oryo

אין בתקיפה שום דבר מצחיק, כנ"ל המלחמה בעזה ובמצב הירוד של ישראל בכלליות. כן ניתן לצחוק על הסיטואציה, הומור זו דרך התמודדות ידועה ע"ע בדיחות שואה. בוא לא. זה tunnel vision וסוג של wishful thinking הפוך, התקרבנות שכזו. הרקע הישראלי שלי מגיע עם אפס מטען בהקשר שאתה מכוון אליו (שלילי). אני לא מסתיר כלום, להיפך, כשאני אומר את השם שלי אני הרבה פעמים מסביר שזה שם ישראלי כי אנשים לא מבינים למה שמישהו יקרא לילד שלו מילת חיבור. זה שקיימים אנטישמים בעולם לא שונה מזה שקיימים גזענים לאנשים חומים, זנופוביה כללית, זלזול בבעלי מבטא, וכל מיני בורים אחרים. אין להם השפעה ממשית כבר שנים רבות, ומעט הפעמים שנתקלתי בגזענים מצאתי את זה משעשע, אנשים קטנים ומצחיקים למה שאספור אותם? אני יותר חושש מנזקי מחלות לב תאונות דרכים ושוביניזם עבור הקטנה. כתבת ליבגני בשרשור מקביל להוציא את הראש מהתחת בהקשר לדעה פוליטית שלא מתיישבת עם שלך, אז אני ממש ממליץ לך להוציא את הראש מהתחת כשאתה מדבר על דברים בהם יש לך ליטרלי אפס נסיון מול אנשים שחיים ועוסקים בזה. זה מגוחך, גם אם אתה לא מודע לכך. אתה שבוי במטריקס מסוים, תשקול להשתמש בפלטפורמה בשביל להרחיב אופקים. יש בזה הרבה יותר ערך מאשר להשתמש בה לפורקן עצבים, לדעתי.

🤔

ישראל: לא יודע כיצד להתמודד עם ארגון טרור עני שנמצא במרחק שעה נסיעה מהבסיס. ישראלים בתגובה מהממ"ד: יאללה הגיע הזמן למלחמה כוללת מול איראן! 💃🚀🤠 🤔🙄🤦

