oryo

באמת? אי אפשר? אתה לא יכול להשוות בין הדולפינריום ואוק' 7? אתה לא יכול להשוות בין התאומים ואוק' 7? אתה לא יכול להשוות בין רצח העם של אסד ואוק' 7? ברור שאפשר. ואין האחד מבטל את השני, זה שהדולפינריום היה פחות חמור מבחינת תוצאה לעומת אוק' לא אומר שום דבר לגבי הטרגדיה העצומה - אינסופית - שעברו משפחות הקורבנות שלא עשו כלום, וזה שאסד הרג פי... 100? 200? 500? פייר אני לא זוכר לא כזה אכפת לי מסורים, לא אומר שום דבר לגבי הטרגדיה של אוק', גם זה שהנאצים (היי גודווין) עשו שואה אמיתית לא גורם לאוק' להיות אירוע זניח. כל הפואנטה של להכיר במציאות אינה בשביל שנרגיש רע איתה, אם לי בתור אעלק-שמאלן לא יותר מדי אכפת מילדים פלסטינים מתים אני לא מצפה מאיזה ברנש שמשווה אותם לחיילי אסאס לפתח נקיפות מצפון. הפואנטה היא להבין שזה לא נראה טוב, כי זה *באמת* רע מאוד, ולכן לוודא שיש נרטיב מספיק חזק וברור שגורם לכולם להבין *למה* זה קורה, מי ה*אשם* המרכזי ו *איך* זה יכול להפסיק לקרות. להצהיר "נמוטט את חמאס" זה לא נרטיב טוב, כי לא קיימים מספיק מנהיגים שיסכימו להקריב 2מ' פלסטינים עבור המטרה, כן קיימים מספיק שיסכימו להקריב 10קיי, ואיפשהו בטווח הזה בין 10קיי ל2מ יש איזה מספר שיעצור את המלחמה - בלי שישראל הגיעה לאיזשהו יעד אסטרטגי וכל האירוע הסתיים בהגשמת יצר הנקם והריסת כמה משגרים ומנהרות. הזדמנות מבוזבזת. וכאמור, גם אם בצורה קוסמית נהרוג את כל חמאס, יצוץ הג'יהאד, חיזבאללה סניף עזה, דאעש סיני ברילוקיישן, או איזו שטות אחרת. אין פתרון צבאי לסוגיה מדינית, ואין הרתעה מול אנשים שאין להם מה להפסיד. העיקר שמדברים על קונספציה.

ובכן, הלוואי, אבל הציבור יקבל את זה היטב. נוסיף את זה לרשימת ההפתעות שאני צופה לך יחד עם תוצאות הבחירות הבאות. *הלוואי* שאתה צודק, בלי טיפה של סרקזם. מסכים בגדול עם הכל, רק קח בחשבון שכל עוד אתה הריבון על הגבול אז יש בעיה לבצר גבול הרמטית, כי אתה הריבון שם. גם אי אפשר לטעון שנתנו להם ריבונות או להתפלא כשהם ימשיכו להיאבק, אבל עם פחות שטח ופחות שליטה - שיהיה להם בהצלחה. מסכים איתך שאזור מוות בשטח שלהם עמוק ככל שאפשר - פלוס אפס תשתיות ושיתמודדו כמו ילדים גדולים, זה פתרון מתבקש. לא יודע אם שמת לב אבל כתבתי את זה בעצמי לפני כמה הודעות. אז על מה אנחנו חלוקים בעצם, מלבד התחזית ליום שאחרי המלחמה? על זה שאזרחים שנהרגים בהפצצה ממטוס בטעות זו טרגדיה, ופרמטר בר מדידה ובר משקל בקונטקסט של סכסוך מזויין?

ברור שאתה לא, אתה שווה תגובה ולכן יש שיח. מתנצל אם הניסוח שלי גרם לזה להקרא אחרת ממה שהתכוונתי, מגבלות הפורמט (ומגבלותיי😅) אני מכיר מיטוט החמאס והחזרת החטופים, אם יש מטרות אחרות אני באמת ובתמים לא מכיר אותן - ואני עוקב. אולי היה גם משהו סטייל השבת בטחון ישראל? עצם זה שאנחנו בתור שני ישראלים לא סגורים על זה, מבהיר עד כמה זה לא מנוהל בשיט. מה מאיפה, מכל מבצע שהיה, ההיסטוריה הישראלית שממש אוהבת לחזור על עצמה, ורהמ העלוב ביותר בכל הזמנים שכל שיודע לעשות זה לשמר מצב קיים. אם אתה מאמין, או שואף, לכך שישראל מעתה תהיה בעזה סטייל מה שהיה בלבנון - אז זה אומר הכל לגבי כמה כן או לא למדנו משהו וזה לגמרי משחק לידיהם של הפלסטינים. אבל עזוב את זה, אם זה היה מנוהל, לא היינו צריכים *לנחש* מה יקרה! וכן, הניחוש שלי הוא שישראל לא באמת מעוניינת לשלוט-מיקרו ב2מ' פלסטינים עוינים אלא להמשיך בשליטת-מאקרו בשביל מצג שווא כאילו ידי ביבי לשלום. בד בבד מאמין שלעמי יהיה די קשה עם "הותר לפרסום" מעתה ועד אינסוף - אבל אני מסכים איתך שקשה לחזות את המהלכים של ביבי. נחיה ונראה.

תודה וברוך הבא למועדון השמאלנים, יש לנו ערגליות עם דם של ילדים יהודים בפינת הקפה - סליחה, קורטדו. ❤️ עידן לנדאו בדיוק כתב על "הכוח להכיר בחולשה", שווה לך לקרוא אותו (את שני האחרונים שלו), הוא יעצבן אותך ולא תסכים עם הרוב, ועדיין, לדעתי שווה. מאתגר. שישראל יצאה, שוב פעם, למבצע צבאי חסר הגדרה קונקרטית - אלא אם אתה קורא ל"למוטט את החמאס" מטרה קונקרטית. כשאתה הורג עשרות אלפי אנשים ומחריב אזור שלם אתה רוצה שיהיה ברור למה - ושיהיה ברור שזה מאין ברירה + שההרג וההרס אינה המטרה עצמה. שיש לאירוע הזה פואנטה מעבר ל"לייצר הרתעה" שלא באמת מיוצרת כי פלסטינים יש בעזה כמו זבל ולחמאס ממש לא אכפת מהם. אתה כ"כ מגיב לי על אוטומט שאתה לא שם לב על מה אנחנו חלוקים בכלל - אני טוען שלישראל היתה כל זכות בעולם להכנס לאירוע הזה במקסימום כח, שנתנו לישראל רישיון להרוג ולהרוס כמו שלא היה לה כבר עשורים, אבל שישראל לא ממנפת את זה לשום כיוון חיובי. החומר האנושי העלוב בהנהגה דואג לכך היטב. העולם לא נגד ישראל רק כי אנטישמיות, אלא גם כי הנרטיב של ממשלת ישראל הוא פח אשפה. הנה תראה איך אני - ישראלי לשעבר שמלבד כמה מטומטמים בחסד לא נחשד באנטישמיות, לא יודע להסביר מה הפואנטה מלבד "מגיע להם, שימותו" (ובאמת מגיע להם, ובאמת שימותו). גם אתה אמנם סבור שאתה יודע להסביר, אבל אז מדקלם את "מגינה על עצמה" כאילו ישראל נמצאת באיזושהי סכנה כרגע, וכאילו דקה אחרי שיסתיים המבצעת הזה לא יחזרו הדברים לאותה נקודת הפתיחה בדיוק - מינוס כמה אלפי חמאסניקים ופלוס עשרות אלפי חומר גיוס משובח כי אין להם יותר משפחה בית עבודה וכו'. שוב, זו המציאות, להכיר בה לא הופך אותי לתומך חמאס מה נסגר. כל הדמיונות האלו על "ישראל מגינה על עצמה" הם דמיונות בלבד, כי אין פתרון צבאי *ישים* לסוגיה. עפ"י התכנית של ישראל בינתיים ניכר כי עוד רבעון/שניים/שנה/תיים ישראל תתקפל החוצה מעזה וחמאס כמו חמאס "ישקם" את הרצועה - ויתחיל שעון חול חדש, רק שהפעם הוא יוכל להסביר פנימית וחיצונית שהמאבק ממש מוצדק כי ישראל הוכיחה שהמטרה שלה היא להרוג פלסטינים עד שימותו או יטרונספרו כולם, לכבוש אותם ולשלוט בהם. תראה איך כאן בפורום, חברים "מהצד שלך" סוג-של, לא יודעים להבדיל בין ילד בעזה וקצין אס אס. עבורם כל עזה קציני אסאס/מחבלים, ולכן היד חופשית והרשות נתונה. האירוניה היא שזה בדיוק מה שהפלסטינים מוכרים לעולם, וממשלת ישראל והכסילים שתומכים בה מסייעת להם בקידום הנרטיב - הנרטיב במסגרתו ישראל לא מגינה על עצמה אלא רק מחפשת דרך להעלים את הפלסטינים לצמיתות. ** חמאס המפגרים האלו לקחו את ה'מאבק' שלהם עבור 'עצמאות' (זה לא מאבק עבור עצמאות, הם פסיכופתים פונדמנטליסטים עם pr, למרות שלא ברור למה אני נותן דיסקליימרים שבלאו הכי לא ייקראו 😂) צעד אחד רחוק מדי ויצא להם הדאעש מול כל העולם, ישראל היתה יכולה לשים מטרה מוצהרת שחמאס לא רוצה לקבל ואז להרוג ולכבוש שטח במקסימום יחד עם נרטיב של הגנה צבאית מחד וחתירה לשלום מאידך, אבל במקום זה בוחרת ללכת פול גז על אסטרטגיית האיוד של הימין ימין מלא מלא ואז להתבכיין שהעולם שופט אותה על זה שהיא הורגת אזרחים בסיטונאות. חמאס אמנם מורכב מפסיכופתים כמו נאצים, אבל חמאס אינו איום קיומי על העולם ולכן לישראל, עם כל הצער שבדבר, אין תמיכה בינ"ל להרוג בלי מטרה. באסה. בשורה התחתונה בישראל אין אסטרטגיה, בהתאם לריבון הנוכחי, המשקף את הלך הרוח של הציבור שבחר בו. וילה בג'ונגל המנוהלת ע"י קופים.

