים לחפור בשביל למצוא את קו המים הסורר - חופרים וחופרים וחופרים, ומגיעים ל.... ובכן, לשום מקום. אין קו מים. בטקסס, הבית בנוי על יסודות בטון מוצק, ומתחתיו איפשהו באדמה עוברים צינורות נחושת. אין תיעוד לדבר הזה בתכניות של הבית, או בכלל, זה משחק של ניחושים. הבנאי ניחש שצינור נחושת לעולם לא ייכשל ולכן אין צורך לתעד כלום, ואני מנחש שהבנאי הוא חתיכת מטומטם עצלן. זה הקטע שצריך לומר את המציאות המאוד מאוד תמוהה - אין דרך לדעת איפה עובר קו המים מתחת לרצפה, כמו לחפש אריה במדבר: אתה מחלק את השטח מהנק׳ הידועה לך (בין המקומות בהם צינור הנחושת נכנס ליסודות), מחפש בנק׳ מסוימת, ואם זה לא שם מחפש באחד החצאיים האחרים. למיטב מחקריי אין כלי שמגלה איפה עובר הצינור, לא מצלמה לא גלאי מתכת לא נעליים - *כל* השרברבים איתם דיברתי אמרו לי את אותו הדבר. צינורות הנחושת האלו צרים מדי בשביל שיהיה אפשר להכניס להם מצלמה (בניגוד לצינור ניקוז, לדוגמא), ואני מניח שבגלל שהם קבורים מתחת ליסודות בטון עם ריבאר׳ס (קווי מתחת לחיזוק המבנה) אז הם לא עולים בגלאי מתכת (יותר מדי false positives). גם מבחינת שמע לא הצלחנו למצוא משהו מדויק אלא רק הערכה כללית לאזור הנזילה. אז איפה אנחנו כעת: מים זורמים כשהכל סגור? צ׳ק סימני רטיבות? צ׳ק אדמה לחה? צ׳ק קרבה לצינור? צ׳ק צינור? נופ. בנק׳ הזו אנחנו מבינים שאי אפשר לגור בבית, ושהפתרון יותר רחוק משקיווינו, אורזים את הילדים ועוברים לבנב. כוס. אעומו. (המשך יבוא?)

מרתק לראות שאתה מבין מה הבעיה (ע"ע סעיף 1) אבל כ"כ עמוק במגננה שאתה עדיין מגונן על מי שמייצר אותה (סעיף 2). הבעיה אינה שיש חניית נכים ציבורית, אלא שאדם ספציפי לקח עליה בעלות למרות שהיא אמורה להיות ציבורית, בדיוק בשביל מקרים כמו סעיף 1. אבל אתה כ"כ עמוק בשוחה שאתה לא רואה שפותש - ובערך כל שאר הפורום - מסכימ/ים איתך. ובנוגע לנושא, כמו דברים רבים אחרים בישראל: הכוונות טובות והביצוע כושל. כשאין סולידריות בחברה, כשכל דאלים יגבר, כשהדבר הכי חשוב זה לא לצאת פראייר (או בפראפראזה לשרשור אחר - לוזר) - אין פלא שזה מה שקורה. נשגב מבינתי איזה מן אדם מטומטם מעדיף חניה על יחסי שכנות, אבל ככה זה כשגרים בצפיפות במקום שמקדש אלימות כדרך חיים. אין פתרון לא אלים לסוגיה, ופתרון אלים זה לא פתרון, אז נסו את העירייה אם אתם אופטימיסטים, תתרגלו למצב הקיים אם לא, או תרדו לרמה שלו ותתחילו מעגל אלימות נוסף כי בדיוק חסרים כאלו... (נאמר בסרקזם) איזה באסה לחיות בבניין עם שכנים מגעילים.