באמת שלא היה יכול להיות תזמון גרוע יותר עבור פתיחת שרשור על רכב בשם אטום, אבל להגנתי ייאמר שהרכב נרכש לפני שאיראן התחילו עם השטויות שלהם 🤬! בכ״א במקום להמשיך לרפרש את טמקא בחרתי לפרוק לחץ דרך כתיבה, אז למי מכם שמעוניין בקצת אסקפיזם - הסיפור מתחיל לפני 15 שנים בערך, כשראיתי את הפרצוף של קלארקסון מתעוות לחלוטין בזמן שהוא נוסע במשהו מטומטם לגמרי - שבסוף מצליח להתברג למקום 2(!?) ברשימת הרכבים המהירים ביותר שאי פעם ננהגו על המסלול של טופגיר דאז, מביס רכבים שעולים הרבה יותר בזמן שיש לו הרבה פחות עזרה אלקטרונית, וכמובן בתקציב אחר בסדרי גודל. פיסת הנדסת רכב מדהימה, רכב חדור מטרה שנועד לעשות דבר אחד בלבד: כיף, בכמויות. אני לא זוכר מה בדיוק חשבתי כשראיתי את הפרק ההוא, אבל אני די בטוח מה לא חשבתי: לא חשבתי שאי פעם תהיה לי כזו. הקדמה - רקע מוטורי ואובדן העוקץ את חיי הפורום שלי התחלתי אי שם בלימודים, כשבאתי להתייעץ על רכב ורכשתי פיאט לא-זוכר, קטנה כזו וחמודה לאללה. לאחר כמה זמן דיבורים על טורבו גרמו לי לרכוש פיאט בראבו, שהיתה הרכב הראשון עם איזשהו מוטיב פסאודו-ספורטיבי. בזמנו חלק מהפורום אהב לשנוא את הבראבו מסיבות שעד היום לא לגמרי הבנתי, עבורי היה מדובר ברכב בתקציב נגיש עם איזשהו רכיב מעורר כח (ורגש). לאחר זמן מה השתדרגתי לג׳ולייטה תלתן ירוק, שהיתה רכב הספורט הראשון שלי והגשמת חלום, כי בתור ילד לא דמיינתי שאוכל להרשות לעצמי משהו כ״כ מגניב. אני זוכר היטב את עצמי הולך בטכניון ורואה גולף GTI ומפנטז שיום אחד בעתיד, אם אצליח, אולי ארשה לעצמי לרכוש כזו. אני זוכר את עצמי מתהפך במיטה ברמת ישי מדמיין את הרגע בו אנהג בג׳ולייטה חזרה הביתה. בכ״א קשה להיות חובב רכב בישראל פאסט פורווארד ואני עובר לארה״ב, ומיד רוכש את הרכב עליו פינטזתי במשך חודשים טרם המעבר: מזדה מיאטה ND RF. בנק׳ הזו הנסיון המוטורי שלי מורכב מהאצ׳בקס הנעה קדמית בישראל, ומאסל הנעה אחורית בארה״ב. המיאטה פוגעת בול: רכב יפייפה, ידני, מהנה. היא חלשלושה, אבל אני נהנה ממנה, מאוד. יש משפט מוכר בקהילת הרכב ״יותר כיף לנהוג רכב איטי מהר, מאשר לנהוג רכב מהיר לאט״, המיאטה היתה ההוכחה שהדבר הזה נכון מאוד ואפילו לימדה אותי שאפשר להינות מלנהוג רכב איטי, לאט! לא יודע אם זה המימדים, הגובה, התנוחה או משהו אחר - אבל במיאטה יכולתי לנהוג ב40-50 מל״ש ועדיין להינות מהאירוע. עבורי, התחושה הקלסטרופובית במיאטה לא היתה נק׳ תורפה, להיפך, אהבתי את זה מאוד. גרם לי להרגיש שאני בתוך רכב נהיגה. ההנאה מהמיאטה לא הגיע מהכח או המהירות אלא מהחוויה, התחושה שאתה במשהו ספורטיבי גם מבלי שאתה מתפרע בכביש. ואז הילדה נולדה והמיאטה הלכה, נסעה לה עם בעלים חדשים - במקומה הגיעה הטסלה, הרכב שהלב רצה לשנוא אבל השכל עשה אובררייד. הטסלה לא engaging בשום צורה נהיגתית, היא אמנם טיל בליסטי של 3ש׳ למאה, אבל מדובר בגאדג׳ט שזז מהר, לא ברכב נשמה שבמקרה יש לו אחלה UX. מדובר ברכב הטוב ביותר שידעתי (ויודע גם היום) - ולימים כשהראשונה חטפה טוטאל איתרתי זהה שתחליף אותה, מי היה מאמין שיש תרופה לשדרוגיטיס!? ג׳ולייטה? סי63? ממש, ממש לא. הטסלה ניטרלה לי כל חשק לסדאנים בסגנון הזה. אבל ע״מ לא להיות חישמולטור מוחלט, וכן להגשים את החלק הזול בחלום - רכשתי דוקאטי מונסטר. לא את ה797 מהציטוט הנ״ל, אלא 1200. למה? כי ה1200 יפה יותר, תסתכלו על האגזוז ותבינו. כן, אמרתי את זה, form over function, מעניין לי את הזיבי נפח מנוע בלאו הכי זה הרבה הרבה יותר ממה שאני מעוניין או צריך. הרי הדוקאטי לא אצלי בשביל לנצח אנשים ברחוב או לעשות רושם על בחורות אלא בשביל להסתכל עליו בגראז׳ ולחייך, ובהינתן שהמחיר שלו זניח לגמרי ועלויות הביטוח שואפות לאפס כאן - למה לא? עם כל זאת כן אעיד שהדבר הזה שואב אותך בסיבוב מצערת, וזו בדיוק הסיבה שאני משתדל לא לרכוב עליו יותר מדי, זה יותר מדי כיף, עדיף שיישאר נייח. במקביל לכל זה נוצר מצב במסגרתו קיבלתי למבו הוראקן לכמה שנים, רשמתי על זה בשרשור אחר אז אין טעם להכנס לזה, אבל הזמן עם ההוראקן פשוט הוציאה לחלוטין את כל ה״עוקץ״ מרכבי-על: היא היתה הרבה יותר מדי חזקה ויקרה עבורי. מאוד נהניתי לנהוג בה, שלא ישתמע אחרת, כמובן שזו פריבילגיה אדירה להסתובב בלמבו שנותנים לך בחינם ואני חלילה לא מתלונן. הרכב מפוצץ דרמה והפצפוצים והשאגות היו מגניבים, אבל בשביל להינות בהוראקן היה צריך לנוע במהירויות שאני לא מעוניין בהן בהינתן גילי משפחתי וכמובן מחיר הרכב. מה שכן אני ניאלץ להודות: יש ״קטע״ בלקחת את האישה לדייט ברכב-על, להגיע למסעדה ולהחנות על דלת הכניסה בלי לתת לאף אחד מפתח. אבל בשביל דייטים מוצלחים אפשר להשקיע הרבה פחות כסף בבקבוק יין ולחסוך את הטררם. בכ״א, ההוראקן לימדה אותי שאם מתישהו ארכוש רכב-על, זה לא יהיה למטרות נהיגה ספורטיבית אלא למטרות חוויה, כאשר בד בבד אני לא רואה ריאלית סיטואציה שזה מדבר אלי כי לא מספיק אכפת לי מאנשים זרים בשביל שיתחשק לי רכב-על, ובשביל להחנות קרוב לכניסה למסעדה יש פתרונות טובים יותר. בשורה התחתונה ההוראקן בעיקר גרמה לי להתגעגע ולהעריך עוד יותר את המיאטה, ואם תשאלו אותי היום על רכב הנהיגה האולטימטיבי לדעתי אענה מיאטה/ברז/86, ואפשר גם קיימן/בוקסטר אם יש תקציב. הנעה אחורית, ידנית, לא כוחנית מדי, let's fucking go. החלטות מפוקפקות ״בדיעבד, לא הייתי צריך לרכוש את הטנדר״ - הודיתי בפניה. פשוט כשהמשפחה ההיא עזבה לפני מס׳ חודשים הייתי צריך לקבל החלטה במהירות, חשבתי שארכוש טנדר + קראוון, אשכיר את האחרון בairbnb כי יש לי שטח מוגזם בלאו הכי, ותוך זמן די מועט אחזיר את כל ההשקעה פלוס יהיה לנו כלי לצאת איתו לטיולים כשסבא+סבתא מבקרים. בפועל, גיליתי שעבור הכנסת הקראוון לנכס צריך לבצע יותר מדי התאמות, והזמן שלי יותר מדי יקר/מוגבל בשביל להתעסק בזה כרגע, אז נשארתי עם טנדר ובלי קראוון - ומה אני צריך פאקינג טנדר!? יאללה, טעות טועים טעינו - מעלה את הטנדר למכירה. אבל בין אם זה סביבת הריבית הנוכחית, המחיר שאני מבקש, או סתם קארמה שיודעת מה אמור לקרות - אני לא מקבל פניות רציניות מספיק. הטנדר יושב. ואז אני קולט אותה - אריאל, פאקינג, אטום - מטר מהבית שלי. צריך להתעכב על זה שניה - יש מס׳ מאוד מועט של אטומ׳ס בארה״ב, מאות בודדים. הסיכוי להנחית אחת במרחק 10 דק׳ מהבית שואף לאפס, כמעט תמיד זה דורש לוגיסטיקה של טיסה / רכישה מרחוק. חושב לעצמי אחחחח יום אחד... 🤤, ואז ממשיך בממממ למה לא בעצם מה יש להפסיד 🤔 ושולח למוכר הודעה - ״תשמע, אני יודע שאין סיכוי, אבל היית שוקל לעשות איתי טרייד על טראק?😅״ מה רבה היתה הפתעתי כשהוא אומר לי שהוא ליטרלי מחפש לרכוש טראק בעצמו 🤯 עכשיו צריך להבין, אני לא באמת צריך או מעוניין באטום - אני לא נהג-על, לא פוקד את המסלול, ובכלליות מאוד מוגבל בזמן. אמרתי לעצמי שאווווולייייי עוד כמה שנים ארכוש כזו כשאגיע לאיזה מיילסטון או משהו אנאערף, אבל it's too good of a deal to waive consideration. אנחנו מנהלים שיחה ואני מגלה שהיא עם 2,000 מיילים בלבד, סופרצ׳ארג׳ד, חסרת פנסים פנדרים וצמיגי סליק - ושהבעלים הוא אדם זהב. מדובר ברכב שנרכש עבור נהיגת מסלול ע״י גזיליונר כלשהו, ולאחר מכן נרכש ע״י הבעלים הנוכחי - אבל ה״מסכן״ מצא מיד לאחר מכן את רכב החלומות שלו (Radical) ונוצרה לו סיטואציה מאוד עצובה: יש לו בבית אטום, אבל יש לו גם רדיקאל, ולכן אין שום סיבה לגעת באטום. הרי למסלול, במפגשים, בכל סיטואציה רלוונטית - הוא יוציא את הרדיקאל. האטום יושב בגראז׳ ואוגרת אבק. נכון שנשבר לכם הלב? גם לי. אשתי כבר מכירה את השטויות שלי, אני מתפדח לאללה אבל מעלה את זה - ומאיזושהי סיבה לא ברורה היא מושכת בכתפיים ואומרת ״לך על זה״. המח שלי מריץ מספרים: בהינתן שווי הטרייד שאני מקבל + התוספת, אני כנראה עומד על אקוויטי בכניסה של 