תודה רבה על הלינקים, אתה יודע להסביר לי או לעצמך מה הקשר בינם ובין איזושהי הודעה שלי? מה אתה מנסה להראות, שהרג אזרחים זה מוצדק / לגיטימי בהינתן ההקשר? קראת את מה שכתבתי או שאתה אולי קצת מדביק לינקים על אוטומט? אם שלילה כפולה מבלבלת: לצהל יש המון הצדקה להפיל בניינים בעזה, האם עכשיו זה מספיק ברור? אפשר גם להכיר בזכות של צה"ל להחריב את עזה, וגם בכך שהפלסטינים עוברים טראומה קולקטיבית בסד"ג גדול יותר מאוק'7 לפי הרוגים לנפש, זה לא סותר. כבר כתבתי שהם אוכלים את הדייסה שבישלו אבל מאיזושהי סיבה יש טריגר כ"כ גדול עד שהמילים פשוט מתאיידות. טוב מאוד שהם עוברים טראומה, השאלה היא האם עושים להם את זה בשביל לסייע ליצר הנקמה המקונן בכולנו, או גם עבור השגת מטרה אסטרטגית כלשהי. בהינתן שלחמאס זה לא מזיז אם הורגים גזיליון פלסטינים, בהינתן שממשלת ישראל לא מצהירה על שום יעד אסטרטגי חוץ מ"לנצח את חמאס" שמספיק להיות לא תינוק בשביל להבין שזה בסהכ מס שפתיים ותו לא, ובהינתן שערימת הגופות שלהם מקצרת את הרישיון של ישראל להשתולל - אז יש כאן בעיה. כפי שנכתב - בסוף גם נאכל דגים באושים וגם נגורש מהעיר. נקמה לשם נקמה לא מייצרת ערך, הרתעה אין כשאתה מתמודד מול פסיכים, ולמרות שלך ולאחרים (ובכנות? לי) לא אכפת במיוחד מהפלסטינים - העולם רואה מערום גופות ילדים ולא יודע לעשות את ההבדלה שלך ושל סלואי בין אזרחים מתים מטרוריסטים בכוונה ופי עשר אזרחים מתים ממטוס בטעות.

בוודאי שאפשר, אדם שאיבד את הילד שלו כי הצבא הרג אותו בטעות, מול אדם שאיבד את הילד שלו כי נרצח בפיגוע - אתה רוצה לומר לי שהשכול של אחד הוא קל והשני קשה? אז תבוא ותשווה כמו ליצן לתאונת דרכים, ואז מתבקש לשאול: שמטוס קרב מקריס בניין על המשפחה שלך, האם זה יותר דומה לתאונת דרכים או לאוטובוס מתפוצץ? ושוב, כי ניכר שצריך להזכיר את הדיסקליימר המטומטם הזה כל פעם מחדש, אני לא מרחם על הפלסטינים, לא טוען שאין לצהל כל הצדקה בעולם להפיל בניינים בעזה, לא טוען שצהל התחיל, לא טוען שחמאס הוא בסהכ ארגון חביב שנלחם בצורה קונבנציונלית. המוות ברצועה הוא קודם ולפני הכל באחריות *חמאס*, ורק אח"כ אפשר לדבר על התרומה של ממשלת הביזיון הנוכחית והרוח הגבית שהיא מקבלת מהאנשים שבחרו ויבחרו בהם. אבל המוות עצמו הוא בהחלט בר השוואה, פשוט אנשים מסוימים חושבים שלצד אחד מותר להרוג כמה שבא כי יש לו מדים או סיבה - ממש כמו שאנשים מסוימים חושבים שלארגון מסוים מותר להרוג כי הוא תחת שליטה עוינת וחסר אפשרות אחרת כי הוא מתמודד מול כח צבאי עודף. אם אתה מבין שיש איזה רף מסוים ממנו אי אפשר להרוג יותר, אז אתה מבין בהגדרה שניתן להשוות. אם אתה לא מבין, אל תדאג, אתה בחברה טובה כאן בקארס 😅 מדהים שקשה לכם להפנים שמוות מלחימה מזוינת זה משהו מדיד וכשאזרחים מתים מסכין, מטען, פגז או טיל - אז מבחינת הטרגדיה של אובדן חיים אזרחי מדובר במשהו שהוא בר השוואה. זה לא עניין של דעה, זה עניין של מציאות, אזרחים מתים זה רע לפי כל אמת מידה מוסרית מערבית. היחידים שאולי לא מבינים את זה כחברה הם הפח זבל שנמצא שם בעזה. אם מצליחים להכיר בזה אפשר לדבר על אשמה, וכאן כאמור אני סבור שהרוע הזה הוא על חמאס - ולכן צריך למנף את זה ולהרוג אותם במקסימום כל עוד ניתן, מעשית, לעשות זאת.

אפס, גם לא דקרנו תינוקות כמובן, ובכלליות ברמת הגרוטסקיות אין בכלל השוואה בין צה״ל וחמאס (או ישראלים ופלסטינים) - זה גם היה כתוב אבל אני מבין שזה לא קל לקרוא הרבה טקסט ברצף תראה, יש גבול לכמה טקסט אפשר לכתוב, אני בלאו הכי חופר וכפי שהחברצ׳יק מעליך מראה - זה ממש קשה לקרוא הרבה. אבל אם יותר קל לקרוא ״מבחינת כמות הרוגים מתוקננת לנפש עשינו להם כבר כמה פעמים אירועים בסד״ג של אוק׳ 7״ אז הנה - כתבתי. את כל הפרשנות הזו כאילו רמזתי שישראל תקפה ללא התגרות אוכלוסיה אזרחית שלווה תשמור לביביסטים, הרי לא כתבתי את זה, ואף כתבתי הרבה מאוד טקסט שממש מבהיר שזה לא מה שאני חושב - אבל עדיין איכשהו שלפת את זה. ובוא, בתור מי שרושם ״לא מעורבים״ במרכאות על ילדים, אני אקח את הביקורת שלך על כמה אני כן או לא מדויק במילים שלי בעירבון מוגבל. תשמע, זו כבר באמת דעה מיוחדת. מספר ההרוגים באירוע טרור / מלחמה אינו רלוונטי? אתה רציני? בחיאת, איזו מן דעה זו. אם אתה טוען ברצינות שמוות של אנשים זה לא רלוונטי בשביל להבין חומרה של אירוע במסגרת קונפליקט מזויין, אז אין לנו שום דרך לנהל שיחה על הנושא הזה, אני לא דובר את השפה הדמיונית הזו. אם מה שמפריע לך באוק׳ 7 זה לא שרצחו לך אלף אזרחים אלא שנסעו לך בכביש או שהם התחילו אז - עזוב, אין לי דרך בכלל להתייחס לזה ברצינות אז אגיב כמו שאמורים להגיב כשמגיעים לרמה הזו בדיון: ״טוב אחי״.