בלת״ק, האק מס׳ 1: להחליף במקלדת שלך את המקשים (אפשר גם להחליף פיזית לפעמים), ולשנות את הפונקציונליות בהתאם. המקלדות יהיו אותו דבר לאחר ההחלפה ולא תצטרך לחשוב על זה. האק מס׳ 2: קאפסלוק זה אחד המקשים הכי מיותרים בלאו הכי, תשנה את הפונקציונליות שלו להחלפת שפה, נגמר. האק מס׳ 3: תוריד bettertouchtool, תשלם להם (מגיע להם), האפליקציה תסייע לך במליון דברים - רשימה חלקית: סנאפינג של חלונות לצדדים של המסך, ביינדינג למקשים שיבצעו מה שבא לך, ציורים על המסך שמבצעים פעולות, קיצורי דרך מקוסטמים ועוד. אפליקציה חובה. האק מס׳ 4: האייפאד שלך יכול להיות מסך נוסף למחשב (screen mirroring / extension), יכול להיות לך שימושי מדי פעם האק מס׳ 5: המחשב שלך יכול לשלוט באייפאד (מקלדת + עכבר), שים את האייפאד סמוך למחשב וקח את העכבר אליו ואולי זה יעבוד לך נייטיב, אם לא - תריץ שניה גוגל יא חתיכת עצלן. האק מס׳ 6: תרשם לערוץ היוטיוב שלי, זה בכלל לא קשור למאקים וליניקס ודארקווב אלא סתם נדלן בארה״ב - אבל אחרי כל ההשקעה שלי בהודעה הזו מגיע לי משהו בתמורה אני צריך להאכיל את הילדה איכשהו. תתחדש, אני שונא את אפל, אבל הם פשוט יותר טובים by far. יימח שמם, שיהיו בריאים. אול הייל דה קינג לונג מיי הי ריין.

סלח לי, רואים שאתה לא מבין בריאלטי אם כבר גייסת את ליאור, אתה מגייס גם את @יבגניפאת וזה הופך מהאח הגדול ל too hot to handle

אני אומר שוב - לרשום ביקורת על רכב ספורטיבי יכול להיות פוגעני באוזנו של האדם שרוצה רכב ספורטיבי אבל אין לו. יש עוד אינספור דוגמאות. הפואנטה היא שהבעיה היא אצל האדם שמחליט להפגע מדברים שלא נועדו (או אמורים) לפגוע בו. בפרט עם ישראל, מאיזושהי סיבה שאני לא מבין, אנשים מסוימים בוחרים לקחת את זה אישי. חבר אמר לי פעם בהקשר אחר לחלוטין: כשבנאדם מתפוצץ עליך, זה בד״כ לא אתה, זה אישיוז שלו. לא צריך לכעוס עליו, הוא עובר משהו, אפשר להציע עזרה או להתעלם אבל אין טעם להתעצבן בחזרה. אז כמובן שאתה לא התפוצצת על אף אחד - אבל הפואנטה היא אותה פואנטה. אם תקרא בסבלנות וללא הנחות מוצא שליליות אולי תשנה את דעתך ותחליט שמותר לאנשים לשתף את דעתם בצורה מנומסת ועניינית ללא קשר למקום גאוגרפי, דת, גזע, מין או רכב אהוב. אולי לא בפרט, ההודעה שלי נכתבה בשביל להעלות מודעות לחשיבות המרחב האישי, וצורות חשיבה אחרות ואפשריות שיכולות להסב לאנשים מסוימים יותר נחת.

זורם איתך: אז אם יש לך רכב ספורטיבי, אל תרשום חוויות כי יש אנשים בלי רכב ספורטיבי. ואם למדת באוניברסיטה, אז אל תרשום רשמים על כך כי יש אנשים בלי תואר. ואם יצאת עם מישהי, אל תכתוב על זה כי יש בתולים. (...) זה פורום, פלטפורמה לחלוקת רשמים דעות וחוויות. אם מאיזושהי סיבה יש לפלוני רגישות לנושא מסוים - פלוני מוזמן לדפדף הלאה. אין צורך להניח שאנשים כאן כותבים דברים כי הם עושים לך דווקא - אלא אם הם ב pattern של להטריל (וואלה יש גם כאלו). כשמר בחור חולק רשמים מטיול בהרים אירופאיים אתה כנראה לא מניח שהוא עושה את זה בשביל לעצבן אותך כי לא היית שם, אז אתה יכול להפעיל שיקול דעת דומה אם בא לך. הרי זה אותו דבר, ההבדל הוא בעיקר במוחו של מי שבוחר לאילו נושאים לעשות צ'ריפיק.