5-10k$, שאומר שגם אם אני טועה אני לא מפסיד יותר מדי כסף. כן, אני מנסה לנרמל בראש רכישת אטום, תפסיקו לגחך - לא יפה לשפוט. בכל מקרה - ככל שאני חושב על זה אני מבין שזה ילדותי ומיותר, אני בלאו הכי עסוק מדי בשביל להתעסק בזה. הרבה יותר נכון להנזיל את המשאית לשים את הכסף בs&p או משהו. מצד שני עד היום מעולם לא ראיתי אטום במציאות אז the least i should do זה ללכת לראות אותה, להוציא את זה מהמערכת, להפרד כידידים ולהמשיך הלאה. לא? אז נסעתי לבחור, ראיתי אותה, ומיד ידעתי שאני קונה את הדבר המטומטם הזה כוס אמא של s&p. נתעכב שניה על החוויה אצל מר ברנש כי זה סיפור-צד בפני עצמו. אז אנחנו עומדים בחווה שיושבת על 80 אייקרים, שזה מעל 300 דונם, ומצד אחד אני רואה בפעם הראשונה בחיי אריאל פאקינג אטום ואני מוכרח לומר לכם משהו - היא הרבה, הרבה, הרבה יותר יפה במציאות. לא יודע להסביר את זה אבל משהו לא עובר בתמונות, וראיתי אינסוף תמונות וסרטונים על הרכב. בכל אופן הקטע המצחיק עבורי היה שאני נמצא במקום מסוים עם אריאל אטום במרחק נגיעה, אבל זה לא הרכב ההזוי ביותר... הרדיקאל יושבת שם ונראית כמו הלחם בין חללית של נאסא ומשהו שיצא ישירות מלה-מאנס. what in the fucking fuck!? מסתבר שמדובר באקזמפלר אחד מתוך ארבעה(!) שחוקי לנסיעה בכבישים, הקוקפיט מוגזם לחלוטין, ובגדול כל הדבר הזה קיצוני בקטע אחר. בזמן שאני מחלץ ממנו הבטחה לקחת אותי לסיבוב אשתו יוצאת עם קוף המחמד שלהם ומספרת לי על זה שבעלה - רגע מה, יש עלייך פאקינג קוף!!? כן, וגם תרנגולות שחורות וטווסים ואני לא יודע מה נסגר עם המשפחה הזו אבל הם קרועים לגמרי. הבחור צעיר ממני ויש לו ילד בן 20, מסתבר שהוא התחיל בגיל 15 וכיום יש לו עסק מצליח ל PDR. סלף מייד מן - אמריקה, פאק יה. אני מבקש ממנו שייקח אותי לסיבוב כי בואו, בכל זאת, צריך לבדוק את זה לא? נכנס לרכב ומתיישב 4 אינטש מעל הרצפה (מדדתי), הוא מתניע ואני מיד מבין שהייתי צריך להביא איתי ציוד מטווחים כי הדבר הזה פאקינג רועש. הוא מתחיל לנסוע וזה מקרקש ומתפוצץ ומצחיק ומגניב, ואז הוא דופק צלחת פלוס משהו כמו 50-60% מצערת ואני משחרר צעקה של ילדה בת 2 וכמעט בורח לי פישפיש במכנסיים. נתונים ומספרים הרכב שוקל בערך 1000 פאונד, שזה משהו כמו 450 ק״ג. מנוע הk20 של הונדה מגיע ל300 כ״ס וצורח כל הדרך ל9000 סל״ד. לצורך ההמחשה: הג׳ולייטה שקלה 3000 והיו לה בערך 220 כ״ס - יחס של 7% (כ״ס/פאונד) המיאטה שקלה 2300 עם 180 כ״ס - יחס של כמעט 8% (מפתיע! חשבתי שתהיה מתחת לג׳ולייטה, אבל המשקל תמיד היה חלק מהקסם של המיאטה) למבו הוראקן, רכב רציני לכל הדעות, שוקלת 3300 עם 640 כ״ס - יחס של 19% ... עם האטום, אנחנו מדברים על יחס של 30%, ובמספרים: 57% מעל הלמבו. וואט. דה. פאק. לול. בחזרה למה שאמרתי שהרגיש לי הכי קרוב מבחינת חוויה - הדוקאטי מונסטר שלי שוקל 400 ומגיע עם 150 כ״ס - יחס של 37%, הדבר הכי קרוב לאטום מבחינת יחס כח למשקל הוא אופנוע, אשכרה. אחת הסיבות שאני לא רואה את עצמי רוכש סופרקאר בעתיד הקרוב (או בכלל) זה שמעבר לעלות הרכישה - מדובר בעלויות אחזקה פסיכיות. כל טיול למוסך מגיע עם קנס. האטום לעומת זאת עם מנוע של הונדה, וכולה חשופה לגמרי כך שלעבוד/לדבג אותה כל מכונאי יכול. אתם יודעים איך מחליפים שמן? פשוט שולחים יד, לא צריך אפילו ג׳ק... זה סוג של everyday supercar, כאילו, מבחינת ביצועים. מבחינת wow factor אני לא באמת יודע כי לי היא עושה וואו מהחלל אבל נראה לי שאנשים ברחוב יהיו בעיקר מבולבלים. סוג של ״if you know, you know״. בתכלס, ההגדרה הכי נכונה היא אופנוע על 4 גלגלים. רכישה והפעלה האטום לא נראית כמו רכב נורמלי, ובהתאמה - רוב המדינות לא יודעות איך ״לאכול״ אותה, ולכן לא ניתן לבצע הליך רישוי. מצד שני, באמריקה כמו באמריקה, יש פתרון דרך מדינה אחרת בפדרציה- ובפרט יש איזה לופהול שמאפשר לרשום אותה במונטנה תחת חברת צדפה (איך אומרים shell company!?) קיצר יש התעסקות אבל בסוף אני אמור להצליח להעביר אותה רישוי. בנוסף לאטום כאמור אין אפילו פאקינג פנסים כי הבן אלף המקורי החליט לנהוג במסלול אז זרק אותם(!?!?!??), ולרכוש חדשים זה קצת יותר מ$3,000(!??!?!???) - אז יש לי עוד התעסקות לפני שהיא הופכת לזמינה לנהיגה ברחוב. הא, יש גם את הקטע הזה עם הצמיגי סליק אבל זה פתיר יחסית ולקח לי רק 20 שעות גיגול והתלבטויות בשביל להסגר על גלגלים וצמיגים (Konig Heliogram בסטאפ משולב - 15 מקדימה 17 מאחור, עם Falken 615t 205/225). הא גם אין שמשה ויש באקאורדר של חודשים לפני שיהיה ניתן להזמין אחת אז בינתיים צריך משקפיים או קסדה, וסביר להניח שגם אח״כ. היות והרכב ללא ביטוח ללא טייטל ובכלליות לא street ready לא יצא לי לנהוג עליה יותר מדי, רק סיבובצ׳יק בשכונה ובכביש הקרוב כי בואו, מי יכול להתאפק כשרכב החלומות שלו מגיע לגראז׳. בהינתן הנסיון שלי אני יכול לומר לכם שהדבר הכי קרוב אליה איננה ההוראקן למרות שהיא הכי קרובה אליה בביצועים, וגם לא המיאטה למרות שהיא הכי קרובה אליה מבחינת מיניאטוריות. הדבר הכי קרוב לנהיגה הקצרה שערכתי הוא הדוקאטי. האטום באמת מרגישה כמו דוקאטי על 4 גלגלים, בעיקר כשלוחצים על המצערת ונשאבים לאחור, וכמובן רוח לא סבירה בתוך הפרצוף (הא כן - יצאתי לסיבוב בלי משקפיים, גאון). אני לא מתכנן שהדבר הזה יישב אצלי בגראז׳ לימי מסלול, אני לגמרי מתכנן להוציא אותה החוצה כשאני מסתובב באוסטין, ומקווה גם ללכת מדי פעם לכביש כיפי/ אירועים כאלו ואחרים. רכב פרקטי זה לא יהיה, אבל כן חשוב לי להפוך את זה לסמי-פרקטי-סוגשל. אני מקווה גם לסחוב את אשתי לדייט אבל לא בטוח כמה היא תזרום כי הרכב די סיוט למי שלא בקטע >_< בפן האישי אציין כי בשנתיים+ האחרונות אני עובד 6-7 ימים בשבוע בעצימות מאוד גבוהה ומתחיל להשחק, להוציא את האופנוע מגיע עם overhead רציני (כשאני רוכב, אני תמיד ממוגן), לכן אני מקווה שהאטום תעשה לי קצת חיוכים גם כשאני עובד - בין פגישה אחת לשניה. אבל אולי זה wishful thinking. כרגע האטום מקורקעת ומחכה לשלל הפריטים שהזמנתי. בתכנון: 1. החלפת הגלגלים בקוניגס, היה פאק בהזמנה אז אמור לקבל את הברגים הנכונים בימים הקרובים. 2. חיווט תאורה לאחור - לכאורה יש כבר חיווט מוכן, אבל אני צריך לתפור משהו קאסטום כי אני לא מוציא 3קיי על פנסים. זה הבלוקר הכי גדול כרגע (מלבד רישוי וכו׳). 3. חיווט ופתרון תאורה לפנים - הרבה הרבה יותר מסובך, בגלל התצורה של הרכב למצוא פנס מתאים לחזית כולל התקנה על השלדה זה סיוט. השקעתי בזה לא מעט, מקווה למצוא פתרון בקרוב, יש כמה דברים אפשריים אבל שום דבר פשוט. 4. פתרון אחסון - אין לדבר הזה אף לא תא אחד, אז הזמנתי כמה דברים מאמזון ואתפור משהו. 5. פתרון שטיח - המצב כרגע מכוער. 6. פתרון פלאפון - כי בכל זאת צריך לצלם איכשהו אנשים עם פרצופים מצחיקים ופישפיש במכנסיים. הא וגם לנווט אם צריך וכו׳. 7. פתרון אבטחה - לרכב אין מפתח, יש אימובילייזר אבל אני רוצה שכבת הגנה נוספת, מתכנן להתקין קילסוויצ׳ איפשהו. 8. התקנת סיידפאנלס - לחסוך מעצמי חלק מהאבנים והחצץ בזמן נהיגה 9. wrap(??) - לא סגור על זה, מתכנן לשים כמה decals של העסק/אינסטה/סושיאל כי אני מתכנן לנכות את שווי הרכב לצרכי מס ולטעון שזה לצרכי marketing, אולי על הדרך אייפייף אותה קצת עם משהו מאט, לא סגור על זה, נראה. יש כ״כ מעט רכב לעטוף שאני מניח שזה יכול לצאת די זול, אז זה מפתה להפוך אותה לאיזה אדום/שחור/אפור מאט כזה. אני בעיקר ממש, ממש(!!), ממתין ומתרגש לקראת זה שהיא תהיה מוכנה לנסיעה. בינתיים כל פעם שאני מסתכל עליה אני מחייך כי איך אפשר שלא, כל המהות של הרכב מצחיקה. קיצונית ואלגנטית, קטנה ופסיכית, נראית כמו צעצוע ונוסעת כמו רכב-על. זה ככה בגדול, מאחל לכולכם וכולנו ימים שקטים. תודה שקראתם - הנה התגובה שלי צופה בה מגיעה לדרייבווי, ילד נשאר ילד.