משפט בזוי כשאתה מערב רגשות או פוזיציה, למספרים אין יותר מדי רגשות או פוזיציה. הם סתם מספרים. קשה לדעת כמה מתים בעזה כי הריבון שם הוא ארגון טרור - אבל אפשר להצליב מקורות ולקבל סד״ג. כשמסתכלים על הנתונים של צה״ל, יענו הכי מפרגן שאפשר: בעופרת יצוקה נהרגו 300-500 פלסטינים לא מעורבים. בצוק איתן סד״ג של אלפיה. במלחמה כעת הדיבור הוא על עשיריה, לפחות. רוב הסיכויים שזה יותר כבר כעת, וכתלות בסקרים - סליחה, ״אסטרטגיה״ של ביבי ושות׳ - נראה לאן זה יגיע. אם תנרמל את זה לנפש, תראה שמבחינת ״אזרחים הרוגים לנפש״ הם אכן עברו אוק׳ 7 כמה פעמים. עכשיו אני מבין מאיפה התגובה שלך מגיעה, אתה כנראה לא מאמין שיש משמעות חשובה לכמות האזרחים ההרוגים אלא מתעדף עד כמה ההרג גרוטסקי, או נניח כמה התכוונו להרוג אותם לעומת כמה זה בטעות, או אולי כמות הרוגים ליום. בסדר, זכותך לתעדף איזה פרמטר שמתחשק, אבל מבחינה קונקרטית אובדן חיים זה פקטור שנמדד בכל אירוע ולהתעלם ממנו בעיקר משרת את הפוזיציה של המתעלם. כאמור, כשהורגים לך את הילד החיים שלך גמורים, בין אם זה סכין ובין אם זה פגז. כל זה לא אומר ש״לא מגיע להם״, או שצה״ל לא בסדר, או שישראל אשמה בהרג והפלסטינים הם בסה״כ נשמות טהורות וזכות שלא עשו דבר בשביל לגרום לזה לקרות - וכו׳. יש הקשר לכל האירועים האלו, כל צד בטוח שהוא עושה את מה שהוא חייב לעשות: ישראל (ואני) תטען שצה״ל צריך להגן על תושבי ישראל ולכן xyz, ופלסטינים יטענו שחמאס צריך להלחם על שחרור עזה מהמצור ולכן abc (אני ואתה כנראה נסכים שזה לא באמת מה שחמאס מנסה לעשות, ושדאגה לאזרחים היא *ממש* לא המניע שלו). אבל מבחינת הטראומה שאנשים בעזה עוברים? כן, עשינו להם כבר כמה אוק׳ 7, ועכשיו הם עוברים טראומה *הרבה* יותר רצינית ממה שהם עשו לנו כמעט בכל פרמטר אובייקטיבי שיש (הרוגים, פצועים, נזק וכו׳). זו המציאות, אם זה ״בזיוני״ בעיניך אז 🤷‍♂️ ושוב, אני ממש (אבל ממש) לא מרחם עליהם, שילכו קיבינימט. כתבתי על הכפתור האדום וכמה פעמים הייתי לוחץ עליו, אם היה קיים. אני מתרכז במה טוב לישראלים, לא במה טוב לפלסטינים. הפער בינינו הוא שאני מבין שהגורל של הישראלים והפלסטינים קשור זה בזה כל עוד לא הורגים או מטרנספרים את כולם + מבין שלישראל כמדינה מערבית אין יכולת להרוג/לטרנספר, ואתה רואה בדעה הזו או בהסתכלות על פרמטרים אובייקטיביים כ״בזויה״ בגלל... ובכן, בגלל הסיבות שלך. זכותך. תתנחם בכך שהריבון הישראלי מסכים איתך לגמרי, אז בסה״כ הדעה שלך היא זו שמיושמת בפועל. ברכותיי, ובהצלחה.