בדמיון שלך, איזה ערך אני מפיק מזריעת מלח על פצעים של אנשים? אתה חושב שלהסב רגשות שליליים לאחרים עושה לי נמנמנמ כזה, כמו טרולים באינטרנט? זה ממש לא המצב. אם באמת מעניין אותך למה אני ספציפית כותב דברים שאני כותב אז אתה יכול לקרוא כאן. אם להתייחס נקודתית, וזה בכלל נושא שזכאי לשרשור נפרד משלו: יש משהו שאני מכנה ׳פרדוקס המתרלקש הישראלי׳. מצד אחד אתה רוצה לסייע לאנשים כפי שהיית רוצה שיסייעו לך - ע״י שיתוף ידע ותובנות, ע״מ שכל אדם יוכל למקסם את הסיטואציה שלו. מנגד אתה יודע שבישראל, ביקורת על המאדרלנד יכולה להטריג מאוד בקלות אנשים, והרי שאתה (בתור אדם נורמטיבי ונחמד) לא רוצה להטריג אף אחד. אני לא מקבל פרומיל של הנאה מהסבת רגשות שליליים לאנשים אחרים. אז רוב האנשים אומרים לעצמם: פאק איט, אני אסתום את הפה ואתן לאחרים to figure out their own shit. אגב, אני כלול ברוב האנשים, התגובות הרבה יותר מרוסנות מכפי שאני מדבר בשיחות פרטיות או בקבוצות בחשיפה מוגבלת. מנגד בתור מי שהתמזל לו למצוא מספיק מקורות ידע שסייעו לו, אני מרגיש שלא בנוח להיות עוד אחד מאלו שלא תורמים דבר ל׳מערכת׳. סוג של pass it forward אם תרצה. או בקיצור: נקמיצ׳י צודק, אף אחד לא מנסה לזרוע לך מלח על שום דבר, מותר לשתף תובנות גם אם יש בהן ביקורת על אלמנטים מסוימים

בתור נפולת לנפולת - במחילה, אני חושב שיש מקום לדיוק: אין הבדל גדול בין האם אני מנסה לכפות עליך דת, טעם במוזיקה, ריח מנגל או חיבה לרכב. it's all the same הפואנטה היא כבוד למרחב האישי, אמפתיה בסיסית לזולת. בוא נדבר בשפה ש(כמעט) כל יושבי הפורום יבינו: מואזין. כפר החליט שאיסלאם זה ממש ממש טוב, כ״כ טוב שצריך להפיץ את הבשורה, אז הכפר מרים מגדל, ושם רמקולים מספיק חזקים כך שבזמן שאתה רוכב באמצע סינגל בטיזנאעמה אתה שומע אללה וואעכבר. גועל נפש של חדירה למרחב הפרטי, הרי ברור שמזמן עברנו את השלב בו צריך את הnoise pollution הזה, הכפר יכול להגיע לתפילה עם 1001 דרכים שאינם מייצרות מטרד סביבתי... אבל מואזין אינו נועד בשביל לסייע לאף אחד (גם אם arguably זה היה המצב פעם, ואני מדגיש את הarguably) - הוא נועד בשביל להשתלט על המרחב. ואני מניח שרובנו - אפילו יראיי השמיים הטובים כאן בפורום(?) - מסכימים שמואזין זה חתיכת פאקינג דרעק. חזרה לנושא השרשור, אין שום הבדל בין מואזין ובין גברת שמחליטה לפוצץ את השכונה בשירי שבת, זה לא משנה שבמקרה א׳ יש אלוהים ממש מזוייף ובמקרה ב׳ יש אלוהים ממש אמיתי וטהור, המטרד הוא אותו מטרד והאלימות אותה אלימות. דרך מקרה המואזין אפילו מאותגרי אמפתיה אמורים להבין למה אתה לא אמור לפוצץ לשכנים שלך את המוח עם רעש. ואם חוזרים לתגובה, אז גם פה זה די אותו דבר, ועכשיו נכנס עניין של מידתיות. אם שכן שלך מרים מסיבת יומולדת פעם בשנה ועושה קריוקי, נו טוב. אם זה כל שבוע אז אני לא רואה הבדל בין זה ובין מואזין: חדירה קבועה למרחב של אנשים אחרים. אם שכן שלך נסע פעם ברחוב ושכח לסגור את האגזוז, ניחא, קורה. אם הוא כל יום דופק קיקדאון ברחוב בשביל להצהיר שהוא ממש מהיר, סיפור אחר. הקטע בישראל זה שהצפיפות והאלימות קשוחים לחלק מהאוכלוסיה. כשאתה חי לפי ׳אני ואפסי עוד׳ אז לא באמת אכפת לך אם אתה הורס ל100 שכנים את היום, וכשאתה משלב לתוך זה את ׳לא לצאת פראייר׳ אז חלק מאותם שכנים יגידו לעצמם ״היי אם לו מותר אז גם לי מותר״ ומכאן מייצרים מעגל אסקלציה שמאוד קשה לצאת ממנו. אז חלקנו אורזים את הפקלאות ויוצאים, כי החיים קצרים מדי בשביל להעביר אותם במאבק מתמשך. נ.ב. במרחק קו אווירי די קצר מהבית שלי (בטקסס) יש מרכז איסלאמי, מישהו רוצה לנחש כמה noise pollution הם מייצרים? (אפס, כמובן)