איראן מנסה להפוך למעצמה המוסלמית, היא עושה זאת ע"י מציאת אויב משותף והצגת שרירים, וע"י סנדול התחרות שלה - סעודיה. עצם זה שאתה יושב כאן וכותב לי על זה שהיתה הפיכה ב79 ולכן מה אני בא בטענות לביבי רק מבהירה כמה האסטרטגיה שלו(שלהם) עובדת, במקום שתתעסק במה המנהיגים שלך עושים ואיך הם דואגים לך ולמשפחה שלך, אתה מאשים את האויב המשותף - איראן. תשמע קטע, זה ליטרלי מה שהם עושים שם באיראן לתושבים שלהם, בזמן שהממשלה העלובה שלהם ריסקה את המדינה ואת חיי התושבים והפכה את המדינה המשגשגת לחור תחת שכל המשכילים בורחים ממנו, שכל מה שיש לו להציע לתושבים זה אויב משותף - ישראל, שאשמה במצב שלהם. לא הם, מה פתאום הם, ב48 היה אירוע שם ב"פלסטין" הרחוקה ולכן אין לבוא למנהיגים הנוכחיים בטענות. הטענה שלי לביבי היא לא שאיראן היא איראן, אלא לכל ההתנהלות השערורייתית שלו בכל זירה אפשרית והתוצאות שכולנו רואים. העולם לא אנטישמי, ישראל באמת מתנהלת בצורה דפוקה ומשוללת הגיון. אבל הוא לא צריך לדאוג, יש אויב משותף, ההמון מוסח, והנה גם אתה בתור לא אחד ממעריציו יוצא להגנתו עם רעל בעיניים, בנוהל. הבנאדם משמיד לך את המדינה אבל אתה כ"כ עסוק בלשנוא אחרים שאתה לא קולט את זה, כתבתי כאן על ownership, אולי יום אחד תקרא ותפנים. אולי לא.