בלי שעמישראל יבין שאין פתרון צבאי אלא מדיני, אף אחד לא יפתור כלום. בלי שעמי ילמד קצת חשבון ויפנים שאי אפשר ״להרוג 100 אזרחים על כל מחבל״, כי על 10,000 פעילי חמאס זה אומר 1,000,000 אזרחים מתים שזה כבר באמת שואה / ג׳נוסייד - וגם אם ממש ממש ממש מתחשק לאיזה דלביוב לאונן על הסיפור הזה זה פשוט לא בר-ביצוע - כנ״ל. שיטת המקל והמקל לא עבדה, לא עובדת, ולא תעבוד. בסה״כ דוחים את הקץ ומבצרים את הטענה של תומכי פלסטין חינם שבישראל אין באמת פרטנר לשלום/פתרון אלא שלטון רצחני שבסה״כ רוצה להרוג את כולם, ומדי פעם מסתיר את זה מאחורי מכבסת מילים (למרות שכבר שנים רבות שאפילו את זה אין). זה מדהים לראות עד כמה אנשים לא קולטים שהתזה שלהם והתזה של חמאס היא אותה התזה (״נעלים את הצד השני״), פשוט אחד עושה את זה כי הוא פונדמנטליסט איסלאמי מטומטם, והשני עושה את זה מסיבות מוצדקות לגמרי, כמובן. מרוב שנאה לא רואים את הדמיון. אין פתרון כיפי אידיאלי או קל, אין, לא היה ולא יהיה. המצב בישראל מחורבן, יש ארגון טרור של פסיכופתים בגיבוי עם עני עלוב שלא יודע ליצור שום דבר - ובצד השני ממשלת סחלה של חדלי אישים מסואבת ומושחתת שהסכסוך הזה הוא כמו אוויר לנשימה עבורם. יש ארגון אחד שמוציא מתקפת טרור של רשע טהור מזוקק ברמות שלא ראינו מאז דאעש, וארגון שמספר לעולם שהוא עושה מקסימום מאמצים להמנע מקטל אזרחי אבל בשורת התוצאה הרג כבר אלפים רבים של נשים ילדים ובלתי מעורבים. זו המציאות, ללא פרשנות, IT IS WHAT IT IS. הפסקה מתודית: לא שזה משנה יותר מדי, אבל לי אישית - כמו לרוב יושבי הפורום - אין איזו בעיה מיוחדת עם הקטל בעזה. אני לא שמח לשמוע על מערומי גופות ילדים עזתיים, אבל אני גם לא מאבד על זה שינה. ההנהגה בעזה בישלו דייסה, והתושבים שם אוכלים אותה. -- ומצד שני אני מניח שאם אתחיל להכנס לחומרים האמיתיים ואסתכל על אבות שמוציאים חלקיקי ילדות שלהם מהריסות הבית-לשעבר אז אולי משהו באמפתיה יוטרג אצלי כי אעפ״י שאני לא פלסטיני אני כן אבא, ואם מישהו היה רוצח לי את הילדה כנראה הייתי מתאבד לבד בבית או בבית של הרוצח או מי מטעמו, לא יודע ולא רוצה לדמיין אפילו איך זה לדעת. השורה התחתונה היא שאני, כמו רוב מי שנמצא כאן, נמצא בצד הישראלי וככזה די אפאתי (apathetic) לצד הפלסטיני. ולכן כשאני יוצא מתוך הפריזמה של אור הישראלי ומדמיין פריזמה של אור העזתי (איכככככככ לאאאאא) - אני לגמרי מבין איך גם הם אפאתיים לקטל עצמו, הרי אנחנו עשינו להם אוק׳ 7 כבר כמה וכמה פעמים מבחינת כמות הרוגים לנפש. נכון שלא אנסנו ולא התעללנו, אבל כאמור כשהורגים לך את הילדה זה לא סופר-משנה, הפער בין מקסימום כאב למקסימום פלוס דלתא נשמע לי די זניח, אבל הפער בין 1,000 הרוגים ל10,000+ וההשלכות על מעגל השכול - אינו זניח בשום צורה. ושוב, זה לא משנה אם ״מגיע להם״ או ״חמאס אשם״, אנחנו אוכלים סרטים על אלפיה - אפשר רק לדמיין מה אוכלוסיה קטנה פי 4 אוכלת על עשירייה+. בכ״א, שיטת המקל והמקל לא עבדה ולצערי לא מאמין שאי פעם תעבוד, צריך גזר. אם היתה הנהגה בישראל, היא היתה מכריזה מהרגע הראשון מה המטרה ברת הביצוע, אילו דברים יקרו בפועל עד שמגיעים לשם, ולמה כדאי לפלסטינים ותומכיהם לשקול את זה. לדוגמא - אנחנו דורשים את כל החטופים שלנו בחזרה, בינתיים אנחנו בונים אזור חיץ מוות ומנטרלים כל תשתית ישראלית בצורה הרמטית, ואנחנו מעוניינים לשבת יחד בשולחן המו״מ ולדבר על המדינה הפלסטינית העתידית שלכם ברגע שהאירוע הזה יסתיים. יש דרך אחת ובאמת מאוד פשוטה ואנושית לסיים את האירוע, חטופים, אצלנו, מיד, תודה. לא רוצים לתת לנו את האזרחים שחטפתם ולדבר יחד על המדינה העתידית שלכם? אין בעיה, אזור מוות, אפס תשתיות, ואין התחייבות לגבול של אותו אזור מוות + צעדים נוספים. אנחנו לא רוצים אזור מוות שצומח כל שבוע, אנחנו לא רוצים להרעיב אתכם, אנחנו ממש רוצים לדבר אתכם על המדינה העתידית שלכם ופתרון בר קיימא לכולם. תנו את האזרחים ויאללה, או שאל - ההחלטה בידיכם. לפרסם את זה בכל מקום, בכל צורה, אנחנו מאוד רוצים לדבר על העתיד של הפלסטינים - מאוד - והצעד הראשון זה חטופים בבית. מקל, וגזר. מי שחושב שלהחזיר ילדים הביתה עבור דיבור על בניית מדינה לפלסטינים, שיגיד את זה בריש גלי. המצאות הגזר מקבעת (שלא לומר: מייצרת) את הנרטיב של הטוב והרע גם בעיני מי שאינו ישראלי. כרגע אנחנו מסתמכים על ה״קפיטל״ שהוא ״חמאס הוא ארגון של פסיכופתים שרצח אלף אזרחים ולכן נחזיר להם בריבוע״, אבל ככל שמערום הגופות העזתי יגבה כך הקפיטל שלנו יצטמק, לאו דווקא כי העולם אנטישמי - אלא כי לעולם יש אמפתיה. וכן, זה לא הוגן שבישראל קשה לעשות מערום גופות ילדים ובסוריה זה קל, אבל אולי הגיע הזמן שנפסיק להשוות את ישראל לסוריה ושאר מדינות נכשלות מלכתחילה? וחוץ מזה, מה זה משנה, IT IS WHAT IT IS. וכן, ברור לי שעמישראל לא רוצה לתת גזרים, וברור לי שעמי גם ילעג לי על זה שאני בכלל שוקל, עמי הוא חכם גדול - הוא מאמין שהוא פשוט יזיין את הפלסטינים מספיק זמן ומספיק חזק עד שהם פשוט יוותרו על כל השאיפות שלהם, או לחלופין שהוא פשוט יעלה את הפלסטינים על רכבות החוצה מעזה לתוך מדינה ריבונית אחרת שלא מעוניינת בכך. אבל איך לומר בעדינות - עמי קצת חי בסרט. הוא לא לוקח בחשבון שלהנהגה הפלסטינית לא ממש אכפת מאזרחים פלסטינים מתים, כי הם חכמים/רשעים יותר מעמי, והם מבינים שאזרחים מתים עוזרים להם. הזמן והגופות - לטובתם. הפלסטינים מבינים את זה, ביבי מבין את זה, רק עמי, איכשהו, לא. עמי כ״כ עסוק בחלומות על שואה וטרנספר, שהוא שוכח שהוא לא באמת יכול לעשות את זה ההנהגה הנוכחית בישראל לא חושבת יותר מדי על החטופים, על העתיד, ואפילו לא על עמי. היא חושבת על החרדות של עמי, היא יודעת שעבור הבחירות הבאות לפרוט לעמי על החרדות זה הרבה הרבה יותר אפקטיבי מלדבר איתו על עתיד אמיתי, בר ביצוע, בר קיימא. זה הרבה יותר קל לגרום לעמי לפנטז על ארץ ישראל שלמה וטרנספר לכל הפלסטינים, מאשר לדבר איתו על תהליכים ארוכים וויתורים כואבים. עמי אוהב פתרונות קלים וברורים, הישימות שלהם זה משני לחלוטין. אז הם ימשיכו להרוג בעזה ו״למוטט את חמאס״, ועמי יריע ויעודד ויתמוך, ומתישהו ייגמר לעולם / דוד סם הסבלנות, ותהיה איזו תמונת נצחון אעלק בזמן שהחטופים בעזה/בקבר - או שהם חוזרים תמורת ויתורים שהיה אפשר לקיים כבר היום. מערום הגופות בעזה יכפיל את עצמו, חמאס יאבד כמה עשרות אחוזים ממצבת כ״א אבל עם תורים ארוכים בלשכת הגיוס, ועמי שוב יצביע לביבי כי הרי מי עוד ידאג לבטחון ישראל??? פרוטקטור אוף יזראעל, לא ככה? 🙄 יאללה תנו באנלייק ונדבר עוד כמה חודשים כשהמלחמה תסתיים וחמאס לא ימוטט, כולנו נהיה בשוק כי וואו איך היה אפשר לצפות דבר כזה הלם תדהמה, ושום דבר לא ישתנה חוץ מעוד הרבה אנשים באדמה. עד הסיבוב הבא.

בוודאי, אצטט חבר פורום שהסביר את זה כבר: הקהל שלו רוצה לשמוע על ערבים מתים, ומטומטם מדי בשביל להבין שזה מגיע יחד עם חפים מפשע מתים, זהו. האהבה למוות גוברת על האהבה לחיים, ואני יכול להשבע שזה מזכיר לי ציטוט של דמות ישראלית מוכרת על איזה עם פח שנמצא אי שם מעבר לגדר.

מאמין בטרנספר, שולל אזרחויות על ביקורת, רק חסר שתגיד שזה לא זמן לבקר את הממשלה בשביל להיות זכאי למדבקה של ינון מגל ואם כבר מגל, אז אמנם ידוע שמדובר בביביסט מטרידן מינית חלאת המין האנושי, אבל הלעג למשפחות החטופים עדיין הצליח להפתיע אותי. זה מדהים שבאמת ובתמים אין לאנשים האלו תחתית, הסחלה של הסחלה. כ״כ עילג ובהמתי, וכנראה שיקוף לא רע בכלל של האנשים שנותנים לו את הבמה והתמיכה.

אולי כדאי שכשאתה מאשים אנשים בתחושות האישיות שלך, תתקף את זה בנתונים / דוגמאות קונקרטיות? 🙄 אחרת זה סתם לזרוק בוץ, וזה לא לרמה (הגבוהה) שלך כפי העולה מהודעות אחרות במרוצת השנים.

אין לתאר את כמות האירוניה - תפסת אותי בדיוק אחרי שניסיתי (ונכשלתי) לדבג את הבאר שלי בחוץ, הצינור ממנה למיכל המים קפא עקב טמפ׳ מתחת לאפס מה שגרם לכך שיש מסיבת שפריצים בבית הבאר, ניסיתי להבין מה קרה שם והידיים ליטרלי קפאו לי ואני כותב לך את ההודעה הזו עם אצבעות רועדות. כן, אצלי בבית המים מגיעים מבאר, אשכרה באר. ככל שאני חושב על זה, אני שותה מבאר, יש לי נשק בבית, אני חום לאללה - יש מצב שאני בעזה!? תכלס לא כי מחרתיים יהיה כאן נעים, נראה לי ששם פחות לול.