אתה אולי מגיע להורות שלך בגישה חיובית, וזה מצוין אבל כשאתה רושם למישהו שעבר את מה שפות״ש עבר שאשתו אישה חכמה כי היא בחרה בלעדיו להביא ילד לעולם, או שיש לו זמן פנוי ולכן שיפסיק להתבכיין - אין בזה שום דבר חיובי. אני מניח שזו בורות ולא רוע, אבל זה בכל מקרה לא מוציא אותך יותר מדי טוב. מדובר כאן בהחלטה גורלית, ליטרלי גורלית (כל הגורל שלו השתנה), וצריך אמפתיה מאוד מאוד בסיסית בשביל להבין שכשמישהו מקבל עבורך החלטה גורלית, זו חתיכת טראומה מזורגגת - גם אם ילדים זה ממש חמוד וגם אם אתה ממש ממש יהודי.

מה קשור מלחמה, מדובר כאן בזוג נשוי שעבר משבר, לא צריך ללכת ישר על הקונוטציה המיליטנטית...

באינטרנטים יש נטיה ללכת על הnuclear approach כברירת מחדל - לדעתי ממש לא בוחרים להתגרש מיד בגלל משבר אמון. ולאחר שזה נאמר - זה מקרה קיצוני בהחלט של שבירת אמון, היא קיבלה החלטה גורלית בלי להיוועץ איתך וזה פסיכי. זו לא פחות מבגידה (לדעתי זה יותר חמור כי מדובר בהשפעה נצחית). השלב הראשוני הוא שהיא תבין שמדובר כאן בהפרת אמון חמורה, לא בשביל לעשות לה ריגשי או לצאת צודק, להיפך, בשביל להציל את הזוגיות, שכן מבלי הכרה אי אפשר למנוע הישנות. תשקיעו כסף ולכו לטיפול זוגי בדחיפות, זה הרבה יותר זול ממה שעלול לקרות בלי זה. היא צריכה להבין את חומרת המעשה, ואתה צריך להבין איך סולחים וממשיכים מכאן - מבלי ששני אלו קורים אין לי מושג איך הזוגיות אמורה להמשיך הלאה בצורה תקינה ובריאה. אני מניח שאולי אתה תצטרך לעבוד עם עצמך קצת בשביל שהילד/ה לא ישלם על המקרה הזה... שיהיה לכם רק בריאות והצלחה.