למה לעצור שם? הכל התחיל כשהאפסים האלו ביוון לא גיבו את הספרטנים וליאונדיס היה צריך להלחם בפרסים עם עוד 299 גיבורים בלבד, כולנו ראינו את הסרט התיעודי. מהנק' הזו הכל התחיל ואין שום סיבה לדבר על מה שקורה כעת, זה לא רלוונטי, סתם מאשימים את ביבי מה לו ולספרטה?! כמה נפלא שתמיד אפשר לבחור נקודה שרירותית בעבר ולהימנע מלהתעסק בהווה ובעתיד. זה כמעט כמו לבחור אויב משותף ולהתעסק בו במקום בvalue proposition שלך! מקווה שאף מדינאי עם כישורי תקשורת ומרקטינג לא ישים לזה לב, זה עלול להיות הרסני 😔

ביבי אשם? מה פתאום, לא אשם בכלום. המנהיג החכם והמוכשר בתבל מחד, שלא אשם או שולט בשום דבר שמתבצע תחת שלטונו מאידך, קטע מוזר שכזה!

התחזית שלי: לא יהיה כלום, הכטבמים ייורטו באוויר או לא יגיעו ליעד או יפוצצו שטחים פתוחים, איראן כבר השיגה את המטרה שלה - לעשות שרירים ולהכניס את ישראל לחרדה. הם לא מחפשים מלחמת עולם, אבל לא רוצים להיות ילד כאפות שמחסלים לו אנשים והוא יושב בשקט. ההודעה שלהם "מבחינתנו זה הסתיים", עוד לפני שזה התחיל, מסמנת את זה היטב. מקווה שהכל יסתיים במהרה, ומקווה שמתישהו הציבור הישראלי יתחיל להתעסק בשאלות הקשות של "איך הגענו לכאן" ו"האם ייתכן שלרהמ של העשרים שנים האחרונות יש איזשהו קשר לכך". בינתיים ממשלת הימין ימין מלא מלא מוכיחה את מה שחלקנו ידענו לפני שהושבעה - הממשלה הגרועה ביותר בתולדות המדינה.

מצאתי מתי לרכוש רכב מסוג ״אטום״ מתחייב לא לרכוש בחיים רכב מסוג ״בן גביר ראש הממשלה״

אני לא מבין ניקו, אתה הרי בבירור לא מטריל, אבל אתה גם שואל שאלה רטורית - כמובן שהתשובה היא לא. וזה נכון בגדול לכל אדם בכל מקום. אני חושב שהשאלה היותר רלוונטית היא משהו בסגנון ״אתה יכול לעשות ניתוח שיסכן את החיים שלך בסבירות xx% - ועלולה להציל אותו, הולך על זה?״ ואז זו שאלה טובה, וזה תלוי. ואני לא מבין על מה אנחנו מדברים בכלל. זה התחיל מדיון על אנשים בצבא, בודדים מאוד המצבים בהם חיילים נכנסים לסיטואציה בה המוות שלהם ידוע מראש (ואני חושב עכשיו על הסצינה המאוד קשה ב black hawk down, ששני הצלפים פורקים מהמסוק..). בכ״א הן בישראל והן בארה״ב (והן במקומות אחרים) יש המון אנשים עם סולידריות חברתית, וכל הדיבור הזה על ״אם תיפול ברחוב אף אחד לא יעזור לך לקום״ הוא בדיחה רצה אצלנו בקב׳ הרילוקיישן.

!!!!!!

אין מה להתרגש, אני בעיקר מוצא את זה משעשע (לא בלעג / זלזול, זה באמת מצחיק אותי) כי חשוב שכולנו נזכור איפה אנחנו נמצאים: פורום חובבי רכב ישראלים. פגשת פעם אנשים בישראל שאוהבים דברים שעושים וורום וורום? אני לא יודע איך לומר את זה PCית, אבל זה לא בדיוק ״מעוז הסמולנות״ האחרון, בלשון המעטה... 😅 אני מסכים איתך שזה שכולם אומרים משהו לא גורם לו להיות נכון, צריך חשיבה ביקורתית וכו׳, אבל בהינתן שאתה מסביר ליבגניפ שהוא צריך ״להוציא את הראש מהתחת״ בשביל לתקף את הטענה שלך שהימנואידים קיימים לא בגלל שהם מטומטמים אלא בגלל שמישהו עושה להם כואב ברגשות, תשמע אני לא יודע איך להתייחס לזה ברצינות. ... ואם אני בכל זאת מנסה: בפוליטיקה הישראלית נוצר מצב של חוסר Ownership מזעזע, ממש רקבון עצום מהקודקוד שזולג כלפי מטה. בכל ארגון מצליח יודעים שחוסר Ownership ו- Accountability מייצר זבל, כי תמיד אפשר להסתכל החוצה במקום להסתכל פנימה, זה קל. זה היה נכון אם אני בתור מנכ״ל הייתי מאשים את ביצועי החברה שלי בכך שהפד העלה את הריבית ולא בכך שאני לא מנהל אנשים מספיק טוב או מכיל תהליכים שיסייעו לאנשים לבצע את התפקיד שלהם, זה בוודאי נכון כשביבי ״לא ידע לא שמע לא אחראי ולא אשם״ בזמן שבד בבד הטענה הרווחת ע״י המעריצים שמדובר באדם סופר חכם ומדינאי-על, וזה גם נכון כשישראלים מסוימים מאשימים את כל הסיטואציה הגאופוליטית על הפלסטינים בלבד ומסרבים להסתכל פנימה ולבדוק איפה וכיצד ניתן לשנות ולהשתפר. וזה בדיוק מה שאתה עושה, כשאתה מהדהד תירוצים לכך שחבורה של אנשים חסרי יכולת חשיבה ביקורתית ובכלל, מצביעים לחבורת חדלי אישים שהובילו את ישראל לאסון מתגלגל בשלל מישורים במקביל. לא, הם לא קיימים כי יש איזו סתומה שעשתה לייק למחבל, הם קיימים כי אין להם את הרצון/יכולת להפעיל קצת חשיבה ביקורתית, ובוודאי אין להם שמץ של תחושת Ownership לסיטואציה. הם לא ידעו, לא שמעו, לא ראו, והרי זה כל העולם אנטישמי בכלל אז מה הטעם?

מכיר את הבחור ההוא שהתקשר לאשתו מאיילון וסיפר לה שמשהו הזוי לגמרי - כולם נוסעים בכיוון ההפוך?

הייתי בפוזיציה דומה, כנראה מסובכת יותר, לא הצלחתי למצוא פתרון off the shelf טוב מספיק ולכן בניתי לעצמי את כל הסיפור מעל notion. זה דורש הבנה מסוימת בארכיטקטורת מערכות אם אתה רוצה לעשות את זה כמו שצריך, אבל השיפור בניהול העסק עצום. מצד שני ממה שאתה מתאר אני לא בטוח בכלל שזה מתאים, כי נשמע שאתה מאוד סובב סביב אוטומציה וזו לא נק׳ העצמה של notion, היא דורשת ממשק עם זפייר ולא עושה את זה טוב במיוחד - ואז אני קצת מבולבל כי monday נשמע כמו כלי די טוב עבור מה שאתה צריך. ב SF לא הייתי נוגע בחיים, כנ״ל hubspot. על זוהו שמעתי דברים טובים ולא ניסיתי. לונג סטורי שורט - אני הייתי מנסה להיוועץ במומחה monday ולבדוק האם אפשר לעשות את רוב מה שצריך שם וזהו, אחרת מנסה להבין מה הכי נכון מבחינת הטמעה. אני הגעתי לנושיין סתם בפוקס דרך מכר, כשחפרתי לבד לא מצאתי מקורות ידע טובים מספיק, כמו בכל דבר בחיים network is key.

פה תמיד טמון אותו הכלב, בצד אחד יש אנשים מופרעים שמשחיתים כל דבר שהם מצליחים להשחית ומחזיקים במנדטים רבים ומוקדי כח בכנסת. בצד השני יש כמה הזויים בלי שום כח אלקטוריאלי (או בכלל), והביביסטים והמשיחיסטים התומכים בנבחרים שלהם מאשימים את זה שקיימת איזו צ׳אחלה סתומה איפשהו במרחב בתור הצדקה למעשים שלהם. קצת כמו you see what you made me do של אנשים אלימים.