בלת״ק - כמו שרשורים רבים אחרים בקארספורום - וסגנון השיח הישראלי בכלל, רוב התגובות בוחרות מחנה בעד/נגד- ומשם הולכים על זה בכל הכח. מי צריך נתונים כשיש לכל אחד רגשות? ככה אפשר לראות פנינים כמו ״הכל מדהים בארה״ב ישראל עושקת!!!״ או ״בארה״ב אי אפשר לסמוך על רופאים!!!״, בקטע לא מפתיע זה מגיע בד״כ מאנשים שאין להם באמת נסיון או ידע רלוונטי. אפקט דאנינג קרוגר במקסימום. בתור מי שחי בשתי המדינות בתור אזרח משלם מסים וייעץ לעשרות (מאות?) משפחות ומכיר את הנושא הכלכלי מקרוב על שלל וקטוריו, אם צריך לסכם את הפן הכלכלי זה די פשוט: ככל שאתה עני יותר, ככה טוב יותר לגור בישראל, בעיקר אם אין לך את הכישורים/יוזמה (נקרא לזה ״סיטואציה״) לצאת מזה. כשמורה מישראל עם 3 ילדים מדבר איתי על מעבר לארה״ב, אני מפציר בו להגיע עם תכנית ממש מסודרת ולוודא שיש לכך התכנות, כי לא בטוח בכלל שהמעבר הזה יהיה כיפי - או משתלם. ושיהיה ברור אני לא אומר את זה בתור משהו טוב או רע, לא מביע דעה, רק מציין את השורה התחתונה כשמריצים מעין ״רגרסיה כלכלית״ על נתונים של משק בית. מבחינת בריאות, שזה הנושא המקורי של השרשור, אז הנה פוסט שכתבתי ב2019 שמסכם את הנושא. עצלנים מדי לקרוא כמה פסקאות? לא מאשים אתכם, גם אני גולל ביוטיוב שורטס לפעמים, הנה השורה התחתונה: ״אז אתה אומר שמערכת הבריאות בארה״ב מושלמת / עדיפה על ישראל!?!״ - ובכן, ניכר שלא נכנסת ללינק לגבי הפנינים סטייל ״רק בישראל היהודים בטוחים״ או ״אם לא תהיה ישראל אז מחר השכן ירצח יהודים״, אני לא יודע מה שמים לפלוני בדגני הבוקר בשביל להאמין בדברים האלו. יש המון סיבות טובות לגור בישראל: משפחה, תרבות, מע׳ רווחה, דת, זיקה, מוביליות חברתית, מיסוי אולטרה פרוגרסיבי וכו׳ - אני לא מבין למה צריך להמציא סיבות אינפנטיליות וחסרות כל אחיזה במציאות. עובדתית: מאז 1950~ ישראל היא מס׳ 1 (בפער) במוות של יהודים עקב פשעי שנאה נגד יהודים, והשכן האנטישמי בדמיון של whomever לא נמנע מלרצוח אותי כי יש לו הפגנה ללכת אליה או כי הוא מפחד מהמוסד. זה לאו דווקא אמור להשפיע על החלטתו של פלוני על איפה לגור, כשגרתי בישראל בזמן האינתיפאדה או מסיבות הסכינים לא הלכתי ברחוב בחשש שאמות כי ידעתי שהסטטיסטיקה לטובתי, אבל מי שכותב מהממ״ד שישראל היא המקום הכי בטוח ליהודים נקודה סימן קריאה האשטאג, אני לא יודע איך אפשר להגיב לזה ברצינות בצורה שלא תתפס כמזלזלת. ישראל היא אולי המקום הכי בטוח ליהודים במצב של מלחמת עולם / הפיכה משטרית (וגם זה arguable אבל לא משנה). אז שכל אחד יעשה מכפיל הסתברותי על הסיכוי להפיכה ביעד x כפול הסכנה - לעומת סטגנציה או אסקלציה בישראל כפול הסכנה, ויקבל אינדקס חרדת ״רצח יהודים״ כלשהו. המהדרין ייקחו את האינדקס וימשקלו אותו לעומת ״בריאות״ או ״רכוש״ או ״רווחה״ או ״בטחון פלילי״ וכו׳, ע״מ להבין כמה הדבר הזה משפיע על הסיטואציה שלהם. קיצר יש יתרונות ויש חסרונות, במקום להצטרף לקבוצת כדורגל בעד/נגד מקום x אולי עדיף להכיר את היתרונות/חסרונות ולנהל שיח מושכל ומבוסס נתונים? ... הא, לא? אז טקסס מס׳ 1 #רקטקסס הכל מושלם בטקסס תנו לי ברובים דלק עולה כמו מים לא ראיתי שכנים כבר יומיים!!!!!! 🤠🔫🛻🐎🥩🛢️✪🤠

זה לא עכשיו, זה מההתחלה. לצערך לצערי ולצער כל ישראל הפתרון לסיטואציה מול עזה אינו צבאי אלא מדיני. הצבא אמור להיות כלי עבור השגת פתרון, אבל בישראל התרגלו לכך שהצבא הוא הוא הפתרון עצמו - אף אחד לא מדבר על היום שאחרי ואיכשהו כולם בסדר עם זה. "זה לא הזמן" או משהו. אם עדיין לא נפל לך האסימון שאין באמת דבר כזה מיטוט חמאס ו"הרתעה" - הוא אולי ייפול עוד חודש, אולי שנה, אולי לעולם לא. גם אם צה"ל יעבור מחילה מחילה, מתישהו צה"ל יצא משם ואיזה מחבל מפוייח יעשה תמונה עם וי ובנדנה ירוקה. "ההתנגדות ניצחה" הם יכריזו, ושלל היתומים יעמדו בתור להתגייס לסיבוב הבא. אם השאיפה היא להשאר שם לצמיתות ולשטר 2מ אנשים - ובכן, זה לא באמת בר קיימא (מבלי להכנס לישימות מלכתחילה). היינו בסרט הזה ואכן לא יצא מהברז קולה. השורה התחתונה שלך כאילו נלקחה ממחברת האידאולוגיה של חמאס עצמם, הם הרי יודעים שאין להם סיכוי לנצח את ישראל צבאית ולכן מוכרים לדפקטים שם בעזה שרק צריך למרר לישראל את החיים מספיק עד שהישראלים יתאיידו והאדמה תחזור אליהם. חיים בסרט, לא ככה?

אני לא לגמרי מסכים איתך, אני חושב שבשורה התחתונה יש לרוב הישראלים - כן גם הישראלים הכועסים והחמומי מוח - מספיק אנושיות בשביל לא להתלהב יותר מדי ממערום ילדים מפוייחים מתים. כשמסתכלים על הרי הקטל זה נהיה יותר ויותר קשה להזכיר ש״מגיע להם״, קצת כמו שלחבר׳ה האנושיים בעזה (מאמין שיש כמה כאלו) כנראה היה לא נעים לראות ילדים מתים. כמובן שיש הן שם והן בישראל אנשים שמוצאים עניין והנאה בלהסתכל על גופות של ילדי אויבים, אובדן האנושיות זה מה שקורה כשהשנאה מצליחה להשתלט על החלקים הרלוונטיים במח/נפש. אני נוטה להאמין שמעטים (מאוד) הם פוקדי הפורום שהיו מסתכלים על מערומי הגופות בעזה מחככים ידיים בהנאה ואומרים ״חה חה מגיע לכם״. כנראה מסתכלים ומאמין שזה necessary evil (או הגדרה אחרת שיורדת חלק יותר בגרון). ושיהיה ברור, אני לא טוען שצריך להפסיק משהו ממה שעושים ברמה הטקטית, זו בעיקר האסטרטגיה (lack thereof) איתה יש בעיה. כאילו, ״איתה״, עם חוסר קיומה המוחלט. ״הקונספציה השתנתה״ - איזו? אתה עכשיו בעד טרנספר ולפני זה לא היית? מגניב, אז הקונספציה *שלך* השתנתה וכעת אתה תומך בדמיונות חסרי כל אחיזה במציאות של סמוטריץ׳ ובן גביר, ברכותיי...? כמו כן מוכרח לומר משהו - לדבר על ״שואה״ שהתרחשה בישראל, זו זילות המושג שואה. לא התרחשה שום שואה, התרחש מגה-פיגוע של פסיכופתים חסרי כל צלם אנוש. גם 09/11 לא היה ״שואה״, ובעוד שסינוואר אולי מאונן בבונקר על דמיונות של שואה, לצערו אין לו יכולת וגם לא תהיה לבצע. כי הוא אפס, מוקף בעם של אפסים, שבעיקר טובים בלהתקרבן ולמות. נכון כשהפלסטינים מדברים על ג׳נוסייד כולנו מתעצבנים שהם משתמשים במושגים אובר דרמתיים מדומיינים כי להרוג ״רק״ 1% מהאוכלוסיה זה ממש לא ג׳נוסייד? אז אולי אפשר לא להיות צבועים ולהקביל 0.015% קטל ל״שואה״. מה שהם עשו זה מספיק גרוע בפני עצמו, לא צריך להקטין אירועים אחרים או להמציא שמות תואר. אגב, לומר שיבגני או כל חבר אחר בפורום ״אדיש״ לשביעי לאוקטובר זה די מאעפן 🤷‍♂️