כולכם חלאות, הייתי משלם 100 שקל לשווארמה טובה בלי למצמץ. 200 אם יש כנאפה לקינוח... 😭

כשהרמתי את 150 משכורות בזמנו, גיליתי לראשונה שלדבר מול מצלמה זה מאוד מאוד שונה מאשר לדבר מול קהל, לי ספציפית יש הרבה יותר ׳פחד מצלמה׳ (או קושי) מאשר ׳פחד קהל׳ - בתכלס ממש קל לי להיות עצמי מול אנשים ומאוד קשה לי להיות עצמי מול... ובכן, עצמי, בחדר סגור. יתרה מזאת, כשניסינו לצלם טייקים באולם של 150 משכורות בשביל בדיקות סאונד ווידאו, למרות שהעברתי את ההרצאה 40 פעמים +/- ואני מכיר אותה בע״פ - לא הצלחתי לסיים שני משפטים ברצף כשהייתי באולם ריק. מוזר. בכל מקרה, ככל שהזמן עובר אני מבין יותר ויותר שזה בזבוז ללמוד מלא דברים על מלא דברים, ואז לנצור הכל בראש. להעלות את זה על כתב זה נחמד ואני עושה את זה, אבל הפורמט הזה מוגבל. לאחר שנה של התחבטויות מול עצמי החלטתי לתת לזה צ׳אנס ולנסות לפתוח ערוץ יוטיוב, הקטליזטור היה העסק שלי אבל בפועל אני מתכנן(/שואף?) לעשות לזה fork ולפתוח אחד נוסף עבור עצמי שיכול לדבר על מלא נושאים שאינם רק נדל״ן. השבוע הוצאתי כמה וידאוס לאוויר העולם (מתרכזים בנדל״ן באוסטין), אז אם אוסטין מעניינת מישהו מכם, או אם נדל״ן מעניין, או אם סתם בא לכם ללמוד דברים חדשים או לצחוק על המבטא השבור שלי - מוזמנים להעיף מבט. מתכנן להעלות תכנים כל שני וחמישי ולעשות לייבים פה ושם. וידאו על אוסטין: וידאו על טעויות שכיחות כשמבצעים רילוקיישן למקום חדש (אמנם רשום אוסטין בשביל האלגוריתם - אבל זה בתכלס נכון לכל מקום בעולם):

עזוב את זה, מה לגבי התקופה הפיאודלית?

ממש לא שונות מוזרה, יפן עושים את זה בדיוק כפי שזה צריך להתבצע. זה אנחנו שמבצעים משהו מטורלל להחריד ומחפשים להצדיק את זה כאילו יש הגיון... הדיון על טיפים הוא בתכלס דיון ריק, אין שום הגיון או רציונל בטיפים כפי שהם מיושמים כיום: זה בכלל לא טיפ, זה מס שירות. אין שום הצדקה רציונלית לסיפור הזה מהסיבה שאפשר לסתור אותה בשורה וחצי. נותנים טיפ במקדונלדס? נותנים טיפ למורה? למסאג׳יסט? לספר? למלצר? לרופא? לשליח? מעצם זה שהתשובות מעורבבות לחלקנו, ואז מתערבבות בין אזורים גאוגרפיים, ניכר שזו סתם קונבנציה שרירותית חסרת כל פשר. העובד במקדולנדס עובד קשה יותר ומרוויח פחות מרוב המלצרים במסעדה, ומשום מה אנחנו לא מסבסדים אותו. לך תבין. אם היינו פחות כבשים כחברה, היינו דורשים שטיפ יהיה לא חוקי - ומכאן שמס השירות היה מתווסף בעצמו למחיר המנה בשביל שמסעדות יוכלו להעסיק מלצרים, השוק היה מגיע לאיזון וכולנו לא היינו צריכים להחליט על ידי איזושהי קונבנציה לא מוגדרת ולא ברורה בעליל האם להשאיר 10%, 15%, 20%, 12.5%, 17.12% או כל אחוז מומצא אחר. נו, כמו ביפן. אחד הדברים שהכי מצחיקים אותי זה כשאני שומע ישראלים מתפלצים על זה שבסיאטל (לדוגמא) הסטנדרט הוא 20%: ״השתגעתם לגמרי!! אצלנו הסטנדרט הוא בכלל אחוז דמיוני שרירותי אחר שמישהו החליט עבורי!!״. במחילה על ההשוואה אבל זה מזכיר לי אנשים שמאמינים באלוהים א׳ ולועגים לדת אחרת בה מאמינים לאלוהים ב׳, כאילו הם לא בדיוק אותו דבר רק עם אילוצים חברתיים/סביבתיים שונים... וזה כל הטרלול על רגל אחת: בגלל שהדבר הזה לא מוסדר, כל מיני בעלי עסקים / עסקנים מחליטים על קונבנציה, ולפעמים זה תופס. כך פתאום הטיפ עולה מ10 ל15 ל20 ואף 25%, כל אחד מהמספרים בסדרה הוא אותו טמטום כי הרי אין שום הגיון בזה מלכתחילה - מה אני, בעל מסעדה!? שהם יחליטו כמה עולה להחזיק מלצר או שליח (או כל נותן שירות אחר), ויתמחרו את האוכל בהתאם! מה זה הקשקוש הזה במסגרתו כל אחד מאיתנו הופך לאעלק-מסעדן בעל כורחו!? קיצר, טיפים זה מפגר, ואני משאיר 18%, כי זה הסטנדרט באוסטין, ואני כבשה מזורגגת. (אבל לפחות לא מעמיד פנים שהשיטה הזו אינה טרלול טהור...)