מה יפריע, לעשות ביטוח בריאות פרטי במקום שינכו לך את זה מהשכר כברירת מחדל? עד כדי כך שתעבור ארץ...? אני עבדתי בפאאנג/גמפא והיום עצמאי, והתייעצו איתי כמה מאות אנשים אז מכיר את זה קצת יותר לעומק מכל מיני מומחים שטסו פעם לכנס / דיברו עם חבר ברילוקיישן. יש לי ביטוח פרטי ואני מכיר את העלויות היטב, כשמסתכלים על זה בלי להבין כלכלה זה נראה הרבה יותר גרוע ממה שזה באמת. כשמשווים ל5% מהשכר פתאום דברים נראים אחרת. בקצרה? זה מאעפן לעניים וסבבה לגמרי לעשירונים גבוהים, רוצים לנחש איפה נמצאים על הספקטרום רוב הישראלים שמסוגלים להגר לארה"ב? אני לא מסנגר על השיטה, אגב, רק מודע ליתרונות והחסרונות ובעיקר לרלוונטיות שלהן כלפי סיטואציות שונות.

אתה הולך רחוק יבגני, אין שום הגיון בכך שאדם עם איזושהי רמת משכל בסיסית ימשיך לבחור ברהמ של שני עשורים שהטיקט המרכזי שלו היה "רק אני אביס את חמאס" ו"השמאל יביא את חמאס לשדרות", שפיטר אנשים והתעלם מהתראות טרם האסון הגדול של העשורים האחרונים ואולי בכלל, שהביא את ישראל לבידוד בינ"ל ומשמיד את היחסים עם המעצמה שנותנת חסות לישראל. אבל זה קורה, ונכון שרוב הביביסטים באמת מטומטמים גמורים, אבל לא כולם. יש די והותר אנשים עם מנת משכל מעל הממוצע שגם היום ימשיכו לתמוך בממשלה הזו שעושה לסינוואר בי"ס בנוגע לכיצד לחסל את ישראל - או לפחות את ישראל המערבית המתקדמת.

צודק, אבל בהינתן שהמנהיג העליון הפך את זה למודוס אופרנדי, מה הציפיה? חצי שנה אחרי אוק', שנה וחצי אחרי תחילת המהפכה המשטרית - ולא יודע כמה זמן אחרי שביבי פיטר את גלנט על כך שהתריע (זוכרים את זה?!?) וישראל במקום בו אם יהיו בחירות ביבי כנראה ייקח שוב 🤷

אי אפשר לשלול שזה לא נשלח ישירות מרבין, אף אחד לא דיבר איתו כבר כמה זמן לך תדע מה עובר לו בראש אבל האנשים מקפלן שמפגינים עבור שחרור החטופים כל סופ"ש - הם אלו שתוקעים אצבע בעין למשפחות שלהם? לא האנשים שמקללים אותם? זה ה"הגיון"? 🫠

באוק׳ אתה שומע על שכן שלך שלכוד באיזשהו כביש צד, יש לך אמל״ח, אתה מבין שבסיטואציה הנוכחית אין כח שיטור/צבאי מספיק - אתה יורד לדרום? לא יכול להעיד עליך, מאמין שאני בסיטואציה שיש פיגוע מתגלגל בדרום אוסטין עם אינדיקציה שמערכות החוק קרסו, לוקח ציוד מזניק כמה אנשים שם עלי אמצעי זיהוי ונוסע לבדוק כיצד והאם ניתן לעזור. קל וחומר שבישראל זה היה מוקצן עוד יותר. זה לא כי אני פטריוט גדול - אלא כי ערבות הדדית. במקרים הנ״ל יש התרחשות במסגרתה מנגנוני הבטחון בקריסה והסיוע הנדרש הוא מיידי, אם וכש האירוע נגמר אני מצפה שיעשו מחקר יסיקו מסקנות ויטפלו - או לכל הפחות ינסו לטפל - בשורש הבעיה. כאן זה המקום בו אני ורבים אחרים בפורום חלוקים: אני טוען שבישראל אין בכלל נסיון לטפל בשורש הבעיה, לא באמת, ובהינתן הנ״ל אין לי שום סיבה שבעולם לחשוב שמשהו ישתנה לטובה. אנשים מדברים על ״שינוי הקונספציה״ בזמן שהם בעצמם מעודדים את אותה הקונספציה - כיבוש הפלסטינים לנצח - שכשלה כושלת ותמשיך להכשל מסיבות טריוויאליות (לדעתי). כאן זה הופך לפוליטי אז אין טעם להכביר במילים. אם פלוני חושב שבישראל מטפלים היטב בבעיות השורש - מצוין, הלוואי והוא צודק. בשורה התחתונה, שאלת השרשור היתה ״האם מדינת ישראל באמת הפכה למקום המסוכן ביותר עבור יהודים?״, התשובה לא השתנתה מההודעה הראשונה שלי (ולא תשתנה, כי היא מבוססת נתונים): בפשעים הממוקדים נגד יהודים על היותם יהודים ישראל מקום ראשון בפער ענק, אבל המדד עצמו דפוק מטבע המציאות (ריכוז יהודים במקום אחד + לחימה מתמשכת) ולכן לא תורם שום תובנה, זה בעיקר פופוליסטי. התובנה היחידה שאפשר להקיש מהנתון הזה אינו לגבי ישראל, אלא לגבי ישראלים הדואגים לשלום ישראלים אחרים בעולם, ועד כמה זה יפה וחביב מחד - אך מטורלל ומשולל הגיון מאידך. עם זאת, השאלה היותר מעניינת לדעתי הלא אובייקטיבית, היא השאלה ״האם ישראל היא המקום הטוב ביותר לגור בו עבור יהודים?״ - וכאן נכנסים כל מיני משקלים סובייקטיביים, תחזיות עתידיות, אינדוקטרינציה / ״ערכים״ וכו׳, ולכן ברור שהתשובה הכוללנית היא ״אין לי מושג תלוי בך״ והתשובה הפרטנית היא ״holy shit no lol״. ** אני וחבר היינו באירוע נטוורקינג עם ברנש בשם דניאל לובינצקי, יזם יהודי מהמצליחים בעולם, אחד מהחבורה בשארק טאנק (אני לא צופה, לא הכרתי אותו). בנאדם סופר מרשים ומעניין. הוא דיבר על כל מיני דברים, אבל משהו אחד שמאוד התחברתי אליו הוא שהמציאות שלנו איננה באמת ימין/שמאל יהודים/מוסלמים קפיטליסטים/סוציאליסטים (וכו׳) - אלא משהו אחר: Builders vs. Destroyers אלו המתרכזים בבניה, מול אלו המתרכזים בהרס - ואני אוסיף, וכל אלו (הרוב המוחלט) שמתרכז בחיים ונותן לשתי הקבוצות האחרות את הכח להשפיע. אנחנו רואים את זה בהרבה מקומות, בפוליטיקה, בעבודה, במדיה - אפילו פה בפורום. בכל מיקרוקוסמוס יש את מי שמחפש לבנות ומי שמחפש להרוס. מה שאני לא יודע זה איך מגיעים לנק׳ במסגרתה מצליחים, כציבור, לזהות את זה. הרי גם ביביסטים בטוחים שהברנש הוא בילדר שופרא דשופרא... אני חושב שכאן זה נכנס לעולמות של אמת וחשיבה ביקורתית ומכאן אין באמת לאן להתקדם. אם יש משהו שהשנים האחרונות לימדו אותי זה שלא ניתן לחנך את השוק (או יותר נכון: בעיות חינוך שוק אלו בעיות שמאוד קשה לפתור). הנגזרת של הבעיה הנ״ל היא שמה שבילדר אחד בונה במשך 10 שנים, דיסטרוייר יכול לחזל״ש בחודש. בניה היא הליך הרבה יותר קשה ומורכב מהרס. ** חזרה לדוגמא מהפסקה הראשונה: אני מאמין כי אדם חכם לא נכנס לצרה שאדם פיכח יודע איך לצאת ממנה. אני חושב שהדיסטרויירס השתלטו על ישראל, הן טקטית כרגע והן אסטרטגית ברמת הדמוגרפיה ודפוסי ההצבעה, וזה הרבה הרבה יותר מפחיד אותי מאשר מחבלים. (ובהקשר הזה אציין למען הסר ספק שגם ארה״ב רחוקה מלהיות כליל השלמות, רק שהפער העצום ברווחה + ההגנות דרך הבלמים והאיזונים + הגישה האמריקאית לכיבוד החופש והפרוסס = יותר סיכוי לשרוד את משבר הפופוליזם שתוקף אותנו, גלובלית, לדעתי)