אתה אכן רושם את זה, וגם את המשפט האחרון רשמת פעמיים. הבנו, אתה בעד טרנספר. תצטרף למועדון. הפער הוא לא בין מי מאיתנו רוצה שכנים פלסטינים, אני חושב שעבור כל אחד כאן בפורום פלוס רוב גדול בישראל: אם היה כפתור סודי שלוחצים עליו ופוף כל הפלסטינים נעלמו לאנשהו בלי שיודעים מי לחץ בלי שצריך להתעסק בהעמסה על רכבות/ספינות בלי שזה מסוקר באף מקום בעולם המערבי (קיצר, בלי השלכות) - הבחירה היתה די פשוטה. לוחצים, ואז לוחצים עוד 10 פעמים בשביל לוודא שעבד. אז אחרי שביססנו את זה שהסוגיה היא לא ״האם בא לי מאה מליון דולר מחר בבנק״ אלא ״איך אני משיג מאה מליון דולר מחר בבנק״, הקהל מתחלק לשניים: אלו שמאמינים שבעת הנוכחית לישראל יש יכולת אופרטיבית ומספיק עצמה בינ״ל עבור טרנספר של 2-4 פלסטינים, ואלו שלא. כאן זה הופך להיות דיון די אינפנטילי כי התשובה די ידועה מראש (או לפחות נדמה, בעת האחרונה נראה שיותר ויותר אנשים מבוגרים באמת ובתמים איבדו קשר למציאות): אין לא את זה ולא את זה. אנחנו לא בתקופת מלח״ע2 שם האינפורמציה זזה לאט, היום הכל מנוטר והכל מתוקשר, וכשעושים דברים כאלו לכמות כזו של אנשים, באזור עם סיקור נרחב ע״י מדינה מערבית, וואלה זה קשה. ישראל אינה רוסיה, היא לא תהיה רוסיה, היא... ישראל. בלי תמיכה גבית של מעצמות היא בסה״כ בליפ קטן וחסר משמעות. אז כן, אתה יכול לכתוב הררי מילים בקארספורום על איך אתה היית עושה טרנספר כמו איזה בוס מזרח תיכוני לא רואה בעיניים וואו מפחיד שיואו עצמה - אבל במציאות האמיתית מעבר לדפי הפורום אין באמת יכולת, לא לך לא לביבי לא ללפיד ולא לאף אחד. הדיסוננס הזה שמתפוצץ לישראל בתוך הפרצוף, דוקטרינת האיוד של ביבי ״הכלת הסכסוך״ אעלק, הוא כואב. אבל ניכר כי אין תובנות, הישראלי הממוצע באמת ובתמים מאמין לביבי ולימין שהוכיחו פעם אחר פעם שהתכנית שלהם בסופו של יום די זהה לתכנית המפגרת של חמאס - אמונה שלמה שאם ינסו מספיק השכנים פשוט התאיידו איכשהו לאנשהו, למרות שברור שאין את היכולת האופרטיבית להשמיד/להעלים את הצד השני. הישראלים ימשיכו לפנטז על טרנספר לפלסטינים, הפלסטינים ימשיכו לפנטז על שחרור פלסטין, כל אחד יעיד על השני שהוא פסיכופת האחראי בלעדית לכל הסיטואציה - והמנהיגים יצחקו כל הדרך אל הבנק והשררה. ההבדל במישור הזה הוא שלפלסטינים אין באמת איך ולאן ללכת - אף אחד לא רוצה אותם, הם פח - ול(חלק מה-)ישראלים יש, ולצערי הדמוגרפיה הישראלית מדובר באלו שיודעים לייצר ערך עודף. קיצר חפרתי, נחזור אליך - תסביר לנו שוב איך אתה עושה טרנספר? את החלק של לחתוך להם תשתיות ולבצר גבולות הבנתי (אני לגמרי בעד אגב, רק שוב - צריך להכין את הקרקע אופרטיבית לאירוע הזה וכאן שוב יש התנגשות בין המציאות של ״אני רוצה לשלוט בשטח ״ ו״אני לא רוצה לתת לשטח בשליטתי כלום ״) - מה שאני עדיין לא מבין זה את האופרציה של הטרנספר עצמו. מי מכריח מדינות לקלוט אותם? מי פורץ את הגבול בצורה חד כיוונית החוצה? מי מעלה אותם על ספינות/רכבות(/אבובים?). כי שוב, אם אפשר, בכיף! לא צריך לשכנע אותי שזה יהיה מקסים אם הם ייעלמו, אני בסה״כ מנסה להבין איך אתה מצפה שזה יקרה. התזה שלך מזכירה לי את הבדיחה ההיא: ״בתיאוריה אנחנו עשירים - במציאות אנחנו עם 2 שרלילות בבית״.

אני הולך לומר לך משהו ששמעת הרבה פעמים מאבא שלך: א א א א א א א אכזבההההההה תתיישן יא נקניק

מניח שכן, אם אתה מנסה לשכנע אותי שיש מקום לסבסד השכלה גבוהה אז תקרא את התגובה שלי לספריאל. חינוך זה מוצר ציבורי אסטרטגי, לדעתי. כמובן שיש שאלה של מה ההשכלה שצריך והאם זה אוניברסיטאי כללי או יותר מקצועי להוראה. בינתיים מכיר כאן כמה מורות, השכנה הקודמת שלי היתה מורה כל חייה ובעלה סוכן ביטוח. מבדר/עצוב להסתכל איך הם חיים ולדמיין מה היה המצב שלהם ושל שלושת ילדיהם בישראל עם מקצועות דומים. כנראה עם פחות בית וחווה ובריכה וכו'. מקרה בוחן יפה של משפחת צווארון כחול שחיים ברווחה גבוהה בפער ניכר מהחברים שלי בעשירון העליון הנורמלי בישראל. שלושה ילדים בקולג', כולם באונ' ציבוריות בטקסס a&m / Baylor.

אתה מערבב קצת את האמונה שלך יחד עם ההודעה שלי, התיאוריה שלי מאוד רלוונטית ואפשר להיות עו"ס או נגן קלרינט גם אם סיימת קומיוניטי קולאג' או רחמנא ליצלן לא למדת בכלל. אם בא לך ללמוד מקצוע שלא יכלכל אותך, אז תפליפ בורגרים ותחסוך כסף ותלמד, או תקח חוב ותלמד, ובעיקר תשא בתוצאות של ההחלטה שלך. מהיכרותי את הנפש הוירטואלית (החביבה!) אני מבין מאיפה התגובה מגיעה, אבל היא קצת אוטומטית ובעיקר לא קשורה למה שכתבתי. בהינתן שהפואנטה שלך היא שהמדינה צריכה לסבסד מקצועות מסוימים לפי צרכים טקטיים שלה, אז מגניב אני מסכים, רק שזה לא קשור לשום דבר שרשמתי. אני אבא, לא רה"מ. אור הרה"מ היה מסתכל על הערכת המאקרו של חמישים השנים הבאות ומסבסד תארים בדרישה לפי הצרכים והתועלת הציבורית. יש גם נושא שלם שעוסק באינפלציה של ההשכלה הגבוהה ובתהייה האם באמת נדרש שכל עבודה משרדית פשוטה תאלץ אותך לבוא עם תואר שני מהבית אבל זה נושא שלם נוסף. פספסת את האירוניה הא? 😅

שכ״ל ב UT Austin (ציבורית, מדורגת בטופ 10-20 במדמ״ח בארה״ב, תלוי את מי שואלים) - $12k~ לשנה למי שגר בטקסס. סטטיסטית, למעלה מ50% מהסטונדטים מקבלים מלגות, לפי הנתונים שהמוסד משתף. אין ספק שזה יותר מה$3k~ שמשלמים בישראל, אבל המיסוי כאן נמוך בפער רציני (~30% אפקטיבית למדרגות גבוהות) וגם השכר טוב יותר, וכמובן עלויות מחיה וכו׳. נכנס יותר + יוצא פחות, וכאן מדובר על דברים החוזרים על עצמם כל שנה ולא הוצאה חד פעמית. סטודנט שסיים הנדסה בUT והולך לעבור כג׳וניור איפשהו ומרוויח $120 בשנה, מהם נשארים לו בכיס $90~, יכול לחזל״ש את החוב בזריזות גם אם לא קיבל מלגה. סטודנט שלמד מדעי המגדר משולב עם קלרינט, יצטרך להפליפ הרבה המבורגרים (או למגדר הרבה קלרינטים) עד שיחזיר את החוב, אבל כמו שרומן אמר: סוף מעשה במחשבה תחילה. אם הילדה שלי תרצה לקבל מאבא סבסוד מסוים לשכ״ל, היא תצטרך להראות לאבא תכנית עסקית משכנעת, ואם אבא לא ישתכנע מהתכנית העסקית אז אבא (aka the Board) לא ייכנס כשותף בדונוונצ׳רס. לא כי אבא קמצן, אלא כי אבא מאמין באוריינות פיננסית, ואחריות. אפשר לעשות אחלה נטוורק ולהתקבל לאחלה faang גם בלי תואר מהארווארד או איזה אייבי אחר, וגם באייבי׳ס צריך לדעת מה אתה קונה - ואילו תארים מצדיקים את זה. האייבי׳ס מתדלקות שני דברים: נטוורק ואגו. אני לא יודע לתמחר אגו אבל יודע לתמחר נטוורק, וזה תלוי תפקיד וסוג תואר, אין דין חישמולטור כדין בוגר ביזנסקול, וכמובן שכל זה לא רלוונטי במיוחד לדיון בקארספורום >.<