בדיוק חזרתי מארוחת ערב עם עוד זוג חברים מקום חדש, האוכל היה ברובו מצוין אבל אחד משני הקינוחים היה גרוע ברמה שכולנו הופתענו לרעה, כולל החבר חסר הטעם שטוען ששוקולד שחר יותר טעים מנוטלה (שתבינו עד כמה הסטנדרטים רעועים...) בכ"א כ"כ צחקנו מהסיטואציה, שכשהמלצרית פתאום הפתיעה אותנו בשאלה לא טיפוסית (בארה"ב) של how is the dessert? לא התאפקתי ואמרתי לה (עם חיוך) ש It seems that it was prepared with hatred, וחברה הוסיפה ש It tasted like sadness (עוצר לרגע לציין שבכתב זה נשמע מזעזע אבל בפועל זה היה בצחוקים ואווירה טובה) בסוף הוציאו לנו עוד קינוח חינם ופרגנו עם עוד איזו שטות, קיבלו טיפ גבוה ויצאנו עם חוויה מבדרת. סה"כ היה סבבה.

לא שזה נושא השרשור, אבל אין כאן ספציפית קשר לחינוך צרכני - המחשבה שהממשלה צריכה לשלוט במחיר ההמבורגר של פרנצ'ייז פרטי גורסת שאין הבנה בנוגע למה זה שוק פתוח ומהן ההשלכות של התערבות עמוקה במחירים על התושבים. גם אם במבט חטוף זה נראה בטעות שזה טוב, שוק מפוקח ברמה של כמה עולה המבורגר זה טרלול

כשפלוני שואל האם זה חוקי לעסק פרטי לקבוע את התשלום עבור התוצרת של אותו עסק - אז או אז אתה יודע שהחינוך הפיננסי במצב רעוע. ואם להמחיש לך את השאלה: האם זה חוקי שאבי הזמין אליו הביתה את בני לשחק בצעצועים, ולא הזמין את גדי? ומה אם אני אגיד לך שבני גר בת״א בעוד שגדי גר בפתח תקווה?? (נניח לצורך הדיון שקיים מקום בשם פתח תקווה) …? בדיוק

חוזר על מה שרשמו מס׳ אנשים - מעבר לכך שהטופס באנגלית, מדובר בטופס גנרי וסטנדרטי לכל דבר ועניין. אין שום סיבה לשלם על זה למי שיודע קרוא וכתוב באנגלית. (ואני לגמרי בעד לשלם לשירותים, אבל שיהיה איזשהו ערך… אתה תזין לאותו שירות כמעט מילה במילה מה שמבקשים ממך במשרד, ועל הדרך תשלם על זה)