המהדרין אולי יכלילו את הפרמטר שגורס כי היו בכל ההיסטוריה 0 מקרים כאלו איפה שאני גר, אבל מה בינם ובין המומחים. איפה ישה והחבר שלו שטבע בבריכה בעומק 50 ס״מ? כמובן, זכותם המלאה. אם הילדים שלי היו מתים במלחמה, הייתי מעדכן צוואה ומתאבד יום יומיים אח״כ, תלוי בזמינות של הנוטריון. זה משהו שאדם שאין לו ילדים לא יבין, ואני לא אומר את זה ממקום של הקטנה או זלזול חלילה - לכן לא העלתי את המצב שלך למרות שמהמלל ידעתי את התשובה לפני שהשאלה נשאלה. אני מחבב את ישראל, אבל אין בכלל סקאלה בין החיבה שלי לגוף האמורפי הזה ובין האהבה הטהורה והמוחלטת לגורים שלי. כל זה לא בא לבקר ולו במעט אף אדם שבוחר להתגייס / לעודד ילדיו לעשות זאת, אני וכל משפחתי שירתנו בתפקידים קרביים בעצימות משתנה. חד משמעית, אני משחק יופי, שילמתי הררי מסים בישראל וכעת בארה״ב בלי לנסות לכסת״ח עצמי החוצה, תרמתי מזמני בכל מיני אספקטים קהילתיים וכו׳. מנגד, אין לי עניין או רצון לשחק במשחק מכור, וויתרתי על הנסיון להלחם בטחנות רוח. הבנתי לאן הרוח נושבת, הבנתי שאין לי יכולת לשנות, הייתי צריך לקבל החלטה אם אני מהמר על החיים שלי ושל הילדים שלי בשביל הנסיון לעשות את זה - בחרתי שלא. עבורי זו היתה הבחירה הנכונה, כנראה הטובה שקיבלתי בחיי, אבל היא לא אומרת שהיא נכונה אבסולוטית. כל תא משפחתי וההחלטות המורכבות שירכיבו את חייו. אשתף משהו סופר אינטימי: דיברתי עם אחי השבוע על ההורים שלנו, והוא אמר לי שאמא ואבא היו כ״כ עסוקים בחיים, שהם שכחו לחיות. נשבר לי הלב, איזה משפט מזעזע, ומדויק. מכיר כ״כ הרבה דוגמאות כאלו חיים רק פעם אחת, we better make it count. לא משנה איפה חיים - העיקר שיהיה טוב לנו ולסובבים אותנו, והעיקר שנשאיר אחרינו עתיד טוב יותר לדור הבא.

כמובן, מותר לך לחשוב הכל - משטרת המחשבות עדיין לא פעילה 😊(הכנס בדיחת בן גביר😅) הדיון הוא על הלגיטימיות/רציונל של המחשבות. מותר לי לחשוב שאופנוע זה בטוח יותר מרכב, אבל סטטיסטית רוב האנשים יסכימו שזו מחשבה תמוהה. אז מותר לך לחשוב שאנשים שלוקחים את הילדים לחו"ל ע"מ שלא יספרו עוד כמה שנים משהו כמו בטענה שזה לא שרט אותם (debatable) הם בוגדים, כמו שמותר לי לחשוב שמי שטוען שאנשים שקוראים לשכנים שלהם בוגדים כי שינו את מרכז חייהם הלכה למעשה מיישם הלכה פאשיסטית, והפער הוא שרק אחד מאיתנו יכול להמציא סימוכין הגדרתי/אובייקטיבי בגוגל 😊😅 דעה מאוד לגיטימית, ואתה צודק - מורטי היה אומר ש It sounds like fascism with extra steps. פאשיזם בד"כ מגיע עם קונוטציה שלילית, אבל זה לא אומר שזה פשע להאמין בו. גם דיקטטורה מגיעה עם קונוטציה שלילית ועדיין כולנו מכירים מנגנונים דיקטטוריים אפקטיביים מאוד, אז כנראה יש גם שאלה של אימפלמנטציה. ציונות היא קצת פשיסטית וגזענית *בהגדרה*, ובד בבד ייצרה ומייצרת המון דברים טובים. כולנו חונכנו ש"ציונות == טוב" ולכן המשפט עצמו עושה - אפילו לי בתור הכותב! - מוזר במח. אני אישית בעד הרבה מאוד חלקים בציונות ומסתכל עליה כתנועה חיובית ברובה. אבל בהגדרה, וכאשר מתעלמים מהנחות מוצא, ישנה הלימה גבוהה מאוד בין המושגים הנ"ל. אני סבור כי המשפט "טוב למות בעד ארצנו" ובן דודו "טוב שילדיי ימותו בעד ישראל" הוא רומנטי מחד, וחולני מאידך. אין בזה שום דבר טוב, יש בזה רוע הכרחי, וככל שהזמן עובר ההכרחיות עצמה מוטלת בספק (לדעתי). מהו תירוץ, אם לא הצדקה למעשה? הצדקה למעשה, עם קונוטציה שלילית. הקונוטציה השלילית ניצקת בגלל שאתה, כפרט, מחווט לשים את המדינה לפני חיי משפחתך ולכן אדם החושב אחרת לא מסביר לך אלא מתרץ. בטח ובטח אם לאותו אדם אין יספיק עמוד שדרה או רהיטות ע"מ לנסח את זה בהתאם. להבדיל אלפי הבדלות גם פונדמנטליסטים מדעות ששונות משלי ושלך מחווטים ע"מ לשים את האידאולוגיה לפני חייהם, הם רואים בעצמם ערכיים ואנחנו מסתכלים מהצד על חגיגת המוות עבור הרעיון ותוהים מה פאקינג נסגר איתם. בכ"א אני לא עזבתי את ישראל באוק' אלא הרבה לפני כן, ואני לא מתבייש בדעותיי ולכן לא צריך "לתרץ" כלום, וכן יכול לספק את הרציונל האישי שלי שמעיד רק עלי ותו לא. אני משתף את דעותיי מתוך דאגה לזולת ("הקורא המזדמן") והתובנה שללא האינטרנט ושיתוף ידע החיים שלי היו הרבה פחות טובים מהחיים הפריבילגיים שבניתי לעצמי דרך עבודה קשה והחלטות מורכבות. אני לא מעוניין שהילדים שלי יגדלו תחת אותה אינדוקטרינציה שאני ואתה ספגנו, ובטח לא רוצה שימותו כי פוליטיקאי סוג ז' החליט למנף סיטואציה גאופוליטית עבור השגת יעדים אישיים בשימוש בבשר תותחים שהוא בשר מבשרי. אז עזבנו את ישראל, לעולם לא נשוב, ולצערי כל התחזיות המאוד ברורות (לי) שהיו אמורות להתממש אחרי זמני מתממשות הרבה יותר מהר משציפיתי. מבאס, ממש. וזה בתכלס סיכום מצוין של כל הדיון. כבר שנים שאני מסתכל בהשתאות על אנשים הבוחרים לגור בעוטף עזה (כולל בני משפחה שלי), מקום בו מחבל ליטרלי יכול ללכת ברגל להכנס לבית ולרצוח את המשפחה שלך במיטתם - ולא מצליח להבין. מה, אשכרה? לשים את הילדה בגן שנמצא במרחק הליכה מעזה - מעין בית כלא ענק הגדוש באנשים שאין להם שום דבר להפסיד מפוצצים בפונדמנטליזם איסלמיסטי הממלא את הוואקום של חייהם? א ףיך ניתן לחשוב שזה גידור סיכונים סביר? אתה כמובן עלול לשאול "בסדר, אבל בתכלס מה ההבדל בין זה ובין ישראל?" - ואני מניח שאת התשובה כולנו מבינים/מדחיקים ברמה זו או אחרת, ומקבלים החלטות בהתאם.