פוסט ראשון שקראתי הבוקר (נכתב ע"י רענן שקד): זו לא פעולה מסובכת. בעצם היא די פשוטה. בהתחלה אתם מרגישים לא בסדר כלפי מישהו אחר, ותיכף אחר כך, אתם מרגישים רע עם עצמכם, ומשהו בכם מתכנס פנימה. קוראים לזה בושה, וזה די פשוט, ואפילו מומלץ לביצוע מדי פעם. רק השבוע תרגלתי את הפעולה הזאת פעמיים (אני בכושר טוב בתחום). פעם אחת הייתה כשלא חזרתי למייל משתפך מקורא שאוהב לקרוא אותי, אבל אני קצת פחות אותו, ולכן לקחתי טיפה את הזמן, ואז לקחתי עוד הרבה – בקיצור, לא חזרתי למייל הזה. והתביישתי בזה, אבל כנראה שלא מספיק כדי ממש לחזור למייל. הפעם השנייה הייתה כשתפסתי את עצמי מקנא באדם שאין לי מה לקנא בו, ואפילו אמרתי עליו כמה דברים פחות יפים, ובסוף סתמתי והרגשתי אידיוט, אבל בעיקר בושה. סוג של בושה. נו, מצרך היסוד הזה שאפשר להשיג בכל בית, בכל מקום, בכל שלב. בושה היא האורז של החיים. למשל הבושה העמוקה, הבלתי נסבלת, שישראלי סביר מרגיש כשהוא רואה את צילומו שובר-הלב של שלט הבד שאילתרו שלושת החטופים אלון שמריז, יותם חיים וסאמר טלאלקה ז"ל, משאריות מזון, שבו נכתב: "הצילו 3 חטופים", ומבין שהם נורו למוות על ידי חיילינו אחרי שכבר יצאו מהשבי בידיים מורמות. בושה. בלי קשר ללמה ואיך המחדל הנורא הזה התרחש, אתם מרגישים פשוט בושה. מול שלושת ההרוגים, מול בני משפחותיהם, מול הקוד המוסרי, הצה"לי והישראלי הבסיסי ביותר. בושה מהסוג שיש בלי סוף ממנו בכל מקום בשנה האחרונה, מלבד במקום אחד: ישראל הרשמית. ישראל הממשלתית. כי משם הבושה גורשה – סליחה – בבושת פנים. רק השבוע חיפשתי את הבושה הרשמית בכל מקום אפשרי. חיפשתי אותה כשנתניהו שלף את הדיסקית המוכנה מראש במסיבת העיתונאים, בתשובה לשאלה מוזמנת מראש מטעם עיתונאי-מטעם. זה היה רגע מביך ומביש; למקצוע העיתונות, למקצוע המנהיגות. את הבושה הרגשנו כולנו: כל מי שעונדים את הדיסקית הזו באמת, ביומיום, מתוך התכוונות גדולה ותקווה גדולה עוד יותר – אבל לא ראש הממשלה או העיתונאי-מטעם. לא; הם לא הרגישו כלום. הם פשוט הפכו את הדיסקית לאביזר במה, לתפאורה בקמפיין, לשקר מופגן וברור כל כך, עד שנדמה שנתניהו כמעט מגחך עלינו: הוא יודע שאנחנו יודעים שהוא שקרן כרוני, אז למה לא לעמוד בציפיות ולהעמיד פנים שאתה באמת הולך ביומיום עם הדיסקית? זה היה רגע מביש, שמשתתפיו לא חשו שום בושה. בדיוק אותה בושה שאף גורם בממשלה לא חש כשנחשפה השבוע עיר מפלצתית בגודלה שחמאס בנה מתחתינו ביעילות ואיכות שצריכות לגרום לכל עובד נת"ע להגיש התפטרות במיידי. ידעתם על זה ולא עשיתם כלום? בושה. לא ידעתם? בושה. מימנתם את זה? ובכן. זו בדיוק אותה בושה שהלכה לבלי שוב מחייו של שר החוץ אלי כהן, שהוציא דרכון דיפלומטי ליאיר נתניהו, ומה יש מבחינתו להתבייש פה? למה, יאיר עצמו הרגיש איזו בושה או אי-נעימות על שהייתו במיאמי במהלך המלחמה? אבא שלו הרגיש בושה לעשות בושות ולצייץ בשבוע הראשון למלחמה שהשב"כ ואמ"ן אחראים בלעדית? לא. אפס בושה. אזלה מהמלאי. זה בדיוק אותו העדר בושה שאיפשר ליעקב ברדוגו להשתלח לאורך חודשים בגדי אייזנקוט, כשאייזנקוט הזהיר מפני הידרדרות ביטחונית – הידרדרות שהפכה אותו לפני שבועיים לאב שכול – ולטעון שאייזנקוט "מתאר תרחישי בלהות מטעמים פוליטיים". האם ברדוגו מרגיש כרגע שמץ בושה? כי אם כן, לא תשמעו על זה ממנו. יודעים למה? כי הוא לא מרגיש. ברדוגו מעוקר מהיכולת להרגיש בושה בדיוק כמו כל שאר האחראים לפארסת וטרגדיית הממשלה הזו; הם איבדו את רגש הבושה הבסיסי. כמו מישהו שלא בכה יותר מדי שנים וכבר לא מסוגל, האנשים האלה לא התביישו בשום דבר מביש למשך זמן ארוך כל כך, עד שהפכו בלתי-בושים לחלוטין. * זו לא בושה להרגיש בושה. זה טבעי. אנושי. מתבקש לפעמים. צריך, כמובן, איזו מודעות עצמית בשביל להתבייש. צריך להיות מסוגלים "לדמיין את העצמי דרך עיניו של האחר", כפי שהגדירה החוקרת פרופ' ג'ודית לואיס הרמן את רגש הבושה, ולדעת שעשית "מעשה בניגוד לנורמות המקובלות... בצורה שאינה מכבדת", כמו שמגדירה ויקיפדיה. אבל אצל ממשלת ישראל ומעריציה, "צורה שאינה מכבדת" היא הצורה הרצויה. למעשה, האנשים האלה הפכו את מופעי חוסר הבושה לסוג של פרפורמנס – מאז שדוד ביטן ומיקי זוהר השתלחו בהורים שכולים, ועד שינון מגל השתלח השבוע בילד החטוף ששוחרר יגיל יעקב, אחרי שיגיל החמוד אמר בסרטון: "אני צריך את אבא שלי שיחגוג איתי בר-מצווה", ומה למגל היה להגיד על זה? שהסרטון "משתמש בשיטות של החמאס". אפס בושה. כלום. כי יש משהו מיושן לכאורה, כמעט מביך, בעצם במילה והרגש הזה, בושה. יש משהו שהוא ההיפך מהיוהרה הנצחית של ממשלת ישראל; יש משהו אנושי, יש הקטנה עצמית, יש ענווה. וזה בא עם תוספות, כי בושה הולכת טוב עם אשמה או חרטה, קל להחליק אותה בגרון עם אי-נעימות, והיא בת-לוויה מושלמת למבוכה. אבל בסביבת נתניהו מעדיפים לחיות במצב צבירה של אפס בושה או פחות – בושה שלילית; הם, כזכור, חיים בכיף על המקפצה, המקום שבו הכל מופגן לראווה כל הזמן, והסלוגן הוא תמיד "שופוני, אני תוקע לכם אצבע בעין, אני מפשיל מכנסיים, אני לא מוריד את המים, ותגידו תודה על גשמי הברכה משמיים". וחיים בלי בושה הם סוג של נכות. נקודה עיוורת נצחית. בושה היא שריר שמשותף לכולנו, ממש כמו האחווה שישראלים מכל המגזרים והדעות הפוליטיות חשים כרגע; היא ערך אנושי, משהו שהופך את כולנו לבני-אדם עם איזה קוד התנהגותי משותף ובלמים משותפים. ובושה היא רגש חיוני לפוליטיקאי. היא משמרת אותו אנושי, נגיש, אהוד; היא מייצרת אמפתיה ושותפות. היא פוטרת אותו מחשד לפסיכופתיה. יצחק רבין – טיפוס ביישן מלכתחילה – התבייש בחשבון הדולרים של לאה ושלו ("האחריות היא משותפת, פורמלית ומוסרית"). גולדה מאיר התביישה במחדל 73' ("מייסרת את עצמי"). מנחם בגין התבייש בהסתבכות בבוץ הלבנוני ("אני לא יכול יותר למלא את התפקיד הזה"). אבל לנתניהו, שם על המקפצה, לא רק שאין בושה, יש גאווה בדברים מבישים. אלה החיים. ובושה היא הדבר הראשון שיצטרך לחזור לישראל. כי בושה – עדיף עמוקה, כנה ומורכנת-ראש – היא בדיוק מה שהממשלה הזו הייתה צריכה להציע במיידי. בושה נוראה על כל מה שאירע במשמרת שלה. יכולת לומר: אנחנו מרגישים נורא בקשר לזה, ולכן נסתום עכשיו ונעשה רק מה שצריך ועדיין אפשר. אבל הבושה עזבה את ירושלים. ואנחנו נצטרך להחזיר גם אותה. מחכה לה שם עוד הרבה עבודה. (טור ל-"7 ימים". איור: גיא מורד) ** פוסט שני, קפץ בפיד מיד לאחריו: ** הטייק שלי - חרפה היא מה שרודף בושה, ועוד שלוש שנים כאשר נתניהו ייבחר לממשלת נתניהו הלא-זוכר (שביעית? זה יהיה אירוני) נקבל כולנו תזכורת למהי חרפה אמיתית, מוחלטת, גרוטסקית. כאילו, לא כולנו, לחלק אין בושה ואין חרפה.