״נקים כח״? לא צריך להקים, פשוט צריך להצטרף לכח החזק ביותר במדינה: קוראים לו ממשלת ישראל, הוא עמד יפה מאוד כשדחף את המהפיכה המשטרית עד אוקטובר והוא עומד יפה מאוד גם עכשיו חצי שנה לתוך מלחמה חסרת כל יעדים, המוצדקת ביותר שעומדת עם אפס גיבוי בינ״ל בצורה סופר צפויה לכל מי שיש לו שתי עיניים וכמה תאי מח ביקורתיים. הריעו מהיציע לאנשים שמדברים על פטורים לחרדים ויוצאים לפגרה, להתנגד להם? חלילה וחס. ממשלה מחליפים רק בקלפי!!!! ... כאילו, אלא אם יש עניינים העוסקים בגלוטן: ואיך אפשר בלי קצת הומור שחור:

אתה עושה עלי רושם של מה שנקרא ״הישראלי היפה״ @Super_T - ולכן אני מעלה לך דגלונצ׳יק, לשיקולך תקרא את המשפט הזה: ושאל את עצמך האם זה משפט שאתה באמת עומד מאחוריו, בעיקר בהינתן שהוא עומד בדיסוננס לרוב שאר ההודעה שלך ובפרט הטקסט הרודף: תראה - אני לא בוחן לב וכליות, אין לי דרך לדעת האם אתה הישראלי היפה עם גרעין של רעל, הישראלי הרעיל שמתנהל בצורה מנומסת למראית עין, או הישראלי היפה שבאמת ובתמים לא מזהה את האינדוקטרינציה שהרעילה את נפשו. אני נוטה להאמין שזה האחרון (ולכן מגיב, אחרת מה הטעם). אין שום דבר יפה בלכנות אנשים שנמצאים בחרדה למשפחה שלהם ״בוגדים״. האם זה אומר משהו רע עליך / אישיותך? אני מאמין שלא, כמו שחרדי שדן את ילדיו לעוני ובורות אינו עושה את זה מרוע אלא מתוך הסללה. אבל אם תנטרל את הרגשות ותתעכב לרגע על המשפט והמטען שמייצר אותו, אולי תגיע לתובנות מסוימות. אני מסכים שזה עניין של ציונות. לגבי ערכיות, כאן השאלה היא ״אילו ערכים, מלבד ציונות״. אני לא מוצא שערכים מיליטנטיים המבדלים איש מרעהו עם כינויים כמו ״בוגד״ או אנשים המתיימרים לומר לאחרים אם כן/לא מגיע להם לחיות במקום בו נולדו הם ערכים שנמצאים באיזושהי הלימה לערכים שלי, ובפרט אני טוען שלא מדובר בערכים חיוביים כפי המשתמע מהמושג ״ערכיות״. מדובר בערכים פאשיסטים - לא בקטע מעליב, בהגדרה, שאני מצרף ישירות מגוגל: כאמור, אני מאמין שאם היית מנהל שיחה ב4 עיניים במדיה פרונטלית היית מדבר אחרת, ובכלליות חושב שכמו ישראלי פרופר (בקטע טוב) אתה Passionate לגבי ישראל בפרט, וכואב את הסיטואציה מאידך - ולכן פולט משפטים או מחשבות שלאו דווקא צריכים להיאמר/להיחשב, ולאו דווקא מייצגים את נבכי נשמתך. (אנא, תקן אותי אם אני טועה!) ** רק על עצמי לספר ידעתי: אני לא מעוניין שהילדים שלי יסתכלו על העולם בצורה כזו, ואני לא מוצא גאווה בנשיאת נשק או הקרבת חיי/ילדי עבור המדינה, כל מדינה. לדעתי - המדינה נועדה ע״מ לשרת את החברה, לא להיפך. עבור יצירת מדינה המשרתת את החברה, האינדיבידואלים משתפים פעולה ע״מ לסייע איש לרעהו ולבנות מארג חברתי תקין ובר-קיימא, נושאים בנטל דיפרנציאלי בהתאם ליכולותיהם, וכל זה בתמורה מייצר הווה טוב עבורם ועתיד טוב יותר עבור המשפחה שלהם והסובבים אותם. ** המשפט הזה מסכם את הכל, אתה כ״כ עמוק בתוך הפריזמה שמחווטת את הנפש עם המדינה שאתה לא מסוגל/מעוניין לדמיין מנטליות אחרת. ייאוש הוא בסה״כ שלב 4 מתוך 5 שלבי האבל, השלב הבא - והאחרון - הוא הכרה. מאחל לך כל טוב, אם משהו בטקסט שלי העליב אותך דע שזו לא היתה הכוונה, כותב לך ממקום חיובי, לעתים טקסט לא מעביר תחושות כמו שצריך.

הסמיכות בין ההודעות קרעה אותי 😅 הבעיה האמיתית שלא מדובר בנושא מצחיק, ושבראש ישראל עומדים אנשים שבאמת בטוחים, כמו המשתקף בהודעה, שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים ללא שיהיו לזה השלכות. לא מבינים את מגבלת הכח או יחסים בינ"ל. מצד שני כשבוחרים בערסים לנהל את מחלקת היח"צ והאסטרטגיה, מה הפלא 😔