תלוי במי אתה מגדיר כמפקד, יש רבים בממשלת ישראל ובשופרותיה שמגדירים את הסטנדרט מחדש. אתה חושב שהמפקדים הם בצה"ל, אבל מה אם הם, חלילה לא עלינו, מהסמול? שים לב: גם כעת הדיבור לא עוסק כמעט הזה שהורידו אנשים לא חמושים עירומים כנועים, אלא בכך שהורידו *חטופים*. שיח מוטה תוצאה, לא שיח מוטה פעולה. בגלל שהתוצאה היא חטופים כולנו מזועזעים, גם רשם לך כאן איזה מישהו "אני בטוח שלא היתה כוונה רעה" כאשר הסאבטקסט הוא "אני בטוח שהוא לא התכוון להרוג חטופים", משפט טריוויאלי. אם הם היו סתם פלסטינים, זה בכלל לא היה מגיע לחדשות, גג היה דיווח שהרגו פעילי חמאס. אנשים כ"כ שבויים ביצר הנקמה שהם לא מבינים את המשמעות הטקטית - גם אם לא אכפת לנו מפלסטינים, גם אם לדעתנו זה כן מוסרי להרוג פלסטינים כי אולי הם מחבלים לך תדע "יש ספק אין ספק" וכו', לא מוציאים להורג כשאין סכנת חיים כי אז תמיד, אבל תמיד, יהיו טעויות בזיהוי. עניין סטטיסטי. אז אם קידוש הנקמה ו/או בטחון החיילים אעלק (הטענה שאנשים עירומים רחוקים הם איום מיידי ממשי דורש נטרול היא טענה די מטופשת) מקבל עדיפות על קדושת חיי האזרחים, אז סבבה - רק לא להתפלא כשיש טעויות בזיהוי. שיקומו הביביסטים והמגליסטים והבנגביריסטים ויאמרו בריש גלי - shit happens. "חושבים" בוא.

טרגדיה ידועה מראש. עצוב על ההרוגים, על משפחותיהם, ועל המוציא/ים לפועל. ניכר כי הלקח לא נלמד ולא יילמד. בן גביר מוסר לך שמדובר בהמלצות הפתיחה באש, הוראות יש רק בתנ"ך

אני רואה גם וגם. יש המון משפחות שהגיעו לנק׳ מיצוי, או שזה היה הקש וכו׳. מנגד, מכיר אנשים בישראל ואפילו כמה כאן שזה גרם להם לסוג של התכנסות פנים-ישראלית (בהקשר של חזרה למגורים בישראל, בהקשר הקולקטיבי כולם כולל כולם התכנסו מאוד לטובת תמיכה בקהילה). בגלל שאני בן אדם חצי רובוטי שמקבל החלטות בצורה די קרה/מחושבת, בתוך האלגוריתם הפנימי שלי אני באמת ובתמים לא מסוגל להבין איך להסתכל על מה שקרה בישראל ב7 ומאז גורם למישהו לרצות לחזור לגור בישראל. לראות עדויות של אבות ששכלו את הילדים שלהם מעורר בי אמפתיה עצומה, ובד בבד מחזק את הידיעה שאין לי - ובטח ובטח לילדים שלי - מקום שם. אחת התופעות שהיו מבדרות, אילולא הקונטקסט שמוציא כל יכולת לצחוק מהסיטואציה, היא התופעה במסגרתה אנשים מתקשרים מישראל למשפחה שלהם כאן בארה״ב ודואגים לשלומם + קוראים להם לחזור לישראל ״כי מסוכן שם״. לעתים הם עושים את זה מהממ״ד... המציאות (והחרדה) עולה על כל דמיון. בינתיים פה בטקסס יש בגדול אפס מקרי אנטישמיות, ובד בבד אנשים פה נכנסו למוד אבטחה. כמות הנשקים אצל הציבור הישראלי כנראה שילשה את עצמה אם לא יותר. לחרדה אין באמת דרכון והיא עוברת יבשות כמו כלום. העברתי כאן לפחות 5 הדרכות פרונטליות + אימונים (בסיסיים) לאנשים, אם כבר עושים את זה לפחות שיעשו את זה נכון. כמות השיחות שלי עם אנשים מישראל שמחפשים להגר בערך ריבעה (4x) את עצמה, אבל האמת המרירה היא שהגירה זה צעד סבוך ומסובך ואף אחד לא מחכה כאן עם שטיח. האנשים שמגיעים לכאן (איתי) הם כמעט בלעדית עשירון עליון. בינתיים מספר לי לקוח שגר כאן שעובדת שלו שמרוויחה 80,000 ש״ח בחודש הוקפצה למילואים, אתם יודעים מה היא עושה? חובשת. יושבת בבסיס במרכז כך שאם תהיה נפילה הם יוכלו להגיע לשם ולהרגיע את הציבור, בזבוז זמן מוחלט. ביקשה מהמפקד שלה שישחרר אותה וייקח חיילת אחרת שהשתחררה לאחרונה ויושבת בבית מובטלת - האחרונה צריכה את הכסף והראשונה הרבה יותר מדי יקרה עבור התועלת השולית הפוטנציאלית, אבל למפקד לא כ״כ אכפת ועץ הכסף מדפיס יפה, אז ממשלת ישראל (=תושבי ישראל) תממן את הקשקוש הזה. הלקוח מבחינתו סבבה, המדינה משלמת לו את השכר הרי והעובדת נותנת איזושהי תפוקה כי זה לא שהיא עושה משהו בבסיס, אבל כשאני חושב על כמות הכסף המבוזבז מחד - ועלות ההזדמנות מאידך (כספים שלא נכנסים כי המשק בבלבלות), זה פשוט הזוי. לא יודע כמה זמן המלחמה הזו תמשך, אני מאמין לגמרי שבסופה הן חמאס והן ביבי יישארו, החמאס יקבלו ערימות של מתפקדים חדשים וכסף, ביבצ׳וק יספין את האירוע הזה, ואת הגרעון האדיר והנזק המצטבר התושבים ישלמו. ואם אני חוזר לציטוט: אני רואה ייאוש ענק, ותקווה שאין לה הסבר רציונלי מלבד ״יהיה בסדר, חייב להיות בסדר״. אני אישית מיואש, כפי שאתה יודע. עצוב לי על הקולקטיב האיכותי של ישראל, שעובר השמדת ערך שיטתית ע״י אויבים מבחוץ ואידיוטים שימושיים מבפנים. מאחל רק שגשוג ובטחון לישראל ותושביה. במקור רשמתי גם שלום, ומחקתי.